ספרון מסע לאורו של חזון ישראלי

ספרון מסע לאורו של חזון ישראלי

שיח ישראלי יוזמה להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל

מאת: עלי ברוק, אורי בן-דוד

תוכן ספרון המסע

פתיחה

תמונת עתיד – החברה הישראלית המתחדשת

מבוא – כך התחלנו

1. הרקע לייסודה של מדינת ישראל וחזון מגילת העצמאות

2. יוזמת שיח ישראלי

3. חזון ישראלי ומאפייניו

4. תפקידה המרכזי של החברה האזרחית בייזום והובלת המהלך להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל

5. אבני דרך ומטרות

6. נושאי הליבה של החברה הישראלית

7. האידאלים כמקור אור וכאמות מידה

8. הנחות יסוד

הזמנה להצטרף למסע התחדשות היצירה התרבותית, הפוליטית והלאומית בישראל

פתיחה

ספרון מסע זה נכתב בידי חבורה של אנשים מתוך הרגשת שליחות, שמחת יצירה ואהבה גדולה למדינת ישראל ולחברה הישראלית. מתוך מסענו האישי והקבוצתי גם יחד, נעורו בנו ההכרה וההרגשה שהחברה הישראלית יכולה ואמורה להיות חברת מופת, החדורה באיכויות ורגישויות אנושיות, באידיאלים וערכים – חברה המאפשרת לאזרחיה להגשים את ייעודם, לממש את שליחותם הייחודית בחיי הפרט והכלל.

כדי לאפשר את יצירתה של חברת מופת ישראלית, פועלים אנו ומייסדים תנועה חברתית – תנועה תרתי משמע – של שיח ועשייה ברוח חזון שיח ישראלי, שיובא בהמשך. מטרתה העיקרית של תנועה זו היא לחולל התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל, שאותה יובילו וינהיגו אזרחים, בשיתוף יוזמות וארגונים, גופים ציבוריים ופוליטיים, הצועדים ופועלים בזיקה לחזון.

התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית מתרחשת, הלכה למעשה, במהלך מסע ליצירתה של חברת מופת, בהשראת הרוח הגדולה שמלווה את עם ישראל מתחילת דרכו, רוחם של נביאי וחכמי ישראל לאורך הדורות, רוח חזונם של הרצל ומנהיגי התנועה הציונית, הרוח שבהשראתה נוצר ועוצב חזון מגילת העצמאות של מדינת ישראל, הרוח שלאורה חלמו, יצרו ובנו הישראלים חברה ומדינה מופלאות.

היצירה הישראלית על עושרה הרוחני ומגוון צבעיה התרבותיים, צמחה מתוך חורבן, גלות וסבל. בתוך מסע ייסורים ותלאות, מצליח עם ישראל לשמור על ייחודו, תרבותו ושלמותו, על תמונת עתיד וערגה לציון. מתוך חוסר אונים תהומי, עולה ומתגלה במהלך המאה העשרים רוח גדולה, המחוללת שינוי מפעים וחסר תקדים, שמוביל להקמת המדינה וליצירת חברה חדשה.

אשר על כן, דווקא מתוך הכרה בפלא הגדול שנוצר כאן, ביצירה המופלאה ומעוררת ההשראה, אנו חשים בצורך העמוק בהתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית, שתאפשר את המשך צמיחתה והתפתחותה של היצירה הישראלית בזמננו.

תמונת העתיד –

החברה הישראלית המתחדשת, מדינת ישראל – מדינת כל שכונותיה וקהילותיה

בעיני רוחנו, רואים אנו אנשים שמחים, יוצרים ותוססים, לומדים וחוקרים, מחפשים תיקון אישי ותיקון עולם. אנשים אוהבים, הרואים את האחרות והאחרים, לומדים לכבדם ולשתף עימם פעולה.

רואים אנו אנשים אדיבים ונדיבים, הרוצים לשתף, לתת ולהסתפק בחלק ולא בשלם, בכל תחום, כי החלק מספיק להם בכדי למלא את חייהם בשמחה, בתוכן עשיר ובאהבה.

אנו רואים חברה אנושית הוגנת ומוסרית, בה החזק תומך את החלש, בה הקהילות החזקות מוותרות ומעבירות לחלשות, בה הוויתור הוא תעודת כבוד, האיפוק זוכה בצל"ש והענווה, מקור אור וכוח היא.

בעיני רוחנו רואים אנו אלפי קהילות התומכות במסעם של היחידים החיים בתוכן, חברי קהילה המנסים לראות כל אדם החי, פועל ושזור במרקם הקהילתי, מבלי להשאיר "פצועים בשטח".

רואים אנו חברי קהילות המושיטים יד לחברי קהילות אחרות, שמחים בשמחתם, עצובים וכואבים את כאבם. קהילות היוצרות יחדיו תרבות קהילתית משותפת, מארג של ערבות הדדית מקומית ואזורית גם יחד.

אנו רואים קהילות עירוניות עשירות בתוכן ומגוונות, המטפחות ויוצרות אמצעים ומשאבים המאפשרים להן לעצב מרחבי תרבות עשירים, פוריים וחדשניים גם יחד. רואים אנו מרחבים עירוניים מטופחים, ירוקים, צבעוניים ואסתטיים, המשדרים אכפתיות אזרחית, שאיפה ליופי, לאמת ולעשיית מעשים טובים כחלק בלתי נפרד מחיי היומיום.

אנו רואה גופים כלכליים, שבהם מבוססים ומושתתים יחסי העבודה על הדדיות, אחריות משותפת ומחויבות לקהילה ולחברה. עשייה כלכלית ששורת הרווח היא חשובה, אך בו זמנית כוללת בתוכה מרכיבים של בריאות, מעורבות חברתית, כללי משחק ותחרות הוגנים, שאיפה להבטחת תעסוקה ומנהיגות אמת.

רואים אנו עסקים המחוייבים לקהילות בהן הם חיים, הרואים בחברי הקהילה סביב, שותפים אמיתיים להצלחתם ולא רק צרכנים ולקוחות. עסקים הלוקחים חלק בחיי הקהילה, לא בגלל יחסי ציבור, אלא מתוך הכרה שהם חלק מהקהילה ולא יוכלו להתקיים בלעדיה. עסקים הרואים בתרומה לקהילה השקעה ולא הוצאה, ביטוי לשותפות ולא כורח המציאות.

בעיני רוחנו רואים אנו חברה תוססת וגועשת, יצירתית ויצרנית, הפתוחה לחדשנות מחד, ולמסורות האנשים המרכיבים את מרקם הווייתה מאידך. חברה המקדשת את זכויות האזרח וחירותו, מעודדת ומטפחת חיי קהילה, מעורבות, אכפתיות ויזמות חברתית. חברה המסוגלת ורוצה להתבונן בחולשותיה, בעוולותיה, שחבריה שואפים באמת ובתמים לתיקון האדם והעולם.

אנו רואים את אזרחי המדינה מביטים קדימה בתקווה ובשמחה, מקבלים באהבה את אתגרי המחר, מכבדים, גאים ומוכירים את הישגי העבר. מדינה שאזרחיה מכירים באחריותם לעוולות שנגרמו לתושביה, ופועלים באומץ לגישור פערים ולחיזוק החלשים. מדינה שאזרחיה לומדים ומתאמנים להכיל באופן פעיל סתירות וקוטביות.

רואים אנו את מדינת ישראל – מדינת כל שכונותיה וקהילותיה, ואומרים בליבנו: עתה הגיע הזמן להמשיך את מהלך הגשמת החזון הקהילתי והלאומי, ולהגשים חזון אזורי, בינלאומי ואוניברסלי, בהשראת היצירה הקהילתית והלאומית הישראלית, שבה מסתכלים ומתבוננים אנשים מכל רחבי העולם, במיוחד במרחבי המזרח התיכון, ואומרים בליבם: גם אנו רוצים ליצור ולבנות מדינה כזו, בדרכנו.

מבוא – כך התחלנו

בקיץ 2011 נעורו בליבנו פעם נוספת, מחדש, האמונה והתקווה שניתן לבנות כאן, בישראל, חברה טובה והוגנת, יצירתית ויצרנית, תוססת ואכפתית – חברת מופת. למבט שטחי, נראה כאילו התמוססה ונעלמה לה המחאה החברתית מבלי שהשיגה את עיקר מטרותיה. אך מבט המעמיק אל מתחת ומעבר לפני השטח, עשוי לגלות, שהתגובה השטחית וחסרת הרגישות לה זכתה המחאה החברתית, הכנה והתרבותית, על ידי חברי הממשלה ואנשים רבים החברים בגופים שנושאים באחריות לגורל אזרחי המדינה, יצרו שני מאפייני תגובה והתייחסות עיקריים:

האחד – ייאוש עמוק מהאפשרות להביא לשינוי כלשהו במצב החברתי והתרבותי המתדרדר.

והשני – לעשות כל שניתן, על מנת למנף את העצמה האנושית שהתגלתה במלוא תפארתה במהלך המחאה – ליזום ולהוביל מהלך עמוק ויסודי של התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל. אנו בחרנו באפשרות השנייה.

כבר במהלך המחאה, הבשילו בנו ההכרה וההרגשה, שקיים צורך ממשי ליצור חזון ישראלי ולעצב דרך להגשמתו, שלאורם יוכלו לצעוד ולפעול אזרחים ישראלים רבים הרוצים לחיות בחברה אנושית נאורה ומתוקנת.

וכך, מתוך הרגשה והכרה זו יצאנו יחדיו, קבוצת אנשים שפעלה לאורך השנים במסגרת מיזמים חינוכיים וקהילתיים, חברתיים ותרבותיים למסע מרתק, מעשיר ומאתגר ליצירת חזון ישראלי ודרך להגשמתו.

במהלך התקופה שחלפה מאז מחאת קיץ 2011, נפגשנו שוב ושוב – שוחחנו, חקרנו והקשבנו, יצרנו ועיצבנו חזון ישראלי ודרך להגשמתו החדורים אמונה עמוקה בבני האדם – בעצמה האנושית והקהילתית המפעמת בהם, המבקשת לבוא לידי ביטוי.

אנו מאמינים בכל ליבנו, שרבים רבים בחברה הישראלית יירצו להצטרף אלינו, לצעוד איתנו יחדיו לאורו של חזון זה, איש איש על פי דרכו ואמונתו.

מהותו של החזון היא בהצגת תמונת עתיד המאפשרת לצאת יחדיו למסע למימושו. החזון מאחד במסע אנשים, קהילות וחברות, אך אינו כופה אחידות או מעלים את היחיד, אלא יוצר עבורו מרחב להגשמת ייעודו, למימוש שליחותו הייחודית.

המסע שלנו ארוך, הוא דרך חיים, הרואה במעורבות, באכפתיות, בלימוד ובעשיית הטוב מרכיבים טבעיים וחיוניים. מתחת לפני השטח נוצרות, חיות ותוססות מאות ואלפי יוזמות אזרחיות, חברתיות וקהילתיות, המצביעות על התרחשות משמעותית ומלהיבה, המעוררת אופטימיות ותקווה.

אמצעי התקשורת והממשל מתעלמים מיוזמות אלו כמעט לחלוטין, ולמרות זאת הן טומנות בחובן את התקווה והבסיס להתחדשותה של החברה הישראלית – ליצירת חברה בוטחת בעצמה, המסוגלת להתמודד עם הבעיות, הקשיים והשסעים, מתוך יצירתיות ואהבה לאנושי, לבני האדם באשר הם. אנו מאמינים שללא מעורבות ופעילות אזרחית מתוך חיבור לחזון אנושי, צועדת החברה הישראלית במדרון חלקלק, שאחריתו מי ישורנה.

בהשראת החזון ומתוך רצון להיות שותפים ותורמים להיווצרותה של חברה ישראלית מוסרית וערכית, מודרנית ומתקדמת, כתבנו את תוכנו של "ספרון מסע" זה.

ב"ספרון המסע" מוצגים ומתוארים בראשי פרקים ובתמצות כיוון ויעדים, אידיאלים וערכים, אבני דרך ומטרות – כלים מעשים הנדרשים על פי השקפתנו ואמונתנו, כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים הגדולים שבפניה עומדת החברה הישראלית. כלים אלו עשויים להעניק רוח גבית ותנופה לכל המבקשים להמשיך ליצור, לשיר ולנגן את המנגינה הישראלית הייחודית באהבה, בשמחה ובגאווה.

1. הרקע לייסודה של מדינת ישראל וחזון מגילת העצמאות

תהליך הקמתה של מדינת ישראל, איפשר את בנייתו של בית לאומי לעם היהודי, יצירת "ארץ ישנה חדשה", מדינה השותפה בעיצוב חיי התרבות באזור, חברה אנושית יוצרת ויצרנית, פתוחה לעולם, המקיימת קשרים בכל תחומי החיים עם כלל אומות העולם.

כמה שנים בלבד אחרי שהתרחשה השואה, שאותה עבר העם היהודי וחוותה האנושות כולה, יצרה ועיצבה המנהיגות הישראלית הצעירה חזון חדור תקווה ואמונה באדם, בו נכתב בין השאר: "מדינת ישראל תהייה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כלל תושביה."

נסיבות הגורל שקדמו והובילו לייסודה של מדינת ישראל, הציבו קשיים אנושיים עצומים. יהודים מכל חלקי העולם עזבו את ארצות מוצאם, נתלשו מהסביבה הטבעית ומהקרקע החברתית והתרבותית שבה גדלו וצמחו. גם מושגים כ"כור היתוך" ו"קיבוץ גלויות", לא יכלו לסייע בפתרון בעיות אנושיות בסיסיות, יומיומיות וקיומיות.

אזרחים ערבים, תושבי הארץ, חוו את ייסודה והתפתחותה של מדינת ישראל כאיום על הזהות האישית והתרבותית שלהם. למרות עשייה חברתית ענפה במגוון תחומי החיים, בה מעורבים היו אזרחים ערבים ויהודים, מתוך רגש סולידריות אנושית, התקשה חלק גדול מן האוכלוסייה הערבית להרגיש שותף ליצירה התרבותית חדורת האידיאלים ורבת ההישגים.

גלי העלייה הגדולים שהגיעו מן המזרח בעקבות הקמת המדינה יצרו שסע חברתי, עדתי וכלכלי בין קבוצות האוכלוסייה השונות, המשפיע עד היום על חיי החברה והתרבות בישראל. פערים עמוקים נפערו כתוצאה מחילוקי דעות סביב נושאי דת ומדינה, ובאשר לאופיו וכיוונו של מתווה היחסים עם הפלסטינאים. תהליכים אלו יצרו בקרב האזרחים חוסר אמון שהלך והעמיק עם השנים, כלפי המערכת הפוליטית בישראל, ודרך התנהלותו של הממשל, שהתקשה למצוא פתרונות ראויים לאיחוי הפערים והשסעים בין יהודים לערבים, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, עולים חדשים ווותיקים, ובעצמה וקוטביות מתחדדת ומחריפה, גם בין עניים ועשירים.

עתה, בשנת השבעים למדינת ישראל, ניתן לראות בפליאה והשתאות את עצם קיומה, ולשאוב קורת רוח רבה מהיצירה הרוחנית והתרבותית, החברתית והכלכלית שצמחה והיכתה שורשים במהלך תקופה קצרה זאת. ואולם, אפשר גם לראות נושאים מהותיים ותחומים רבים, שלא זכו לטיפול נאות במהלך שנות קיום המדינה, בין השאר בשל השקפת עולם חברתית וכלכלית, שהתעלמה מערכים אנושיים בסיסיים וחיוניים. חלק מתחומים ונושאים אלו מחייבים התייחסות מיידית, "טיפול נמרץ ומהיר". באחרים יש לבצע טיפול שורש יסודי וממושך.

באמצעות תכני "ספרון מסע" זה, רוצים אנו ליצור מרחב לשיח, מפגש ומעשה – מרחב יצירה מתאים לכל אדם המבקש להשתלב ולהיות שותף, בהתאם לדרכו הייחודית, במהלך הגשמת החזון.

חזון מגילת העצמאות

בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה. ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, הקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכה וקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר, 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי, ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות, לא חדלו מלהעפיל לארץ ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו מלתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, בדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב כ"ט בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. העצרת תבעה מאת תושבי ארץ ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצידם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו, במדינתו הריבונית.

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת, ו באייר, תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה, בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ – 1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. היא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהיה מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום כ"ט בנובמבר 1947, ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה.

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו, ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול את חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר, תש"ח, 14 למאי, 1948.

2. יוזמת שיח ישראלי

יוזמת "שיח ישראלי" מתהווה ומתגבשת מתוך צורך חיוני להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל. צורך ממשי זה מתעורר ועולה בעוצמה עזה מתוך חיי היומיום ומבקש התייחסות רצינית ומעשית.

כל אדם שהתנסה בכך, מכיר היטב חוויית התלהבות המתעוררת לחיים, כאשר נוצר שיח מלב אל לב, בעת שמאזינים בני אדם זה לזה מתוך פתיחות ובסבלנות. מפגש ברוח זו עשוי לעורר בנו שמחת חיים ותקווה, שיחדיו נצליח ליצור מפנה של ממש באופיו של השיח התרבותי בישראל. מילות השיר: "אני ואתה נשנה את העולם" מבטאות את אותה תקווה, את האמונה ביכולתנו לקיים חברה אנושית המכבדת את אזרחיה ותומכת בהם.

מתוך כוונה ורצון למצוא מענה רציני ומעשי לצורך בהתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל, ייסדנו את יוזמת שיח ישראלי, יצרנו יחדיו חזון ישראלי ועיצבנו דרך להגשמתו.

מקור להשראה ומעיין חיים ליצירת החזון ולעיצובה של דרך להגשמתו, היא השקפת עולם אחדותית, ברוח השקפת עולמם וחזונם של נביאי ישראל. מאפייני 'תודעת יצירת תרבות ישראלית' זו התבהרו במהלך יצירת החזון ועיצובה של הדרך להגשמתו.

תהליך הגשמת החזון יעניק תנופה לצמיחתה והתפתחותה של הוויית חיים ישראלית, החדורה ברוח החירות, הצדק החברתי והאחווה הכלכלית, באידאלים וערכים הבאים לידי ביטוי בחזון מגילת העצמאות.

3. חזון ישראלי

"כי עוד אאמין באדם, גם ברוחו רוח עז"- ש. טשרניחובסקי

רואים אנו בכל אדם עולם ומלואו, יצירה ייחודית המעוררת פליאה ויראת כבוד עמוקה.

אנו מאמינים כי בלב האדם מפעמת שאיפה לחירות, כמיהה לשלום ואמונה ביכולתו להשתלב ביצירת הווית חיים קהילתית, בה יוכל להגשים את ייעודו, ולממש את האידיאל האנושי הנשגב: ואהבת לרעך כמוך.

בחזוננו רואים אנו חברה ישראלית נאורה, יוצרת ומקיימת חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים, חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית וכן, פעילות כלכלית חדורת רגש אחווה, המעניקה בטחון אישי וחברתי לאזרחיה.

שליחותנו, הנובעת מהווית החזון, היא טיפוח איכות חיים וסביבה, בה מגשימים אזרחי ישראל את שליחותם הייחודית, מממשים את האמיתי, היפה והטוב, בחייהם ובפועלם בעולם.

מתוך רצון טוב ובאמונה, בוחרים אנו לצעוד יחדיו בדרך חיים, בה נלמד, נתכוון ונעשה למען הגשמת החזון.

"סור מרע, עשה טוב,

בקש שלום ורדפהו…" תהילים לד"

מהות החזון ומאפייניו

"באין חזון ייפרע עם"

חזון הינו תמונה חיה וממשית שאותה אנו יוצרים, רואים בעיני רוחנו ומבקשים להגשימה במציאות חיינו. הדרך להגשמת החזון נוצרת ומתעצבת בהשראת אידיאלים העשויים לעורר התלהבות ורצון להגשימם. בבואנו להגשים את החזון, עלינו להביא, בעזרת יכולת הדימוי היצירתי שלנו, לידי מפגש פורה בין המציאות שאותה חווים אנו באמצעות חושינו וכושר השיפוט שלנו, ובין הדימוי החי של החזון. וזאת, על ידי יצירתה ועיצובה של דרך להגשמת החזון. דרך החיים בה צועדים אנו במהלך מימושו של החזון הינה בעצם "נתיב כיוון והתכוונות יצירתי", בין המציאות לחזון, בין החזון למציאות.

יותר ויותר אנשים בזמננו רואים חשיבות רבה ביצירת חזון על ידי האדם כפרט, המעצב את חזונו האישי ואת הדרך למימושו במגוון התחומים של חייו, או בידי קבוצת אנשים המבקשת להגשים ולממש חזון בתחומי החיים השונים. ואכן, יצירת חזון ועיצוב דרך מעשית להגשמתו הכוללת מרחב אידאי, מישור ערכי, מרקם הנחות יסוד ומטרות שניתן לממשן על ציר הזמן, הינה מיומנות אנושית שהגיעה לרמה גבוהה במהלך שני העשורים האחרונים.

הוויית החזון

החזון הישראלי יוצר עמוד שדרה רעיוני וערכי, מצפן חברתי וקרקע פורייה להתחדשות תרבותית ופוליטית. הוא נוצר ועוצב מתוך תובנה, שאנו האזרחים נושאים באחריות לגורל חיינו וליצירת המרחב הקהילתי והפוליטי שבו אנו חיים. אופייה של הדרך להגשמת החזון, מאפשר לכל אדם לצעוד בה ולהיות שותף במימושו, בהתאם לרצונו ולנסיבות חייו. השאיפה להגשים את החזון, איש איש על פי דרכו, עשויה ליצור תנופה של ממש בתהליך היצירה הקהילתית ולהביא להעמקתה וחיזוקה של האחווה האנושית בישראל.

כיצד מתגשם החזון ?

החזון מתגשם על ידי אזרחים הפועלים בהשראתו, על פי רוחו.

ארבעה תחומים עיקריים ניצבים כעמודי תווך בבסיס פעילותנו :

האחד- לימוד, התבוננות והעמקה בתוכן הרעיוני והערכי שבהשראתו ולאורו אנו פועלים.

השני- לימוד וטיפוח תרבות השיח והמפגש האנושי.

השלישי- ייזום וקידום מפעלים תרבותיים, חברתיים, וכלכליים שיעניקו תנופה לתהליך שינוי פני החברה.

הרביעי – יצירת תודעה חיה של החזון, הנוכחת בחיי היומיום.

התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית מתחוללת בתוך מעגלי החיים, בלב העשייה ובשיח המתקיים בין בני האדם. מתוך תהליכי יצירה חברתית בשכונות ובקהילות, מתעצמת ומתפתחת חברה אזרחית יוזמת, המובילה בהדרגה למפנה של ממש בהוויית החיים התרבותית והפוליטית. עוד ועוד שכונות וקהילות, רשויות מקומיות, מועצות אזוריות וערים – ייחודיות, יוצרות וצומחות, הופכות למציאות חיה, למקור השראה ועצמה אזרחית המעניקה רוח גבית ותנופה לתהליך התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל.

4. תפקידה המהותי והחיוני של החברה האזרחית בייזום והובלת המהלך להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל.

בחלק זה מובאים חמשת חלקיו של החזון הישראלי, שאותו ניתן להגשים מתוך רצון טוב, חדוות יצירה ואמונה, המצויים בשפע בליבם של אזרחי ישראל.

רואים אנו בכל אדם עולם ומלואו, יצירה ייחודית המעוררת פליאה ויראת כבוד עמוקה.

איננו זקוקים לתמיכה מגורמים פוליטיים או כלכליים, כדי לראות בכל אדם עולם ומלואו, יצירה ייחודית המעוררת ייראת כבוד עמוקה. יותר מכל, זקוקים אנו לקרבתם האנושית של האזרחים שאיתם אנו חיים ויוצרים, ושגם הם יחד איתנו, בדרכם, עשויים לבחור לצעוד במסע לאורו של חזון שיח ישראלי, בדרך חיים למימושו.

אנו מאמינים כי בלב האדם מפעמת שאיפה לחירות, כמיהה לשלום ואמונה ביכולתו להשתלב ביצירת הוויית חיים קהילתית, בה יוכל להגשים את ייעודו, ולממש את האידיאל האנושי הנשגב: ואהבת לרעך כמוך.

גם הגשמתו ומימושו של חלק זה בחזון שיח ישראלי, אינו תלוי כלל בגורמים פוליטיים או כלכליים. מה שנדרש הוא יצירת מרחב אזרחי אנושי, שיאפשר לכלל האזרחים לממש את שפועם ומפעם בליבם – שאיפה לחירות, כמיהה לשלום, ורצון להיות שותף ומעורב בחיי קהילה, על כל הנובע ומשתמע מכך. כמובן שתמיכה כלכלית ופוליטית הינה חיונית ממש, אך לא בה תלוי מימושו של חלק זה בחזון, אלא ברצונם הטוב של האזרחים עצמם.

בחזוננו רואים אנו חברה אנושית נאורה, היוצרת ומקיימת חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים, חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית וכן, פעילות כלכלית חדורת רגש אחווה, המעניקה בטחון אישי וחברתי לאזרחיה.

נתייחס בקצרה לשלושת המרכיבים העיקריים של החזון, הבאים לידי ביטוי בפסקה זו:

יצירה וקיום חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים

ניתן ליצור ולקיים חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים (ואולי אף רצוי, כנקודת מוצא), ללא תמיכה מגופים פוליטיים או כלכליים (ראה פסטיבל שייח' אבריק לתרבות אזרחית, כדוגמא).

המציאות מראה שוב ושוב, כמעט תמיד, שכאשר יוזמים ויוצרים האזרחים חיי רוח ותרבות עשירים ומגוונים, מתוך התלהבות, היוצרת ומביאה בעקבותיה איכות, שמחים גופים פוליטיים שזהו תפקידם וגורמים כלכליים רלבנטיים, כולל המגזר הכלכלי הפרטי, "להצטרף לחגיגה", ולתרום את חלקם.

יצירה וקיום חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית.

טבעי ומעשי יותר, ליצור ולעצב חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית מתוך יזמות אזרחית חופשית וספונטאנית. גם מישור פעילות זה ייזכה ודאי לתמיכה כזו או אחרת מגופים פוליטיים וכלכליים.

ייזום, טיפוח וקידום פעילות כלכלית חדורת רגש אחווה, המעניקה בטחון אישי וחברתי לאזרחיה

מרחב הפעילות הכלכלית מציב בפנינו אתגר קשה במיוחד – ליצור אחווה בין האזרחים, באמצעות פעילות כלכלית אנושית. אתגר זה מחייב בעצם תודעה קהילתית, ערבות הדדית, עזרה לזולת, מתוך עצם מרקם החיים המשותפים, במהלך חיי היומיום.

הוויית החיים הקהילתית באה לידי ביטוי במעגלי החיים השונים והמגוונים. כבר בפעוטונים נפגשים ההורים של הילדים זה עם זה ועם הגננות, וזאת, בזכות ילדיהם הרכים. בשלב ראשוני זה, ניתן למצוא דרכים לסייע למשפחות שמתקשות כלכלית, במבנה של שכר לימוד דיפרנציאלי, לדוגמא.

ישנן דרכים רבות ומגוונות לסייע, והמקום שבו ניתן להתחיל מייד ביצירת אחווה כלכלית הוא, כאמור, במרחב השכונתי והקהילתי, בו מכירים האנשים איש את רעהו.

סיוע כלכלי מגורמים כלכליים – סוציאליים הפועלים בחסות המדינה הינו הכרחי, אך הוא לא ייצור אחווה כלכלית, אלא יסייע ליצור אותה, לממשה, על בסיס תשתית אזרחית אנושית איתנה.

טיפוח איכות חיים וסביבה, בה מגשימים אזרחי מדינת ישראל את שליחותם הייחודית, מממשים את האמיתי, היפה והטוב בחייהם ובפועלם בעולם.

כדי לטפח איכות חיים וסביבה בה מגשימים האזרחים את שליחותם הייחודית ומממשים את האמיתי, היפה והטוב בחייהם ובפועלם בעולם, יש לפעול מתוך רצון עז ונכונות למאבק, לא אלים כמובן, למען מטרה חיונית זאת.

כאן, באופן מיוחד, באה לידי ביטוי החשיבות המכרעת בטיפוח חברה אזרחית יוזמת ואחראית, שחבריה הם בעלי רצון, נכונות ויכולת להיאבק למען הגשמת חזונם, תוך קבלת סיוע הכרחי ומתבקש מהגורמים הפוליטיים והכלכליים הרלבנטיים.

צעידה יחדיו, בדרך חיים בה נלמד, נתכוון ונעשה למען הגשמת החזון.

איש אינו מונע מאיתנו, אזרחי מדינת ישראל, לבחור לצעוד בדרך חיים בה נלמד, נתכוון ונעשה, בדרכנו הייחודית ובהתאם לנסיבות חיינו, מתוך רצון טוב ובאמונה, למען הגשמת החזון. זוהי החלטה חופשית של כל אחת ואחד מאיתנו.

ניתן לראות אם כן, גם ללא העמקה נוספת, שהצעידה בדרך למימושו של חזון שיח ישראלי, תלוייה ברצונם הטוב של אזרחי מדינת ישראל, ולא בגורמים פוליטיים או כלכליים, שללא ספק עשויים לסייע באופן משמעותי להגשמתו. איך אמר חוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל: "אם תרצו אין זו אגדה". ואולם, הרצל הוסיף עוד משפט, שעל פי רוב לא נאמר או מושמע: "ואם לא תרצו, יישארו דברים אלו, כאגדה". יוזמת שיח ישראלי להתחדשות היצירה התרבותית, הפוליטית והלאומית בישראל מתהווה ומתגבשת מתוך צורך חיוני בהגשמת חזון תרבותי – פוליטי ישראלי, שיהפוך אט אט מאגדה, למציאות ישראלית שוקקת חיים, שמחה וחדוות יצירה.

5. אבני דרך ומטרות

א.יצירת חברה שבה אי השוויון מיזערי, בר קיימא ומוסרי, וכך, מאפשר קיום בכבוד לכול אדם.

ב. חיזוק החתירה לאמת, לחירות ויושרה במרחב העשייה והיצירה הציבורי.

ג. טיפוח ופיתוח מרחב יצירה תרבותי ישראלי, רב גוני, תוסס וחופשי.

ד. קידום חברה ישראלית נאורה, שאזרחיה מציעים לאזרחי העולם ערכים של שיתוף והתנדבות, דוגמה אישית ונתינה.

ה. יצירת מערכת חינוך ברוח חזון שיח ישראלי וחזון מגילת העצמאות, על בסיס ערכי כבוד האדם וחירותו, תוך מעורבות מירבית של הקהילות השונות בתכניה ובאופיה.

ו. התמודדות רצינית ואחראית מתוך כוונה להגיע לפתרונות משביעי רצון, עד כמה שניתן, עם נושא היחסים בין יהודים וערבים במדינת ישראל, ונושא הקונפליקט העמוק בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינאית.

ז. יצירת מצע ותשתית לחברה רב קהילתית, בת קיימא, שחבריה נושאים באחריות לסביבתה, להוויית חייה ולפריחתה.

ח. ייזום והובלת התחדשות תרבותית ופוליטית, וכן, ביסוס המשטר הדמוקרטי בחוקה לישראל.

ט. התחדשות והעצמת השירות הציבורי, המשטרה וגופי שלטון אחרים, כמשרתי האזרחים והקהילות.

י. הסדרת מערכת הביטחון ותקציבה באופן שישרת את החברה הישראלית.

יא. תיקון המערכת הרפואית ממערכת חולים למערכת בריאות.

יב. הסדרת היחסים "בין דת ומדינה" וקיום שיח רחב ועמוק על אופי הקשר ומהותו, תוך ביסוס הזהות הישראלית מתוך שורשייה העבריים, היהודיים והאוניברסליים גם יחד.

יג. פיתוח המרחב הכלכלי כמרחב המשרת את החברה, האזרחים והקהילות.

יד. פיתוח מרחב אקולוגי בר קיימא, כמרכיב מהותי וחיוני בחיי החברה והמדינה.

טו. יצירת מרחב אזורי של שיתוף פעולה, פיתוח ובנייה, בסיוע העולם היהודי והמדינות המפותחות, לטובת עמי האזור והעולם כולו.

טז .טיפוח תרבות השיח, הסובלנות והפתיחות לאחר ולשונה, כמרכיב מהותי בהוויית החיים החברתיים בישראל.

יז. העצמת הפעילות ההתנדבותית ושילובה כמרכיב אינטגרלי וחיוני בחיי התרבות, החברה והכלכלה.

יח. טיפוח וקידום המחקר המדעי והיצירה האמנותית ברוח חזון שיח ישראלי.

יט. העצמת החברה האזרחית והעמקת מעורבותה בעיצוב אופייה של היצירה התרבותית, הפוליטית והלאומית בישראל.

6. נושאי הליבה של החברה הישראלית

תוכנית המסע תעסוק בגיבוש תוכניות, מיזמים ופתרונות בנושאי הליבה של החברה הישראלית, לאורו של חזון שיח ישראלי.

א.נושאי דת ומדינה, דמוקרטיה והפרדת רשויות.

ב. טיפוח מרחב חיי הרוח והתרבות הישראלית, על המגוון הרחב, העמוק והעשיר שבו.

ג. יצירת מבנה חברתי-פוליטי שיאפשר שיתוף פעולה והפרייה הדדית בין פעילות הגופים האזרחיים, הציבוריים והפוליטיים למען קידום יצירת התרבות הישראלית.

ד. טיפוח מרחב יצירה כלכלי בשירות האזרחים, הקהילות והחברה בישראל.

ה. התמודדות רצינית ואחראית עם נושא הסכסוך היהודי-ערבי והקונפליקט הישראלי-פלסטינאי.

ו. טיפוח וקידום קשריה הבינלאומיים של מדינת ישראל עם שכנותיה ועם כלל אומות העולם.

ז. יצירת מרחבים אקולוגיים בני קיימא.

ח. טיפול שורש בנושא הפערים החברתיים והתרבותיים – העוני ואי השוויון.

ט. טיפול שורש במערכות המרכזיות במדינת ישראל ובדרך התנהלות משרדי הממשלה.

7. אידיאלים וערכים כמקור אור וכאמות מידה

חזון, מעצם טבעו ומהותו, מתעצב בהשראת אידיאלים וערכים, שאותם מבקשים בני האדם להגשים בחייהם האישיים ובפועלם בעולם. ואכן, כאשר עולה ומאיר בנפשנו רעיון, אידיאל, הוא עשוי להביא אותנו לידי התרוממות רוח ולעורר בנו כוחות חיים ורצון להגשימו, בהתאם לנסיבות חיינו. אידיאלים אלה הם גם מקור אור וגם כוח משמר מפני מכשלות אנוש וקשיי המסע אשר לפנינו.

א.אידיאל החירות. עם ישראל הביא לעולם את מושג החירות (חירות של עם). כיום, החירות האישית היא הבסיס לכל חברה אנושית מתקדמת.

ב. אידיאל השוויון. בני האדם אינם שווים, ומשום כך, השאיפה להגשמת אידיאל השוויון במרחב החברתי, של "כל אדם בפני החוק" ובמעשה הפוליטי (במובן הפילוסופי והעמוק של המילה), הוא חשוב כל כך.

ג. אידיאל האחווה. אידיאל חברתי של שותפות לדרך, המביאה ערכים כמו התנדבות ונתינה, כיבוד הזולת והאחרות. הכבוד לאחר מניע לפעולה ולשיתוף האחר.

ד. אידיאל יצירת תרבות של אמת. אמת בחיי האדם, בהוויית החיים הקהילתית, במרחב הפוליטי, במרחב הכלכלי ובתקשורת.

ה. הגשמת אידיאל היופי. אידאל היופי מחבר בין מקורות השראה רוחניים ואמנותיים, ומימושם באמצעות ביטוי ארצי, הנגיש לחושי האדם.

ו. אידיאל עשיית הטוב. "סור מרע ועשה טוב" כדרך חיים. אידיאל הטוב מכיל גם את אידיאל האמת ואידיאל היופי, והוא מוגשם באמצעות כוחות הרצון של האדם, בהשראת שאיפתו להגשמת האמת ומימוש אידיאל היופי בפעילותו.

ז. אידיאל וערך הקיימות. אידיאל וערך שעניינו הזיקה שבין האדם והחברה האנושית לסביבה, למארג החיים על פני האדמה ובעולם הרחב. אידיאל זה בא לידי ביטוי במימוש ערכים כגון: פשטות, הסתפקות במועט ואיפוק.

ח.ואהבת לרעך כמוך – אידיאל נשגב, שעניינו ההתנהלות בין אדם לחברו ובין האדם לעצמו, וביטויו המעשי במימוש ערכים כמו צניעות, ענווה וכיבוד הזולת.

ט. אידיאל השלום. אידאל זה בא לידי ביטוי בשאיפה לשלמות, לשלום בין בני האדם, קהילות, חברות ולאומים. דווקא בשל היות האדם לא מושלם, לא שלם, אידיאל השלום מהותי וחיוני כל כך לחברה האנושית.

עלינו לשוחח ולברר האם אידיאלים אלה מוסכמים על כלל מרכיבי החברה השונים בישראל. אם ישנם אידיאלים שעליהם אין הסכמה, חייבים אנו בקיום שיח ישראלי עמוק ומשמעותי להבהרת סוגייה מהותית זאת. אידיאלים יכולים להיבחן בהיותם שוכנים בהרמוניה זה עם זה. אם ישנו אידיאל כלשהו, המוציא או מבטל אידיאל אחר, אזי כנראה שאיננו באמת אידיאל. כל אידיאל בא לידי הגשמה באמצעות מימושם של ערכים, המוכרים ומקובלים במערכת הערכים החברתית. ייתכן ויימצאו ערכים הסותרים לכאורה זה את זה, וגם במקרה זה, יש לקיים שיח ישראלי משמעותי, כדי להבהיר סוגיה מהותית זאת, מתוך כוונה רצינית להגיע להבנות.

8. הנחות יסוד – מרכיב חיוני בתשתית הרעיונית שבהשראתה אנו חיים ויוצרים.

המסע שאליו אנו יוצאים, מתבסס על כמה הנחות יסוד המהדהדות אל תוך חיינו, מקיימות זיקה הדדית עם המרקם הרעיוני והערכי של החזון הישראלי, שלאורו אנו פועלים, ומעניקות לנו אמות מידה לפעילותנו. אם האידיאלים הם צמרות העץ או גג הבניין שלנו, הרי הנחות היסוד הן היסודות שעליהם נבנה בניין החיים, השורשים המזינים את עץ החיים שלנו.

א. האדם חי ופועל בשלושה עולמות השלובים ומזינים זה את זה – חושי, נפשי ורוחי.

ב. החברה האנושית חיה ופועלת בשלושה מרחבי יצירה: כלכלי, חברתי-פוליטי ורוחני-תרבותי. חוסר באיזון או הרמוניה כמו גם חולשה באחד או יותר ממרחבים אלו, יוצר קשיים, משברים וסכנות לחברה כולה.

ד. עם ישראל מילא תפקיד מכריע לאורך ההיסטוריה בהתפתחות התרבות האנושית, הן בתקופות שבהן ישב בארץ ישראל, והן כאשר היה בגלות.

ה. עם ישראל הוא ייחודי, וטמון בחובו פוטנציאל, העשוי להביאו להיות חברת מופת, מקור אור והשראה לחברות ולאומות אחרות.

ו. היצירה הישראלית היא אתגר רוחני ותרבותי, הנובע מהחיבור והזיקה שבין תרבות עם ישראל לתרבויות העולם. הפילוסוף היהודי הגדול ליאו שטראוס הגדיר חיבור וזיקה זאת כמתח היצירתי המתקיים תמיד בין ירושלים ואתונה. הפרייה הדדית בין תרבויות אלו יכולה לבוא לידי ביטוי אופטימלי בישראל.

ז. בחברה הישראלית אצורים כוחות רבי עצמה, העשויים לקדמה, או, חלילה, עלולים להורסה, וזאת, בהתאם לחזון המניע את אזרחיה.

ח. מדינת ישראל נמצאת תמיד בסכנה קיומית, וחולשה בכל אחד ממרחבי הפעילות שהוזכרו בפרק זה, עלולה לגרום לסכנה זאת להתממש.

ט. בני אדם שונים זה מזה, ואי השוויון הוא, בשל כך, טבעי. ואולם, אי שוויון קיצוני, הוא הורסני לחברה.

י. יצירת תרבות של הסכמות, מתוך כיבוד השונה והאחר היא הכרחית לבנייתה של החברה הישראלית. קבלת החלטות בקונצנזוס היא עיקרון חשוב בחברת מופת (למעט במצבי חרום).

יא. תרבות שיח יוצרת מרחב יצירה חברתי, פוליטי ותרבותי יציב ופורה.

הזמנה להצטרף למסע התחדשות היצירה התרבותית בישראל

מדינת ישראל היא מדינת הזנק ("סטארט אפ"), לא רק במובן הטכנולוגי. היא מהווה "סטארט אפ" חברתי, המתבצע במרחב תרבותי המורכב מ"שבטים" רבים ושונים, עם עולם ערכים מגוון ושונה, עם שאיפות שבחלקן הן קוטביות. זהו "מיזם הזנק" רוחני-תרבותי, היוצר מרחב יצירה חברתי ורב תרבותי שאין דומה לו ברחבי העולם.

"מיזם הזנק" זה, "סטארט אפ מדינת ישראל", הוא, בשונה ממייזמי הזנק אחרים, חובק כול, חובק עולם, ואסור לו להיכשל. אנו בני מזל על שזכינו להיות שותפים פעילים במהלך יצירת התרבות הישראלית בדורנו, בימינו. בו זמנית, מוטלת עלינו האחריות להמשיך לעבוד וליצור, לתמוך, לשתף ולצעוד יחדיו במסע של התחדשות ותיקון אשר, כך אנו מאמינים, יחולל כאן, בישראל, חברת מופת, חברה שתעורר פליאה, השתאות והשראה בלב אזרחיה מבית, ובליבם של כלל אזרחי מדינות העולם.

ייחודו של עם ישראל אינו בכך שנבחר הוא, אלא בכך שבוחר הוא שוב, מחדש, בדורנו, להיות בקדמת היצירה האנושית, הרוחנית תרבותית והחברתית-פוליטית. בעידן של אינדיווידואציה וחירות אישית מהותית, "עם הבחירה" יכול "לייצר אחדות מזוייפת" שאיננה ברת קיימא, או לפעול וליצור מתוך אחדות הניגודים והשונויות, תרבות ישראלית ייחודית וברת קיימא.

"ספרון מסע" זה מצביע ומכוון אל נקודת היציאה למסע התחדשות לאורו של חזון שיח ישראלי. מתוך המסע, בהשראת תכני ה"ספרון", יינבעו מעשים ומיזמים, יצירה חברתית, פוליטית ותרבותית ענפה, מגוונת ועשירה.

נבקש ונייחל כי המתווה המתואר כאן, בקווים כלליים יעורר בלבכם, אזרחי ישראל, שמחה, תקווה ורצון "לצאת לדרך", להצטרף למסע התחדשות היצירה התרבותית הישראלית בזמננו.

ליצירת קשר:

אורי בן-דוד: uribdavid@gmail.com

עלי ברוק: 0544305378

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *