שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
כרך א’
פרק מספר 21
מתכני השיעורים האזוטריים
ברלין, 12.2.1908
מי שמבין את פעולתם של המספרים הללו,
רואה איך עולמו נבנה.
חפש את ארבע כמספר הראשון
מכל האלמנטים.
ממנו רואים את שלוש כמעורר את עצמו,
נותן לך גוף נפש רוח.
השניים עולים מהשמש והירח.
מזה צומח בן האדם
שאינו דומה לשום דבר בעולם.
הוא עולה על כל ממלכות האדמה.
כאשר היה אמור להינתן משהו לתלמיד רוזנקרויצרי שדרכו יוכל להתעלות, הונחו הפסוקים והצורות הנ”ל לפני נפשו. הצורות הללו אינן מופשטות, אלא חייבות להיות חדורות ברגש ובאינטלקט של האדם אם רוצים להבין אותן. אם זה קורה באופן הנכון, התלמיד חווה אמיתות שהן בעלות החשיבות הגדולה ביותר להמשך התפתחותו. הנקודה היא נקודת החיים שממנה יוצאת כל האבולוציה. כל החיים יוצאים מאחדות ועוברים למגוון. הריבוי נובע מאחדות.
כל מה שמסביבנו על האדמה בא מהאדם. הטבע הוא אדם פרוס ומפורק. מינרלים, צמחים ובעלי חיים נמצאים בו. כל התכונות שיש לאדם נמצאות מפוזרות בממלכות הטבע. האדם הוא נזר הבריאה. כל הדברים הקיימים באים מהאדם.
בשורה השנייה אנו רואים כיצד האבולוציה מתקדמת במספרים גדולים. אבל הריבוי חייב להביא לכך ששוב תקום ממנו אחדות. זה קרה באמצע הגזע האטלנטי כאשר האדם רכש את ה’אני’ שלו. באותו זמן האדם היה עדיין פשוט יחסית. היום הוא כבר הרבה יותר מסובך.
בשורה השלישית אנו רואים סמלים לאדמה, מים, אוויר ואש. כיום כלול היסוד הראשון באופן טהור ביותר בפחמן. האדם נושף פחמן דו-חמצני, שנקלט על ידי צמחים ונמצא כמוצק בפחם וביהלומים.
היסוד השני, מים, אינו נמצא על פני האדמה במצבו המקורי – הוא מה שאנו מכנים חמצן. אנשים נהגו לשתות חמצן כפי שאנו שותים היום מים. אם היו לנו רק פחמן וחמצן על פני האדמה, היינו מזדקנים מהר מאוד. לחמצן יש את היכולת לתת לכל דבר לחיות מהר מאוד ולחדש דברים כל הזמן.
לכן היה צריך להוסיף את היסוד השלישי, אוויר. זהו החנקן הנוכחי, שמעמעם את החיים. ללא השפעת החנקן לא הייתה תודעה; האסטרליות לא יכלה לבוא לידי ביטוי.
האלמנט הרביעי הוא אש. לאש יש תפקיד גדול באוקולטיזם. זהו אלמנט החמימות. כל ארבעת האלמנטים מתערבבים. אנו שומרים על החום שלנו בעזרת האש. מודעות עצמית לא הייתה אפשרית בלעדיה. דרכה יש לנו את הביטוי הפיזי של ה’אני’ שלנו, הדם. מתרחש תהליך שריפה. בכך הפך האדם לישות בעלת מודעות עצמית, כפי שניתן לראות מהסמל הראשון בשורה הרביעית: תהליך הגופרית. הסמל השני מורכב מהירח, השמש וה’אני’ כנספח. הסמל השלישי מסמל את חלוקת הגופים הפיזיים והאתריים שבמקור היו דומים; ואז הגוף הפיזי מתעבה והגוף האתרי העדין יותר נשאר בחוץ, מקיף אותו. זה דומה למה שקורה כשמלח מומס: בתחילת עיבוד המלח יש נוזל חלבי שממנו שוקע המלח ומשאיר את המים העדינים יותר שמעליו. ההקסגרמה [מגן דוד] בשורה החמישית, מייצגת את שזירת הטבע הכפול של האדם; ה-ונוס [נוגה] ההפוכה האחרונה, היא ה’אני’ של האדם שעולה על כל שאר היצורים.