שליחותו של רודולף שטיינר לאנושות ואיטה וגמן
מאת מרגרט קירשנר-בוכהולט ואריך קירשנר-בוכהולט
Margarete Kirchner- Bockholt
Erich Kirchner-Bockholt
תרגום מאנגלית לעברית על-ידי בן-ציון פורת
בשיתוף עם עציון בקר, דניאל זהבי ושולמית כברה, 2011-2013
לספר ראו כאן
הפרק הראשון בלבד
נתיבי הגורל
איטה וגמן נפטרה ברביעי במרס 1943, במרפאה שייסדה ביוזמתה בארלסהיים, הנקראת כיום "מרפאת איטה וגמן". היא הנחילה לנו מספר מפתיע של מסרים שהוענקו לה אישית על-ידי רודולף שטיינר בצורת פיוטים (verses) וקטעי פרוזה, וגם במכתבים אישיים אליה. כסימנים וכמכילי נתונים תומכים, הם מגבירים, מאמתים ומשלימים את תמונת ההתגשמויות בבשר התואמות והבו-זמניות של רודולף שטיינר ואיטה וגמן שאליהן הוא רומז בהרצאותיו.
במהלך חייה איטה וגמן לא דיברה על האוצר הרוחי העצום הזה, פרט לכמה יוצאים מן הכלל – אפילו לא עמנו שהיינו קרובים אליה ולצידה. לכן כמה מהתאריכים אינם ידועים. זה מתייחס לאיור הראשון [בהוצאה האנגלית של הספר], שדבריו ורישומיו של רודולף שטיינר משוחזרים בו.[1] אנחנו יכולים להניח שהם היו קשורים ישירות עם הרצאות הערב שניתנו במשך כנס חג המולד, מהעשרים ושלישי בשנת 1923 עד הראשון בינואר 1924. השאלה אם העמודים המאוירים שייכים למקומן של התגשמויות קודמות תישאר סוגיה פתוחה לכול אינדיבידואל לחפש ולגלות את התשובה. יש לציין שזמן ההווה של הפועל נמצא בשימוש בשורות, אשר מבטא את החזון הישיר של החוקר הרוחי.
בתאריך 24 בדצמבר 1923, בדורנאך, החל רודולף שטיינר לתת סדרת הרצאות בשם היסטוריית העולם לאור אנתרופוסופיה וכיסוד לידע של רוח האדם.[2]
בהרצאות האלו הוא מתאר את התפתחות הזיכרון וההכרה באנושות מאז ימי קדם עד לעידן הנוכחי. הוא מבהיר את הנושא על-ידי דיבור אודות מעבר הישות האנושית דרך חיים ארציים רבים, וכדוגמה הוא בוחר שני אישים הניצבים בנקודת המפנה של אירועים מסוימים בחיים התרבותיים – בסוף תקופת המיסטריות העתיקות. האישים האלה הם איבני (Eabani) וגילגמש (Gilgamesh) אשר חיו במהלך האלף השלישי לפני הספירה ונודעו לנו מהאפוס ההיסטורי, מיתולוגי למחצה, עלילות גילגמש. רודולף שטיינר מתאר את התגשמויותיהם של האישים האלה במאות הבאות ואת המטמורפוזה של משימותיהם. כבר בשנים 1910 -1911, ניתנה בשטוטגרט סדרת הרצאות העוסקת באותו הנושא, תחת הכותרת: היסטוריה אוקולטית, אישים היסטוריים ואירועים לאור מדע הרוח.[3] אישים שהנם דמויות מפתח באירועים היסטוריים – עולמיים, ובקרבם שני האישים שכבר צוינו, מתוארים כאן בהתגשמויות עוקבות. כאינדיבידואלים הם עמודי תווך וחלוצים של התקדמות ההיסטוריה; הם מקנים חותם מוגדר לאירועים נוכחיים ונושאים בעצמם את חותמם של האירועים.
סדרת ההתגשמויות שניתנה על-ידי רודולף שטיינר תהיה נושאם של הפרקים הבאים. רבות נאמר אודות כלל הנושא הזה בשני מחזורי ההרצאות המצוינים לעיל ובהרצאות הקארמה שניתנו בשנת 1924. העובדה שרצף ההתגשמויות נמשך עד לתקופה הנוכחית ושני האישים חיו בקרבנו לא צוינה בהרצאות. המידע הזה נמסר לאיטה וגמן על-ידי רודולף שטיינר בשנת 1923 במהלך בית ספר הקיץ בפנמינמאוור, ויילס, בבריטניה.[4]
רק לעיתים רחוקות סיפר רודולף שטיינר לאינדיבידואלים אודות חייהם הארציים הקודמים, כפי שנגלו לו בחקירה רוחית. לעיתים, כאשר חברים הגיעו ליום הולדתם השבעים הוא סיפר להם דברים מסוימים בהקשר הזה.
המסר אודות התגשמויותיהם המקבילות ניתן לאיטה וגמן כאשר היא עצמה הייתה בת 47. אירועים רוחיים מסוימים היו גורם מכריע כאן. בשנת 1922, בעת שריפת הגיתהאנום הראשון, ללא ספק עלו בקרבה זיכרונות מאפסוס, מביאים את נפשה לדרגת בשלות שנתנה לה אפשרות להציב שאלות לרודולף שטיינר על נושא המיסטריות העתיקות והמודרניות, שאלות שאפשרו לו לספר לה על ניסיונות קארמתיים הקשורים גם כן לאפסוס.
סימנים חשובים כבר ניתנו, השיחה שהתקיימה במינכן בשנת 1907 הייתה חד-משמעית במיוחד עבור איטה וגמן. שאלת ההיפרדות מהחברה התיאוסופית כבר הייתה הולכת ומתרקמת ונדונה בהרחבה גם בחברה ההולנדית. בשנת 1907 רודולף שטיינר אמר ללא ספק דברים רבים לאיטה וגמן אודות הסיכוי לשיתוף פעולה במשימות בתחום האנתרופוסופיה ובמיוחד ברפואה. איטה וגמן התייחסה לעיתים קרובות לשיחה הזאת אבל לא נודעו לנו פרטיה.
בדפים הבאים נמסרים וורסים (פיוטים, היגדים – verses) וקטעים מדיטטיביים ונעשים ניסיונות להוסיף הערות הבהרה מסוימות. הרצף מצוין בשורות הבאות:
אני שואלת על-יד נהר החידקל
הנהון ידידותי אומר "כן".
אני שואלת האם באפסוס
הנהון ידידותי אומר "כן".
אני שואלת אצל הקבירים
הנהון ידידותי אומר "כן".
אני שואלת על גבעת אודיליה
הנהון ידידותי אומר "כן".
אני שואלת בתא שבמנזר
הנהון ידידותי אומר "כן".
ובדורנאך על הגבעה
שם חייבת באומץ
הנפש למצוא את עצמה שוב
שתוכל לדעת באמת
כיצד שמש הרוח
אורגת ללא צללים
שוזרת ארגמן שחר
סביב כוכבי צלב השושן.
————————————————————————————
- זה יכול להיות גם המקרה שרודולף שטיינר היה משרטט צורות עבור כותרות העמודים של הבניין החדש. ↑
- ההיסטוריה של העולם לאור האנתרופוסופיה וכיסוד להבנת הרוח האנושית, תשע הרצאות, GA233. יצא לאור בעברית בהוצאת חירות ↑
- Historical Personalities and Events in the Light of Spiritual Science, GA 126. ↑
- Penmaenmawr, Wales, Great Britain. ↑