מחשבות אנושיות וקוסמיות – 03

מחשבות אנושיות וקוסמיות – 03

מחשבות אנושיות וקוסמיות

רודולף שטיינר

ארבע הרצאות שניתנו בברלין 1914

GA151

הרצאה מספר 3

22.1.1914

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

הקשר בין שבעת הלכי-הנפש של השקפת העולם [פלנטות] לשנים עשר הגוונים של השקפת העולם [גלגל המזלות]. הטון המשולש בהשקפות העולם [שמש, ירח ואדמה]. המקרה המיוחד של אנתרופומורפיזם [אדמה]

אתמול ניסיתי להציג את אותן השקפות עולם האפשריות עבור האדם, כך שניתן להציג הוכחות תקפות לנכונות של כל אחת מהן בתחומה הייחודי. חשוב להבין את הדרישה לאופקים רחבים לכל מי שרוצה לא רק לחבר למערכת אחת את כל הדברים שבהם התבונן והגה בתחום כלשהו, ואז לצאת לחפש הוכחות לנכונותם, אלא באמת לחדור לתוך האמת של העולם. אופקים רחבים דרושים מפני ש-12 סוגי השקפות עולם אפשריים עבור רוח האדם. (לא נתעסק כרגע בשלבי הביניים שבין ה-12). אם מישהו באמת רוצה להגיע אל האמת, אזי הוא חייב לנסות להבין בבירור את משמעותם של 12 ההשקפות ואז לחתור לזהות עבור איזה תחום מבין תחומי היקום יש להשקפת עולם זו או אחרת את המפתח הטוב ביותר. כאשר ניתן שוב ל-12 סוגים אלה לחלוף לנגד עינינו, כמו שעשינו אתמול, נראה שהם: מטריאליזם, סנסציונליזם, פנומנליזם, ריאליזם, דינאמיזם, מונאדיזם, ספיריטיזם, פניאומטיזם, אידיאליזם, פסיכיזם, רציונליזם ומתמטיזם.

כעת, בשדה הממשי של החיפוש האנושי אחר האמת, יש להצטער שבגלל דעות אישיות, לנפשות אינדיבידואליות יש תמיד נטייה להעדיף את אחד מהסוגים שנזכרו על פני האחרים. התוצאה מכך היא שנקודות מבט חד-צדדיות מתפתחות בתקופות שונות ומשפיעות על בני האדם החיים באותה תקופה.

עדיף שנסדר את 12 תפיסות-העולם בצורה של מעגל (ראו בהמשך את השרטוט), ונתבונן בהן בשקט. כולן נגישות ואת כולן צריך להכיר. הן באמת עומדות בכאלו יחסים אחת לשנייה שהן יוצרות העתק מנטלי של גלגל המזלות שאנו מכירים היטב. נפש האדם יכולה להתוות מעגל מנטלי החובק את 12 השקפות העולם כפי שהשמש עוברת דרך גלגל המזלות וכפי שנראה שגם הפלנטות האחרות נוהגות. אפשר אפילו ליצור קשר בין מאפייני אותן תמונות לבין המזלות הייחודיים של גלגל המזלות, וזאת כלל לא בדרך שרירותית, כי בין המזלות הייחודיים של גלגל המזלות לבין האדמה קיים קשר שדומה לזה של 12 השקפות-העולם לנפש האדם. אני מתכוון לקשר במובן הבא:

אין אנו יכולים לומר שיש יחסי הבנה קלים בין, למשל, מזל טלה לאדמה. אך כאשר השמש, שבתאי, או כוכב-חמה ממוקמים כך שמהאדמה הם נראים במזל טלה, ההשפעה תהיה שונה מזו שתהיה כאשר הם ייראו במזל אריה. לכן משתנה ההשפעה המגיעה אלינו מהיקום דרך הפלנטות השונות בהתאם למיקום הפלנטות הייחודיות במזל זה או אחר בגלגל המזלות. קל אף יותר במקרה של נפש האדם לזהות את השפעותיהם של 12 ‘סימני-גלגל-המזלות-הנפשי’ [Geistes-Tierkreisbilder]. ישנן נפשות הנוטות לקבל השפעה מסוימת על חייהן הפנימיים, בקשר לנטייתן המדעית, פילוסופית או מנטלית, כך שנפשות אלה פתוחות להארה על ידי אידיאליזם. נפשות אחרות פתוחות יותר לאור המטריאליזם, אחרות לסנסציונליזם. כלומר, האדם לא סנסציונליסט, מטריאליסט, ספיריטיסט או פנאומטיסט מפני שהשקפת עולם זו או השנייה נכונה ואפשר להבחין בנכונותה, אלא כי נפשו מותנית כך שהוא מושפע בעיקר על ידי סימן-המזל-הנפשי התואם. אם כן, ב-12 סימני-המזלות-הנפשיים יש משהו היכול להעניק לנו הבנה רבה לגבי הנתיב שבו צומחות אותן השקפות עולם אנושיות, וכך נוכל להביט בצורה עמוקה לסיבות מדוע אנשים מתווכחים על השקפות עולם, ומדוע, מצד שני, עדיף שלא יעשו זאת ובמקום זאת ינסו להבין מדוע לאנשים יש השקפות עולם שונות. בהרצאה הבאה נראה איך בכל זאת צריך להתנגד בעוצמה למגמה של השקפת עולם כלשהי בתקופה מסוימת. מה שאמרתי עד כה מתייחס לעיצוב דפוסי החשיבה האנושיים על ידי הקוסמוס הרוחי של 12 סימני-המזלות-הנפשיים, שכמו מעצבים את האופק הרוחני שלנו.

אך עדיין יש משהו אחר שמגדיר את תפיסת-העולם האנושית. תבינו זאת בדרך הטובה ביותר אם כדבר ראשון אראה לכם את הדבר הבא:

אדם יכול להיות כה קשוב לנפשו – ואין זה חשוב כרגע איזה מבין 12 סימני-המזלות-הנפשיים מאיר את נפשו – שהלך הנפש המתבטא בכל מבנה תפיסת עולמו, ניתן לכנותה גנוסטי. אדם הוא גנוסטי כשהמבנה שלו הוא כזה שהוא לומד להכיר את דברי העולם לא דרך החושים, אלא דרך כוחות תודעה מסוימים בנפש עצמה. הוא יכול להיות גנוסטי ובו זמנית תהיה לו נטייה לקבל הארה, למשל מסימן-המזלות-הנפשי שאנו מכנים אותו כאן ‘ספיריטיזם’. אז הגנוסטיות שלו תהיה מוארת בתובנה עמוקה לגבי מערכות היחסים של עולמות הרוח. אך אדם גם יכול להיות גנוסטי של אידיאליזם, למשל. אם זה המקרה אזי נטייתו המיוחדת תהיה לראות בבירור את האידיאלים של האנושות ואת הרעיונות בעולם. כך יכול להיווצר הבדל בין שני אנשים אידיאליסטים. הראשון יהיה אידיאליסט נלהב שתמיד ידבר על אידיאלים, אידיאלים, אידיאלים, אך שאין הוא יודע הרבה על אידיאליזם. חסרה לו היכולת להעלות בעיני רוחו אידיאלים בקווים חדים. השני לא רק מדבר על אידיאלים, אלא גם יודע בביטחון איך לדמיין אידיאלים בנפשו. אדם זה התופס את האידיאליזם בתוכו בצורה מוחשית – כמו העוצמה שאדם אוחז בידיו דברים חיצוניים – הוא גנוסטי בתחום האידיאליזם. אם כן, אפשר לומר שהוא בבסיסו גנוסטי, אך מואר במיוחד מסימן-המזל-הנפשי של אידיאליזם.

ישנם גם בני אדם אשר מוארים באופן מיוחד מהשקפת העולם של סימן הריאליזם. הם חולפים בעולם בדרך כזו כך שכל הדרך שהם תופסים את העולם ומתמודדים עימו מאפשרת להם להגיד לאחרים הרבה מאוד על העולם. הם לא ספיריטיסטים וגם לא אידיאליסטים. הם ריאליסטים פשוטים. באמת יש להם יכולת דקת-הבחנה לתפוס את המציאות החיצונית מסביבם ואת התכונות המהותיות של הדברים. הם גנוסטים אמיתיים, אך הם גנוסטים של ריאליזם, ולרוב ספיריטיסטים או אידיאליסטים אינם גנוסטים של ריאליזם כלל וכלל. אפשר אמנם לגלות אנשים המכנים את עצמם תיאוסופים טובים שיכולים לבקר בגלריית ציורים ולא להבין דבר לגבי הציורים שהם רואים, בעוד שאחרים, לא תיאוסופים, אלא גנוסטים של ריאליזם, מסוגלים להביע שפע רשמים חשובים לגבי אותם ציורים, בגלל שדרך כל האישיות שלהם הם בקשר עם המציאות של הדברים שהם רואים. אפשר לקחת גם דוגמה אחרת: הרבה תיאוסופים היוצאים לטבע כלל לא מסוגלים לתפוס בנפשם משהו מגדולתו ונשגבותו של הטבע. הם לא גנוסטים של ריאליזם.

ישנם גם גנוסטים של מטריאליזם. בהחלט הם גנוסטים משונים. אך באותו מובן שיש גנוסטים של ריאליזם, יכולים להיות גם גנוסטים של מטריאליזם. כל הרגשותיהם ותפיסותיהם של אנשים אלה סובבים סביב כל מה שהוא חומרי בלבד. אלו אנשים המנסים ללמוד להתוודע לחומרי על ידי יצירת מגע ישיר עימו, כמו כלב המרחרח חומרים ומנסה ליצור עימם היכרות אינטימית. ואכן, בכל הנוגע לדברים חומריים, אדם זה הוא גנוסטי מצוין. כך אפשר להיות גנוסטי דרך כל 12 המזלות של תפיסות העולם. לכן, אם ברצוננו למקם את הגנוסיס במקומו הראוי, עלינו לשרטט מעגל המציין שהגנוסיס יכול לנוע בין כל 12 המזלות של תפיסות העולם. התרומה לריפוי הנפש שהגנוסיס יכול לתרום היא בוודאות הגדולה ביותר כאשר הגנוסיס מיושם לגבי הספיריטיזם. אפשר לומר שהגנוסיס מרגיש ‘לגמרי בבית’ בספיריטיזם. כאן ביתו האמיתי. אך מבחינה לוגית אי אפשר לומר שלא יתכן גנוסטיקן מטריאליסטי. לאלו המדקדקים בתפיסות ובאידיאות יותר קל ליישב נקודות מסובכות שכאלה מאשר ללוגיקנים המיושבים בדעתם, שהמשימה הניצבת מולם מעט יותר מורכבת. אפשר לומר, למשל: “לא אכנה משהו בשם ‘גנוסיס’ פרט לזה החודר אל תוך ה’רוחי’.” גישה זו היא שרירותית בכל הנוגע לתפיסות. שרירותית כמו האמירה: “עד היום ראיתי סיגליות רק באוסטריה. לכן אני יכול לכנות סיגליות רק פרחים הגדלים באוסטריה ושצבעם סגול – ולא שום דבר אחר.” באופן לוגי, לא אפשרי באותה מידה לומר שהגונסיס קיים רק בסימן-המזל-הנפשי של הספיריטיזם, כי הגונסיס הוא ‘פלנטה’ שעוברת דרך כל סימני-המזלות-הנפשיים.

D:\Pictures\diagram10.gif

יש סוג אחר של הלך-נפש של השקפת-עולם. אני מדבר כאן על ‘הלך-נפש’, היכן שאחרת אני מדבר על ‘מזלות’ או ‘תמונות’. לאחרונה מקובל לחשוב שאפשר יותר בקלות להכיר את הלך הנפש השני הזה – וכאן אפילו הקל הוא קשה – כי נציגו בקונסטלציה של האידיאליזם הוא הֵגֶל. הלך הנפש המיוחד שהגל מביט דרכו בעולם לא חייב להיות בקונסטלציה של האידיאליזם, כי גם הוא יכול לעבור דרך כל הקונסטלציות. זוהי השקפת העולם של הלוגיציזם. סימן ההיכר המיוחד של הלוגיציזם הוא העובדה שהוא מאפשר לנפש לחבר מחשבות, תפיסות ואידיאות זה לזה. כמו שאנו מתבוננים באורגניזם ואנו עוברים מהעיניים לאף ולפה ורואים את שייכותם זה לזה, כך הגל ארגן את כל המושגים שהוא היה יכול לתפוס לאורגניזם-מושגי גדול – אורגניזם-מושגי לוגי. הגל היה מסוגל פשוט לחפש את כל הדברים בעולם שניתן למוצאם כמחשבה, ולקשור מחשבות זו לזו וכך ליצור מהן אורגניזם – לוגיציזם! אפשר לפתח לוגיציזם בקונסטלציה של האידיאליזם, כפי שהגל עשה. אפשר גם לפתח אותו כמו שעשה פיכטה בקונסטלציה של הפסיכיזם, וניתן לפתחו גם בקונסטלציות אחרות. הלוגיציזם הוא משהו שגם עובר כמו פלנטה דרך 12 המזלות של גלגל-המזלות.

יש עוד הלך-נפש שלישי של הנפש, הבא לידי ביטוי בתפיסת-עולם. למשל, אנו יכולים ללמוד זאת אצל שופנהאואר. כאשר הגל התבונן בעולם נפשו היתה מכוונת כך שכל הדברים שניתן לתפוס לבשו אצלו צורה של לוגיסטיים, אצל שופנהאואר הדברים בנפש נתפסו כדברים המתייחסים לאופי הרצון. כוחות הטבע, חוזקה של האבן, ציינו עבורו אופי זה. כל המציאות היא התגלות של הרצון. דבר זה נבע מהנטייה המיוחדת של נפשו. גם להשקפה זו ניתן להתייחס כאל פלנטה העוברת דרך כל 12 המזלות של גלגל-המזלות. אכנה השקפה זו וולנטריזם.

שופנהאואר היה וולונטריסט ונפשו היתה בנויה כך שהוא פתח את עצמו להשפעת הקונסטלציה הנפשית של הפסיכיזם. כך נוצרה המטפיזיקה השופנהאוארית הייחודית של הרצון: וולונטריים בקונסטלציה הנפשית של הפסיכיזם.

הבה ונניח שמישהו הוא וולונטריסט, בעל נטייה מיוחדת לקונסטלציה של המונאדיזם. במקרה זה הוא לא יבסס את היקום, כפי ששופנהאואר עשה, על נפש מאוחדת שהיא בעצם ‘רצון’. הוא יבסס אותו על הרבה ‘מונאדות’ שהן בעצם ישויות רצון. עולם זה של וולונטריים מונאדי פותח בצורה היפה ביותר, בצורה המתוחכמת ביותר, ואף הפנימית ביותר, אצל הפילוסוף והמשורר האוסטרי, הָמֶרלינג. מהו מקורה של תורה ייחודית זו שאנו מוצאים באטומיסטיקה של הרצון של המרלינג? היווצרותה היתה אפשרית כי נפשו היתה מכוונת לוולנטריזם בזמן שהוא היה מושפע מהקונסטלציה הנפשית של המונאדיזם. היינו יכולים להביא דוגמאות לכל אחד מהלכי-הנפש בכל אחת מהקונסטלציות לו היה לנו יותר זמן. אפשר למצוא אותן בעולם.

הלך-נפש מיוחד נוסף כלל לא נוטה להגות אם מאחורי תופעות קיים משהו כזה או אחר, כפי שמתרחש בהלך-נפש הגנוסטי, או בהלכי-הנפש האידיאליסטי והוולנטריסטי, אלא פשוט אומר: “בהשקפת עולמי אשלב את כל מה שאפגוש בו בעולם, כל מה שיציג את עצמו בפניי מבחינה חיצונית.” ניתן לעשות זאת בכל התחומים, כלומר, דרך כל הקונסטלציות הנפשיות. אפשר לעשות זאת כמו מטריאליסט המקבל רק את הדברים בהם הוא נתקל בעולם החיצון. ואפשר לעשות זאת גם כספיריטיסט. מישהו עם הלך-נפש שכזה לא יטרח לחפש קשר מיוחד מאחורי התופעות. הוא פשוט מניח לדברים להתקרב אליו ומתסכל על מה שיוצא מתוכם. נוכל לכנות הלך-נפש זה אמפיריות, המציינת הלך-נפש שפשוט מקבל את מה שהניסיון עשוי להציע. ניתן להיות אמפיריקן בכל אחת מ-12 הקונסטלציות, כאדם בעל תפיסת-עולם המבוססת על התנסות. אמפיריות היא הלך-הנפש הרביעי היכול לעבור דרך כל 12 הקונסטלציות.

מישהו יכול לפתח באותה מידה הלך-נפש שאינו מרוצה מהתרשמות מיידית, כמו האמפיריות, כך שהאדם יחוש לפני ולפנים, ממש ככורח פנימי, הלך-נפש האומר: האדם ממוקם בעולם, הוא מתנסה בנפשו במשהו אודות העולם שאין הוא יכול להתנסות בו בצורה חיצונית. רק שם, בממלכה הפנימית, מגלה העולם את סודותיו. מישהו יכול להתבונן בכל אשר מסביבו ובכל זאת לא לראות אף לא אחת מהסודות הקיימים בעולם. אדם זה יכול לעיתים קרובות לומר: “מה התועלת שיש לי בגנוסיס המשתדל לחתור להתבוננות אינטואיטיבית? אין ביכולתם של הדברים של העולם החיצון שאפשר להביט בהם, להראות לי את האמת. כיצד עוזר לי הלוגיציזם בבניית תמונת-עולם?… בלוגיציזם טבע העולם לא מבטא את עצמו. מהי העזרה בהעלאת השערות לגבי הרצון? הוא רק מרחיק אותנו מהתבוננות במעמקי נפשנו, ולאותם מעמקים מביטים לא כשהנפש רוצה, להיפך, כאשר היא נכנעת ומוותרת על רצונה.” לכן, וולנטריזם הוא לא הלך-נפש שאליו אני מתכוון כאן, וגם לא האמפיריות – התבוננות בלבד בחוויות ובמאורעות וההקשבה להם. את המצב שבו הנפש נהיית שקטה ומחפשת בתוכה אחר האור האלוהי, ניתן לכנות מיסטיציזם.

שוב, אדם יכול להיות מיסטיקן דרך כל 12 הקונסטלציות הנפשיות. אין ספק שאין טעם רב בלהיות מיסטיקן של מטריאליזם – כלומר כשמישהו חווה בתוכו לא את הנפשי והרוחני, אלא את החומרי. כי מיסטיקן של מטריאליזם הוא מישהו בעל תפיסה חדה במיוחד של הרגש שיש למישהו כשהוא נהנה מחומר זה או אחר. זה שונה אם מישהו שותה את המיץ של צמח זה או אחר, ואז ממתין לראות מה מתרחש באורגניזם שלו. כך צומח מישהו עם החומר דרך חוויותיו. הוא הופך למיסטיקן של החומר. זו יכולה אפילו להיות ‘התעוררות’ לחיים, כך שמישהו חוקר כיצד חומר זה או אחר, המופק מצמח כזה או אחר, משפיע על האורגניזם, ובמיוחד על איבר ספציפי. אם כן, תנאי מוקדם כדי לחקור את החומרים האינדיבידואליים ביחס לכוחותיהם המרפאים זה להיות מיסטיקן של המטריאליזם.

אפשר שמישהו יהיה מיסטיקן של עולם החומר, ומישהו אחר מיסטיקן של האידיאליזם. אידיאליסטי פשוט או אידיאליסט גנוסטי הוא לא מיסטיקן של האידיאליזם. מישהו שנפשו יכולה להוציא את האידיאלים של האנושות מבסיסם הנסתר, שמסוגל לחוש בהם משהו אלוהי ולהציג אותם באור זה הוא מיסטיקן של האידיאליזם. למשל, מייסטר אקהרדט.

כעת, הנפש יכולה להיות כה קשובה כך שאין היא יכולה להיות ערה למה שיכול לעלות מתוך עצמה ומופיע כפתרון פנימי אמיתי של חידות היקום. במקום זאת היא יכולה להיות קשובה כך שתאמר לעצמה: “אכן בעולם יש משהו מאחורי הדברים, וגם מאחורי אישיותי והווייתי, כפי שאני תופסת זאת. אך אין אני יכולה להיות מיסטיקנית. המיסטיקן מאמין שהמשהו שמאחורי הדברים זורם לתוך נפשו. אני לא מרגישה שהוא זורם לתוך נפשי. כל מה שאני חשה שהוא חייב להיות שם בחוץ.” הלך הנפש של הנחת יסוד זו היא שמחוץ לנפש, מאחורי כל דבר שהנפש יכולה לחוות, מתחבאת הווייתם המהותית של הדברים. אך אין היא משערת שטבע מהותי זה של הדברים יכול לזרום לתוך נפשה, כפי שהמיסטיקאי מניח. אדם שמחזיק בדעה זו הוא טרנסנדנטליסט – כנראה זו המילה הטובה ביותר לתארו. הוא מאמין שהמהות של דבר היא טרנסנדנטלית, אך היא לא נכנסת לנפש – ולכן טרנסנדנטליים. הטרנסדנטליסט מרגיש: “כאשר אני תופס דברים, הטבע שלהם מתקרב אלי, אך אני לא תופס זאת. הוא מתחבא מאחור, אך הוא מתקרב אלי.”

כעת, זה אפשרי לאדם, בהתחשב בכל תפיסותיו וכוחות ההכרה שלו, לחדור לתוך טבע הדברים אף יותר מאשר עושה הטרנסנדנטליסט. הוא יכול לומר: “הטבע המהותי של הדברים הוא מחוץ לתחום הידע הרגיל של האדם.” הטרנסנדנטליסט אומר: “אם אתה רואה בעיניך אדום וכחול, אין ההוויה האמיתית בכחול ובאדום, אלא היא נמצאת מאחוריהם. אתה צריך להשתמש בעיניך, ואז תוכל להגיע להוויה המהותית של הדבר, השוכנת מאחור.” הלך נפש זה שעליו זה עתה דיברתי, לא מקבל את הטרנסנדנטליים. להיפך, הוא יאמר: “אפשר לחוות באינטנסיביות גדולה מאוד אדום או כחול, או צליל כזה או אחר, אבל זה לא מבטא דבר מהישות הנסתרת של הדבר. התפיסה שלי אף פעם לא יוצרת מגע עם ישות נחבאת זו. מי שמדבר בצורה כזו עושה זאת בדומה למה שאנו עושים כשאנו אוחזים בנקודת המבט האומרת שבמראה החושים החיצוני, במאיה, לא מגיע לכדי ביטוי טבעם המהותי של הדברים. אם היינו אומרים: “העולם נמצא סביבנו, ובכל אשר נפנה הוא מכריז על ישותו המהותית”, אזי היינו טרנסנדנטליסטים. אבל אנו לא אומרים זאת. אנו אומרים: “עולם זה הוא מאיה, ועלינו לחפש את ישותם הפנימית של הדברים בצורה אחרת ולא דרך תפיסת חושים חיצונית ודרך אמצעי ההכרה הרגילים.” אוקולטיזם! הלך הנפש של האוקולטיזם!

שוב, מישהו יכול להיות אוקולטיסט בכל סימני המזלות הנפשיים. מישהו יכול להיות אוקולטיסט מושלם של מטריאליזם. כן, כל המדענים הרציונליים של ימינו הם אוקולטיסטים של המטריאליזם כי הם מדברים על ‘אטומים’. אך אם הם לא היו אי-רציונליים, מעולם לא היה עולה בדעתם להכריז שניתן להגיע לאטום בכל ‘דרך’ שהיא. האטום נשאר אוקולטי. הם פשוט לא אוהבים להיקרא אוקולטיסטים, אך הם כך במלוא מובן המילה.

חוץ משבע השקפות-העולם ששרטטתי כאן, לא יכולים להיות אחרים – רק מעברים בין אחת לאחרת. אם כן, עלינו להבחין לא רק ב-12 הגוונים השונים של השקפות העולם שנמצאים כמו סביב המעגל, אלא גם להכיר בכך שבכל גוון אפשרי הלך-נפש ייחודי מאוד של הנפש האנושית. מזה אתם יכולים לראות עד כמה מגוונות הן ההשקפות הפתוחות בפני בני האדם. מישהו יכול לפתח בצורה מיוחדת את אחד מבין שבעת הלכי-הנפש של השקפות העולם, וכל אחד מהם יכול להתקיים באחד או יותר מהגוונים.

D:\Pictures\diagram11.png

מה שתיארתי זה עתה הוא בעצם המקביל הרוחני של מה שניתן למצוא בעולם החיצוני ביחסים שבין סימני גלגל המזלות והפלנטות, אותם אלה המוכרים במדע הרוח. כך יש לנו תמונה חיצונית (שאין היא המצאה, אלא קיימת שם בקוסמוס) ליחסים שבין הלכי הנפש של השקפות העולם ו-12 הגוונים של השקפות העולם. יהיה לנו את הרגש הנכון לתמונה זו אם נתבונן בה בדרך שמיד אתאר.

בואו ונתחיל עם אידיאליזם, ובואו נסמן אותו עם סימן-המזל-הנפשי של טלה. וכך נציין רציונליזם כשור, מתמטיזם כתאומים, מטריאליזם כסרטן, סנסציונליזם כאריה, פנומנליזם כבתולה, ריאליזם כמאזניים, דינאמיזם כעקרב, מונאדיזם כקשת, ספיריטיזם כגדי, פנואמטיזם כדלי ופסיכיזם כדגים. בעצם קיימים יחסים בין גווני השקפת העולם בממלכת הרוח ליחסים המרחביים בין המזלות האסטרולוגיים השונים. היחסים שנוצרים על ידי הפלנטות בשעה שהן סובבות במסלולן דרך גלגל המזלות, תואמים את היחסים שנוצרים על ידי שבעת הלכי הנפש של השקפות העולם, ולכן ניתן להרגיש גנוסטיסיזם כשבתאי, לוגיסיזם כצדק, וולנטאריזם כמאדים, אמפיריות כשמש, מיסטיות כנוגה, טרנסנדנטליים ככוכב-חמה ואוקולטיזם כירח. (ראו התרשים הקודם).

גם בתמונות החיצוניות תגלו משהו דומה (אם כי מה שחשוב הוא שהקשרים הפנימיים ביותר יהיו תואמים). הירח נשאר אוקולטי, בלתי נראה כאשר זה מולד הירח. אור השמש צריך להגיע אליו כמו שדברים נסתרים נשארים חבויים עד שבעזרת מדיטציה, ריכוז וכדומה, כוח הנפש עולה ומאיר אותם. מישהו העובר בעולם בהסתמכו רק על השמש, המקבל רק את מה שהשמש מאירה, הוא אמפיריקן. מי שחושב על מה שהשמש מאירה ושומר את מחשבותיו גם לאחר שקיעת השמש, לא עוד אמפיריקן, כי הוא לא תלוי יותר בשמש. ‘השמש’ היא סמל האמפיריות. מכיוון שלרשותנו רק ארבעה מפגשים לדיון חשוב זה, לא אוכל להמשיך לפתח דברים אלה ועלי להשאיר לכם את החיפוש אחר קשרים יותר מדויקים, או באמצעות חשיבתכם או דרך אפשרויות מחקר אחרות. לאחר נתינת המודל לא קשה יהיה למצוא את הקשרים.

לעיתים רחוקות אנשים מחפשים אחרי הרחבת אופקיהם. מי שמחפש את האמת ברצינות צריך להיות מסוגל להציג בנפשו את 12 גווני השקפות העולם. מתוך ניסיונו עליו להכיר את המשמעות של היות גנוסטי, לוגיקן, וולנטאריסט, אמפיריקן, מיסטיקן, טרנסנדנטליסט, אוקולטיסט. מי שרוצה לחדור לסודות היקום לפי רעיונות מדע-הרוח, חייב להתנסות בדברים הללו. גם מה שתיארתי בספרי כיצד קונים דעת העולמות העליונים לא תואם בדיוק את מה שהצגתי זה עתה. האמת היא שזוהי דרך לתאר את אותם דברים מנקודות מבט אחרות דבר היכול להוביל אותנו להלכי הנפש האינדיבידואליים שכאן כיניתי אותם בשם הלך הנפש הגנוסטי, הלך הנפש של צדק, וכן הלאה.

הרבה פעמים האדם הוא כה חד-צדדי כך שהוא נותן לעצמו להיות מושפע רק על ידי קונסטלציה אחת, על ידי הלך נפש אחד. דבר זה בולט מאוד בקרב אנשים דגולים. כך למשל המרלינג, הוא מונאדיסט או וולנטאריסט מונאדולוגי מוחלט. שופנהאואר הוא פסיכיסט וולנטאריסטי מובהק. כך יש לאנשים דגולים נטייה מופגנת לעצב את נפשותיהם בצורה כזו שהלכי הנפש של השקפות העולם שלהם יעמדו בקונסטלציה רוחנית מוגדרת. ישנם אנשים אחרים המסתדרים די בקלות עם יותר נקודות מבט, כפי שאנו מכנים אותן. אך גם קורה שגירויים המגיעים מצדדים שונים גורמת לאנשים להגיע להשקפת העולם שלהם, או לחתור לדברים שאליהם הם מתייחסים כהשקפת עולם. לכן מישהו יכול להיות לוגיקן מצוין, אבל הלך הנפש הלוגי שלו ניצב בקונסטלציה של הסנסציונליזם. ובאותו זמן הוא עשוי להיות גם אמפיריקן טוב, אבל הלך הנפש האמפירי שלו ניצב בקונסטלציה של המתמטיזם. דבר שכזה יכול להתרחש. וכשזה מתרחש נוצרת השקפת עולם מאוד מוגדרת. כך יש לנו בזמננו אדם בשם וונדט [Wundt], שהשמש שלו במובן הרוחני נמצאת בתאומים, וכוכב צדק שלו באריה. את כל הפרטים בכתביו הפילוסופיים של וונדט אפשר להבין דרך הפענוח של סוד מבנהו הנפשי המיוחד.

האפקט הוא טוב במיוחד כאשר מישהו חווה, על ידי תרגול, את הלכי הנפש המגוונים – אוקולטיזם, טרנסנדנטליים, מיסטיות, אמפיריות, וולנטאריזם, לוגיסיזם, גנוסיס – כך שהוא יכול להעלות אותם בתודעתו ולחוש את כל השפעתם בו-זמנית, ואז למקם את כל אותם הלכי נפש ביחד בקונסטלציה של הפנומנליזם, בבתולה. מה שיופיע אז מולו כתופעות המלוות ביופי מיוחד במינו הוא מה שיכול להתגלות בפניו בצורה יוצאת דופן כתוכן של תמונת עולמו. ובאותה דרך, כאשר הלכי הנפש של השקפות העולם האינדיבידואליים מובאים בזה אחר זה לתוך קונסטלציה אחרת התוצאה לא כה טובה. זוהי הסיבה מדוע בבתי הספר העתיקים של המיסטריות התלמידים הובאו לחוויית הלך נפש זה דווקא, שבו כל הפלנטות הנפשיות עומדות בקונסטלציה הרוחנית של בתולה, כי מערך זה איפשר להם את הבנת העולם בדרך הקלה ביותר. הם תפסו את התופעות, אך תפסו אותם באופן ‘גנוסטי’. מצבם איפשר להם לחרוג מעבר לתופעות-המחשבה, אך הם לא חוו את הרצון בצורה גסה. זה יקרה רק אם הלך הנפש של הוולנטריזם ימוקם בעקרב. בקיצור, באמצעות הקונסטלציה שנוצרה על ידי הלכי הנפש של השקפות העולם – האלמנט הפלנטרי – ודרך הניואנסים הקשורים לגלגל המזלות הרוחני, מתגלה תמונת-העולם שמישהו נושא עימו דרך התגשמות מסוימת.

אך יש דבר אחד נוסף. תמונות-עולם אלה – בעלות ההבדלים הקטנים הרבים בהתאם לצירופים שלהן – עוברות עוד שינוי על ידי הטונים המוגדרים שברשותן. אך אנו מבחינים רק בשלושה טונים. כל תמונות העולם וכל הצירופים שיכולים להיווצר בדרך זו, יכולים להופיע בדרך אחת מתוך שלוש. הם יכולים להיות תיאיסטיים, כך שנקרא למה שמופיע בנפש כטון: תיאיזם. או, בניגוד לתיאיזם, יכול להיות טון נפשי שיש לכנותו: אינטואיציוניזם. תיאיזם נוצר כאשר האדם דבק בכל הדברים החיצוניים כדי למצוא את אלוהיו שהוא מחפש אחריו בחיצוני. השקפת עולם ‘תיאיסטית’ במיוחד היא המונותיאיזם העברי העתיק. אינטואיציוניזם נוצר כאשר האדם מחפש את תמונת עולמו בעיקר דרך הבזקים אינטואיטיביים במעמקי פנימיותו. ויש גם טון שלישי: נטורליזם.

לשלושה טונים אלה יש השתקפות בקוסמוס ויחסיהם ההדדיים בנפש האדם דומים לאלו שבין השמש, הירח והאדמה, כך שהתיאיזם מקביל לשמש – אליה אנו מתייחסים כאן כאל כוכב שבת – אינטואיזציוניזם מקביל לירח ונטורליזם לאדמה. אם נעביר את הישויות המכונות שמש, ירח ואדמה לרוחי, יאמר אדם שמרחיק מעבר לתופעות העולם: “בהביטי סביבי, אלוהים הממלא את העולם, מגלה לי את פניו בכל”, או אדם אחר יאמר כשהוא נעמד שהוא נתקל בקרני השמש – הם תיאיסטיים. מישהו השבע-רצון מלימוד הפרטים של תופעות הטבע מבלי ללכת מעבר להן, ובצורה דומה אדם שלא מפנה את תשומת לבו לשמש, אלא רק אל השפעותיה על האדמה – הוא נטורליסט. מי שמחפש את הטוב ביותר כשהוא מונחה על ידי האינטואיציה שלו, דומה למשורר האינטואיטיבי שהמראה הכסוף והחיוור של הירח מניע את נפשו לשיר בשבחו. כמו שאפשר לקשור את אור הירח והדמיון, כך יש להביא את האוקולטיסט, האינטואיציוניסט, כפי שאנו מכנים אותו כאן, בקשר עם הירח.

לבסוף יש דבר מיוחד. הוא מופיע רק במקרה בודד, כאשר לאדם יש ניסיון מסוים עם כל תמונות העולם, והוא מגביל עצמו רק למה שהוא יכול לחוות על עצמו או סביבו או בתוכו. זהו אנתרופומורפיזם. אדם כזה דומה למישהו שמתבונן באדמה כשלעצמה, בלי לקחת בחשבון את האור המוקרן עליה מהשמש, הירח או כל דבר אחר. כמו שאנו יכולים לחשוב על האדמה עצמה, כך לגבי מה שנוגע להשקפות העולם, אנו יכולים להתחשב רק במה שכאנשים אנו מוצאים בתוכנו. כך עולה ומתפשט אנתרופומורפיזם בעולם. מגיעים לזיהוי של שלושה דברים שונים כאשר מרחיקים מעבר לאדם עצמו, כמו שיש להרחיק לעבר השמש והירח כדי להסביר את תופעת האדמה. השלושה הם: תיאיזם, אינטואיציוניזם ונטורליזם זה לצד זה כשכל אחד מהם מוצדק. וזה בגלל שהדרך להגיע אל האמת היא לא לעמוד בתוקף על טון זה או אחר, אלא להניח להם להשמיע קולם יחדיו. וכמו שאת הקשר הגופני-אינטימי שלנו עם השמש, הירח והאדמה מקיפות שבע הפלנטות, כך האנתרופומורפיזם כהשקפת עולם הוא הקרוב ביותר להרמוניה העולה מהתיאיזם, האינטואיציוניזם והנטורליזם, כשהרמוניה זו היא הכי קרובה להשפעה המשותפת של שבעת הלכי-הנפש שמקבלים גוונים שונים בהתאם ל-12 המזלות האסטרולוגיים.

אתם רואים, אין זה נכון לדבר במובן של תפיסה קוסמית אחת, אלא על:

23 == 22+1 == 19+3 == 12+7

תפיסות קוסמיות שלכולן יש את הצדקתן. יש לנו 23 שמות לגיטימיים לתפיסות קוסמיות. אך כל היתר יכול לעלות מהעובדה שהפלנטות התואמות עוברות דרך 12 המזלות הרוחניים של גלגל המזלות. וכעת נסו, ממה שהוסבר, להיכנס למשימה הניצבת בפני מדע הרוח – להשכין שלום בין השקפות העולם השונות. בכדי להגיע לשלום יש להבין שניתן להסביר את כל השקפות העולם המשותפות בפעולות הגומלין שלהן זו עם זו, אבל שהן לא יכולות להוביל לטבעה הפנימי של האמת אם הן נשארות חד-צדדיות. חייבים לחוות בתוך עצמנו את הערך-האמיתי של ההבדל בין השקפות העולם, בכדי להיות בהסכמה עם האמת, אם אפשר לומר כך. כפי שאתם יכולים לדמות לעצמכם את הקוסמוס הפיזי, את גלגל המזלות, את המערכת הפלנטרית, את השמש, את הירח ואת האדמה (שלושתם ביחד) ואת האדמה לעצמה, כך אפשר לחשוב על היקום הרוחני: אנתרופומורפיזם, תיאיזם, אינטואיציוניזם, נטורליזם, גנוסיס, לוגיסיזם, וולנטאריזם, אמפיריות, מיסטיות, טרנסנדנטלריזם, אוקולטיזם, כשכל זה סובב דרך 12 סימני המזלות הרוחניים. כל זה אכן קיים, אלא שהוא קיים בצורה רוחנית. כפי שהקוסמוס הפיזי קיים, כך נכון הוא שגם קיים יקום רוחני.

D:\Pictures\diagram12.gif

במחצית המוח שהאנטומיסט מגלה, ושאפשר לומר עליו שצורתו כחצי-כדור, משפיעות במיוחד אותן פעילויות של הקוסמוס הרוחני שנובעות מהניואנסים העליונים. מצד שני, ישנו חלק של המוח שהוא נראה רק בהתבוננות על הגוף האתרי. והוא מושפע במיוחד דרך החלק הנמוך של הקוסמוס הרוחני. (ראו תרשים מעל). אך כיצד פועלות השפעות אלה? הבה ונניח שהלוגיסיזם של מישהו ממוקם בסנסציונליזם, ושהאמפיריות שלו ממוקמת במתמטיזם. הכוחות שנוצרים כתוצאה מכך נכנסים למוחו, כך שהחלק העליון של מוחו פעיל במיוחד ושולט על השאר. מהעובדה שהמוח לכאורה שוחה בקוסמוס הרוחני נגזרים אינסוף גוונים של פעילות מוחית. הקוסמוס הרוחני משפיע על המוח באותו אופן שתיארנו. הגיוון בסוגי המוחות של בני אדם גדול כמו כל הצירופים האפשריים שיכולים להיווצר בקוסמוס רוחני זה. החלק הנמוך של הקוסמוס הרוחני כלל לא פועל על המוח הפיזי, אלא על המוח האתרי.

ההתרשמות הטובה ביותר שמישהו יכול לקבל מכל הנושא היא זו שתוביל אותו לומר: הוא פתח לפני רגש לגבי גדולתו של העולם, אל הרוממות של העולם, לאפשרות שהאדם יכול להתקיים באינספור גוונים בעולם זה. באמת, אם ניקח בחשבון רק את זה, נוכל כבר לומר לעצמנו: אין מחסור באפשרויות המגוונות הפתוחות בפנינו בגלגולים השונים שעלינו לעבור באדמה. ואפשר גם לחוש בטוח שכל מי שיסתכל בעולם באור זה יהיה מחויב לומר: “אה, כמה גדול, כמה עשיר, העולם! איזה אושר זה להמשיך ולהשתתף, בדרכים שתמיד יותר מגוונות, בקיומו, בפעילויותיו, במאמציו! “

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *