יסודות האזוטריות – 10

יסודות האזוטריות

רודולף שטיינר

31 הרצאות שניתנו בברלין ב-1905

GA93a

תרגם מאנגלית: מוטי גולדנר

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

בספר יש הקדמות ונספחים חשובים שאין בארכיב!

הרצאה עשירית

ברלין, 5.10.1905

אם ברצוננו להתבונן באדם בשלמותו נהיה חייבים להתחיל עם גופו הפיסי, ואז לעבור לאתרי, ולבסוף לאסטרלי. גופו הפיסי של האדם יכול להיראות על ידי כל אחד. הגוף האתרי הופך לנראה כאשר הגוף הפיסי מונח בצד בעזרת פעילות רצון חזקה. אז החלל של הגוף הפיסי נשאר ממולא על ידי הגוף האתרי. למעשה האוקולטיסט מתייחס אל הגוף האתרי כאל הגוף הנמוך ביותר. זהו הגוף על פיו הגוף הפיסי מעוצב. אם מתבוננים מלמעלה כלפי מטה, הגוף האתרי מעוצב בצורה הפוכה מצורתו של הגוף הפיסי. רק כאשר מתבוננים מלמטה כלפי מעלה הם זהים. לאישה יש גוף אתרי זכרי ולגבר גוף אתרי נקבי.

מסביב לגוף האתרי מופיע הגוף האסטרלי המשמש כצורה חיצונית של כל תכולת הנפש, של התאוות, האמוציות, הדחפים, התשוקות, ההנאה, השמחה, האומללות, ההתלהבות וכדומה. הוא מגלה עצמו בצורות מכל סוג. החלק המקיף נראה בצורת ענן. הוא קורן בצבעים מגוונים ביותר. לעיתים נקשרות אליו צורות קרועות חלקית. הצורות והצבעים שונים ומשתנים. ירוק מצביע על סימפטיה ואהדה כלפי אדם אחר. באוכלוסיות מהרמות הנמוכות ניתן למצוא הרבה אדום בגוף האסטרלי, אדום הנוטה במקצת לצבע החוּם, אדום-חום, ואת הצבע האדום כדם. במיוחד בקרב נהגי הכרכרות ניתן לראות אדום כזה, המצביע על התשוקות הנמוכות.

בכל אדם תנודותיו של הגוף האסטרלי מוקפות וסגורות במעטפת המעוצבת כביצה, בעלת צבע כחול יסודי ובתוכה נקודה סגולה כהה במרכז המוח. הלנה פטרובנה בלבצקי קוראת למעטפת זו המעוצבת כביצה, הביצה של האאורה. במקרה של ילדים קטנים הביצה-האאורית היא הדומיננטית. ניתן למצוא אצלם עננים זורחים ובוהקים רבים של אור המופיעים בתוכה. בחלקים התחתונים גם לילדים קטנים יש עננים כהים, המצביעים על הדחפים הנמוכים. זוהי הקרמה העוברת בירושה שיש להם במשותף עם אבותיהם – 'החטאים של אבותיהם'. חטאים אלו של האבות עוברים בתורשה עד לדור השביעי. ניתן לעקוב לאחור אחר מאפיינים אנושיים עד שבעה דורות אחורה ולאחר הדור השביעי התורשה דועכת. אנו מייחסים שלושה דורות למאה שנים, ולכן האדם של היום עדיין מציג איכויות טובות או רעות המגיעות אליו ממה שהיה טוב או רע אצל אבותיו במאה השבע עשרה. כך האדם יכול להתבונן אחורנית אל אבותיו למרחק של מאתיים שנה או קצת יותר.

האורה.png

בכדי להבין כיצד עוצבה הביצה האאורית אנו חייבים להתייחס אל התפתחותו של הגוף הקוסמי. תנאי האדמה הנוכחים כעת, בסמוך לתקופת לימודינו, מאופיינים כתנאים הפיסיים. בספרות התיאוסופית תנאים של צורה נקראים כדור (Globe) ולכן מדברים על הכדור הפיסי (האדמה). ככדור פיסי האדמה נמצאת בשלב הכדור הרביעי מתוך שבעה מצבי קיום. שלושה מצבים אחרים קדמו לכדור הפיסי ושלושה נוספים יבואו בעקבותיו. לפני שהאדמה הפכה לפיסית היא הייתה אסטרלית. כל דבר שחי על פני האדמה נראה באותה התקופה רק באסטרלי. כאשר האדם יעבור דרך תקופות שורש-הגזע (Root-Races) השישית והשביעית הוא ייעשה לכה רוחני עד שהוא יהיה שוב בעל צורה אסטרלית. צורה אסטרלית עתידית זו תכיל את כל פירות האבולוציה.

שבעה מצבי צורה ביחד מרכיבים מחזור (Round). בימינו האדמה עוברת דרך המחזור הרביעי וזהו המחזור המינראלי. במהלך מחזור זה תפקידו של המין האנושי לעבוד ולפעול בממלכה המינראלית. כאשר האדם נוטל אבן חלמיש ומעצבה בעזרת פטיש לכלי דמוי יתד בעזרתו הוא יוצר אובייקטים אחרים, כאשר הוא משנע סלעים ובונה פירמידות מתוך האבנים, כאשר הוא מייצר כלים ממתכות, כאשר הוא מוליך זרם-קווי ברשת על פני האדמה, בכל זאת האדם פועל ועובד על הממלכה המינראלית. כך האדם מציב לשירותו את מלוא הממלכה המינראלית. הוא הופך את האדמה למשהו הנתון לחלוטין לתכנונו והמצאותיו. כאשר הצייר נותן דעתו לקומבינציה של צבעים הוא גם כן עובד על הממלכה המינראלית. אנו נמצאים כעת באמצע פעילות זו, ובמהלך הגזעים (התקופות) הבאים האדמה תשנה צורה לגמרי, כך שבסופו של דבר לא יישאר על פני האדמה ולו אטום בודד שהאדם לא עבד עליו. בזמנים קדומים יותר האטומים הללו הפכו למגובשים יותר ויותר. כעת הם הופכים למופרדים במידה הולכת וגוברת. רדיואקטיביות לא הייתה קיימת בזמנים קדומים ולכן לא ניתן היה לגלותה אז. היא מתקיימת רק מספר אלפי שנים, מכיוון שכעת האטום מתפצל יותר ויותר.

כאשר המחזור הרביעי יגיע לסיומו, האדם יסיים לעבוד על כל ממלכת המינראלים. כאשר עבודת האדם על המינראלים תסתיים, אז, בכדי שפירות עבודה זו יוכלו להתגלות, האדמה חייבת לעבור אל מצב קיום אסטרלי בו צורות יכולות להתפתח. לאחר מכן האדמה תעבור למצב קיום (Globe) מנטאלי[1] ואז למצב קיום מנטאלי גבוה, המצב האָרוּפִּי (Arupic).[2] ובסוף התהליך הכול נעלם מתוך מצבים אלו אל תוך פראליה ([3](Pralaya קצרה. אז כל זה נכנס פעם נוספת למצב אָרוּפִּי חדש, זה של המחזור הבא, של המחזור החמישי, ואז למצב רוּפִּי ([4](Rupic ומשם למצב אסטרלי. בשלב הבא זה מופיע כפיסי פעם נוספת. כל מה שהאדם עבד ופעל אל תוך הממלכה המינראלית במהלך המחזור הרביעי יופיע ויגדל כממלכה צמחית. למשל הקתדרלה של קלן (Cologne) תופיע כצמח במחזור הבא.

בין המצב האָרוּפִּי האחרון של המחזור הרביעי למצב האָרוּפִּי הראשון של המחזור החמישי האדמה עוברת דרך פראליה. אז במחזור החמישי הממלכה המינראלית הקודמת מופיעה על כל צורותיה כממלכת הצומח. במצב האָרוּפִּי של המחזור החמישי נכלל כל דבר עליו האדם עבד במחזור המינראלי. בהתחלה זה מופיע במצב אָרוּפִּי באקאשה טהורה. מצב זה קרוי 'האקאשה הממשית' (Akasha actual). מאוחר יותר מתקיימות רק ההטבעות של זה. כך בהטבעות הללו יש לנו את כל האדמה על כל ישויותיה. במעבר מהמחזור השלישי לרביעי, כל הישויות שהגיעו לידי קיום במחזור השלישי הופיעו מחדש במחזור הרביעי.

בהתפתחות הלאה מתוך האקאשה כל דבר נוטל צורה דחוסה יותר. זה מתרחש במצב רוּפִּי של האדמה. מצב חומרי יותר זה קרוי באוקולטיזם האתר, למשל בקטעים מסוימים אצל ה.פ. בלבצקי. באדמה-אתרית זו נכלל כל דבר. כל הישויות הוּכלוּ בחשיבה, כאשר ברקע מתקיימת האקאשה המשמשת כבסיס. האתר נדחס הלאה אל האור האסטרלי. באור אסטרלי זה קורן מצב הצורה השלישי (Globe) – האדמה-האסטרלית. זה קורן באור האסטרלי הטהור ביותר, ואור אסטרלי זה למעשה מורכב מאותה הסובסטנציה ממנה מאוחר יותר הביצה האאורית של האדם זוהרת כלפי חוץ. זהו במיוחד המצב בו שרויים ילדים צעירים שגילם אינו עולה על מספר חודשים. בהמשך האדמה עוברת למצב הפיסי של היום. אז, כאדמה בפועל, היא נעשית יותר ויותר פיסית. ככול שהיא הופכת לפיסית יותר, היא מפרידה מעצמה את הביצים האאוריות האינדיבידואליות של המין האנושי. ניתן לתאר הפרדה זו כאילו שבכלי הממולא במים, חלק אחד של המים קופא לקרח בשעה שהחלק השני מתרומם מעלה בבועות של טיפות בצורת פנינה. כך מצד אחד האדמה הפיסית מפרידה עצמה ומצד שני הביצים האאוריות הופכות כמו לטיפות בצורת פנינה בעבור האבולוציה האנושית.

הביצה האאורית הראשונה נראית כבלתי מופרדת. אך בפועל היא מופרדת. ניתן להשוות זאת לבא להלן: אם יש לנו תמיסה של מלח בישול היא מופיעה בפנינו כמסה אפרפרה אחידה. אם אנו משאירים אותה במצב זה זמן מה, מואצת ההתגבשות לקוביות קריסטליות נפלאות. בביצים האאוריות הוטבעו הכוחות הללו שיצרו את הגוף האתרי, הלינגה שרירה (Linga Sharira). מתוך מה שהפך לאדמה המוצקה הופיע מאוחר יותר גם מה שכבר התרחש במהלך ההתפתחות על הירח הקדום. זה הוּכל כנטייה מוקדמת של מה שבסופו של דבר הפך לממלכות הנמוכות עד לבעלי החוליות הראשונים, עד לנחש. החיות בעלות החוליות שבאו אח"כ לא היו על הירח הקדום. הן התווספו לראשונה על האדמה. כך החיות בעלות החוליות הגיחו מהאדמה כאשר היא נדחסה למצב הפיסי, כפי שעשו גם ממלכות הצמחים והמינרלים.

בזמן בו כל הצורות הנפרדות הללו הופיעו, האדם נכנס לתקופה הלמוריאנית. האדם ההולך ונדחס התפתח מהגזעים שבאו לפני כן, מהגזע הפולארי ולאחר מכן מהגזע ההיפבוריאני. לאחר מכן הגיעה התקופה הלמוריאנית. הייתה זו התקופה בה החיות בעלות החוליות נכנסו לשלבן הראשון והמשיכו בהתפתחותן מזמן זה ואילך.

כך עלינו להבחין: ראשית באקאשה, שנית באתר, שלישית באור האסטרלי, רביעית באדמה וחמישית בביצה האאורית.

דבר זה נקרא ספירלה.[5] עד לשלב של האדמה, של מצב הצורה הרביעי, האדמה נעשית דחוסה יותר ויותר. במחיר דחיסה מוגברת זו, האור האסטרלי עובר אינדיבידואליזציה לאחר שהמוצק דוחף עצמו החוצה. הביצים האאוריות של בני האדם הן האינדיבידואליזציה של האור האסטרלי. לכן ניתן לקרוא באור האסטרלי, לא אודות המעשים, אבל אודות האמוציות הקשורות למעשים. דבר זה ניתן לקריאה באור האסטרלי. למשל, יוליוס קיסר הגה את הרעיון לחצות את הרוביקון וזה העלה בו רגשות ותשוקות מסוימות. מה שהתרחש באותו הרגע הלך בד בבד עם שילוב של דחפים אסטרליים. המעשים הפיסיים במישור הפיסי חלפו לנצח. התקדמותו של יוליוס קיסר לא ניתנת לראיה יותר באור האסטרלי, אבל הדחפים שהניעו אותו לזאת נשארו שם. הקשרים הקרמתיים (האסטרליים) של מה שהתרחש במישור הפיסי נשארו באור האסטרלי. אדם חייב להרגיל עצמו להביט אל מעבר לכול התפישות הפיסיות ולראות רק את הדחפים הקרמתיים. אדם חייב להשיג שליטה בהתבוננות זו ובאופן מודע להעביר את תוצאותיה חזרה אל הפיסי. אין שום תכלית בהתבוננות במשהו שניתן לראותו, כאילו רק היינו מתבוננים בצילום.

לא ניתן יותר לקרוא באור האסטרלי אודות הדחפים הגדולים ביותר של ההיסטוריה העולמית, מאחר והדחפים של המקודשים הגדולים הם חסרי תשוקה. לכן כל מי שקורא רק באור האסטרלי, עבורו כל עבודת המקודשים חסרה: למשל, לא ניתן למצוא באור האסטרלי את תוכן הספר 'המקודשים הגדולים' שנכתב על ידי אדוארד שורה. רשמים כאלו נחקקים רק באתר. מה שאדם יכול לקרוא באור האסטרלי בהקשר למה שהמקודשים ביצעו מבוסס על אשליה, מאחר ומה שניתן לקרוא שם מבוסס על השתקפויות חיי המקודשים הגדולים בדחפים של תלמידיהם. תלמידים ואפילו שאר האנשים התנסו באמוציות נלהבות וחזקות ביחס למעשים של המקודשים הגדולים, וזה מה שנשאר באור האסטרלי. אבל כה קשה ללמוד שם אודות המניעים העמוקים של המקודשים הגדולים מאחר והם קיימים רק באתר.

מאורעות קוסמיים – שינויי צורה כמו אלו של אטלנטיס – נשארים ברמה גבוהה יותר, לא עוד באתר, אלא באקאשה הממשית. זוהי הכרוניקה האקאשית. זו האחרונה קשורה בדרך מסוימת עם העניינים הארציים ביותר של האדם, מאחר ובני האדם קשורים להתרחשויות הגדולות של היקום. ניתן למצוא כאילו סקיצה של כל אדם בודד בכרוניקה האקאשית. מה שנוכח שם ממשיך הלאה ופועל לתוך האתר והאור האסטרלי. ככול שמחפשים בספירות הנמוכות יותר, ניתן להבחין בבן האדם בבהירות רבה יותר. בכדי להבין את המכניזם של הקרמה חייבים ללמוד אודות כל הספירות הללו.

——————————————————————————————-

  1. הדוואכן התחתון. המתרגם.
  2. הדוואכן העליון. המתרגם.
  3. מצב של מנוחה קוסמית. שבעת המחזורים (rounds) נחשבים ליום קוסמי הנקרא מנוואטרה (Manvantara), ובין שני ימים קוסמיים מתקיים מצב של מנוחה קוסמית קצרה. המתרגם.
  4. הדוואכן התחתון. המתרגם.
  5. יוסבר יותר בהרצאה מספר 12. המתרגם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *