שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
כרך א’
פרק מספר 26
מתכני השיעורים האזוטריים
ברלין 15.5.1908
האדם מתעניין בעולם הפיזי באמצעות תפיסה או estimatio.[1] התעניינות זו היא הכובלת אותו לעולם הפיזי. ניתן להתגבר על כך על ידי ראיית הרוח מאחורי הדברים בעולם החושים. בשלב מוקדם יותר של התודעה, לבני אדם היה imaginatio[2] וללא estimatio לדברים פיזיים, ואפילו קודם לכן היה להם incantatio או inspiratio.[3] לאנשים מודרניים יש בדרך כלל estimatio רק במהלך היום, ויש להם imaginatio בלילה. בני אדם אינם פרודוקטיביים בשעות היום; פעם הם היו הרבה יותר פרודוקטיביים. אנשים מודרניים פרודוקטיביים רק במהלך השינה. התודעה מתעוררת כאשר הגוף האסטרלי וה’אני’ הורסים את הגופים הפיזי והאתרי במהלך היום. זה כאילו שהעצבים נקרעים לגזרים כאשר הגוף האסטרלי וה’אני’ הופכים מודעים לסביבתם הפיזית.
עייפות גופנית נובעת מההשפעה ההרסנית והממיתה של הגוף האסטרלי וה’אני’ על הגופים האתרי והפיזי. לזרימת העולם הפיזי לתוך האורגניזם של האדם יש השפעה רעילה והרסנית.
בלילה ה’אני’ והגוף האסטרלי קולטים את כוחות עולם הרוח ומזרימים אותם אל הגופים הפיזי והאתרי. הם מקיפים את הגוף הפיזי בתמונות שיש להן השפעה מרפאת עליו. הדבר הראשון שאדם רואה, כאשר עולם הרוח נפתח לפניו בפעם הראשונה, הוא הגוף הפיזי שלו. לתמונה זו של הגוף הפיזי יש השפעה מרפאת עליו. בדומה לכך, הגוף האסטרלי וה’אני’ פועלים בלילה על שאר האדם באופן מחזק ומרפא, באמצעות תמונות אמיתיות מתוך עולם הרוח. הן זורמות לתוך גדילי העצבים הקרועים והאורגניזם ההרוס. בכך זורמים בלילה מעולם הרוח כוחות שמסירים את העייפות מהגוף.
עייפות נובעת בעיקר מעניין בדברים. לא נגרמת עייפות אם מסתכלים על משהו בלי עניין אישי. למשל, נניח שמישהו באמת אוהב אוכל טעים. בכך יש לו עניין אישי באוכל כי הוא מגרה את החיך שלו. יש לזה השפעה שונה לגמרי על אדם, אם הוא יודע את הקשר שלו עם הקוסמוס ושהוא נמצא בשלב שבו יש לו גוף פיזי הזקוק למזון. זה ישפיע על האורגניזם שלו בצורה שונה, מאשר המצב בו הוא אוכל מזון רק להנאתו. אדם חייב להכיר דברים רוחניים דרך הגוף הפיזי, ואז הוא מאבד עניין בדברים פיזיים.
אדם צריך להסתכל על estimatio כנקודת השפל באבולוציה. הוא חייב לצמוח מתוך זה לתוך ה-imaginatio שהיה לו קודם לכן. אך אם הוא מחבר את עצמו עם העולם הפיזי, הוא יורד מתחת לנקודה הנמוכה ביותר ואינו יכול עוד לעלות. חשוב מאוד לאדם ללמוד להעסיק את עצמו בדברים הנמצאים מעבר למישור הפיזי, עם רעיונות ומושגים שהם על-חושיים. לשם כך ניתנים תרגילים. ככל שהתלמיד מתרגל רעיונות מסוימים זמן רב יותר, ובסבלנות רבה יותר, כך הוא לומד להתגבר על תחומי עניין אישיים ולעלות ל-imaginatio. אז הוא הופך להיות פרודוקטיבי במקום רק לקחת דברים מבחוץ. אז הוא מזרים משהו מבפנים כלפי חוץ, אל העולם. בצדק אומרים שלאדם יש בתוכו את השמש ואת הירח. כשהוא מסתכל על דברים ללא עניין אישי, הוא מזרים עליהם אור רוחני; הוא הופך לשמש המאירה דברים. הם משקפים את אורו. הסביבה המשקפת את אורו הופכת לירח.
לרעיונות נכונים יש השפעה מרפאת על האדם, ורעיונות שגויים גורמים לו לחלות. אפשר למצוא רעיון שגוי מאחורי כל מחלה, אם מישהו יעקוב אחריה לאחור. האנושות ככלל אחראית לכך, ולא אינדיבידואלים. לעניין יש גם השפעה הרסנית כאשר אנשים רודפים אחרי תחושה אחת לאחרת ותמיד רוצים להשתעשע. זה עושה אנשים חולים. להיות בעל עניין אישי בידע גבוה יותר זה גם מכשול להתקדמות. על ידי כך אנשים נעשים טרשתיים. אסור לאדם להיות אדיש לסביבתו. עליו לשמור על הסימפטיה והרגש שלו כלפי סביבתו. יש האומרים שסימפטיה יכולה לנבוע גם מאגואיזם. יכול להיות שזה המצב. סוגים רבים של סימפטיה מתעוררים רק כי מישהו לא רוצה לראות אנשים אחרים סובלים. זה אפילו דבר טוב. עדיף לעזור למישהו מתוך סימפטיה אגואיסטית, מאשר לא לעזור לו בכלל. אך עלינו ללמוד לפתח סימפטיה העומדת מעל לאגואיזם, שעוזרת לשכננו כי זוהי חובתנו לעזור להם.
————————————————–