דניאל זהבי

לספר ראו כאן

חלקים מתוך ההקדמה

בציור מתוך הצבע ללא נושא מה שעולה בציור מפליא גם את הצייר שמנסה לפענח את התכנים. כשמדובר על ציור מתוך הצבע עם נושא, אזי גם מה שעולה, שאמנם קשור לנושא, מציב בפני הצייר שאלות לגבי התכנים שעלו דווקא בצורה המסוימת. בשני המקרים תתכן הבנה עמוקה יותר לנפשו ולרוחו של הצייר מתוך הבנת תכני הציור.

אולם בציור הממלכות השונות הרי אני כפוף לציור פרח מאוד מסוים. האם עלי לרשום אותו לנייר ואז לספק צבעים לחללים שתחמתי? או שגם כאן, אחרי התבוננות עמוקה בפרח, המלווה במדיטציה, הצמח הספציפי יעלה מתוך הצבע?

מתוך מה שהתרחש בתוך האמנות שלי נוכחתי שלפעמים בציור מתוך הצבע עולה צמח כלשהו, לרוב דמיוני שאינו כפוף לחוקים של הטבע, אך כשאני ניגש לצייר פרח מסוים, למשל, רקפת, אזי התהליך הוא כזה: בהתחלה אני מתבונן היטב בפרח ובמהותו הפיזית [צורה, צבעים, ריח, מרקם וכדומה]. לאחר מכן אני מנסה למדוט עליו כך שבעיניים סגורות אני מדמיין את צורתו ומשחק עימה. כאן מתרחשים דברים נפלאים והרבה פעמים עולות תמונות אימגינטיביות שקשורות למהות הצמח הספציפי. אפשר לומר שהצמח מדבר אלי ומספר לי את מהותו. דבר זה יכול להתרחש אכן מתוך תהליך של אהבה והתבוננות חסרת אנוכיות. בשלב הבא אני מנסה לרשום את הצמח ברישום שחור ולבן [לרוב בשיטת הרישום האלכסונית שפיתח רודולף שטיינר^[1]] ולרכוש את צורתו גם דרך ידיי. ואז אני ניגש לעבודה העיקרית שהיא משחק חופשי עם הצבעים תוך כדי עירנות למיקום שבו הצמח ופרחיו יופיעו. בצורה זו, כפי שתראו בצילומי התהליכים של הציורים, עולה הצמח מתוך הצבע כמעט ללא רישום. ואז מגיעה הטכניקה של רודולף שטיינר – לצייר את הצמח יותר כהה ממה שהוא במציאות ולשפוך עליו אור צהבהב לבנבן. כלומר לבנות את הצמח כדימוי ולשפוך עליו זוהר. הרחבה בנושא זה תמצאו בספרו של רודולף שטיינר: 'הטבע של הצבע'.

הניסיון לפרש את דברי רודולף שטיינר הניב הרבה מאוד תוצאות שונות אצל ציירים שונים, ואפילו אצל תלמידיי, אך בכולם הציורים היו מלאי חיים וזורחים.

דבר נוסף שנתתי עליו את הדעת הוא ציור עולם הצומח כפי שהוא בטבע, או לפחות לנסות להתקרב לזה, על ידי ציור מספר שלבים בחיי הצמח ולא רק שלב אחד (לרוב את הפריחה הנפלאה). כלומר ציור המטמורפוזה של הצמח. גם כאן התבוננות מעמיקה בעולם הצומח תוך כדי מדיטציות מתוך הספר של שטיינר: כיצד קונים דעת העולמות העליונים – היכן שהוא מדבר על התבוננות על זרע עם מחשבות מסוימות, ואז התבוננות על הצמח בפריחתו עם מחשבות אחרות – התבוננות זו אפשרה לשבעה ציורים לעלות. שבעה ציורים אלה תאמו את שבעת תהליכי החיים המפורטים בידע האנתרופוסופי. בהמשך תראו שתי דוגמאות של מטמורפוזות שכאלה. בספרי: דרך הצבע^[2] יש פירוט אודות נושא המטמורפוזה.

זוהי למעשה המציאות בעולם הצומח אשר הטבע חושף לפנינו בסדרה של תמונות ודימויים הבאים זה אחר זה. הראייה אימגינטיבית [ראיה רוחית בתמונות] יכולה לתפוס את התהליך עצמו ובכך להתקרב אל מקור היצירה החי.

לאחר שהנושא הספציפי (הפרח, הפרפר או תהליך מטמורפוזי אחר שקיים) הופנם כראוי וחי בתוך הנפש, יש לגשת לצבעים. אני מרשה להם להנחות אותי לכל שלב בנפרד, (עדיף להתחיל בטכניקת רטוב על רטוב ולעבור לטכניקת השכבות/צעיפים), כך ייווצרו שבעה ציורים נפרדים. הנושאים שנלמדו לפני כן יכולים להוות כלי מצוין להדגשת השלבים השונים, כמו למשל בפרספקטיבת הצבעים – היכן שכחול/סגול-כהה ידגישו את תחושת ההתכנסות בזרע ובניצן.

בסוף העבודה על כל שבעת הציורים, בהתבוננות בכל השלבים השונים המשתקפים ביצירות המוצבות אחר השניה, ובניסיון לראות אותם כרצף זורם בתמונה פנימית (כלומר להשלים בתנועה זרימה מלאה של שלב לשלב), יכולים אנו לגלות את היכולת לזרום דרך כל שבעת הציורים ולפתוח צוהר למימד של זמן. זהו מימד אתרי, בו חווית הצמח היא כתהליך חי, המוביל לכוחות המעצבים שחיים גם ביוצר עצמו.

דבר נוסף שהתרחש בציוריי, ובהתחלה הפתיע אותי, זה עליית ישויות הטבע, המכונות ישויות אלמנטליות, בתוך ציורי. הכוונה לישויות האדמה – גנומים, גמדים. ישויות המים – בנות הים, אונדינים. ישויות האוויר והאור – סילפים. וישויות החום והאש – סלמנדרות. ישנם מחקרים רבים של שטיינר אודות ישויות אמיתיות אלה ותפקידן העצום בכל תהליכי כדור הארץ ובייחוד בעולם הצומח. כך שזה לא צריך להפתיע אותכם שהן מופיעות בהרבה מציורי עולם הצומח שציירתי.

הרחבה אודות ישויות אלמנטליות אלה תמצאו בספר של שטיינר: האדם כסימפוניה של מילת הבריאה.^[3]

—————————————————————————————

1. רישום צללים בשחור ולבן / דניאל זהבי – הוצאת חירות : שיטת הרישום האלטרנטיבית לרישום הרגיל הנובעת מהמחקרים האנתרופוסופיים – הרישום האלכסוני. זהו קורס להכרת השיטה. ↑
2. דרך הצבע – התפתחות רוחנית ונפשית דרך חווית הצבע / דניאל זהבי – יצא בהוצאת חירות ↑
3. האדם כסימפוניה של מילת הבריאה / רודולף שטיינר – הוצאת חירות ↑