מיסטריית מיכאל
29 מכתבים ו'מחשבות מנחות' אל החברה האנתרופוסופית
רודולף שטיינר
דורנאך 1924/25
GA26
תרגום מאנגלית: עלי אלון
עריכה ותיקונים: דניאל זהבי
תיקונים: דליה דיימל
הספר יצא בהוצאת חירות: ראו כאן
מכתב 15
היסטוריה שמיימית, היסטוריה מיתולוגית, היסטוריה ארצית, מיסטריית גולגותא
בקוסמוס המרחבי ניצבים זה לעומת זה המרחב העולמי והמרכז הארצי. במרחב העולמי כמו בפיזור לכל הכיוונים מצויים הכוכבים. מהמרכז הארצי קורנים כוחות סביב לכל הכיוונים אל המרחב העולמי.
כפי שניצב האדם כיום בעולם, בעידן החומרי הנוכחי, עשויים להיראות אליו הכוכבים בנצנוציהם וכוחות האדמה בפעילותיהם בקצביות. קצביות שהיא פועל ביצועיהם של הישויות הרוחיות אלוהיות שעימם נמצאת חוליית הקשר באדם הפנימי.
ברם, קיים היה אי-פעם עידן של היסטוריה קוסמית בו היו נגיהת כוכבים זו וכוחות אדמה אלה התגלות רוחית ישירה של ישויות רוחיות אלוהיות, כשהאדם בתודעתו העמומה, היה חש בישויות רוחיות אלוהיות אלה בפעלן באקטיביות בתוך ישותו שלו. לאחר מכן בא עידן אחר. שמי הכוכבים התבדלו בתור הוויית קיום גשמית מתוך הלך-הפעילות הרוחית אלוהית.
כך נתהוו מה שניתן לכנותו רוח עולם וגוף עולם. רוח העולם מהווה שפעי שפעים של ישויות אלוהיות רוחיות. הן משגרות את השפעותיהן, בעידן קדום יותר, ממקומותיהם שעל הכוכבים על פני האדמה ולתוכה.
זה שהומטר באור כלפי מטה, מהאזורים של מרחבי העולם, זה שקרן סביב בתור כוחות ממרכז האדמה, היוו למעשה את האינטליגנציה של אותן ישויות רוח אלוהיות שהיו מעצבות את האדמה ואת האנושי שעל האדמה.
בעידן הקוסמי הבא, אחרי האבולוציה של שבתאי הקדום ושל השמש הקדומה, נהיו אינטליגנציה ורצון אלה של ישויות הרוח האלוהיות בפעילויותיהן בעלי מהות רוחית הולכת וגוברת בפנימן.
מהות זו שנמצאו בה כעת, שמצויים היו בה בעצם ההוויה שלהם נהייתה כעת לגוף העולם; מערך הרמוני של הכוכבים במרחב הקוסמי. כשמתבונן אדם לאחור בדברים אלה ברוח, כשהוא מבין אותם באורח מקיף בתפיסת עולם רוחית, יכול הוא להביע זאת כך: מתוך הגוף הרוחי המקורי של ישויות עילאיות בוראות עולם התהוו רוח עולם וגוף עולם. גוף העולם מציין, במערך כוכבי ומסלולים כוכביים, את האורח בו פועלים היו האלים באינטליגנציה וברצון שלהם לפני זמן רב, רב מאד. באשר לעידן הנוכחי של הקוסמוס, מה שחי פעם בכוכבים בתור אינטליגנציה ורצון אלוהיים הנעים בחופשיות והמעצבים בחופשיות נקבע בהם כעת כחוקים קבועים. זה הקורן כעת מבחוץ, מתוך עולם הכוכבים כיום, אל האדם שעל פני האדמה ולפנימה, אינו ביטויים המיידי של הרצון והאינטליגנציה האלוהית, כי אם אות שנותר קבוע על מנת לציין מה היו הרצון והאינטליגנציה האלוהיים לפני זמן רב מאד, שם בכוכבים. בתבנית הכוכבים הנהדרת של השמיים המעוררת פליאה בנפש אנוש, רשאים אנו לראות התגלות מהעבר ולא התגלות עכשווית של האלים.
אולם מה שמהווה כך 'עבר' בתפארת זריחת הכוכבים הוא 'ההווה' בעולם הרוח. והאדם שוכן בישותו שלו ברוח עולם הווה זו.
בהתבוננות בתבניות המתפתחות של העולם עלינו להביט לאחור לעידן קדום של היסטוריה קוסמית בו פעלו בצוותא רוח העולם וגוף העולם כחטיבה אחת. עלינו לנצור לפני עינינו את עידן הביניים שבמהלכו מתפתחים הם בדו-קיום ועלינו לחשוב בכיוון לעתיד, לעידן השלישי בו תקלוט שוב רוח העולם את גוף העולם לספירת פעילותה. באשר לעידן הקדום לא היה יכול להיות כל 'חישוב' באשר למיקום הכוכבים ומסלוליהם, כי הם היו ביטוי של האינטליגנציה והרצון החופשיים של ישויות רוח אלוהיות.
בעתיד שוב לא יהיה קיים חישוב כזה לגביהם. לחישוב יש משמעות אך ורק עבור עידן הביניים בקוסמוס. דבר זה שנכון הוא לגבי הקונסטלציות ולגבי נתיב הכוכבים, מתאים גם לפעולת הכוחות הקורנים ממרכז האדמה אל מרחבי העולם. אף מה שפורץ 'מהמעמקים' נהיה בר-חישוב.
הכל נוטה מהעידן הקוסמי הקדום לכיוון עידן הביניים בו נעשים עולמות הזמן והמרחב ל'ברי-חישוב' ואשר בו יש לבקש אחר הרוח האלוהית בהתגלויותיה כאינטליגנציה וכרצון מ'אחורי' ה'בר-חישוב'. עידן ביניים זה לבדו עשוי להציע את התנאים שבהם יכולה האנושות להתפתח ולהתקדם מתודעה עכורה ועמומה אל תודעת עצמיות בהירה וחופשיה, אל אינטליגנציה ורצון חופשיים משלה. היה צריך לבוא הזמן בו 'חישבו' קופרניקוס וקפלר את גוף העולם, כי הכוחות הקוסמיים שהואילו לגרום פרק זמן זה, נחוצים היו להתפתחותה של תודעת העצמיות האנושית. הכנה מראש לתודעת עצמיות זו התקיימה בעידן קדום יותר ואז בא הזמן בו התקדמה התודעה עד כדי שיכלה לחשב את מרחבי העולם הרחוקים.
ה'היסטוריה' מתחילה לשחק את תפקידה על האדמה. היסטוריה זו לא יכלה להתקיים אילו מרחב העולם על כל כוכביו לא היה נקבע במבני כוכבים קבועים ובמסלולים קבועים. ב'מהלך ההיסטוריה' על פני האדמה לפנינו שחזור, על אף שהוא מועבר בשינוי, של מה שהיה פעם 'היסטוריה שמיימית'.
בני העמים מימי קדם המשיכו עדיין לשאת היסטוריה שמיימית זו בתודעתם והפנו בעצם את עיניהם לזו ולא להיסטוריה הארצית. בהיסטוריה הארצית שוכנים בהתחלה האינטליגנציה והרצון של האדם בזיקה אל הרצון והאינטליגנציה האלוהית ולאחר מכן באורח עצמאי. בהיסטוריה השמיימית שכנו האינטליגנציה והרצון של ישויות רוח אלוהיות שזיקה להן לאנושות. בהתבוננות לאחור על חיי הרוח של בני עמים שונים ניתן להיווכח בדבר ולמצוא בעבר הרחוק תודעה כזו בין בני האדם של היותם בצוותא עם ישויות הרוח האלוהיות, עד כדי כך שההיסטוריה האנושית שלהם עדיין היסטוריה שמיימית. בסיפורת מהמקורות הראשוניים מדברים סיפורי אנוש לא בעלילות ארציות כי אם בקוסמיות. ואכן, מה שמתחולל בסביבתו הארצית, באשר לזמנו שלו, נראה לו לאדם כה חסר חשיבות בהשוואה למה שמתחולל בקוסמוס עד כדי כך שמתעלם הוא מהארצי ונותן היה דעתו שקיימות זו בצד זו, השקפות עולם שלפי מהות אופיין צריכות היו להימצא זו אחר רעותה.
השקפות העולם השונות שקיימות היו בין העמים השונים לא נבעו רק מזה, אלא אף מהעובדה שבני עמים שונים אלה ראו דברים שונים. לפיכך ראו המצרים את העולם ההוא שבו קיימים יצורים שמזמן נעצרו באמצע הדרך אל האבולוציה האנושית ומעולם לא הפכו להיות בני אדם ארציים. הם ראו את האדם לאחר חייו הארציים במגעו ומשאו עם יצורים מהסוג הזה. לעומת זאת, ראו בני העם הכלדי כיצד ישויות רוחיות שמעבר לספירה הארצית, טובות ורעות, נכנסו לחיים הארציים כדי להשפיע על מסלולם. אם נדבר נכוחה, הרי לאחר ההיסטוריה השמיימית, המשתרעת על פני כברת זמן ארוכה למדי, באה ההיסטוריה המיתולוגית שהיא קצרה יותר אך עדיין די ארוכה בהשוואה לתקופה הבאה לאחריה שעל 'טהרת ההיסטוריה'.
כפי שתיארתי הניחו, אמנם באי רצון, בני האדם בתודעתם להשקפות הקדומות לחלוף, השקפות שבהן מצוירים אלים ובני אדם כפועלים בצוותא בשדה משותף. ההיסטוריה הארצית על טהרתה קיימת מזה זמן רב, מאז התפתחותה של הנפש האינטלקטואלית או השכלית, בשעה שבני אדם היו עדיין 'חושבים' במשמעות שהיתה לכך בימי קדם.
אך ורק בהיפקח הפרח הראשון של נפש-התודעה החלו בני האדם להפנות את עיניהם לעבר ההיסטוריה במשמעות המקובלת. אז התאפשר לבני האדם להיווכח במציאותם של האינטליגנציה והרצון החופשיים בתוכם, וזאת ברוח אנוש הפועלת בהיסטוריה כשהיא משוחררת מצמידותה לרוח האלוהית.
אז נע הלאה משזרו של תהליך העולם בו ארוג האדם בין זה שניתן כולו לחישוב לבין פעילותם של האינטליגנציה החופשית והרצון החופשי. בפעילותם החוברת של השניים מתגלה תהליך העולם בגוונים ובבני גוונים שבין השניים.
בחיים שמנהל האדם בין הלידה לבין המוות קיימת עבורו היכולת לחישוב כיסוד הרקע הגשמי שעליו יבוא לידי גילוי ה'בלתי ניתן לחישוב' החופשי של חיי נפשו הפנימיים-רוחיים. חייו בין המוות לבין לידה מחדש עוברים ב'לא ניתן לחישוב' ועם זאת באורח כזה שבחיי נפשו ורוחו הפנימיים מתגלה ה'ניתן לחישוב' במחשבה. על ידי כך מה'ניתן לחישוב' הוא נעשה הארכיטקט של חייו הארציים הבאים. בהיסטוריה ממלא ה'בלתי ניתן לחישוב' תפקיד על האדמה, ה'בלתי ניתן לחישוב' שבו שזור ב'ניתן לחישוב', אף אם רק במידה מועטת.
כנגד מערך זה המיוסד בין הניתן לחישוב לבין הבלתי ניתן לחישוב על ידי ישויות הרוח האלוהיות, החוברות לאדם מראשית כל הדברים, ומביאות את הקוסמוס להרמוניה, מתייצבת האופוזיציה של הישויות הלוציפריות והאהרימניות באמצעות 'מידה, מספר ומשקל'. לוציפר אינו יכול לצרף לתבניתו כל דבר בר-חישוב. האידיאל שלו הוא פעילות קוסמית בלתי מותנית של אינטליגנציה ורצון. נטייה לוציפרית זו תואמת בדיוק למערך העולמי באותם שטחים שבהם מן הראוי שהחירות תשלוט בהתרחשויות. בזאת מהווה לוציפר המסייע הרוחי בהא הידיעה של האנושות באבולוציה שלה. ללא עזרתו לא היתה החירות לעולם מפלסת נתיבה אל חיי הרוח של האדם ואל חיי נפשו הבנויים למעשה על בסיס בר-חישוב, בסיס גשמי. אך לוציפר רוצה היה להרחיב נטייה זו אל הקוסמוס כולו וכאן נעשית פעילותו למאבק כנגד המערך הרוחי אלוהי שאליו משתייך האדם במקורו. וכאן מתערב מיכאל. בישותו ניצב הוא בבלתי ניתן לחישוב אך מקים הוא את האיזון בין הבלתי ניתן לחישוב לבין אותו בר-חישוב אותו נושא הוא בתוכו במחשבת עולם הנובעת מהאלים שלו.
הכוחות האהרימניים ניצבים במערך שונה בעולם. הם מהווים את ההיפך המוחלט של ישויות הרוח האלוהיות אליהן קשור האדם במקורו. ישויות הרוח האלוהיות כיום הן ישויות שבצורה רוחית טהורה נושאות בפנימן אינטליגנציה חופשית בתכלית ורצון חופשי בתכלית ויוצרות באינטליגנציה וברצון החופשיים הללו, שיש להם ראיה פנימית עם תבונה לגבי הצורך בבר-חישוב ובאי-חירות, מחשבת עולם שמתוך חיקה הסוכך עשוי האדם להתפתח עד לישות חופשית. עם כל הניתן לחישוב עם מחשבת עולם זו של הקוסמוס – מלוכדים הם באהבה. אהבה זו זורמת מהם לכל אתר ואתר שבקוסמוס.
באופוזיציה מוחלטת לכל זה מצויה תפיסת החומרנות של הכוחות האהרימניים שבהם חיה שנאה קרה לכל דבר המתפשט בחירות. מגמתו והשתדלותו של אהרימן בכל אשר הוא יוצק אל חלל העולם הוא לעשות מיכון קוסמי. האידיאל שלו 'פשוט כך': מידה, מספר ומשקל. הוא נקרא אל הקוסמוס לעמוד הכן לשירותה של האבולוציה האנושית. כי היה בזה מן הצורך שמחלקה מיוחדת זו שלו – מידה, מספר ומשקל – אכן תתפתח. רק מי שמבין באורח מקיף את העולם בכל מקום בתור רוח בגוף, רק הוא לבדו מבינו. יש להשליך זאת לעולם הטבע באשר לכוחות הפעילים שם ככוחות הרוח האלוהיים הפועלים באהבה וככוחות האהרימניים הפועלים בשנאה. בחמימות הכלל-אוניברסלית בטבע בתחילת האביב ובהמשך בקיץ עלינו לראות את אהבתן הטבעית של ישויות הרוח האלוהיות. בסופות המקפיאות של החורף עלינו להכיר את פעילויותיו של אהרימן. בעיצומו של קיץ ממזג לוציפר את כוחו באהבה, בחום של הטבע. במזגו של חג המולד מפנות ישויות הרוח האלוהיות, שעימן מלוכד האדם ממוצאו, את כוחן כנגד השנאה המקפיאה של אהרימן. ולקראת האביב נכנסת לפעולה יותר ויותר האהבה הטבעית האלוהית המרככת בעדינותה את השנאה הטבעית האהרימנית.
הסמל השנתי של אהבה אלוהית זו, המתגלה מחדש מדי שנה, הוא עת הזיכרון כשאנו זוכרים כיצד נכנס עם כריסטוס האלמנט החופשי של אלוה אל אלמנט בר-חישוב של האדמה. כריסטוס פועל בחירות מוחלטת בתוך הניתן לחישוב. בעשותו כך הוא הופך לבלתי מזיק את זה השואף לניתן לחישוב בלבד, כלומר את אהרימן וצבאותיו.
המאורע הייחודי של גולגותא מהווה פעולה קוסמית חופשית של אהבה בהיסטוריה של האדמה. ניתן להבינו באורח מקיף אך ורק באמצעות אהבה שאדם מביא עימו על מנת להבינו.
מחשבות מנחות למכתב 15
- בתהליך הקוסמי שבו שזורה האבולוציה של האנושות ואשר משתקף בתודעת אנוש בתור היסטוריה (במשמעות הרחבה ביותר), ניתן להבחין בתקופות האלה: עידן ארוך של היסטוריה שמיימית. עידן קצר יותר של היסטוריה מיתולוגית. ועידן קצר ביחס של היסטוריה ארצית.
- בעת הנוכחית תהליך קוסמי זה מתחלק ל-: פעילות 'בלתי ניתנת לחישוב' של ישויות אלוהיות שבוראות באינטליגנציה וברצון חופשיים, ותהליכים 'ניתנים לחישוב' של גוף העולם.
- אל הניתן לחישוב של גוף העולם מתנגדים הכוחות הלוציפריים. לבריאה באינטליגנציה ורצון חופשיים מתנגדים הכוחות האהרימניים.
- המאורע הייחודי של גולגולתא מהווה פעילות קוסמית חופשית שמקורה באהבה עולמית וניתן להבנה מקיפה אך ורק על ידי אהבת אדם.