שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
כרך א’
פרק מספר 20
מתכני השיעורים האזוטריים
מינכן 5.12.1907
מצב הרוח הנפשי של האדם, לפני ואחרי שיעור אזוטרי, חייב להיות שונה לגמרי. זה כלל לא חשוב אם הנפש תמיד זוכרת את מה שחוותה בשיעור אזוטרי, אך חייבת להיות לה הרגשה שהיא לקחה איתה משהו. כפי שאדם יודע את שמו, כך האדם חייב לשאת בנפשו את מה שקיבל בשיעור אזוטרי. אדם יודע את שמו כשקוראים לו, גם אם לא תמיד הוא חוזר על זה לעצמו. כך גם זרם החיים האזוטריים חייב תמיד להתבסס בנפשו. במהלך הזמן החיים האזוטריים יעמיקו את נפשנו יותר ויותר, וזה הכרחי לזמן הקרוב.
מקורה של כל הציוויליזציה שלנו בעולם הרוח. זהו המקום שבו נעשות תוכניות המנהלות את חיינו במישור הפיזי. כאן למטה, אנו רק רואים כיצד אירוע אחרי אירוע מתרחש על פי חוקים פיזיקליים, אך הסיבות הרוחניות הגדולות נסתרות מאיתנו. אירועים במישורים גבוהים יותר של קיומנו הם שמביאים לאירועים פיזיים. בואו נבהיר זאת באופן ברור באמצעות דוגמה.
אירוע חשוב במיוחד התרחש במישור האסטרלי בנובמבר 1879. מאז החיים האזוטריים קיבלו כיוון שונה לגמרי. הזרם האזוטרי שחי באנושות מאז המאה ה-14 הוחלף בזרם חדש. לפני כן כל החיים האוקולטים התנהלו בשקט ובהיחבא מהעולם החיצוני, בהנחיית המלאך גבריאל (“הבשורה”).
משהו די דומה ללידה התרחש במישור האסטרלי בשנת 1879. מה שהבשיל אט אט מאז המאה ה-14, יכול היה להינשא לעולם בצורה חופשית יותר, למרות שרק עבור אנשים בודדים. שכן לאחר שלטונו של גבריאל הגיע שלטונו של המלאך מיכאל. הוא השמש הזוהרת הנותנת לחוכמה אזוטרית לזרוח לציבור קטן של אנשים. המטריאליזם נכלל בתוכנית הבריאה האלוהית, ויש לו מטרה בעולם כולו. אך כעת הגיע הזמן שהשמש האזוטרית תזרח בבהירות עם הכיוון הזוהר של מיכאל. שכן כוחות האפלה של המטריאליזם מתגברים.
לאחר שלטונו הזוהר של מיכאל יגיע עידן אפל ונורא שיתחיל בערך בשנת 2300. יחד עם מיכאל, אל אפל החל את שלטונו – האל ממון. באוקולטיזם ממון הוא לא רק אלוהי הכסף, הוא המנהיג של כל הכוחות השחורים הבסיסיים. צבאותיו תוקפים את גופם ונפשם של בני אדם כדי להשחיתם ולהרוס אותם. בזמננו מדברים הרבה על חיידקים והם משפיעים על הרבה דברים. בעתיד הם יגדלו בצורה מפחידה, וגופים אנושיים רבים יהרסו ממחלות ומגפות איומות. אות החטא יוטבע על גופם של בני אדם כדי שכולם יראו. אז ישלוט מלאך אחר – אוריפיאל. הוא חייב לבוא כדי לנער את בני האדם לייעודם האמיתי באמצעות עינויים איומים. כדי שזה יתרחש באופן הנכון, קבוצה קטנה של אנשים חייבת כיום להיות מוכנה כדי להפיץ חיים אזוטריים בעידן השחור בעוד 600-400 שנים מזמננו.
מי שתחת שלטונו של מיכאל, מרגיש דחף להשתתף בחיים הרוחניים, נקרא לשרת את המלאך מיכאל וללמוד תחת חסותו כדי שיום אחד הוא יהיה מספיק בוגר לשרת באופן הנכון גם את אוריפיאל הנורא. נדרש קורבן מאלו שרוצים להקדיש את עצמם לחיים עליונים יותר. על האדם לרצות לקבל חיים רוחניים ולחוות התעוררות, רק אם הוא רוצה לאחר מכן להשתמש בזה כדי להעמיד את עצמו, את רצונו ואת כל מה שיש לו, לשירות האנושות בלבד.
בעוד ארבע מאות שנים עד שש מאות שנים, קבוצת האנשים הקטנה, המתכוננת היום, תשרת את האל אוריפיאל כדי שניתן יהיה להציל את האנושות. אם בעידן ההוא בני אדם הרוצים להיות מנהיגים רוחניים, אך שלא הוכנו לעמוד איתן בכל הסערות ולהתנגד לצבאות ממון, הם לא יהיו מסוגלים לשרת את האל אוריפיאל בדרך הנכונה, והאנושות לא תתרומם מעל האומללות שלה. על מנת לעשות זאת אנחנו חייבים לעבוד ברצינות רבה כעת, כדי למלא בעתיד את משימותינו.
אולם כאשר כוחות אפלים משתוללים בצורה נוראית, זורח גם האור הבהיר ביותר. אוריפיאל שלט בעבר. זה היה הזמן שבו הופיע כריסטוס על פני האדמה. כוחות רעים של ניוון ושקיעה שלטו אז בכל מקום על פני האדמה. והיה ניתן לזעזע את המין האנושי למקום גבוה יותר רק באמצעים איומים. אוריפיאל נקרא מלאך הזעם, המטהר את האנושות ביד חזקה.
יש משמעות עמוקה לסיפור בכתבי הקודש, שבו כריסטוס מניף שוט כדי לגרש את חלפני הכספים מבית המקדש. בעבר, כאשר הדברים היו האפלים ביותר עלי אדמות, כריסטוס הופיע כמושיע האנושות. שלטונו של אוריפיאל הסתיים 109 שנים לאחר הופעתו של כריסטוס, והוא הוחלף בענאל. ואז בא זכריאל, ואחר כך רפאל; סמאל שלט בתקופת הרנסנס וגבריאל מהמאה ה-16 עד 1879. אז החל מיכאל לשלוט, ובסביבות 2300 ישלוט אוריפיאל, המלאך הנורא של הזעם. וכמו בפעם הקודמת, אור רוחני יזרח בבהירות ובזוהר אל החשכה. כריסטוס יופיע שוב עלי אדמות, אם כי בצורה שונה מבעבר. אנו נקראים לקבל אותו ולשרת אותו.
כאשר אתם, אחיותיי ואחיי, נותנים לחיים הרוחניים שזורמים אל נפשכם לחיות בכם, כך שהם מהדהדים במדיטציות שלכם, אז יש לכם את הפרי הנכון. עליכם לתת למה שמתקבל להדהד במדיטציות שלכם. בזמן שאתם עושים זאת כוחות הרוח של העולם זורמים אליכם. העולם שוטף תמיד בזרמים רוחניים היוצאים מהמאסטרים הגדולים של החוכמה ושל ההרמוניה של הרגשות. המאסטרים מרעיפים ללא הרף זרמי אהבה וחוכמה על האנושות, אך נפשותיהן של בני האדם לא תמיד מוכנות ופתוחות לקבל אותם. אך מילות המדיטציה הן מילות קסם הפותחות את שערי הנפש כך שהחיים האלוהיים יוכלו לנוע פנימה. לכן אין להעלות ספקולציות שכלתניות לגבי מילות המדיטציה, אלא לפתוח את הנפש לכוחות גבוהים יותר מאשר הכוחות האינטלקטואליים בלבד. אם מעלים באינטלקט השערות לגביהם, אז רק כוחות שכבר נמצאים בכם, הופכים לפעילים. אך כוחות גבוהים יותר אמורים להתעורר. אל לכם לרצות לפתור חידות במילות המדיטציה שלכם, יש לתת להן לפתור חידות, כי הן הרבה יותר חכמות ממה שהאינטלקט אי פעם יכול להיות. זוהי הסיבה מדוע יש לתת להן לפעול עליכם ולקחת מה שהן מתירות לזרום לנפשכם, אפשרו להן לחיות לגמרי בנפשכם.
מילות מדיטציה נולדו מחוקי עולם הרוח ולא נוצרו באמצעות ספקולציות. משהו מיוחד חי בכל תנועה. לכל אחת מהתנועות ערך צלילי שונה. כשם שהנפש מרגישה את השפעת הצלילים, כך עליה להתמסר לתמונות שהמילים מתווכות אליהן. במדיטציה יש לנסות לחשוב באופן מוחשי ככל האפשר, ולהיות רחוק ככל האפשר מרעיונות מופשטים.
בואו ניקח נוסחת מדיטציה שרובכם מכירים. בשורה הראשונה:
בקרני האור הטהורות,
אפשר לדמיין משהו כמו בוהק של אור ירח חיוור, המייצג את האור הרך של האלוהות השוטף בבריאה. על דימוי מנטלי זה לחיות באופן די ברור ואינטימי בנפש עם המילים:
בקרני האור הטהורות
קורנת אלוהות העולם.
ואז באות השורות:
באהבה טהורה לכל הישויות
קורנת האלוהות של נפשי.
כעת נסה לחדור לגמרי באהבה לאור הירח הרך, למזוג אותו אל עצמך, כך שהאור המתון יתחיל לקרון דרך חום אהבתך, ובשטף הקרינות תרגיש את האלוהות זוהרת בנפשך. במילים הבאות:
אני נח באלוהות העולם,
נסה לדמיין שהרוח האלוהית זורמת סביבך. אפשר להרגיש כאילו אתה נמצא באמבט פושר, טבוע כולך בחומר אלוהי שעוטף את כל הווייתך כמו אמבט עדין.
אמצא את עצמי
באלוהות העולם.
במילים אלו אפשר לחשוב על מגדלור מרוחק שקורן אליך, ויכול להחדיר אותך ברגש כך שתמצא את עצמך בדברים אלוהיים.
אבל לא רק התמונות שחיות בנפש במהלך המדיטציה מושכות אותנו לעבר האלוהי ופותחות את שעריה של הנפש. גם חוכמה עמוקה וחיים אלוהיים גבוהים הוכנסו לתנועות. זה משנה אם תנועה זו או אחרת מהדהדת בנפש. בואו ניקח את התנועה i. היא תמיד מבטאת ריכוזיות, חתירה למרכז. ה-a אומר משהו אחר לגמרי. הוא ביטוי של סגידה פנימית לאלוהי. ה-i שואף לעבר מרכז היקום, ואילו ה-ah נשאר מרוחק ומשתחווה במסירות בפני הקדוש. אז אם נסתכל על הנוסחה שלנו:
In den reinen Strahlen des Lichtes
ב-i הראשון הנפש שואפת אל המרכז האלוהי, ב-i היא נסוגה במסירות, וב-i השני היא ממהרת שוב לכיוון האלוהי. בשורה השנייה יש לנו את ae:
Erglaenzt die Gottheit der Welt
ה-ae מייצג ah מוחלש. הסגידה המתמסרת של ah משתנה ב-ae ליראת-כבוד ביישנית. ביראת-כבוד קדושה וביישנית האדם לא מעז להתקרב לאלוהים. אך בהמשך o, הנפש ממהרת לחבק לגמרי את האלוהי באהבה קדושה ואינטימיות. ה-o תמיד מבטא חיבוק מלא באהבה. השורה הבאה:
In der reinen Liebe zu allen Wesen,
ה-i שוב מוביל את הנפש ישירות אל המרכז האלוהי. ואז ב-ah
Erstrahlt die Goettlichkeit meiner Seele
הנפש שוב הופכת לגמרי להתמסרות. וכשם שיראת-הכבוד הביישנית של ae בשורה השנייה, הפכה לחיבוק אינטימי של האלוהות, כך גם בשורה הרביעית, מלוא הסגידה החמה והמלאה של הah, נחלשת לכדי רצון מבויש לחיבוק, שכמעט ולא מעז לגעת באלוהות ב-.oe בשורה החמישית,
Ich ruhe in der Gottheit der Welt
ה-u שולט. זה תמיד מבטא מנוחה, ישות מוטבעת. כעת הנפש התמזגה עם האלוהי בשקט מבורך. בשתי השורות האחרונות,
Ich werde mich selbst finden
,In der Gottheit der Welt
הנפש מובלת (i) עמוק יותר ויותר לתוך מרכז העולם.
זוהי רק דרך אחת להבין את הנוסחה, וחלק קטן אחד מהחוכמה העמוקה הטמונה בה. זה יהיה מבלבל אם ארצה לספר לכם את כל הסודות העמוקים שמסתתרים בה. אין בה אות ואין סימן שאין לו משמעות עמוקה מאוד. כך הדהדה מילת הבריאה האלוהית כאשר פעם נתנה ליקום להתעורר. פעם שמעתם את זה מהדהד, אך הנפשות שלכם עדיין לא היו מודעות לזה. באותה תקופה ירדתם מהרוח, ותחזרו לשם בהכרה מלאה. נולדתם מתוך הרוח, חייתם בגוף ארצי, אתם תחזרו לרוח האלוהית של העולם באמצעות כוחה של הרוח.