הקדמה לספר:

מדע גתאני (GA1)

רודולף שטיינר

מאת ניר אליאב

(שגם תרגם את הספר)

לספר ראו כאן

רודולף שטיינר, שנולד 29 שנים אחרי מותו של גתה ב-1832, התלהב כבר בצעירותו מכתביו של גתה, ובמיוחד מראייתו המדעית את העולם. הוא ראה בהם חזרה למציאות התופעות מהתיאוריות שהתלהבו מהן חוקרי הטבע של התקופה. כשהתמנה על ידי יוזף קירשנר (בהמלצת קרל יוליוס שרואר, מורהו של שטיינר) לעריכת כתביו המדעיים של גתה עבור הספרייה הלאומית, כתב את הבסיס לפילוסופיית החיים שליוותה אותו בהמשך חייו, בצורה של הקדמות לארבעת הכרכים של ההוצאה לאור. על בסיס הקדמות אלה, ערך בהמשך חייו את הספר המובא כאן.

אנסה לסכם את עקרונות התפיסה המדעית של שטיינר המובאים כאן לעתים בצורה מסורבלת וטרחנית מעט, ולעתים בצורה בוטה ואפילו קשה, במקרים מסוימים. בתקופה בה כתב ספר זה, מגיל 27 (1888) עד 35, הוא עבד בארכיון של גתה בוויימאר, ושם הירבה להרצות ולפרסם מאמרים. צריך לזכור כי שטיינר סבל מהתקפות בלתי פוסקות על העמדות שהציג בספריו ובהרצאותיו אפילו עוד לפני הרצאתו הראשונה לחברה התיאוסופית בגיל 38 (1899), ולכן התאמץ בכתיבתו להיות מאד מדויק במילים ולהדוף כל מתנגד לדעותיו בעזרת ציטוטים לא קצרים. כמו כן, הרבה ממה שכתב מלווה בהתייחסות לפילוסופים ואנשי מדע של זמנו, שאינם רלוונטיים לתקופתנו, אך בתקופה ההיא היו מוקד להתייחסות במאמרים ובשיח המדעי-פילוסופי. לכן קשה לפעמים להבין את אמירותיו, למרות ניסיונותיי לפשט עד כמה שאפשר את השפה הפילוסופית הכבדה של הספר.

שטיינר טען שיש להתמקד ולהתבסס על תפיסת המציאות בחושים. לכל תופעה הנגלית בחושים יש מקור בלתי נגלה שאותו ניתן לגלות באמצעות החשיבה. המציאות הנגלית בחושים אינה ברורה לנו ללא חשיבה: רצף של רשמים במשטחים וצבעים שונים, שרשרת של אירועים בזמן, צלילים ללא משמעות (מישהו מדבר סינית, למשל) – כל אלה אינם מוסברים מתוך עצמם אלא דורשים התערבות פעילה של חשיבה. החשיבה מסוגלת לחבר בין שתי תופעות בעולם הדומם ולמצוא חוק טבע: השמש מקרינה אור על האבן, וזו מתחממת. החוק: קרינת השמש מחממת. כך בעולם הדומם. כל תופעה קשורה לשנייה בעזרת חוק טבע המצוי רק בעולם הרעיונות, האידאות, של האדם המתבונן והחושב. הרעיון העולה בחשיבה האנושית משלים את תופעת הטבע, וביחד איתו המציאות עולה לרמה גבוהה יותר של קיום.

בעולם החי הדבר שונה. כאן יש ישויות שיש להן רצון משלהן ולא ניתן לנבא בצורה פיזיקלית את התנהגותן המדויקת בהתאם להשפעות חיצוניות. לכן מטרת ההתבוננות והחשיבה במדעי החיים היא למצוא מתוך אוסף התופעות הקשורות לאורגניזם מסוים את המהות הפנימית שלו, את הטיפוס. כאן הרעיון, האידאה, מצויים באורגניזם, והחשיבה מנסה להבין את החיים בעזרת אפיון הטיפוס המיוחד של אותו אורגניזם, או קבוצה של אורגניזמים (למשל, משפחת השפתניים, או מחלקת היונקים). ההבנה האנושית את האורגניזם היא באפיון הטיפוס ובמציאת הרעיון המייצר את הטיפוס.

במדעי הרוח והחברה ובהתבוננות בהתנהגות האנושית ובהיסטוריה שלה, החשיבה מתחברת לרעיון האנושי, כלומר למהות הפועלת בכל אדם ואדם. כאן הרעיון מצוי באדם הפועל והמודע לגרעין הפעיל שלו, ועל החשיבה לגלות רעיונות פעילים אלה ולהבינם. האדם הגיע לרמת חופש כזו שהוא יכול לפעול מתוך הדחף הפנימי שלו ומתוך הרעיון אותו הוא מזהה ברצון שלו. אם הוא פועל על פי מצוות דתיות או על פי פקודות מבחוץ, הוא לא מנצל את מלוא הפוטנציאל שלו לפעילות חופשית. כל אדם יכול לזהות בתוך עצמו את הרעיונות המנחים את חייו, ולפעול מתוך חופש אמיתי על פי רעיונות אלה, בניגוד לאורגניזמים אחרים השבויים באידאת הטיפוס שלהם בלבד.

כלומר, שטיינר מסביר כי גתה רואה שהעולם מבוסס על רעיונות, ועל האדם לגלות אותם בעזרת חשיבתו. האידאות המצויות בבסיס הבריאה הן שלמות בפני עצמן, ולכן יש לחפש את השלם לפני שמנתחים אותו לחלקיו. גתה ראה בכל מחקריו את השלמות שמתוכה נגזרים הפרטים אותם תופסים החושים שלנו כמציאות מוגשמת. מתוך העלים והאיברים השונים של הצמח הוא הסיק את קיומו של צמח ארכיטיפי, היולי, שלא התגשם במציאות, אך ממנו יכולים כל שאר הצמחים להתגשם בהתאמה לתנאי סביבה מסוימים. הוא ראה את השתנותו האבולוציונית של העלה והפיכתו לקוצים, עלי כותרת, אבקנים ואיברים אחרים. הוא חיפש את שייכותו של האדם למחלקת היונקים, והבין כי בגולגולת שלו חייבות להימצא כל העצמות שיש ליונקים אחרים, ולכן גילה את העצם הבין-לסתית, שחסרונה לכאורה היווה הוכחה לשאר מדעני תקופתו לעליונותו של האדם. וכך גם בתורת הצבע, אותו ענף מחקרי שגתה פיתח במלואו: הצבע מופיע במפגש של האור והחושך, בפסים שבין הלבן לשחור בהתבוננות בפריזמה, בתכלת השמיים בהם האור עובר דרך החושך שבחלל, בשקיעה האדומה בה אור השמש עובר דרך האבק המעכיר ומחשיך את השמיים – כאן מופיעים הצבעים. הכללים השלמים מכילים גם את התופעה הפרטנית שגילה ניוטון מאה שנים קודם לכן, ולכן אין ויכוח בין שתי התיאוריות, אלא הגעה לשלמות.

כלומר אם תחפש את השלמות, תגיע להישגים מדעיים גם בגילוי הפרטים של שלמות זו.

הפרדת המודעות בין רשמי החושים לחשיבה משרתת תורת ידיעה משוכללת ואמינה יותר. ראשית, יש להתבונן היטב. אנשים רבים לא משקיעים זמן ומאמץ לאיסוף כל רשמי החושים האפשריים מתופעה מסוימת. גתה וגם שטיינר ניסו להדגיש את חשיבות ההתעמקות באובייקט (אובייקטיביות), ואת איסוף מלוא הנתונים עליו בעזרת החושים כולם לפני השיפוט. עלינו לדחות את השיפוט כמה שאפשר ולא להזדרז להסיק מסקנות מהתבוננות, שתמיד תהיה חלקית, אך יש לשאוף שתהיה מושלמת.

דחיית השיפוט משרתת כל אדם באשר הוא ולא רק מדענים וחוקרים. בכל תחום, פעמים רבות, אדם מגיע לשיפוט מהיר מדי הגובה מחיר כבד מדי.

בניית ההסבר, התיאוריה, חייבת להיות מבוססת על התופעות ולהימצא בעולם החשיבה שלנו. התיאוריות לא מגיעות מבחוץ – בני אדם חשבו אותן. אסור להן להיות יותר מדי ספקולטיביות, ולהכניס מרכיבים נוספים שלא מצויים בעולם התופעות, אחרת ייהפכו למופשטות מדי. הסבר גם לא יכול לכלול אלמנטים שאינם מוסברים כאילו הם חלק מהתיאוריה. בתקופתו של שטיינר היו אלה אטומים שתנועתם הפכה להיות הסבר כמעט לכל תופעה, מבלי להתייחס למאפיינים האמיתיים של התופעה, אשר נחשבו סובייקטיביים (רק בראש שלנו) כמו צבע, צליל, ריח וכו'. היום אלה חלקיקים כמו היגס, ובוזונים, מיתרים, שמרכיבים תיאוריות די מנותקות מהמציאות, שכולנו איננו ממש מבינים. היסחפות לתיאוריות מופשטות ואבדן הקשר עם התופעות למול החושים גורמים לאדם לטעויות מדעיות, שיכולות גם לגרום לנזק ולבעיות בעולם. זהו המסר העיקרי של שטיינר כשהוא מתאר את המדע של גתה, המדע הגתאני.

הספר יהיה בעתיד פתוח לציבור באתר זה (כרגע ניתן לרכוש אותו דרך אתר זה), ונשמח לקבל הערות והארות מכל אדם. מומלץ לקרוא לאט, להעמיק בדיון ולהעמיד כל אמירה לבדיקה חוזרת. הערות ובמיוחד כאלה הרלוונטיות לתקופתנו יתקבלו בברכה ויוספו לספר מדי פעם. ככל שנקרא בו יותר כך תתברר חשיבותו לתקופתנו רוויית התיאוריות והשיפוטים המהירים!

אודות ניר אליאב

על ניר אליאב:

מחנך ומורה למדעים בתיכון ולדורף "עודד", וחוקר את הפילוסופיה וההיסטוריה של המדע. למד ב-1997 באנגליה את הקורס להכשרת מורים למדעים בחינוך וולדורף, בו הכיר את השיטה הפנומנולגית של שטיינר על בסיס גתה. היה ממקימי תיכון ולדורף הראשון בארץ בהרדוף. בעל תואר שלישי בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים [נושא המחקר הוא יהושע מרוגלין והמכון הביולוגי שהקים בתל אביב בתקופת המנדט].
ב-2016 לקח על עצמו הקמה וניהול של חווה חקלאית חדשה במעלות-תרשיחא, שהיא בית חינוך לקיימות, טבע וסביבה, עד לסיום תפקידו ב-2022. עורך השתלמויות ומלווה מורים למדעים ברחבי הארץ.

כתב את הספר: שאלת המדע: הוראת המדעים בחינוך ולדורף.

וכן את : כימיה במטבח וביער

תרגם גם את הספר: קווי יסוד לתיאוריה של ההכרה. וכן את מדע גתאני.