הקדמה לספר של רודולף שטיינר: בריאות וחולי

הקדמה לספר של רודולף שטיינר

בריאות וחולי

מארי שטיינר

שאלות ותשובות לעובדי הגיתהאנום

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

תיקונים: דניאל זהבי

הרצאות אלה ניתנו לאנשים שעסקו בבניית הגתהאנום בדורנאך. אפשר גם לכנותן בשם דיאלוגים, כי התוכן שלהן נקבע תדיר על ידי הפועלים עצמם. רודולף שטיינר לא רק איפשר להם לקבוע את הנושאים, אלא אף קידם בברכה את שאלותיהם והערותיהם. השיחות הקיפו מגזר רחב של נושאים. הפועלים גילו עניין מיוחד בריפוי ובהיגיינה, עניינים בעלי חשיבות בחייהם. כמו כן נגעו שיחות אלה בתופעות שבכל ממלכות הטבע ונלקח בחשבון מקורן הקוסמי. ובסופו של דבר ביקשו הפועלים דברי הסבר למדע הרוחי וליסודות שמהם יוכלו לגשת אל רזי הכריסטיאניות.

מאמץ רוחי משותף זה צמח מתוך מספר סדרות-הרצאות שניתנו להללו שהתעניינו בשאלות כאלה. בתחילה התנהלו השיחות על ידי ד"ר רומן בוּס בסיום יום העבודה. אחר כך ניתנו על ידי חברים אחרים של החברה האנתרופוסופית ולבסוף שאלו הפועלים אם רודולף שטיינר עצמו יוכל להקדיש להם זמן מה כדי להרוות את צימאונם לידע. הם אף שאלו אם ניתן להקדיש להם שעה מתוך שעות יום העבודה כדי שיהיו ערים, קשובים ודרוכים יותר. מאז ואילך ניתנו ההרצאות בהפסקת הבוקר לשתיית קפה. מספר אנשים מעובדי המשרד ושניים או שלושה מרעיו הקרובים של רודולף שטיינר השתתפו גם כן. בין נושאי השיחות היו עניינים מעשיים כגון גידול דבורים לדבוראים מעוניינים. כתב היד של הרצאות אלה על דבורים ראה אור בדפוס אחר כך, לאחר מותו של רודולף שטיינר, על ידי החוג למחקר חקלאי.

גם אנשים אחרים גילו עניין בראיית כל ההרצאות בדפוס. הן לא נועדו מלכתחילה להפצה. הן ניתנו לציבור מיוחד ונתהוו כצורך מיוחד במסגרת ששלטו בה הנסיבות והלך הרוח של הפועלים המשתתפים. אולם, לא היינו רוצים להשמיט את החיוניות ואת המגע הישיר שבהם נמסרו הרצאות אלה. אילו שינה אותן מישהו על ידי שינוי נוקשה של מבנה המשפטים וכיו"ב, כי אז שלל מהן את תכונתן המיוחדת שנקבעה בהן על ידי משחק הגומלין הרוחי שבין אלה ששאלו ובין זה אשר השיב. ועל כן החליט העורך להשאיר את כתב-היד ללא שינוי ואם כמה קטעים אינם תואמים לכללים של שימוש לשוני נאות הרי שהם נושאים בהם, כפיצוי לכך, את חותם החיים עצמם.

הערה

השאלות והתשובות לעובדי הגתהאנום יצאו לאור בשמונה כרכים:

הוצאת חירות:

בריאות וחולי

מקריסטלים ועד קרוקודלים

מכתמי שמש ועד תותי שדה

מפילים ועד איינשטיין

מאבן גיר ועד לוציפר

מממותות למדיומים

מסלק ועד לבודהיזם

הוצאת תלתן:

דבורים

 

אודות מארי שטיינר

מארי פון סִיבֶרְס (Marie von Sivers) נולדה ב-14 במרץ 1867 במשפחה אריסטוקרטית בוולוצלאק, פולין, אז חלק מרוסיה. היא הייתה משכילה ודיברה שוטף ברוסית, גרמנית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית. למדה תיאטרון ודקלום אצל מספר מורים באירופה. מארי שטיינר-פון סיברס הייתה אשתו השנייה של רודולף שטיינר ואחת מעמיתיו הקרובים. היא תרמה תרומה רבה להתפתחות האנתרופוסופיה, בפרט בעבודתה על חידוש אומנויות הבמה (אוריתמיה, דיבור ודרמה), והעריכה והפרסום של העיזבון הספרותי של רודולף שטיינר. החל משנת 1912 פיתח רודולף שטיינר את אמנות האוריתמיה. תחת הדרכתה של מארי שטיינר פון סיברס היא התפתחה בשלושה כיוונים, כאמנות במה, כחלק בלתי נפרד מהפדגוגיה של חינוך ולדורף, וכשיטה טיפולית. תחת הדרכתה הוקמו שני בתי ספר לאוריתמיה, בברלין ובדורנאך שבשוויץ. מארי פון סיברס הוכשרה בדקלום ובהקראה וביצעה מחקר לגבי דיבור אמנותי טהור. היא העניקה רסיטלים לשירה כמבוא להרצאותיו של שטיינר וסייעה לו בפיתוח ארבע דרמות המיסתורין (1910-1913). בעזרתה ערך רודולף שטיינר מספר קורסי דיבור ודרמה במטרה להעלות צורות אלה לרמה של אמנות אמיתית. מרי שטיינר נפטרה ב-27 בדצמבר 1948.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *