מיסטריית מיכאל – 05

מיסטריית מיכאל

29 מכתבים ו'מחשבות מנחות' אל החברה האנתרופוסופית

רודולף שטיינר

דורנאך 1924/25

GA26

תרגום מאנגלית: עלי אלון

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

הספר יצא בהוצאת חירות: ראו כאן

מכתב 5

התנסויותיו של מיכאל במילוי שליחותו הקוסמית

ניתן לעקוב אחר התקדמותה של האנושות משלב התודעה בו האדם עדיין חש עצמו חלק ממערך רוחי אלוהי, כלפי מטה עד לזה של ימינו אנו, בו הוא לומד לחוש עצמו כאינדיבידואל, המתנתק מההוויה הרוחית-אלוהית ומסתגל לעשות שימוש במחשבותיו שלו. ניתן לעקוב אחר הדבר הזה מנקודת השקפתה של האנושות כפי שנעשה במכתב הקודם.

ניתן גם, בעזרת ראייה על-חושית, לשרטט תמונה של התנסויותיו של מיכאל ופמלייתו משך אותה פאזה של אבולוציה, כלומר, לתאר את אותה סידרה של עובדות מנקודת מבטו של מיכאל. ניסיון לעשות זאת יבוא להלן:

בראשית כל, קיימת תקופה מאד עתיקה אשר ביחס אליה ניתן למעשה לדבר אך ורק על המתרחש בין ישויות רוח אלוהיות עילאיות. זוהי סדרה אחת של פעולות אלים אשר בה דנים אנו פה. אלים מבצעים את מה שהדחפים של טבעם האינדיבידואלי מציעים להם. הם מוצאים את שביעות רצונם התואמת להם בפעילות זו והחשיבות היחידה היא כיצד משפיע הדבר עליהם. רק בפינה אחת בשדה פעילותם של האלים ניתן להראות משהו הנראה כאנושות. האנושות מהווה חלק מפעילותם של האלים. אולם, קיימת ישות רוח עילאית אחת אשר מעצם ההתחלה הפנתה את עיניה אל האנושות. זהו מיכאל.

הבה ונאמר שהוא כמו מארגן את מעשיהם של האלים כדי שהאדם יוכל להתקיים בפינה קוסמית. את אורח פעילותו בעשותו כך ניתן להשוות לזה אשר מציג עצמו מאוחר יותר באדם בתור אינטלקט, אלא שבמיכאל הרי זה זרם פעיל של עוצמה הקולח דרך הקוסמוס, המציג כעובדות מערך אידיאות ומסב סיבה ומסובב, גורם ותוצאה. מיכאל פעיל בעוצמה זו. תפקידו: למשול באינטליגנציה של הקוסמוס. הוא משתוקק לקידמה נוספת בשדהו, ותתכן רק דרך אחת של קידמה, כלומר – שהכוח הפועל באינטליגנציה שבכל היקום יתרכז מכאן ואילך באינדיבידואליות של האדם. התוצאה תהיה, שתבוא עת באבולוציה של העולם, ובה היקום לא יתקיים עוד באינטליגנציה הנוכחית שלו אלא בזו של העבר, בה בשעה שהאינטליגנציה הנוכחית תהא נחלתו של הזרם האנושי של האבולוציה. מיכאל חפץ לנצור את האינטליגנציה הזאת, הצומחת באנושות, בזיקה מתמשכת עם ישויות הרוח האלוהיות. אך יש לכך מעצור. כל קו האבולוציה שהאלים עברו בו במסעם, מהנקודה בה השתחרר כוח האינטליגנציה מפעילותם הקוסמית ועד שהוחדר לטבעו של האדם, קו זה כולו מונח גלוי כעובדה גלויה לעין בעולם. נשער שקיימות ישויות כלשהן שברשותן הכשרים לראות את העובדות הללו ולהפכן לתועלתן. ואכן, קיימות ישויות כאלה והריהן הישויות האהרימניות. כל מהות ישותן כופה עליהן מראש לקלוט לתוך עצמן כל סוג של אינטליגנציה אשר מתנתקת מן האלים. הן מתואמות להטמיע אל הווייתן אינטליגנציה מכל סוג שהוא. אי לכך, הן נושאות האינטליגנציה האדירות ביותר והחודרות ביותר בכל היקום.

מיכאל יכול לצפות מראש כיצד האדם, בהשיגו יותר ויותר שימוש אישי באינטליגנציה, יהיה עליו כצורך לבוא במגע עם ישויות אהרימניות אלה, ויהא עלול אז להתפתות לבוא בברית עימן וכך להיות להן לטרף. אי לכך, שם מיכאל את הכוחות האהרימניים תחת כפות רגליו ומגרש אותם בהתמדה לאזורים עמוקים יותר, מתחת לאזור בו עובר האדם בהתפתחותו.

התמונה העצומה הזו – כפי שהיא חיה בתודעה האנושית אודות הפעלים הללו בעולם העל-חושי – היא של מיכאל, כשרגלו על הדרקון, משליך אותו אל התהום.

האבולוציה נעה קדימה. כוח האינטליגנציה אשר בראשונה שכן כולו בתחום הרוחיות האלוהית, נעשה כעת כה מנותק ממנה עד כדי להשאיר את היקום לנפשו. זה אשר ניצת והתלקח לפני כן כקרני אורה מן האלים בלבד, זורח כעת כתפארת שבהתגלות האלוהים האב מעולם הכוכבים.

לפני כן היה העולם בפיקוח של ההוויה האלוהית עצמה. כעת הוא מודרך על ידי ההתגלות האלוהית, אשר נהייתה אובייקטיבית ואשר מעבר לה עוברת ההוויה האלוהית את השלב הבא של נתיב התפתחותה. והנה מיכאל מושל באינטליגנציה הקוסמית מאז שהאינטליגנציה הזאת זורמת ושוטפת כזרם מערכי אידיאות דרך כל ההתגלויות של הקוסמוס.

הפאזה השלישית של האבולוציה מהווה ניתוק נוסף של האינטליגנציה הקוסמית ממוצאה הראשוני. לא עוד מערך האידיאות הנוכחי מושל כעת בעולמות הכוכבים בתור התגלות אלוהית, כי אם הכוכבים מתודרכים ומתקבצים בנתיביהם בהתאם למערך האידיאות שהושתל בהם בעבר. מיכאל רואה שזה אשר היה תחת שרביט ממשלתו ביקום, האינטליגנציה של היקום, מפלס את נתיבו יותר ויותר לכיוון האנושות עלי אדמות. וכך רואה מיכאל שסכנת ההתדרדרות של האנושות למלכודת של הכוחות האהרימניים נעשית רבה יותר ויותר. באשר לעצמו, הוא יודע שתמיד יהיה אהרימן מתחת לרגליו, אולם היוכל לעשות דבר זה למען האדם?

מיכאל רואה כיצד מתרחש המאורע הגדול במאורעות שעל האדמה. מאותה ספירה בה שרת מיכאל עצמו, יורד כריסטוס לספירת האדמה כדי שהוא יהיה בסמוך אליה כאשר כוח האינטליגנציה אכן יעבור כולו אל האינדיבידואל האנושי, הואיל ואז תבוא העת בה יגדל ויתעצם באדם הדחף להתמסר בכל מאודו לאותו כוח אשר עשה עצמו לנושא כוח האינטליגנציה, כוח אשר עשה זאת בכל פרט ופרט ובשלמות מוחלטת.

אולם כריסטוס יהא בהישג-יד. באמצעות הקרבתו העצמית הגדולה הוא ישכון באותה ספירה בה שוכן אהרימן. לאדם תהא הבחירה בין כריסטוס לבין אהרימן. העולם יוכל, באמצעות האבולוציה של האנושות, למצוא את הנתיב לכריסטוס. כאלה הן התנסויותיו של מיכאל בממשלו הקוסמי. על מנת להישאר בעמדה, בה היה המושל ביקום, הוא בוחר בנתיב המוביל מן הקוסמוס לאנושות. הוא מצוי בנתיב זה מאז המאה ה-8 לספירה. אולם נכנס למעשה לתפקידו הארצי, שהחליף את תפקידו האוניברסלי, בשליש האחרון של המאה ה-15.

למיכאל אין כוח לאלץ את בני האדם, עקב עצם הסיבה, שהאינטליגנציה עברה כולה אל המישור של האינדיבידואליות האנושית ופירוש הדבר הוא: קץ לכל כפיה. אולם בעולם העל-חושי הגובל בעולם הפיסי יכול מיכאל להציג לפני בני האדם את מה שהוא חפץ לעשות, וזאת הוא עושה, באורח אימגינטיבי, בהופעה נהדרת למען יראו וכן יעשו. שם הוא רשאי להציב עצמו בהילה של אור, במחוות רוחיים שבהם באות לידי התגלות כל התפארת וכל הרוממות של האינטליגנציה של האלים מזמנים עברו. שם הוא יכול להראות באורח גלוי כיצד אינטליגנציה זו מימים עברו, היא עדיין כעת, באפקטים הנוכחיים שלה, אמיתית יותר וכנה יותר מאשר כל האור המזויף והמטעה היוצא מן האינטליגנציה המיידית, בת זמננו, מאת אהרימן. שם הוא יכול, באשר לו, לאפשר לבני אדם לראות כיצד על אהרימן להיות תמיד הרוח השפלה שמתחת לרגליו.

הללו, העשויים להתבונן בעולם העל-חושי השוכן ליד העולם הפיסי, רואים שם את מיכאל כפי שהוא מתואר כאן. הם רואים מה הוא ופמלייתו מנסים לעשות עבור בני האדם. אנשים כאלו רואים כיצד יש להדריך את האדם תוך חירותו באמצעות תמונת מיכאל בספירת אהרימן, הלאה מאהרימן, ולעבר כריסטוס. אם יוכלו האנשים הללו, באמצעות ראייתם זו, לפקוח אף את לבבותיהם ואת נפשותיהם של בני אדם זולתם, כך שתתהווה קבוצה של בני אדם אשר ידעו אודות מיכאל השוכן כעת בין בני האדם, או אז תהא זו ההתחלה עבור האנושות לקראת חגיגת מיכאל (פסטיבל מיכאל) בהווייתה האמיתית: הואיל ובפסטיבלים כאלה תעוררנה נפשות אנוש בפנימם לחיים את כוחו של מיכאל, או אז יעבוד מיכאל ככוח ממשי בינות לבני אדם. האדם יהיה חופשי במסעו בנתיב חייו הרוחיים דרך הקוסמוס, ויחד עם זאת מלוכד ומאוחד בדביר הווייתו עם כריסטוס.

מחשבות מנחות למכתב 5

  1. להתעורר לתודעה אמיתית אודות השפעתו של מיכאל במערך הרוחי של העולם, פירושו לפתור את בעיית החירות האנושית מן המעורבויות הקוסמיות שלה, הואיל ופתרונו נחוץ לאדם על האדמה.
  2. הואיל ו'חירות' היא עובדה המהווה התנסות ישירה לכל אדם המבין את עצמו בעת הנוכחית של האבולוציה האנושית, אף אחד אינו יכול להעז ולומר, מבלי לכפור בעובדה קיימת וגלויה: "חירות אינה קיימת". ובכל זאת עלול אדם למצוא סתירה בין העובדה שלמעשה ניתנת כך, לבין התהליכים של הקוסמוס. הקרקע לסתירה חדלה להתקיים עם ההתבוננות בשליחותו של מיכאל בקוסמוס.
  3. בספרי: 'פילוסופיה של החירות'[1] ניתן למצוא תיאור אודות חירות האדם בתקופת העולם הנוכחית כעניין ממשי של תודעה פנימית. בתיאור הניתן כאן אודות שליחותו של מיכאל אפשר למצוא את ההוכחות הקוסמיות עבור אבולוציית החירות הזאת.

—————————————————————————————–

  1. הפילוסופיה של החירות – הוצאת ניצת השחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *