רודולף שטיינר

GA34

1903-1908

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: יוסי פלג

מאמר מספר 31      1 באוקטובר 1904

על התורשה של נטיות ויכולות

נשאלה השאלה הבאה: "על פי חוק ההתגשמויות החוזרות, יש לדמיין שהאינדיבידואליות האנושית מחזיקה בכישרונותיה, יכולותיה וכו' כאפקט מחייה הקודמים. האם אין זה סותר שכישרונות ויכולות שכאלה, למשל: אומץ מוסרי, כישרון מוזיקלי וכו', יעברו בירושה ישירה מהורים לילדים?"

אם יש לנו הבנה נכונה של חוקי ההתגשמויות החוזרות, הלידה מחדש והקארמה, אין סתירה במה שהובע לעיל. עם זאת, רק אותם מאפיינים של אדם, המיוחסים לגופו הפיזי ולגופו האתרי, יכולים לעבור באופן ישיר בתורשה. הגוף האתרי הוא הנשא של כל תופעות החיים (כוחות הצמיחה והרבייה). כל מה שקשור אליו יכול לעבור ישירות בתורשה. במידה פחותה, יכול לעבור בתורשה מה שמכונה גוף הנפש. יש להבין זאת כנטייה מסוימת ברגשות. אם יש לאדם חוש ראייה חד, חוש שמיעה מפותח וכו', זה יכול להיות תלוי בכך שהאבות רכשו תכונות כאלה והעבירו אותן אליו. מצד שני, איש אינו יכול להעביר לצאצאיו את מה שקשור לטבעו הרוחי הממשי של האדם; למשל: חדות ודיוק דמיונו, מהימנות זיכרונו, חושו המוסרי, הידע והיכולות האמנותיות שרכש וכו'. אלו מאפיינים שנשארים בתוך האינדיבידואליות שלו ומתבטאים בגלגוליו הבאים כיכולות, כישרונות, אופי וכו'. אך הסביבה שאליה נכנס ומתגשם האדם אינה מקרית, אלא נמצאת במערכת יחסים הכרחית עם הקארמה שלו. לדוגמה, הבה נניח שאדם רכש את הנטייה לאופי חזק מבחינה מוסרית בחייו הקודמים. זה בקארמה שלו שנטייה זו תעלה בהתגשמות הבאה. זה יהיה בלתי אפשרי אם הוא לא היה מתגשם בגוף בעל אופי מסוים. עם זאת, הטבע הפיזי הזה חייב לעבור בתורשה מהאבות הקדמונים.

האינדיבידואליות המתגשמת, שואפת כעת, באמצעות משיכה אינהרנטית, לעבר אותם הורים היכולים להעניק לה את הגוף המתאים. זאת בהתאם לעובדה שהאינדיבידואליות הזו מחברת את עצמה עם כוחות העולם האסטרלי לפני התגשמותה מחדש, כוחות השואפים לקראת תנאים פיזיים מסוימים. כך, אדם נולד למשפחה שיכולה להעביר הלאה את התנאים הפיזיים התואמים לנטיות הקארמתיות שלו. בדוגמה של אומץ מוסרי, נראה כאילו הוא עובר בתורשה מההורים. למעשה, הישות האינדיבידואלית חיפשה את המשפחה שתאפשר לה לפתח אומץ מוסרי. יכול להיות גם שהאינדיבידואליות של הילדים ושל ההורים היו קשורים כבר בחיים הקודמים ולכן מצאו זה את זה שוב. החוקים הקארמתיים כל כך מורכבים, שלעולם לא ניתן ליצור שיפוט המבוסס על מראה חיצוני. רק מי שיש לו תובנה חלקית בעולמות העליונים, באמצעות חושיו הרוחיים, יכול לעשות זאת במידה מסוימת. מי שמסוגל להתבונן לא רק בגוף הפיזי, אלא גם באורגניזם הנפש (הגוף האסטרלי) וברוח (הגוף המנטלי) יבין מה הועבר לאדם מאבותיו ומהו רכושו שלו שנרכש בחייו הקודמים. לעין הרגילה, הדברים האלה מתערבבים וזה יכול בקלות להיראות כאילו משהו רק עובר בתורשה בעוד שהוא מותנה באופן קארמתי. זוהי אמירה נבונה מאוד שילדים "ניתנים" להוריהם. במובן הרוחי, הם ניתנים להם לחלוטין. אך ילדים בעלי איכויות רוחיות מסוימות, ניתנים להורים, כי יש להורים הזדמנות לפתח את התכונות הרוחיות הללו בילדיהם.