מאת רודולף שטיינר

Architecture as a Synthesis of the Arts

שמונה הרצאות שניתנו בברלין ובדורנאך בין ה-12 בדצמבר 1911 לבין ה-26 ביולי 1914 GA286

עם נספח הכולל רישומי שיחות במינכן ובשטוטגרט ב-7 וב-30 במרץ 1914,

תמצית מתוך הרצאות שניתנו בדורנאך ב-31 בדצמבר 1923 ב-1 בינואר 1924, ושתי כתבות עיתונים.

תרגמה מאנגלית: תומר רוזן גרייס, הרדוף 2011

 לספר המלא: ראה כאן

האבולוציה של האדריכלות במעבר בין התקופות בנות אלף השנים

א. המתקפה על האנושות בכל תקופה בת אלף שנים

שטוטגרט, 7 במרץ 1914

כאשר התקרבה שנת 1000 לספירה, אנשים באירופה חיו בפחד גדול מסוף העולם, אשר חזו אותו כהתמוססות כדור הארץ בעשן ובערפל. ישויות אהרימניות הובילו אנשים להאמין שמשהו נורא עמד לקרות בעולם הפיזי, ואילו במציאות, הרבה קרה בעולם הרוח. במפנה של כל תקופה בת אלף שנים (מילֶניום), לישויות של לוציפר ואהרימן יש כוחות בלתי רגילים.

לבני-האדם אין כל סיבה להיות גאים במיוחד בשיטה העשרונית, שהיא שיטת החישוב השלטת כיום. כל שיטת חישוב כזו מוכנסת לעולם על-ידי ישויות מסוימות, וכל שיטה נוטה להבהיר עובדות ומציאויות מסוימות, תוך הסתרת עובדות ומציאויות אחרות. בשיטה העשרונית, אהרימן הוא בעל ההשפעה העיקרי. שיטה זו מדגישה את העובדה שבכל מילניום, סביב השנים 1000, 2000 וכן הלאה, מתרחשת מתקפה משותפת עזה במיוחד של הישויות לוציפר ואהרימן, ואילו במשך המאות האחרות, הם מחזיקים זה את זה במצב של שיווי-משקל יחסי. במשך המאה התשיעית בכל מילניום – ולפיכך גם במאה התשיעית של האלף השני, שבו אנו נמצאים כיום – כאשר מתקרב האלף הבא, לוציפר ואהרימן חוברים יחדיו ומשפיעים ביחד על האנושות. עובדה זו מונחת בבסיס האמונה הפופולארית, שלוציפר ואהרימן כבולים בשלשלאות במשך אלף שנים ואז משוחררים למשך תקופה קצרה.

השפעת כוחות הטוב בסוף תקופת אלף השנים

במפנים שאירעו בין התקופות בנות אלף השנים שלפני עליית הנצרות – בשנים 1000, 2000 ו-3000 לפני הספירה – התרחשה בו-זמנית גם השפעה חזקה מאוד של כוחות הטוב, של הכוחות המתקדמים, והיה בכך כדי להגביל ולעכב את פעולתם המשותפת של לוציפר ואהרימן, עובדה שהיו לה תוצאות מצוינות. כך, סביב שנת 3000 לפנה”ס נבנו הפירמידות; סביב שנת 2000 התרחשה תקופת אברהם וכל מה שנבע ממנה, וכן היה זה שיאה של תרבות בבל; וסביב שנת 1000 לפנה”ס, התרחשה תקופת דויד, שבה תוכנן בניין בית המקדש של שלמה. בשנת אפס הופיע כריסטוס. לעתים קרובות דיברנו על כך שלפי הבשורות, ובמיוחד לפי “הבשורה החמישית”, היה על כריסטוס להיאבק עם לוציפר ועם אהרימן גם יחד. אולם, מאז ביאתו של כריסטוס, הישויות הטובות והמתקדמות לא יכלו עוד להתערב בצורה כל כך אפקטיבית. בני האדם נחשפו למתקפותיהם של לוציפר ואהרימן, אשר הצליחו לבלבל את האנשים ולגרום להם ליפול טרף לתפיסות שגויות באשר לסוף העולם המתקרב. ללוציפר ולאהרימן תמיד יש אינטרס לספר על אירועים הרבה יותר מדי קרוב לגורמי הזמן והמרחב.

סביב שנת 1000 לספירה הופיעו ההוכחות הראשונות לקיומו של אלוהים כפי שהוצגו על ידי הבישוף מקאנטרברי, וכן האידיאות אשר הוצגו על ידי יריבו רוסלין [Roscelin]. זה היה גם העידן שבו האפיפיורים, ברומסם את עקרונות הענווה הכריסטיאנית, רוממו את עצמם לעוצמה חיצונית כבירה, כאשר הקיסר הנרי הרביעי נאלץ להשפיל את עצמו בנוכחותו של האפיפיור בקאנוסה, וכאשר כל הכנסייה הממוסדת אימצה לה מנהגים אשר עוררו את בוזן של כל הישויות האהרימניות.

אותן ישויות אהרימניות עצמן – השפעתן מורגשת כעת שוב, בהתקרבנו אל שנת 2000 לספירה. אולם האבולוציה נעה כמטוטלת. בשנת 1000 לספירה חזו כי סוף העולם קרב, בשנת 2000 מצפים בדיוק להפך מזה, ואילו בשנת 3000 יצפו שוב שקץ העולם מגיע. אכן, עד אז יגיעו הדברים למצב כזה, שכל העמים יחפצו בכל מאודם כי יבוא הקץ. אפשר לומר בלי כל סנטימנטליות, שזמנים איומים צפויים לעמי אירופה.

האדריכלות במפנה המילניום

הבה ניקח את האדריכלות כדוגמא ונתבונן בהשפעות המופעלות עליה. סביב שנת 3000 לפנה”ס נבנו הפירמידות. סביב שנת 2000 לפנה”ס הגיעו מבני הבקתות של תקופת אברהם, וסביב שנת 1000 לפנה”ס נעשו הכנות לבניין בית-המקדש של שלמה. האימפולס האדריכלי החדש, אשר עמד להופיע סביב שנת 1000 לספירה, דוכא עקב האופוזיציה של לוציפר ואהרימן. אנו רואים כיצד אנשי הצפון (הידועים גם בשם “נורמאנים”), אשר באו מסקנדינביה והתפזרו ברחבי מרכז ומערב אירופה, ניסו להביע במבני העץ שבנו דבר-מה שאותו לא הצליחו לפתח במלואו. הגיעו הנחיות מסוימות, אך השפעה אהרימנית מנעה את שכלולם של המבנים הללו. במקום זאת התפתחה התרבות המוּרית, שהגיעה מקורדובה ומגרנאדה, אשר הביאה את קשת הפרסה ואת הקשת המחודדת, שהחליפו את הקשת הנוצרית האמיתית, העגולה, של האדריכלות הרומנסקית. באדריכלות המוּרית, בעלת הקשתות העולות אל נקודה אחת במקום שתהיינה עגולות, ניכרת מיד השפעה אנטי-כריסטיאנית. זהו חותמו של אהרימן. באדריכלות פעל אהרימן כאנטי-כריסטוס, כאשר החליף את הקשתות הרומנסקיות העגולות בקשתות מחודדות ובקשתות דמויות פרסה. כך הוא פעל דרך המוּרים וגם דרך התורכים, כשהוא מונע את ההתפתחות הנאותה של האדריכלות על-ידי הנורמאנים, אשר בנייני העץ שלהם הוקמו בכל רחבי אירופה, אך שלא הצליחו להעניק לאנושות את מה שהיו אמורים לתת. זוהי הסיבה שבגללה אין יצירות אדריכליות גדולות מן התקופה שסביב שנת 1000 לספירה, כמו אלה שאפשר למצוא בסופי תקופות אלף-השנים הקודמות.

האדריכלות החדשה לשנת 2000 לספירה

כעת הגיע הזמן ליצור אדריכלות חדשה עבור תקופת אלף-השנים הבאה. קווים מעוגלים אלה, שאותם דחק אהרימן לקרן זווית באדריכלות הנורדית, צריכים עכשיו למצוא ביטוי חדש, ואילו היבטים אחרים צריכים לצאת מן התמונה. הבניין בדורנאך יהיה תוצאה של תהליך זה – תוצאה אשר תשמש כיורשת אמיתית ל אדריכלות העץ הנורדית.

אולם, עמי אירופה נעים לקראת זמנים איומים. אנו יודעים שאחרי השליש הראשון של מאה זו יתגלה כריסטוס בצורתו האתרית, וכי תהיה לכך השפעה כבירה, לצד כל מגמות ההתנוונות במאה הזו. בימי קדם, כמו למשל בשנת 1000 לספירה, היה על אנשים להאמין למה שלוציפר ואהרימן רצו לגרום להם להאמין, כיון שהם עדיין לא נשאו את האימפולס האמיתי והמודע של הכריסטוס בתוך עצמם. אלא שאנחנו איננו מצויים תחת הגבלה שכזו. בידינו הדבר, לקבל בחופשיות את אימפולס הכריסטוס החדש על מנת לעמוד בפני השפעותיהם של לוציפר ואהרימן. במאה העשרים ישתלטו לוציפר ואהרימן באופן מיוחד על שמו של כריסטוס. אנשים שכבר לא נושאים בתוכם אף שמץ של נצרות אמיתית, יתחזו כנוצרים. הם יזעמו נגד אלה, שלא זו בלבד שהם מקיימים את מה שאמר כריסטוס לפי הבשורות, אלא שגם מאמינים במילים “והנה אנוכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן”, (הבשורה על-פי מתי כח, כ). האנשים אשר מונחים על-ידי האימפולס החי והמתמשך של כריסטוס יושמו ללעג ולקלס. ככל שתתקרב שנת 2000 לספירה, ישררו יותר ויותר בלבול והרס. עד אז, אף רסיס של המבנה שלנו בדורנאך לא יישאר עומד על תלו. כאשר נביט מטה מעולמות הרוח נראה את הכל הרוס וחרֵב. אולם עד שנת 2086 יוקמו בניינים בכל רחבי אירופה, אשר יוקדשו למטרות רוחניות ואשר יהיו דומים לבניין הדו-כיפתי שלנו בדורנאך. זה יהיה תור הזהב לבניינים שבהם משגשגים ופורחים חיי הרוח.

החזית המערבית של הגיתאנום השני, שנחנך ב-1928