המפגש עם הרוע – פרק א

המפגש עם הרוע

וההתגברות עליו דרך מדע הרוח

סרגיי. א. פרוקופייב

מאנגלית: יוחנן מרגלית

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

עריכת התרגום תומר רוזן-גרייס

פרק ראשון בלבד

© כל הזכויות שמורות למחבר, סרגיי א. פרוקופייב 1999, 2007

סרגי פרוקופייב: מהפעילים האנתרופוסופיים הבולטים בעולם, נולד במוסקבה ב-1954 נפטר ביולי 2014
חייו של פרוקופייב הוקדשו להבהרת כתביו של שטיינר. הוא הותיר אחריו מורשת של עשרות ספרים ומאמרים

סרגיי א.פרוקופייב, נכדו של המלחין הנודע (שחיבר, בין היתר, את 'פטר והזאב'), נולד במוסקבה ב-1954, שם למד אמנויות יפות וציור בבית הספר לאמנות במוסקבה. בגיל צעיר פגש בעבודתו של רודולף שטיינר ובמהרה הבין שעליו להקדיש את חייו לשביל הידע האזוטרי האנתרופוסופי. הוא כתב את ספרו הראשון, רודולף שטיינר וייסוד המיסטריות החדשות, בעודו חי בברית המועצות הקומוניסטית ופועל במחתרת. הספר יצא לאור בגרמניה ב-1982. אחרי נפילת הקומוניזם נעשה סרגיי פרוקופייב שותף להקמת החברה האנתרופוסופית ברוסיה והפך לחבר בהנהלתה ובהמשך הפך לחבר בחבר-יושבי הראש של החברה האנתרופוסופית בדורנאך, שוויץ, שם פעל עד יום מותו. פרוקופייב עבד כסופר ומרצה בינלאומי, ופרסם 44 ספרים, וכמו כן עזר לפתח את החברה האנתרופוסופית העולמית ויוזמות אנתרופוסופיות אחרות ברוסיה ובעולם כולו.

******

"מה שאנשים בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית צריכים ללמוד להכיר הוא המאבק בתודעה מלאה נגד הרוע הצומח ועולה באבולוציה של האנושות."

– רודולף שטיינר, 18 בנובמבר 1917

כל מי שמתבונן באופן בלתי משוחד בציוויליזציה המודרנית כפי שהתפתחה בסוף המאה שלנו יוכל להבחין ללא קושי בסיבה העיקרית להתמוטטות המהירה שלה נוכח הכוחות ההולכים ומתעצמים של מוות ושל רוע התוקפים אותה מכל עבר.

הכוחות מן הסוג הראשון – כוחות המוות – השתלטו בימינו על כל תחום בחיי אנוש, שכן במהלך כל ההיסטוריה של האנושות עלי אדמות עד כה לא היוותה סכנת ההשמדה הפיזית המוחלטת איום כה ברור . האפשרות של קטסטרופה גרעינית גמורה, הזיהום הסביבתי הבלתי-הפיך, המחלות החדשות הנגרמות בגלל פלישת המדע החומרני לתחומים הקשורים ישירות ליסודות קיומו הארצי של האדם (הנדסה גנטית, שיבוט וכו'), שלא לדבר על מגפת ההפלות ועל התקרבות היום שבו יינתן אישור חוקי להמתת חסד – כל אלה ממחישים בבהירות שכוחות המוות הפכו לדומיננטיים בכל תחומי הציוויליזציה המודרנית וכי הם דוחפים אותה לעבר תהום עמוקה.

ישנה תהום אחרת שאליה מתקרבת האנושות המודרנית מבפנים. היא מתאפיינת על-ידי כוחות מסוג אחר שהופיעו אף הם במאה שלנו בעוצמה חסרת תקדים. אלה הם הכוחות של הרוע. מעולם לא היה קיים ריבוי כזה של כוחות שטניים הפולשים לתוך העולם דרך נפשות בני אדם. מלחמות העולם, מחנות ההשמדה של הבולשביקים ושל הנאצים, רצח של עמים שלמים ודברים רבים נוספים – כל אלה מהווים ביטוי לאופן שבו פעילות כוחות הרוע התוקפים את הנפש האנושית הגיעה במאה העשרים לרמה חדשה בעלת איכות שונה משהייתה בעבר .

רק ידע עמוק יותר של המתרחש כיום בעולם – ידע הנובע ממקורות הנצרות האזוטרית – יכול לעזור לנו להסביר לאנושות בת ימינו את הסיבות האמיתיות להתחזקות חסרת תקדים זו של כוחות המוות מבחוץ ושל כוחות הרוע בתוך הנפש האנושית. נציגתה העיקרית של הנצרות האזוטרית בזמננו היא האנתרופוסופיה (מדע הרוח), שאותה ייסד רודולף שטיינר בתחילת המאה העשרים. כי במיסטריות האמיתיות של הכריסטוס החי, שעליהן מכריז מדע הרוח בפני העולם, נמצאת התשובה לשתי השאלות המרכזיות שעומדות כעת בפני המין האנושי בכל מימדיהן המבעיתים, המתרחבים והולכים: השאלה של המוות והשאלה של הרוע.

התשובה לשאלה הראשונה נמצאת בהבנה אמיתית של המיסטריה של גולגותא כמעשה אלוהי יחיד במינו על האדמה, שכתוצאה ממנו האפשרות של התגברות על המוות הובאה בפעם הראשונה אל תוך האבולוציה הארצית. מן המאה ה-13 ואילך, כל הרוזנקרויצרים האמיתיים עמלו בחוגי הנצרות האזוטרית על המשימה של הסרת הלוט מעל כוחות התחייה בנפש האדם – כוחות הגוברים על המוות ומתעלים מעליו – משימה שהם קראו לה בשם עבודה על 'אבן החכמים'.

את התשובה לשאלה השנייה ניתן למצוא בהישנות המיסטריה של גולגותא בעולם העל-חושי, אירוע שעליו מדברת האנתרופוסופיה מתוך מקורות המחקר הרוחי.[1] התוצאה העיקרית של מאורע זה בעולמות העליונים היא ביאתו המחודשת של הכריסטוס בפני המין האנושי, אלא שהפעם לא בצורה פיזית אלא בצורה על-חושית – ביאה שתחילת התגלותה חלה בתוך גבולות המאה העשרים.

התגלות חדשה זו של הכריסטוס מן הספֵירה החובקת-כול של כוחות החיים (הכוחות האתריים) של האדמה היא – על פי מדע הרוח – המאורע הרוחי המרכזי של זמננו. יתר על כן, היא קשורה בדרך ישירה ביותר עם האפשרות שיש לבני האדם להפוך רוע לטוב במובן של עקרון מניכֵיאי שהובן נכונה.

שני הזרמים האוקולטיים המרכזיים של נצרות אזוטרית, הרוזנקרויצרי והמניכיאי, מצאו בימינו את הסינתזה ואת ביטוים המודרני – המתאים לתקופה הנוכחית של נפש התודעה – במדע הרוח.

בהקשר זה, בהרצאה מן ה-25.10.1918,[2] חושף רודולף שטיינר את המסתורין של יחסי הגומלין בין כוחות המוות לכוחות הרוע ושל שיתוף הפעולה ביניהם במהלך אבולוציית האדמה במשך שלוש תקופות פוסט-אטלנטיות: התקופה היוונית לטינית, התקופה המודרנית (ה'אירופאית') והתקופה הסלאבית העתידית. כך, על פי מחקרו המדעי-רוחי, כוחות המוות הגיעו לשיאם בתוך מהות הנפש האנושית בתקופה הרביעית, היוונית לטינית. לכן בתקופה זו התרחשה המיסטריה של גולגותא, במהלכה זרמו כוחות התחייה אל מול כוחות המוות והצליחו להתגבר עליהם.

בתקופה הבאה, שהיא אף התקופה שבה אנו חיים כעת, פנו כוחות המוות לכיוון אחר – מבפנים החוצה. על כן בתקופתנו זו מגיעים כוחות אלה לשיאם בציוויליזציה החיצונית, בעוד בנפש האנושית עצמה מופיע פיתוי חדש ההולך ומתגבר, הפיתוי על ידי כוחות הרוע. לבסוף, לאחר התקופה ה'אירופאית' שלנו, בעוד כ-1500 שנה, תגיע התקופה הבאה, היא השישית המכונה גם התקופה ה'סלאבית'. תהיה זו תקופה שבמהלכה יתפשטו במין האנושי יכולות חדשות של ראייה רוחית, ודרך קשר ישיר שכזה עם עולם הרוח יוכלו בני האדם להתגבר בהדרגה – בעזרת כוחות שמקורם במיסטריה של גולגותא – על כוחות המוות האוחזים בציוויליזציה המודרנית.

בו-בזמן, כוחות הרוע ההולכים ומתגברים במעמקי הנפש האנושית במהלך התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית הנוכחית, ימצאו גם הם את דרכם החוצה (בדומה לכוחות המוות בתקופה הקודמת). אז יתרחש קרב בלתי נמנע בין רוע 'אובייקטיבי' זה במישור המאגי, לבין כוחות המאגיה הלבנה המתנגדים לאנרגיות אלה של מאגיה שחורה. המקור שממנה תנבע מאגיה לבנה זו יהיה הקשר המודע של בני האדם עם הכריסטוס האתרי באמצעות ראייה רוחית. תהליך זה יגיע לשיאו בתקופה השביעית, 'האמריקאית'.

מכל מקום, הצעדים הראשונים ביצירת קשר ישיר שכזה עם הכריסטוס צריכים להיעשות כבר בתקופתנו. שכן ההכנה למה שעומד להתגלות בעתיד מתרחשת כבר היום. משמעות הדבר היא שבראש ובראשונה צריך שאנשים בתקופתנו יבינו נכונה את הכריסטוס. מדע הרוח ניתן להם למטרה זו, שכן הוא מביא להם הבנה עמוקה של המיסטריות של הכריסטוס האתרי וכן ידע של כוחות הרוע הנובע מתוך המיסטריות הללו .

רודולף שטיינר דיבר אודות הקשר הישיר הקיים בין המיסטריה של המוות למיסטריה של הרוע בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית הנוכחית, או, ליתר דיוק, החל מן המאה העשרים ואילך, את הדברים הבאים:

"היום, כאשר הכריסטוס עומד להופיע שוב – אף כי בצורה אתרית – וכאשר אנו עומדים לעבור מעין התנסות מחודשת במיסטריה של גולגותא, – בתקופתנו זו יקבל הרוע משמעות הדומה למשמעות שהייתה ללידה ולמוות בתקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית… כך, באופן פרדוקסאלי מוזר, המין האנושי יובל בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית דרך הכוחות של הרוע אל התחדשות של המיסטריה של גולגותא. דרך ההתנסות ברוע יתאפשר לכריסטוס להופיע שוב, בדיוק כפי שבתקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית הוא הופיע דרך ההתנסות במוות".[3] מכאן נובע שהאיכות האופיינית העיקרית לתקופתנו היא בדיוק העובדה ששני זרמי הכוחות – זרם כוחות המוות וזרם כוחות הרוע – מצטלבים בפעם הראשונה ומתחילים לפעול בו-זמנית, בעוד שבתקופה הקודמת, הרביעית, כוחות המוות היו הכוחות הדומיננטיים. מסיבה זו, כאשר רודולף שטיינר נשאל בשיחה פרטית אודות משימתו העיקרית בהתגשמותו הארצית הנוכחית, הוא ענה בשתי מילים: 'התגשמות חוזרת וקרמה'.[4] שכן, חידוש שתי תורות עתיקות אלה מתוך מקורות הנצרות האזוטרית בתקופת נפש התודעה קשור ישירות לחדירה לתוך המיסטריות של המוות ושל הרוע. יתר על כן, בלתי אפשרי להתקרב לשתי מיסטריות מרכזיות אלה של אבולוציית האדמה מבלי לחדור בו בזמן לתוך מהותם של חוקי ההתגשמות החוזרת והקרמה. לפיכך, האדם כיום יכול להגיע להתפתחות מלאה של נפש התודעה רק דרך ידע של המיסטריה של המוות – ודרך ידע של המיסטריה של הרוע באמת לכוון את נפש התודעה לרוחניות חדשה. רודולף שטיינר אמר על כך את הדברים הבאים: 'המשימה של הכוחות המביאים מוות לבני האדם היא לתת לאדם את מלוא היכולת לפתח את נפש התודעה', ואילו כוחות הרוע קיימים 'בדיוק כדי שהאדם יוכל בשלב של נפש התודעה לפלס דרכו אל חיי הרוח ולהגיע אליהם'.[5] יכולת מלאה זו לפתח את נפש התודעה כוללת בתוכה מעל לכל את כוחות האני האינדיבידואלי, והיא קיימת רק אם אני זה מודע לעצמו כאזרח בעולם על-חושי זה שדרכו הוא עובר כל פעם בין המוות ללידה מחדש. בהקשר אחר אפיין רודולף שטיינר תהליך זה כטרנספורמציה של נפש התודעה ל'נפש האימגינטיבית' בשביל החניכות הרוחית,[6] אבל זה לחלוטין בלתי אפשרי עבור נפש התודעה לקבל את 'חיי הרוח' החדשים (כלומר ספיריטואליזציה שלהם בכיוון של רוח העצמיות) מבלי הבנה מודעת של הדרך שבה חוקי הקרמה פועלים בעולם, מכיוון שהרוחניות הגבוהה ביותר הנגישה לאדם הארצי מחוברת עמה. אחרי הכל, על פי מדע הרוח כל תשע ההיררכיות האלוהיות-רוחיות – מן המלאכים ועד השרפים – נוטלים חלק ביצירתה.[7]

רק על בסיס ההבנה המדעית-רוחית החדשה של רעיון ההתגשמות החוזרת ניתן להיכנס למיסטריה של המוות – כלומר, לתוך המיסטריה של הדרך שבה, במעבר מהתגשמות להתגשמות, יכול האדם יותר ויותר לקבל לתוכו את כוחות התחייה שנכנסו לאבולוציית האדמה דרך המיסטריה של גולגותא, כדי שבסופו של דבר – בסוף התקופה הארצית – יוכל להתגבר על המוות בעזרת עוצמתו של הכריסטוס החי.

באופן דומה, אנו יכולים לתפוס את המיסטריה של הרוע והטרנספורמציה שלו אל הטוב רק באמצעות הגעה לתובנה ביחס לדרך שבה חוקי הקרמה פועלים בעולם – לאור ההבנה הכריסטיאנית החדשה שלהם כפי שהיא מוצגת באנתרופוסופיה. טרנספורמציה זו של הרוע לטוב אפשרית בזכות העובדה שהכריסטוס, בו זמנית עם הופעתו האתרית בפני האנושות, הפך בהדרגה גם לאדון הקרמה עבור האבולוציה הארצית בכללותה.[8] זהו גם המקור לקשר שהוזכר לעיל, הקיים בין ביאתו השנייה של הכריסטוס לבין המיסטריה של הרוע.

מטרת הדברים הבאים תהא להתבונן מקרוב יותר בפעולת הרוע בעולם וגם בדרכים להתנגד לו, שכן כל זה קשור למיסטריה המרכזית של תקופתנו – הופעתו של הכריסטוס בצורה אתרית.

הנכונות להעלות שאלה שכזו נובעת מעל לכל מן העובדה רבת המשמעות שהשנה 1998 מייצגת את ההופעה השלישית בהתפתחות ההיסטורית של המין האנושי של המספר האפוקליפטי 666. כל אחת מהתרחשויות חוזרות אלה מציינת התעצמות ניכרת של כוחות הרוע באבולוציה הארצית. התחזקות שכזו של כוחות הרוע מתרחשת בזמננו, ותימשך ללא ספק בעתיד הקרוב. מכל מקום, כדי להבין באמת את מהותה של ההתרחשות אין די בפנייה לתקופות הקודמות שבהן הפעיל מספר זה את השפעתו בקרב המין האנושי, אלא יש גם להסביר מהם הכוחות האוקולטיים האמיתיים והישויות האמיתיות העומדים מאחוריו. בנקודה זו יכול מדע הרוח לבוא לעזרתנו.

——————————————————————————————————-

  1. GA-152, 2 במאי 1913.
  2. GA-185, 25 באוקטובר 1918.
  3. שם.
  4. בשיחה עם וולטר יוהנס שטיין, אפריל 1922, האג.
  5. GA-185, 26 באוקטובר 1918.
  6. GA-145, 29 במרץ 1913.
  7. GA-239, 8 ביוני 1924.
  8. GA-131, 14 באוקטובר 1911.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *