1903-1908

רודולף שטיינר

GA34

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: יוסי פלג, דליה דיימל

מאמר מספר 35 1 בינואר 1905

מדוע התיאוסוף זקוק ללימודים ולתיאוריות

נשאלה השאלה הבאה: "האם חשוב לתיאוסוף ללמד את עצמו לגבי חלקי האדם השונים, אודות העולם האסטרלי והנפשי, על התפתחות האדמה והעולם וכן הלאה? האם לא מספיק לגביו להיות מודע ל"אלוהים-אדם" שבתוכו, לאחדות עם כל הישויות, ולאלוהות של כל הדברים? מדוע הוא זקוק להוראה ולתיאוריות?"

יש לומר שזוהי אמירה משובחת להיות מודע ל'אני' האלוהי של האדם ולאחדות עם כל הישויות, אך היא נשארת רק אמירה, כל עוד לא באמת רוצים להכיר בטבע ובמעשיו של האלוהי בעולם. אדם המדבר רק על ה'אני' האלוהי שלו, הוא כמו מישהו שלא רוצה לדעת כלום על צבעונים, סיגליות, נרקיסים, ורדים וכו', אלא רוצה לחבר את הכל יחד למושג המעורפל של "צמח". אלוהים יכול לזהות רק את אלה המבינים את העולם, וידיעה עצמית יכולה להיות מושגת רק על ידי מי שרוצה לזהות את הדברים הסובבים אותו, הן חושיים והן על-חושיים. שכן עבור האדם, האדם הוא הגילוי הגבוה ביותר של כל הדברים, ולכן ידיעת העולם היא בה בעת גם ידיעה עצמית. לכן, מי שלא רוצה להסתפק בביטויים כלליים, חייב לרכוש ידע אודות העולם האסטרלי, הנפשי וכו' כדי להגיע להכרה עצמית. שכן לכל התופעות של העולמות הללו יש חלק במהות האנושית. לכן, ידע עצמי מושלם ותודעת אלוהים מלאה הם גם אידיאל בלתי ניתן להשגה. רק כאשר האדם יזהה את כל העולם, הוא יוכל לזהות את עצמו לחלוטין. זה לא יכול להיות עניין של הידיעה שחי בנו יסוד אלוהי, שכן יסוד אלוהי חי בכל אבן, בכל צמח, בכל בעל-חיים. מה שחשוב הוא שאנו מזהים יותר ויותר מהגילויים של אלוהים ביקום. אם כן, הבה נחזור פחות על כך שהתיאוסופיה היא התודעה של אחדות האל עם האדם, ונבקש להבין יותר את סודות העולם, כלומר את הפעולות האלוהיות באירועים השונים. כך גם נהיה צנועים יותר מאשר אם נדגיש תמיד את המודעות שלנו לאדם-האלוהים שבנו. כמובן שאנו נושאים זאת בתוכנו; אך ככלל, אנחנו יודעים מעט מאוד על כך. עדיף לקבל קצת ידע אמיתי על איך נראה העולם האסטרלי או הנפשי מאשר להתפאר בתודעה של אלוהים שנותרת מילה ריקה ללא ידיעה אמיתית וודאית. אכן, זה יומרני לדבר על אחדות זו עם אלוהים, מבלי לרצות להעמיק במעשיו של אלוהים ביקום. מה הטעם לומר תמיד: אני הבן של האבא הזה. למד מהאב הזה, תרכוש את מה שהוא יכול ומסוגל לעשות, אז אתה תהיה בנו הראוי. התיאוסופיה תהיה חוכמה אלוהית אמיתית רק כשהיא תדבר בבהירות ובאופן ברור על העולמות העליונים ותימנע מכל מיני ביטויים מעורפלים. זהו עניין אחר עד כמה אדם מנכס לעצמו מהכרת העולמות העליונים; אך זה תלוי ברצון לידע. כל האומללות בעולם נובעת מבורות. אך על כך לא מתגברת התודעה של העצמי האלוהי שבתוך האדם. כי אפילו הבורים יכולים לדבר בצדק על ה'אני' האלוהי שלהם. יש להם אותו; הם פשוט לא יכולים לזהותו. התיאוסופיה לא צריכה להיות מופע של תודעה אלוהית, אלא למידה אמיתית של הסודות האלוהיים בעולם, הנותנים את המפתח לידע עצמי אמיתי.