רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

כרך א’

פרק מספר 27

מתכני השיעורים האזוטריים

המבורג, 22.5.1908

הצמא להשגת ידע-עצמי הוא הדבר העיקרי בהתאמנות האזוטרית. המורה אומר: תאר לעצמך שראית את תמונת המראה שלך. תראה תמונה מעוותת אם המראה גרועה, ותמונה נכונה אם היא טובה. אם אתה רוצה לראות את עצמך כפי שאתה, עליך להתקין מראה יפה וברורה.

מי שנותן לעצמו להיקרע הלוך ושוב על ידי תשוקותיו וציפיותיו, שאינו יכול לקבל החלטות בעצמו, העוקב אחרי מה שאנשים אחרים אומרים לו, הוא כמו סירה בים, הנסחפת מעלה ומטה על ידי גלים ורוחות. אך אדם השולט בתשוקותיו וציפיותיו, שלא נותן לעצמו להיות מושפע מאנשים אחרים, דומה לאדם האוחז בחוזקה ובביטחון בהגה ומוביל את הסירה למטרה בסופות ותהפוכות מזג האוויר.

לאנשים ששותים אלכוהול יש השפעה שונה עלינו מאשר לאנשים ששותים חלב. אנו נחשפים לכל מיני זרמים שעוברים בחלל. אם ניתן לזרמים האלה להשפיע עלינו, אנו לא חופשיים. בואו נבהיר זאת באמצעות ארבעה אנשים. A הוא אחד שתקראו לו אדם רגיש, שמבין במהירות את כל מה שמסביבו. אך הוא עצמו חלש; שום דבר מקורי לא מגיע מנפשו. הוא קשור ל-B, שיש לו נטיות לצורה מסוימת של אי-שפיות, למרות שהיא לא מתפרצת בגלל טבעו הארצי החסון. C הוא אדם רוחני חזק, גאון. D הוא כמו A, רגיש וקולט. סוג הטירוף שמסתתר ב-B פורץ ב-A הרגיש; זה לא הטירוף שלו, אלא של D .B הַרגיש לא לוקח את הטירוף של B, אלא את הגאוניות של C.

D נראה אדם חכם, מסביר פנים, אך הוא רק שיקוף של פיקחותו של C; הוא יכול לדבר בצורה מבריקה על הכל, אך הוא לא יכול לשפוט בעצמו ולו שיפוט אחד נכון. אישיות חזקה ועצמאית יכולה לא להיראות מבריקה במיוחד ועשויה לשפוט רק כמה שיפוטים מהוססים, אך היא עושה אותם בעצמה, מתוך התלבטות וכוח פנימיים. אדם כזה בהחלט נראה בעל ערך רב יותר מ-D. על תלמיד תורת הנסתר לשחרר את עצמו מכל ההשפעות החיצוניות, לא על ידי בריחה מהעולם, אלא על ידי הפיכת האדם האמיתי, ה’אני’ הרוחני או הגבוה, לעצמאי. יש לנו באמת לא רק ארבעה, אלא חמישה איברים, כלומר: גוף פיזי, גוף אתרי, גוף אסטרלי, מעטפת ה’אני’ ומאחוריו ה’אני’ האמיתי, האדם האמיתי. אנו יוצקים את כל ההשפעות מהעולם החיצוני לתוך מעטפת ‘אני’ זו; הן קורעות ומושכות אותנו קדימה ואחורה. כל ההשפעות העוברות מאדם לאדם, באופן שצוין זה עתה, פגעו בעטיפת ה’אני’. עלינו לנסות לחזק את ה’אני’ האמיתי, הממשי, העולה בהרבה על האחר. אז נהיה חסינים מפני השפעות חיצוניות.

איך אנחנו עושים זאת? בבתי הספר הרוזנקרויצרים הטובים, קיבלו תלמידים סמל כזה. והמורה אמר:

לא תוכל ליישם את השיטה שאתה מקבל דרך הסמל הזה לגבי כל מה שקורה לך במהלך היום, במיוחד בזמנים קדחתניים אלה, אך כדאי לעשות זאת פעם לאלף מקרים. למען זמן זה, העלה את הצורה הזו מול העין הרוחנית שלך, כך שתעמוד מולה כשעליך לקבל החלטה. תחשוב ש”תזמין אותי” כתוב לאורך הקו האחד. אז תן שיעבור בנפשך כל מה שניתן לומר לטובת המעשה המדובר, הכול חייב להיות כראוי, וכתוצאה מכך מחושב. עובדה הנובעת מהקודמת יש לחשוב אודותיה באופן עובדתי עד שמטרת החלטתך תעמוד בבירור מול נפשך בסוף השורה. אז תחשוב על הקו השני. מה שכתוב עליו הוא: “אסור לי”. כאן עליך לסדר את כל העובדות המדברות כנגד ההחלטה. זה חייב להתרחש באופן ברור וענייני כמו קודם, ללא סימפטיה או אנטיפתיה. אז תן למבטך לנוע לאורך הקו הזקוף שלא כתוב עליו דבר. תאר לעצמך שה’אני’ האמיתי שלך, לא מעטפת ה’אני’, עומד שם. לאחר מכן המתן בשקט, והשווה את העובדות שיש בקווים “תזמין אותי”, ו”אסור לי”, בהסתכלות מאחד לשני. אז תתעורר בך ההחלטה הנכונה וזו ניתנה לך על ידי ה’אני’ האמיתי שלך.

אתה חייב לעשות משהו דומה כשעליך ליצור שיפוט. ה”נכון” כתוב בקו אחד, ו”לא נכון” בקו השני. ה’אני’ הגבוה שלך עומד בקו שדבר לא רשום עליו. הוא לא מתרגש מהזרמים העוברים בחלל, בין אם הם מגיעים מאנשים אחרים, או מישויות רוחניות אחרות. ה’אני’ הפנימי האמיתי והעצמאי הזה, שאינו מושפע מהעטיפה של ה’אני’, אומר לך את השיפוט הנכון, אם תקשיב למה שהוא אומר לך בדממה, בשקט פנימי מוחלט ובהתבודדות.

צורות וקווים כאלה מגיעים מתחום הרוח; המאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות נתנו לנו אותם, כי הם יודעים שהם פועלים באלמנט הרוחני שבנו. צורה כזו מעוררת את ה’אני’ האמיתי באדם ומעלה אותו מתודעה לתודעה. האלים יצרו פעם את האדם מצורות, מספרים וקווים – או מידה, מספר ומשקל, כפי שאומרים באוקולטיזם. מספרים, קווים וצורות משפיעים על אנשים. דבר זה ידוע לעוסקים במאגיה שחורה. הם משתמשים בהם כדי להפוך אנשים לתלויים. הם יודעים להשתמש בצורות, מספרים וקווים כדי להפוך אנשים לעבדים של דחפי רצונם. קסם לבן הופך את האדם לעצמאי. מטרתו היא להעלות את האדם העליון, השליט הפנימי, לתודעת האדם, ולהפוך בכך את האדם לישות חופשית, חזקה ועצמאית.