יורגן סמית

תרגם: לא ידוע

עריכת תרגום והגהות: דניאל זהבי

בהרצאתו האחרונה רמז רודולף שטיינר שרק ארבעה כפול שנים עשר יביאו ישועה. יש להסביר מהות זו.

בשנת 1924 נתן רודולף שטיינר הרצאות רבות בנושא הקארמה. הייתה קיימת פעילות נמרצת מצדו של רודולף שטיינר בנושא זה. רבים שאלו אותו שאלות רבות. בספטמבר חלה רודולף שטיינר ולא היה יכול יותר לעבוד.

ב-28.9.1924 העניק רודולף שטיינר את הרצאתו האחרונה שבה דן בשאלה מתי אפשר יהיה לחוג את חג מיכאל.

ללא חגים כאלה לא נוכל לשנות את החברה האנושית. יש להעניק לחגים אלה תכנים חדשים ומימושם יתאפשר רק אם יהיו בהנהגת הגתהאנום 4 כפול 12 חברים אחראיים. מהי המשמעות העמוקה של דבר זה?

למספר 12 משמעות עמוקה מאוד. למספר 7 משמעות של זמן ולעומתו 12 הוא מערך קוסמי. 12 תכונות נוגהות מן המערך הקוסמי לתוך המערך הפיזי.

מאחורי כל אחת מן הישויות הרוחיות במערך ה-12 – שלוש נקודות או ישויות.

לא, אין זה משביע רצון!

אלא יש לראות את הדבר כך:

ועוד שניים מכל כיוון בהקשר לכל תפקיד ותפקיד. אך לא די בזה. יש להיכנס למשמעות עמוקה יותר לגבי התפקיד העתידי של מיכאל לשינוי החברה והתרבות. זהו חג שיש לממשו בחברה, שהאדם היחיד (רודולף שטיינר) אינו יכול לעשותו ללא שיתוף פעולה מצד האחרים.

רודולף שטיינר אמר: “לבדי לא אוכל לממשו, אלא כשלצדי יהיו האחרים בשיתוף פעולה. יש לפעול להתחדשות חיי החברה בהקרינם לתוך חג מיכאל.”

המעגל הנ”ל דומה למעגל סף הכניסה לעולם הרוח. גם מחוץ למעגל-סף זה מצויים חשיבה, רגש, רצון ואיזון. ההבדל ביניהם הוא שכאשר קיימים הם מחוץ למעגל הם שונים לחלוטין – רצון שמחוץ למעגל הוא רצון אגואיסטי, רצון שפועל מתוך כעס, רטינה, לטובת האינדיבידואל בלבד. רק רצון טוב שמתייחס לזולת, שראוי לשירות האנושות, יכול להימצא בתוך המעגל.

יש להבחין בין שתי תכונות בקשר לרצון:

רצון אגואיסטי, אינדיבידואלי ורצון לעשייה למען הזולת, למען החברה ולמען האנושות. אנשים רבים מתקרבים כיום בתודעתם לסף עולם הרוח, אולם אין הם בשלים לעבור אותו היות ולא עולה בידם לשנות את רצונם האגואיסטי לרצון למען הזולת. אין הם מצליחים לעבור מחוץ לסף לתוך הסף היות ואין הם משנים את רצונם מאגואיסטי לרצון למען הזולת. גם אנשים בעלי חוויות דתיות עמוקות מתקרבים כיום אל הסף אולם היות ורגשותיהם אישיים מידי, אנוכיים מידי, אין ביכולתם לעבור אל מעבר לסף, פנימה – דבר זה נפוץ מאוד בימינו. גם את הרגש יש לשנות כאשר מתקרבים אל הסף. וכך הדבר גם ביחס לחשיבה.

אדם יכול להיות איש רב-מחשבות ופילוסוף גדול בעל חוויות רבות שאותן הוא מפתח בחשיבתו, אולם כל עוד חשיבתו היא רק עבור עצמו, עבור אנוכיותו, הוא לא יוכל להדמים אותה ולעבור את הסף פנימה.

וכך לגבי האיזון – מכל דבר, מן הרגש, מן החשיבה ומן הרצון – על אף שהם מאוזנים, יש מעט מהם. הם חלשים ואז יש ”לא כלום” מאוזן, ”תשישות מאוזנת”. יש לפתח רצון עז, רגש עז וחשיבה בהירה מאוד ואז אפשר לרכוש איזון של ממש.

האדם מגיע לכאן מעולם הרוח דרך שער הירח, וכל אחד מגיע לנקודה אחרת. אנו צוללים לנקודה מסוימת לעולם הזה, ולא רק מבחינה גיאוגרפית, וכל אחד מאיתנו שונה לגמרי מרעהו. אנו מגיעים לפלנטה הזו ראשית דרך כל הפלנטות ואז דרך הירח, וכל אחד הוא בעל עבר שונה, בעל אינדיבידואליות שונה ומצוי מחוץ למעגל. אילו היה קיים רק שער הירח זה כי אז היינו שרויים בריב זה עם זה. שער השמש, לעומתו, פועל לחירות ביחסים, לחירות בחשיבה. איזור השמש הוא איזור מיכאל.

כאשר פועלים בכל המעגל ובייחוד בפנימו, פועלים בעוז בכל השטחים – אז יש תקווה ל- 4 כפול 12.

משמעותו של כנס חג-המולד הוא בשינוי פנימי של שער הירח בשער השמש. זהו תפקיד העתיד ולא רק של אנשים בודדים, אלא בעתיד של החברה האנושית כולה.

כל הכוחות המפגרים המדגישים מעבר דרך שער הירח, מדגישים בכך שטחיות והרס.

בסוף המאה ה-19 מתרחשים מספר דברים חשובים: קלי-יוגה הסתיים בשנת 1899 והגיע תור האור. התודעה (הכרה) שולטת. מגיע תור מיכאל. המחשבות עוברות בנתיב המוח, רוח השמש האתרית מתקרבת.

במאה ה-20 חלים מעצורים רבים. מצד אחד רוחות מפגרות שפעלו כיאות בזמנים קודמים, מחזיקים כיום את האנושות בדעות קדומות, ומצד שני מצויות היו בשנת 666 לאחר הספירה, רוחות מאיצות באנושות (גונדישפור) מבלי שבני האדם יעברו טרנספורמציה איטית מבחוץ כלפי פנים. בשנת 2 כפול 666, כלומר, 1332, עוד התקפה באותו כיוון ולאחר מכן בשנת 3 כפול 666, כלומר, 1998 תתחולל התקפה במקסימום כוח השמדה בכל הכלים – ניסיון להשמדת כל הפעילות האנתרופוסופית. כבר נוכל להכיר כוחות אלה, אשר גוברים מדי שנה בשנה, למשל בפעילות הגרעינית, הטכניקה שהורסת את הטבע, בכוחות הפיננסיים המתגלגלים על פני כל יסודות האדמה והם הודפים וחובטים באנושות. כוחות רבים מטפחים כוחות הרס אלה, החיה העצומה מופיעה מתחת לאדמה וכוחה גובר יותר ויותר.

כנס חג-המולד זרע זרעים לשינוי-מהותי.

אנשים אלה שיגיעו לטיפוח עז של ארבע המהויות – חשיבה, רגש, רצון ואיזון בתוך מעגל השתים-עשרה, מעגל כל התכונות שביניהם, הם אלו שיממשו את מה שרודולף שטיינר דיבר עליו כ: 4 כפול 12, אולם הם לא יחשבו על עצמם ככאלה. הם יהיו ענווים. כל מי שמייצג את החברה האנתרופוסופית חייב להיות עניו ביותר, חייב לעבוד על עצמו.

מהות הריב והמחלוקת מצויה מחוץ לסף ולא בפנימו.

לאחר 33 שנים מבשילים זרעים הן טובים והן רעים. זרע שנזרע אינו פועל מיד. על הזרע להבשיל במשך 33 שנים. כך קורה הן ביחס לזרעים הטובים והן ביחס לזרעים הרעים. הזרעים שנזרעו בכנס חג-המולד בשנת 1923/24 הבשילו 33 שנים לאחר מכן – כך בפרק זמן ראשון זה היו בכל התנועה פירודים רבים. כמובן שקיימים היו גם הרבה ערכים טובים וחשובים, אך מצב שיתוף הפעולה היה בכי רע, רע מאוד. הידע קיבל תרומה רבה, תנופה רבה, אך בחברה האנתרופוסופית חלה התפוררות רבה. משנת 1966 ואילך ועד 1990-1989 החלה תקופה חדשה שמאפשרת להתגבר על כל הפירודים. לאט לאט מתגברים על כך בתי ספר ולדורף שהיו מפורדים, שלב אחר שלב הם מכירים בחשיבות של ההתלכדות, וכעת נוצרת רקמה של כל בתי הספר ולדורף שבעולם. בתי ספר בעלי אפשרויות פיננסיות גבוהות תורמים לבתי ספר כאלה שאין ידם משגת לשלם.

ה”חיה”, בדרכיה היא, מתעצמת יותר ויותר ויש לעמוד נגדה בפרץ ואת זה אפשר לעשות אך ורק באופן מהותי בקשר למשמעות העמוקה ביותר של 4 כפול 12. ובאשר להתלכדות – רק טרנספורמציה פנימית תוכל לעזור לנו בכיוון זה ולא שרטוט תוכניות.