מיסטריית מיכאל – 12

מיסטריית מיכאל

29 מכתבים ו'מחשבות מנחות' אל החברה האנתרופוסופית

רודולף שטיינר

דורנאך 1924/25

GA26

תרגום מאנגלית: עלי אלון

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

הספר יצא בהוצאת חירות: ראו כאן

מכתב 12

לפני הדלת של תור התודעה

עיון שני:

מעצורים וסיועים לכוחות מיכאל בתקופת שחר נפש-התודעה

 

התגשמותה של נפש-התודעה הסבה לאנדרלמוסיה בכל אירופה באשר לזיקתם הפנימית של בני האדם למרכיבי האמונה הדתית ולפולחן עבודת האל. אנדרלמוסיה זו מכריזה על עצמה באורח שאין לטעות בו במפנה המאה ה-11 אל המאה ה-12. שאלת קיומו של אלוהים עמדה להיות מוכחת בראיות של היגיון, בהופעתן הפתאומית על במת החיים של ה'הוכחות לקיומו של אלוהים' (במיוחד בקשר לאנסלם מקנטרבורי). רצון כזה עלול היה לצוץ אך ורק כאשר השיטה הקדומה של דעת האל, על ידי הכרה ישירה באמצעות הכוחות הטבועים בנפש, כבר עברה וחלפה לה. את אשר יודע אדם בהתנסות חיה וישירה אין הוא מוכיח בהיגיון.

השיטה הקודמת היתה תפיסה ישירה של הנפש אודות תבניות החיים של האינטליגנציות האינדיבידואליות למעלה עד לאל האב הנישא והרם ביותר.

מגמתה של השיטה החדשה, שעתה נתהוותה, היתה להמציא באורח אינטלקטואלי מערכת מחשבות אודות ה'גורמים הראשוניים' של היקום. עבור השיטה הקודמת ניצבו כוחותיו של מיכאל באזור הרוחי התוחם מיידית את האזור הארצי. כוחות אלו אשר, מאחורי כוחות החשיבה המופנים אל חיצוניות החושים, ציידו את הנפש בכשרים נוספים שהיו מסוגלים לראות ביקום את תבניות החיים של ההוויה האינטליגנטית. השיטה השנייה דרשה שחוליית הקשר עם כוחותיו של מיכאל תתפתח במלואה כצורך ראשוני במעלה. מה שהתפתח בשדה העבודה הדתית הוא שמ-ויקליף באנגליה (המאה ה-15) ועד הוס בבוהמיה, על פני נדבכים רחבים של חיים דתיים, החלה בין בני האדם דוקטרינה כה מרכזית כמו זו של הסקרמנט של הקומניון להסס בנתיבה. עשוי היה האדם למצוא התלכדות אנושית אינדיבידואלית עם עולם הרוח שכריסטוס פתח לפניו דרך הסקרמנט של הקומניון. כי ככזה היה יכול ללכד עצמו עם ישותו של כריסטוס ועובדת ההתלכדות שבחושים היתה בעת ובעונה אחת אף התלכדות רוחית.

תודעת הנפש השכלית או אינטלקטואלית מסוגלת היתה לצייר קומניון כזה. כי בראשותה של נפש זו היו עדיין אידיאות הן של רוח והן של חומר שהיו בקירבה מיידית אלה לאלה, כך שניתן היה לחוש את האחד בעוברו אל האחר, חומר אל רוח. אולם אל להן לאידיאות כאלה להיות אידיאות אינטלקטואליות מהסוג הדורש הוכחות לקיומו של אלוהים. עליהן להיות כאלה שעדיין מצוי בהן משהו מהאימגינציה, כי כאן עשויה להיות מוחשת בחומר פעילותה האקטיבית של הרוח וברוח, השאיפה אחר החומר. מאחוריהן של אידיאות מסוג כזה היה קיים כוחו של מיכאל. אילו רק נתנו דעתנו מה רבה היתה מהותו של זה שהתנער מיסודותיו בנפשותיהם של בני האדם באותה עת. מה רב מכל שהיה שזור וחדור בדביר חייהם הקדוש ביותר של אישים שבהם הטילה קרניה הבהירות הגדולה ביותר של עצם המהות של נפש-התודעה, אשר במבנה נפשם התלכדו לכוחות של מיכאל בעוצמה אשר לאחרים היתה באה לאחר מאות בשנים. אינדיבידואלים כמו הוס, ויקליף ואחרים עלו על שדה המחזה. בצעדם לקראתו של מיכאל בלבבם, השתמשו הם בבשלות נפש-התודעה שלהם להתנשא במעוף אל השגה מקיפה של רזיה העמוקים ביותר של הדת. הם חשו כי על הכוח האינטלקטואלי הנכנס כעת עם נפש-התודעה, להיות מסוגל להחדיר לתחום האידיאות שלהם את מה שביקשו אחריו ואת מה שהגיעו אליו באמצעות האימגינציה. בניגוד לכל זה היה קיים המצב ההיסטורי הקודם של הנפש האנושית, כפי שעבר ונהיה מדור לדור ואשר בחוגים נרחבים של האנושות איבד את כל כוחו. מה שידוע דרך ההיסטוריה כאי-סדרים של האמונה שהעסיקו את מועצות התיקונים הגדולות בעת בה החלה לראשונה נפש-התודעה להיות פעילה, כל זה קשור בחייהן של אותן נפשות אנוש שעדיין לא חשו את נפש-התודעה בפנימן וכבר לא יכלו לשאוב מהחיים המסורתיים של הנפש האינטלקטואלית או השכלית כל דבר שהוא שיעניק להן עוצמה פנימית ובטחון.

זרמים היסטוריים כאלה של חיי אנוש ותחושות אנוש פנימיים כפי שבאו לאור העולם במועצות בקוסטנצה ובבאזל, ניתן למעשה לומר עליהם שמראים הם זאת: מעל, בעולם הרוח, מצויה היציקה כלפי מטה של האינטלקטואליות הקוסמית. מתחת, באזור הארצי, מצויה נפש אינטלקטואלית או שכלית שאינה תואמת עוד לתקופה. בין השתיים מרחפים כוחותיו של מיכאל המביטים לאחור אל התלכדותם שבעבר עם העולם הרוחי אלוהי, ומביטים כלפי מטה אל עולמו של האדם שפעם היה מלוכד באותן נימים, אלא שכעת הוא עובר באורח שאין להימנע ממנו, לספירה שאליה על מיכאל לשלוח את עזרתו מהרוח, אך שבה עצמה אין לו דריסת רגל בשום התלכדות פנימית. במאבק זה של מיכאל, ההכרחי באבולוציה הקוסמית אך המציין עם זאת בראש ובראשונה היסט באיזון הקוסמי, אפשר למצוא את הקרקע לכל אשר על האנושות לעבור בו בתקופה הנוכחית, אף בהתייחסות לאמיתות הנעלות ביותר והמקודשות ביותר.

נתבונן לעומק המאפיין והמייחד תקופה זו כשנפנה את עינינו אל הקרדינל ניקולס קוזנוס (ראו מה שמסופר אודותיו בספרי: 'המיסטיקה והמחשבה המודרנית'). אישיותו של קוזנוס דומה כמרימה את תקופתו. הוא מבקש בכל מקום להביא לידי פעילות השקפות כאלה שתהיינה מתקנות את עיוותיו של העולם הגשמי, לא על ידי מאבק בהם ברוח קנאות סוחפת, אלא בהשתדלות להנחות מחדש את השגוי אל הנתיב הנאות דרך היגיון אנושי בריא. את הדבר הזה ניתן לראות במישרין כשעוקבים אחר האופן בו נתקבלה השפעתו במועצה של באזל ובכלל בין אנשי קהילתו, יראי השמיים. אם במישור זה מראה קוזנוס עצמו כנוטה כולו אל השינוי המתחולל באבולוציה עם התפתחותה של נפש-התודעה, ניתן לראותו, לעומת זאת, מציג השקפות הנושאות עדות זוהרת לכוחותיו של מיכאל. הוא מתרגם לזמנו שלו את האידיאות הקדומות הטובות אשר הדריכו פעם את נפשו ואת רוחו של האדם להתפתחות כשרים שיוכל באמצעותם לחוש בתצורות החיות של האינטליגנציות בקוסמוס, באותו עידן בו היווה עדיין מיכאל המושל באינטליגנציה הקוסמית. 'אי הידע המלומד' – אודותיו מדבר קוזנוס מהווה השגה מקיפה ופעילה השוכנת מעל התפיסות הפאסיביות המכוונות לעולם החושים. השגה מקיפה, הנושאת את המחשבה מעל ומעבר לאינטלקטואליות המהווה אותה צורה מקובלת של 'ידע', לעבר אזור בו ב'חוסר ידע' או ב'אי-ידע' ובחזות של התממשות חיה נתפסת למעשה הרוחיות.

וכך, בקרדינל זה מקוסה, לפנינו אדם שבחיי הנפש שלו חווה את ההיסט המובא על ידי מיכאל אל האיזון הקוסמי, ובאורח יוזמתי משלו משתדל כמיטב יכולתו להפנות היסט זה לטובתה של האנושות. בינות לכל הדברים הללו שהגיעו רוחית אל פני השטח הגלויים, קיים היה משהו נוסף שניהל חיים בסתר. אכן היו פה ושם אנשים שהיה להם חוש והבנה לעמדה שהחזיקו כוחותיו של מיכאל ביקום, ואשר הקדישו עצמם להתאמנות כוחות נפשם כדי שיהא לאל ידם למצוא גישה מודעת לאותו אזור רוחי הגובל בארצי, בו נושא מיכאל את פעילויותיו למען האדם. הם ביקשו להכשיר עצמם למשימה רוחית זו בהתנהגות חיצונית, באורחותיהם היומיומיים, ובכל העניינים הכלליים של החיים באופן כזה שהוויית הקיום הרגילה לא תהיה יוצאת דופן מזו של אנשים אחרים. באורח זה, במילוי חובותיהם בדרך נורמלית, באהבה מלאה לעניינים שעל האדמה, התאפשר להם ליישם, בחירות, את האדם הפנימי שבהם למשימה הרוחית שהוזכרה לעיל. מה שהם עשו בכיוון זה היווה עניינם שלהם ושל הללו שעימם התחברו ב'סודיות'. באשר למה שהתרחש במישור הפיסי, לא היה העולם מושפע, בראיה מיידית, בכל דרך שהיא ממגמות רוחיות אלה. ועם זאת, היה כל זה נחוץ על מנת להביא נפשות אנוש לזיקה הכרחית עם עולמו של מיכאל. לא היתה בזה שאלה של חברות סודית באיזו משמעות רעה כלשהי, שום דבר שעורך מצוד על החשכה כדי לסלק אורו של יום, היה בזה עניין של אנשים המתכנסים יחד, אשר בעצם התקבצותם יחדיו משכנעים היו את עצמם שלכל אחד מהם מודעות החופפת לשליחותו של מיכאל.

הללו הפועלים כך יחדיו אינם מדברים אודות פעילותם לפני אנשים שמחוסר הבנה עלולים רק לקלקל את מהות התפקידים בהם מעורבים הם. תפקידים אלה, שרואים אנו, משתייכים לזרמים רוחיים שאינם מתנהלים בתוך הגבולות של החיים הארציים, כי אם בעולם הרוח שבשכנות, אל אף ששולחים הם את הדחפים שלהם לעבר חיים ארציים אלה. הפעילות הרוחית, שאליה התייחסנו כאן, היא שבני אדם ניצבים בתחומי העולם הפיסי אך פועלים בצוותא עם ישויות של עולם הרוח, עם ישויות שהן עצמן אינן נכנסות לעולם הפיסי ואינן מתגשמות בו. מתייחסים אנו כאן למה שמקושר בעולם, בדרך כלל בתיאום מועט מאד עם העובדות, כרוזנקרויציאניזם. רוזנקרויציאניזם אמיתי מצוי באותו קו פעולה ששליחותו של מיכאל צועדת בו. הוא סייע על האדמה בהכנת הפעולה הרוחית של מיכאל שברצונו להכין עבור תקופה מאוחרת יותר. יכולים אנו להיטיב להעריך מההיבטים הבאים את מה שעשה דבר זה לבר-ביצוע. כל הקשיים והאטימויות בהן נפגש מיכאל, כפי שכבר תוארו, בהעברת הדחפים שלו לנפשות אנוש, קשורות בעובדה שהוא עצמו לא יביא את ישותו שלו לאיזה סוג שהוא של מגע עם ההווה הפיסי של החיים הארציים. ברצונו לשכון באותה זיקה הדדית של כוחות שהיתה קיימת עבור רוחות מסוגו, וכן עבור בני האדם בעבר.

כל מגע עם אותו אלמנט שעימו מתקשר האדם ככורח בהיותו מצוי בחיים הארציים הפיסיים העכשוויים עלול להיות מוחש על ידי מיכאל כפגיעה בטהרת ישותו.

והנה, כפי שיודעים אנו, מה שמממשת הנפש בחיי אנוש רגילים, לגבי חייה הרוחיים ממשיך לפעול משם אל חייה הארציים הגשמיים. בכוון ההפוך פועלים שוב ושוב החיים הארציים הפיסיים על החיים הרוחיים, בתגובה המוצאת את ביטויה במיוחד במהלך הנפש של האדם ובנטייתו בחיים הארציים אל משהו מסוים באופיו. פעילות הדדית כזאת של שני הצדדים ניכרת במיוחד, אם כי לא תמיד, באנשים העוסקים בחיי ציבור. ועקב זה היו רבים ועצומים המכשולים לפעולתו של מיכאל לגבי רפורמים רבים. הרוזנקרויציאנים התגברו על צד זה של הקושי בהמשיכם את חייהם החיצוניים וחובותיהם הארציים בנבדל לחלוטין ממה שפעלו במלאכתו של מיכאל. כאשר בא מיכאל עם האימפולסים שלו לנפשו של רוזנקרוציאני ונפגש במה שהוכן לו בה, כלל לא מצא עצמו חשוף לסכנת בואו במגע עם חומר ארצי, כי זה נשמר בריחוק על ידי אותו דבר עצמו שהביא את הרוזנקרוציאני להתלכדות עם מיכאל, אותו המבנה המיוחד של נפשו שעבר הכנה מיוחדת.

באורח זה יהוו רצונו ומגמתו של הרוזנקרוציאני דרך למיכאל על פני האדמה שבה יוכל למצוא את הנתיב לשליחותו הארצית המתקרבת.

מחשבות מנחות למכתב 12

  1. בראשית תור נפש-התודעה מתחיל הכוח האינטלקטואלי המשוחרר באדם להעסיק עצמו בבחינת האמיתות של האמונה הדתית ושל עבודת האל. חיי הנפש של האדם מוטלים בזה באורח שאין להימנע ממנו אל אי-וודאות. בני האדם מבקשים להוכיח כעת בדרך ההיגיון את הוויות המציאות המהותית שהם הכירו בה לפני כן בחייה הפנימיים של הנפש. בני האדם מנסים להשיג תכנים של עבודה דתית, שהיו צריכים להיות מושגים באימגינציות, על ידי הסק לוגי, ואפילו לקבוע את התבנית בהתאם.
  2. כל זה קשור בעובדה שמיכאל גמר אומר, בכל הנסיבות, להימנע מכל מגע עם העולם הארצי הנוכחי, שעליו נאלץ האדם לשים רגלו. אך למרות הכל ואף על פי כן על מיכאל להישאר עם זרם האינטליגנציה הקוסמית שעליו שלט בעבר ולהנחותו הלאה בתוכו של האדם. אי לכך בוקעת ועולה כנחיצות, לקדמת האבולוציה האנושית, באמצעותן של כוחות מיכאל, הפרעה באיזון הקוסמי.
  3. הקושי בשליחותו של מיכאל מואר על ידי אישים מסוימים, הרוזנקרויציאנים האמיתיים, המארגנים את אורח חייהם החיצוניים על האדמה כך שאין הם משגרים כל סוג שהוא של השפעה על החיים הפנימיים של נפשם. כך מסוגלים הם, בחייהם הפנימיים, לפתח כוחות שבאמצעותם יכולים הם לעבוד עם מיכאל בשדה הרוחי מבלי שמיכאל יסב לעצמו את הסכנה שיהא מעורב בפעלים העכשוויים של החיים הארציים, אשר עבורו הם בלתי אפשריים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *