ההשפעות האוקולטיות על גופי האדם – 02

ההשפעות האוקולטיות על גופי האדם

רודולף שטיינר

הרצאה 2 האג 21.3.1913 GA145

תרגום מאנגלית: עלי אלון

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

הרצאה זו מופיעה גם בתרגום מגרמנית בספר – תזונה ותודעה, לקט הרצאות: ראו כאן

החוויה הפנימית בחומרי המזון

לאנתרופוסופים תהיינה השפעות האזוטריות או האנתרופוסופיה על הגופים האתרי והאסטרלי ועל האגו אינטימיות הרבה יותר מאשר על הגוף הפיזי. אולם נניח תשתית יציבה עבור ההרצאות הבאות שבהן יהיה עלינו להתבונן בגופים הרוחיים יותר של המערך האנושי מנקודת ראות זו, אם ניתן גם את דעתנו לכך מה אפשר לומר על השינויים החלים בעטיפות הפיזיות. אולם יש להדגיש שהשינויים שמציינים אנו כאן אינם מתייחסים לשלבים עליונים יותר של התקדשות אלא ובעצם לשלבים מוקדמים יותר של החיים האזוטרים או האנתרופוסופים ועל כן חשיבותם היא כללית.

אתם מסיקים מהרצאתנו אתמול שדרך ההשפעות שתארתי נעשה גופו הפיזי של האדם חי בחיוניות רבה יותר, בר-תנועה יותר בפנימו, ובשל כך ייתכן וייעשה קשה יותר לסבול אותו. אנו חשים בנוכחותו יותר מאשר נחוש בו כרגיל בחיי יום יום, בחיים הרגילים. יהיה עלינו לדבר מאוחר יותר על ההבדל שבין מזון צמחי ומזון מבעלי חיים בהקשר לעטיפות [לגופים] האחרות, אך להבדל זה חלק נכבד ביותר במבנהו ובהרכבו של הגוף הפיזי. יש להדגיש כמובן שאין ברצוננו להמליץ על סוג מוגדר של תזונה אלא אך להכריז על העובדות בשטח זה. כשהנפש מתפתחת נעשות עובדות נדונות אלה לעניין של ניסיון אישי.

אנו יודעים מהניסיון שכאשר אנו אוכלים בשר נדרש רב יותר מגופנו הפיזי. נושא הוא משא כבד יותר מאשר כשחיים אנו על תזונה צמחונית. הצבעתי על כך אתמול שהגוף הפיזי, במהלך ההתפתחות, מצטמצם או כמו מתכווץ ומתנתק מהגופים הרוחיים הגבוהים יותר, והנה – כשנאכלים מאכלי בשר חשים אותם, כמתואר בהרצאה הקודמת, כסובסטנציה זרה הפורצת פנימה אל האורגניזם האנושי או, אם נשתמש בדרך ביטוי קיצונית יותר, הננעצת כקוץ בבשר. בהתפתחות אזוטרית אנו חשים את כובדו הארצי של מזון מבעל חיים יותר מאשר היינו חשים זאת אלמלא כך ואנו חווים במיוחד את העובדה שמאכלי בשר מעוררים את החיים האינסטינקטיביים של הרצון. חיי הרצון שבחלקם המרבי הם בלתי מודעים ואשר הם פעילים יותר בתשוקות ובמאוויים – מואצים על ידי אכילת בשר. ההשקפה שלעמים רודפי קרבות נטיה גדולה יותר לאכול מאכלי בשר מאשר לעמים רודפי שלום היא נכונה לחלוטין. אולם דבר זה אל לו להוליכנו אל הסברה המוטעית שמזון צמחי חייב כצורך לשלול מהאדם את כל האומץ והמרץ. ואכן נראה שמה שמאבד האדם באשר לאינסטינקטים, לתשוקות ולמאוויים תוקפניים על ידי הימנעות ממאכלי בשר, כל זה מוצא לו פיצוי פנימי בחיי הנפש. אנו נדון בכך מאוחר יותר בבואנו לדבר על הגוף האסטרלי.

כל הדברים הללו קשורים בכל זיקת האדם ושאר ממלכות הטבע אל הקוסמוס. ואנו נקבל בהדרגה – על אף שעדיין לא באמצעות ראיה רוחית עליונה – מעין הוכחה או אישור למה שקובע האוקולטיסט בנוגע לזיקה שבין חיי אנוש לקוסמוס. אנו נקבל מעין הוכחה כשדרך חוויה זו בתהליכים של הגוף הפיזי שנעשה פעיל יותר ובר-תנועה יותר, נגיע, עד למידה מסוימת, לדעת בגופנו שלנו, את טבעם ואת תכונותיהם של תוצרי האדמה הטבעיים המשמשים לנו כחומרי מזון.

מעניין להשוות בין שלושה סוגי מזונות בהקשר לחשיבותם הקוסמית – ראשית, חלב ומוצרי חלב. שנית, הצמחים והמזונות שמכינים מהם, ולבסוף, מאכלי בשר. נוכל להשוות בין חלב, מזונות צמחיים ובשר בעלי חיים כשדרך התפתחות אזוטרית ניעשה רגישים יותר להשפעותיהם עלינו. יהיה לנו אז קל יותר לאשר את גילויי הדעת הנוצרים מהתבוננות רציונלית בעולם החיצוני. על ידי התבוננות אוקולטית בקוסמוס תמצאו את סובסטנציית החלב על האדמה, אך לא על שום כוכב לכת אחר של מערכת השמש שלנו. מה שנוצר באורח דומה בפנים האורגניזם של יצורים חיים בכוכבי לכת אחרים במערכת השמש שלנו יהיה שונה תכלית שינוי מהחלב הארצי. החלב מיוחד הוא לאדמה. אם נרצה לומר משהו כללי אודות החלב יהיה עלינו לומר שלישויות המאכלסות כל מערך ומערך פלנטרי – החלב המיוחד להן. אם נבחן את המערך הצמחי של אדמתנו ונשווה אותו באורח אוקולטי למערכים הצמחיים של כוכבי לכת אחרים, למה שתואם לכך בכוכבי לכת אחרים, יהיה עלינו לומר שתצורות הצמחים על אדמתנו שונות מהללו שעל כוכבי לכת אחרים שבמערכת השמש שלנו. אך המהות הפנימית של הצמחים על האדמה לא רק ארצית היא אלא משתייכת אל המערכת השמשית. כלומר, לטבע הצומח של אדמתנו שלנו זיקה לטבע של הצומח שעל כוכבי לכת אחרים שבמערכת השמש שלנו. ובאשר לממלכת בעלי החיים – ואת זאת ניתן להסיק ממה שנאמר אודות החלב – שממלכת בעלי החיים על האדמה, ואת הדבר הזה ניתן להבהיר אוקולטית בנקל, שונה תכלית שינוי מכל ממלכה חופפת שעל כוכבי לכת אחרים. הבה ונעיין בפעולתו של מזון חלבי על גוף אנוש – ולעת עתה נגביל עצמנו לאדם. לאוקולטיסט מציין החלב את הקושר אותנו אל האדמה, אל כוכב הלכת שלנו. כחבר לסוג המשותף של בני האנושות קושר אותו החלב לגזע אנוש על האדמה.

דבר היות האנושות בהתייחס למערך הגוף הפיזי, חטיבה אחת, קיים הודות לעובדה שחלב כמזון חי מהווה תשתית לישויות חיות ממקור בעלי חיים. כל דבר שהחלב מספק לאורגניזם האנושי מכין את האדם לחיים על האדמה, מלכד אותו עם תנאי קיום ארציים! אך לאמיתו של דבר אינו כובל אותו לאדמה. הוא עושה ממנו אזרח האדמה אך אינו עוצר בעדו בו זמנית מהיות אזרח כל מערכת השמש.

למזון בשרי השפעה שונה. מזון בשרי שמקורו במישור שהינו ארצי במיוחד ושאינו מושג בחלב – הישר מתהליכי החיים של הישות החיה, בין אם זו אנושית או מבעלי חיים, אלא מאותו חלק מסובסטנציית בעל החיים שכבר עבר טרנספורמציה על ידי בעל החיים, מזון בשרי זה במיוחד כובל את האדם לאדמה. הוא הופך אותו ליצור ארצי ועל כן עלינו לומר שכל עוד מחדיר הוא לאורגניזם שלו את השפעות המזון הבשרי שולל הוא מעצמו את הכוחות המשחררים אותו מהאדמה. דרך תזונת הבשר הוא כובל את עצמו במיוחד לכוכב הלכת ארץ. בה בשעה שהחלב מאפשר לו להוות אזרח האדמה כשלב ארעי בהתפתחותו – דנה אותו תזונה בשרית – אלא אם כן הוא מתנשא לשלב גבוה יותר על ידי משהו אחר – לשהות קבע על האדמה. הוא משתבץ לגמרי בה. וההחלטה לחיות בתזונה חלבית מציינת: ברצוני להישאר על האדמה על מנת להיות מסוגל למלא תפקידי עליה, אך לא כדי לחיות שם קבע. ההחלטה לחיות בתזונה בשרית מציינת: החיים על האדמה קוסמים לי במידה כזאת, במידה רבה כזאת, עד כי אני מוותר על תענוגות השכינה, כי אעדיף להשתקע כולי בתנאי הקיום הארציים.

תזונה צמחונית מהווה תזונה הממריצה באורגניזם אותם כוחות המביאים את האדם למעין התלכדות קוסמית עם כל המערכת הפלנטרית. מה שמוציא האדם אל הפועל בהמשיכו להטמיע מזון צמחי באורגניזם שלו מפעיל כוחות הכלולים במערכת השמש כולה, כך שהאדם בגופו הפיזי, נוטל חלק בכוחות שמשיים אלה. אין הוא פונה להם עורף, אין הוא מתנתק מהם. וזהו דבר אשר הנפש, במהלך התפתחותה האנתרופוסופית או האזוטרית, יכולה בהדרגה לחוות אותו – בה בעצמה. כלומר, שעם אכילת מזון צמחי אין היא מטמיעה משהו בעל כובד ארצי, אלא משהו המשתייך אל השמש, כלומר, אל הגוף המרכזי של כל המערכת הפלנטרית. קלות האורגניזם הנובעת מתזונה צמחונית מנשאת את האדם מעל כובד ארצי ומעניקה לו ריטוט תגובה הדרגתי המתפתח למחישת טעם חיים פנימית מוגדרת באורגניזם שלו. דומה הדבר כמו נוטל אורגניזם זה באמת ובתמים חלק יחד עם הצמחים באור השמש המעניק כה רבות לגדילת הצמחים ולפריחתם.

ממה שנאמר תסיקו את המסקנה שבהתפתחות אוקולטית אזוטרית, חשוב מאוד מאוד שלא לכבול עצמכם לאדמה, לא להימשך כלפי מטה בכובד משקל עם כוחות האדמה באכילת מאכלי בשר אם ניתן להימנע מכך ככל שמרשות נסיבות אינדיבידואליות ותורשתיות. ההחלטה הסופית חייבת להיות תלויה בנסיבות האישיות של הפרט. יהווה הדבר סיוע של ממש לכל התפתחות חיי האדם אם יוכל לוותר על מזון בשרי. מצד שני עלולים לצוץ קשיים מסוימים אם ייעשה אדם לצמחוני קנאי בכך שידחה מעליו חלב וכל מוצרי חלב. במקרה זה עלולה ההתפתחות הרוחית של הנפש להביא על עצמה סכנות מסוימות הואיל ובדחותו מעליו חלב ומוצרי חלב עלול בנקל אדם לפתח אהבה אך ורק למה שמנתק אותו מהאדמה, וכך עשוי יהיה לאבד את הנימים המלכדות אותו עם פעילויות אנוש על האדמה. יש לציין בזהירות שבמשמעות מסוימת טוב יהיה אם החוקר האנתרופוסופי, בהתלהבותו הקנאית להתפתחות נפשית, לא יצור מכשול בגופו הפיזי שינתק אותו כליל מכל זיקה לאשר הוא ארצי ואנושי. על מנת שלא ניעשה קנאים להתפתחות נפשית, כדי שלא נתרחק מרגשות אנושיים ומפעילויות אנושיות על האדמה, ייטב עבורנו הפוסעים על האדמה, להרשות לעצמנו, עד למידה מסוימת, להחזיק ב'מאזניים' על ידי צריכת חלב ומוצרי חלב. ותהיה זו אף התאמנות שיטתית לאדם שאינו מסוגל לחיות ללא הרף בעולם הרוחי בלבד ועל ידי כך להינתק מהאדמה, יהיה זה בשבילו אימון שיטתי שלא להיות טבעוני מחמיר אלא לצרוך אף חלב ומוצרי חלב. האורגניזם שלו, גופו הפיזי, ייעשה על ידי כך קשור לאדמה ולאנושות מבלי לכבול אותו אל האדמה, מבלי להפוך את הקיום הארצי למעמסה בשבילו כפי שמתהווה בתזונת בשר.

אם כן, מעניין לראות מכל זווית כיצד קשורים דברים אלה לסודות הקוסמיים וכיצד דרך ידע הסודות הללו יוכל אדם להתחקות אחר ההשפעה הממשית של סובסטנציית המזון באורגניזם האנושי. כאנשים המתעניינים באמיתות האוקולטיות עליכם להיות מודעים לכך שהקיים על האדמה – וגופנו הפיזי מהווה מרכיב אינטגרלי של הווית קיומנו הארצית – תלוי לא רק בתנאים ארציים כי אם גם בכוחות ובתנאים על-עולמיים, קוסמיים. דבר זה מתהווה במגוון דרכים.

הבה וניטול למשל את הפרוטאין (החלבון) המצוי בביצת התרנגולת. עלינו להבין בבהירות שפרוטאין זה שמקורו בבעל החיים אינו אך מה שמגלה הכימאי באנליזה שלו, אלא המהות שבהרכבה מהווה תוצאת כוחות קוסמיים. בעיקרו של דבר פועלים כוחות קוסמיים אלה על הפרוטאין אך ורק לאחר שפעלו תחילה על האדמה עצמה ובמיוחד על הירח המלווה את האדמה. ההשפעות הקוסמיות על הפרוטאין הן השפעות בלתי ישירות. הן פועלות תחילה על האדמה שהיא מצידה פועלת על הרכב הפרוטאין בכוחות שמקבלת היא מהקוסמוס. הירח הוא שממלא את התפקיד העיקרי, אולם זאת אך ורק משום שהוא מקבל תחילה את הכוחות מהקוסמוס, ואז, עם הכוחות שהוא מקרין, פועל על הפרוטאין של בעל החיים. בתא הקטן ביותר של בעל החיים, ועל כן גם בפרוטאין, יכול לראות מי שמחונן בראיה רוחית, שמצויים בו לא רק כוחות פיזיים וכימיים ארציים. התא הפעוט ביותר של ביצת התרנגולת מורכב מכוחות שהאדמה מקבלת מהקוסמוס. הסובסטנציה שלה אנו קוראים פרוטאין קשורה בעקיפין לקוסמוס, אלא שסובסטנציית הפרוטאין שאצל בעל החיים, כפי שמכירים אנו אותה על האדמה, לעולם לא היתה קיימת בלעדי תנאי קיום ארציים. מקורה לא היה יכול להיות הישר בקוסמוס. היא מהווה כולה תוצר המהות שעל האדמה לקבל מהקוסמוס.

ועוד – למה שמכירים אנו כסובסטנציית השומן של יצורים חיים שאף מהווה מרכיב במזון האנושי ובמיוחד של הללו האוכלים בשר, יש השפעה שונה. מה שאנו קוראים שומן ולא חשוב אם אדם אוכל אותו או אם הגוף עצמו מייצר אותו, מורכב לפי חוקים קוסמיים שונים לחלוטין מהללו המעצבים את הפרוטאין (החלבון). בה בשעה שהכוחות הקוסמיים של ישויות רוחות-הצורה קשורים לפרוטאין – קשורות בעיקר הישויות העילאיות הקרויות רוחות-התנועה בייצור הסובסטנציה השומנית. חשוב לדבר בעניינים אלה, כי רק בדיון בהם באורח זה נוכח אדם לדעת מה מסובך לאמיתו של דבר, דבר זה שהמדע הפיזי מדמה לעצמו שהוא פשוט לגמרי. אף יצור חי לא יוכל להטמיע בו פרוטאין מצד אחד או שומן מצד שני ללא שיתוף פעולה מצידו של הקוסמוס, אף אם בעקיפין – של רוחות הצורה ורוחות-התנועה. וכך אנו יכולים להתחקות אחר ההשפעות הרוחיות של פעילות ההיררכיות השונות אף לפנים הסובסטנציה שגופנו הפיזי מורכב ממנה. ועל כן חווייתנו ביחס לתכולת הפרוטאין והשומן שבגופנו הפיזי נעשית מגוונת יותר, ברת-תנועה יותר כשעוברת הנפש התפתחות אנתרופוסופית. אנו חשים בחוויה דו צדדית את הדבר הזה שבחייו הרגילים של האדם מתמזג לחוויה אחת ויחידה. הוא חווה כעת בפעילות נפרדת של שומנים וחלבונים באורגניזם האנושי. כשכל האורגניזם האנושי נעשה בר-תנועה יותר לומדת הנפש להבחין בין שתי חוויות נפרדות. האחת אשר חודרת אותנו בפנימנו עד כי אנו חשים: לזאת אני חב את מערך גופי הפיזי, את דמותי הפיזית. או אז מודעים אנו לחלבונים שבקרבנו. וכאשר אנו חשים: דבר זה עושה מאיתנו אדישים לבידודנו הפנימי, דבר זה מעלה אותנו כמו מעל לגופנו הפיזי, דבר זה עושה אותנו פלגמטים יותר ביחס לרגשותינו הפנימיים – כשמתווספת פלגמטיות מסוימת לחווייתנו שלנו (חוויות אלה משתנות במגזר רחב עם ההתפתחות האנתרופוסופית) כי אז מקורה של חוויה זו במציאותו של השומן בגוף הפיזי. כך נעשית חווייתנו הפנימית ביחס לגוף הפיזי מורכבת יותר.

אנו רואים זאת במיוחד ביחס לעמילנים או לסוכר. ומבחינה זו לסוכר אופיו המיוחד לו, כי מנקודת הראות של טעם – שונה הוא תכלית שינוי מסובסטנציות אחרות. את השוני הזה ניתן לראות בבירור בחיים הרגילים ולא רק אצל ילדים אלא גם תכופות אצל קשישים יותר שלקקנים הם. ברם – בדרך כלל תחום שוני זה לחיך. בעבור הנפש המתפתחת החוויה היא, בצריכת סוכר ובתכולת הסוכר שבגוף, כמשהו המעניק לה יציבות פנימית, תמך פנימי ואשר מחדיר בה עד למידה מסוימת מעין 'אגוהות' טבעית. מבחינה זו ניתן להלל את מעלותיו של הסוכר. למעשה – אדם המתפתח רוחית שם לב לדבר שהוא תכופות זקוק לסוכר כי מגמת ההתפתחות הנפשית היא להיעשות, באורח מתקדם והולך, יותר ויותר חסר אנוכיות. דרך התאמנות אנתרופוסופית נאותה נעשית הנפש מעצמה חסרת אנוכיות יותר. והנה – על מנת שאדם, עקב כך שיש לו גוף פיזי שחייב למלא תפקיד ארצי, לא יאבד את קשר מערך האגו אשר לו עם האדמה – טוב הדבר ליצור נקודה קוטבית במישור הפיזי שבה אין ה'אגוהות' ממלאת תפקיד כה חשוב כבספירת המוסר. אכילת הסוכר יוצרת כמו מעין 'אגוהות' תמימה שעשויה להיות נקודה קוטבית לחוסר אנוכיות הדרושה בספירה המוסרית והרוחית. שאם לא כן עלול האדם להתפתות בנקל להיעשות לא רק לחסר אנוכיות אלא אף לחולמני ולהוזה הזיות, לאבד את הכושר לשיפוט צלול בענייני העולם הזה. תוספת כמות סוכר מסוימת למזון על אף כל שאיפתו של האדם לעולם הרוחי, מסייעת לו לעגן את עצמו ביציבות לאדמה, לטפח בו פרספקטיבה בריאה לעניינים ארציים.

כפי שאתם רואים מורכבים דברים אלה, אולם כל דבר נעשה מורכב כשמבקש אדם לחדור אל הסודות האמיתיים של החיים. וכך, כשמתפתח האנתרופוסוף רוחית הוא חש לפעמים שעל מנת לא להיחשף לחוסר אנוכיות שגוי, לאובדן האישיות, הוא זקוק לתוספת סוכר. ואז יוכל לומר: אני מוסיף לעצמי משהו אשר מבלי להמעיט את הלך רוחי המוסרי מעניק לי, כמו ללא התערבות רצוני בדבר, כמו על ידי אינסטינקט עליון, יציבות מסוימת 'אגוהות' מסוימת. ובאורח כללי אנו יכולים לומר שאכילת סוכר מגבירה פיזית את המאפיינים האינדיבידואלים של האדם. אנו יכולים להיות כה בטוחים בדבר עד כי יהיה לאל ידנו לומר שהללו שלקקנים הם, ודבר זה צריך להישמר, כמובן, בגבולות הבריאות, קל להם יותר להטביע את אופים האישי על גופם הפיזי מאשר להללו שאינם צורכים סוכר. דברים אלה עשויים גם להנחותנו להבנת משהו שניתן אף להתבונן בו חיצונית. בארצות שלפי הסטטיסטיקה צריכת הסוכר בהן נמוכה – לתושבים אישיות מוגדרת פחות מאשר בארצות שצריכת הסוכר גבוהה בהן. אם תבקרו בארצות שבהן מראים האנשים אינדיבידואליות-יתר, שבהן כל אינדיבידואל הוא בעל תכולת עצמיות ולאחר מכן תנועו לארצות שבהן מראים התושבים תכונות גזעיות טיפוסיות יותר – מראים פחות אינדיבידואליות בהופעתם החיצונית – תיווכחו לדעת שבארצות שנזכרו קודם צריכת הסוכר היא גבוהה ובאלה שנזכרו לאחרונה – נמוכה היא מאוד.

אם ברצוננו לסקור דוגמאות נוספות של מצרכי מזון הבה ונתבונן בהשפעות של מעוררים מסוימים ובמיוחד בהללו של קפה ושל תה. השפעת צריכת קפה או תה על האדם הרגיל מתחזקת במקרהו של האנתרופוסוף. כפי שאמרתי אין זו תעמולה לקפה או נגדו אלא פשוט גילוי דעת לגבי הדברים כפי שהם. אני מבקש מכם לקבל זאת במשמעות זו בלבד. בחיים הרגילים של האדם פועלים הקפה או התה כמעוררים אך ההשפעה המעוררת של שתיית קפה או תה על הרגשות מוחשת בחריפות יותר על ידי נפש העוברת התפתחות רוחית. פעולת הקפה למשל על מערך הגוף האנושי היא להרים את הגוף האתרי מתוך הגוף הפיזי, אלא שבאורח כזה שהגוף הפיזי מוחש כתשתית מוצקה לגוף האתרי. זוהי השפעתו המיוחדת של הקפה. כשניטל קפה – מוחשים שני גופים אלה כנבדלים זה מזה, אלא שבאורח כזה שהגוף הפיזי, ובמיוחד במאפיינים הצורניים אשר לו, מוחש בהשפעת הקפה, שמקרין הוא אל הגוף האתרי – בהוותו מעין תשתית מוצקה – את מה שנחווה דרך הגוף האתרי. אין לראות בזה סנגוריה לשתיית קפה כי כל זה מתרחש על המישור הפיזי. אדם ייעשה לישות בעלת תלות מוחלטת אם ירצה להכין עצמו באורח רוחי על ידי שימוש במעוררים אלה. ענייננו אך לאפיין את ההשפעה של מעוררים אלה. ברם, היות וחשיבה לוגית רהוטה תלויה במיוחד במבנה ובצורה של הגוף הפיזי גורמת הפעולה המיוחדת במינה של קפה במבנה הפיזי להקלה רבה ומגבירה את הרהיטות הלוגית. שתיית קפה מגבירה באמצעים פיזיים רהיטות ורצף לוגי, חשיבה רצופה המתבססת על עובדות. ועל אף שעלול הדבר לפגוע בבריאות לשתות כמויות עצומות של קפה, אין זה מזיק במיוחד להללו שברצונם להעפיל לגבהים רוחיים. יהיה זה דבר טוב פעם כפעם לפנות לעזרת המרצת הקפה על מנת להגביר את הרציפות הלוגית. אפשר לומר שנראה הדבר טבעי לגמרי לאדם שמקצועו כתיבה ולא עולה בידו למצוא את ההמשכיות הלוגית ממשפט אחד למשנהו ואשר לועס על כן את עפרונו – בחיפוש אחר השראה – לפנות לקפה ככוח המרצה. דבר זה נראה מובן לגמרי לאדם המבין כיצד לחדור לתשתית האוקולטית החבויה בדברים אלה. למרות שכאזרחי האדמה אנו זקוקים לעיתים למשקה זה עקב נסיבות אישיות יש להדגיש שקפה, על אף סכנותיו לבריאות יכול לתרום במידה רבה לחיזוק היציבות. לא זאת שיש להמליץ עליו כאמצעי למטרה זו, אך יש בו הכושר הזה להגביר את היציבות ואם למשל נוטה התלמיד לפזר מחשבותיו לכיוון מוטעה לא נראה זאת כדבר בלתי הוגן עם ייצב עצמו על ידי שתיית קפה.

שונה הדבר בעניין התה. התה יוצר השפעה מדמיינת, מעין חציצה בין המהות הפיזית למהות האתרית. אולם בהיראותם בראיה רוחית – התצורה של הגוף הפיזי במקרה זה חדת קווים הינה פחות במשמעות מסוימת בה בשעה שמודגשת נטייתו של הגוף האתרי לריחוף. כתוצאה משתיית תה נעשות המחשבות בלתי קשורות זו לזו, בלתי יציבות, מסוגלות פחות לדבוק בעובדות. התה אמנם ממריץ את הדימיון, אך לא תמיד בכיוון רצוי. אין הוא מסב להיותנו נאמנים לאמת או להסתגל לנסיבות כהווייתן. ומובן שבפגישות חברתיות כשדגש רב מושם על הברקות פתאומיות, על מעוף אינטלקטואלי, מספק התה בנאמנות את ההמרצה לכך. מצד שני אף מובן הדבר שכאשר מופרז הרגל שתיית התה – הוא מסב לאדישות מסוימת לגבי הדרישות שהמבנה הבריא של הגוף פיזי הארצי דורש מהאדם. וכך מתעוררים על נקלה על ידי שתיית התה דימיון חולמני וחוסר דאגה לא אכפתי המתעלמים מהדרישות הנאותות של חיי המעשה, והנפש העוברת התפתחות רוחית איננה מצדדת בזכות התה כי שתיית התה מוליכה בקלות יתרה לאחיזת עיניים מאשר שתיית קפה. שתיית קפה מסבה ליציבות רבה יותר ושתיית תה לאונאה יותר. על אף שהגדרות אלה קיצוניות למדי. את הללו, כפי שאמרנו, ניתן לחוות הודות לכושר התנועה שהתאמנות אנתרופוסופית מסבה לגוף הפיזי של האדם.

ברצוני פשוט להוסיף, ואתם תוכלו להמשיך ולהגות מדיטטיבית בדברים אלה או לנסות לחוותם אישית, שאם שתיית קפה מסבה למשהו כיציבות הגוף הפיזי ושתיית תה גורמת לשרלטניות הרי ששתיית קקאו-שוקולד – מגבירה את קלות הדעת. השוקולד הוא המשקה בהא הידיעה של הבורגנות. ניתן לחוש זאת בחוויה ישירה כשהגוף הפיזי נעשה בר תנועה יותר. אפשר להמליץ על שתיית שוקולד במסיבות בורגניות ומובן מאליו, וסלחו לי על מאמר מוסגר זה, שבחגיגות משפחתיות, בטבילות, במסיבות ימי הולדת ובייחוד בחוגים מסוימים בנסיבות חגיגיות השוקולד הנהו המשקה הנהוג. כשאנו נותנים לכך את הדעת שמשקאות אלה מהווים משקאות ממריצים הרי שלהשפעתם חשיבות רבה יותר הואיל ומה שאנו חווים כרגיל ביחס למזונות משפיע על חיינו היומיומיים הרגילים באורח כזה שלא רק אנו מודעים לגבי הסובסטנציה העיקרית שממנה מורכב הגוף ושאותה מחדש הינו ללא הרף אלא אף נעשים אנו מודעים, כפי שהוזכר אתמול, ביחס לעצמאות הפנימית, להתנתקות האיברים איש מרעהו. דבר זה חשוב ורב ערך מאוד.

וכאן עלינו להדגיש במיוחד שהזיקה בין הגוף הפיזי והלב הפיזי נעשית מובנת בהיקפה להתבוננות אוקולטית. הלב הפיזי של האדם מהווה איבר מעניין וחשוב מאוד לאוקולטיסט. ניתן לתפוס את מהותו רק אז כשניתן דעתנו ליחס הגומלין כולו הכולל את הזיקה הרוחית שבין השמש לאדמה. כשלאחר עידן השמש הקדומה היתה השמש הקדומה מעין מבשר פלנטרי של האדמה, באותו פרק זמן החלה ההכנה לזיקה שקיימת עתה בין שני גופים שמימיים: השמש והאדמה. עלינו לתת דעתנו לזיקה זו שבין השמש והאדמה כי על ידי כך נבין באורח מלא כיצד ניזונה תחילה האדמה של ימינו על ידי פעילות השמש שהטמיעה בה והעבירה אותה דרך שינוי. מה שקולטת בה הסובסטנציה המוצקה של האדמה בצורת כוחות שמשיים, מה שקולטת בה האדמה במעטה האוויר והמים שלה, במצבי החום המשתנים שלה, מה שקולטת היא באור הקורן לאדמה, מה שהיא קולטת באותו חלק מהאדמה שלא ניתן כבר לראותו פיזית, הנוטל חלק בהרמוניית הספירות בכוחות החיים שהיא נוטלת הישר מהשמש – כל זה קשור בכוחות הפנימיים הפועלים על הלב האנושי דרך מחזור הדם. למעשה פועלים כל הכוחות הללו על מחזור הדם ודרך הדם על הלב. התיאוריות המודרניות המתייחסות לשאלה זו טועות לחלוטין: לפי התיאוריה המדעית המודרנית פועל הלב כמשאבה השואבת את הדם דרך הגוף וכך נחשב הלב כאיבר המווסת את מחזור הדם. אך ההיפך הגמור הוא הנכון. מחזור הדם הוא הראשוני. דרך הפעימות הריתמיות הסיסטולי והדיאסטולי (התכווצות והתרחבות) מגיב הלב למה שמתחולל במחזור הדם. הדם הוא אשר מניע את הלב ולא הלב המניע את הדם. כל המערך הזה המתרכז בפעולת הלב אינו אלא השתקפות אנושית מיקרוקוסמית של אותן פעילויות מקרוקוסמיות שהאדמה מקבלת אותן תחילה מהשמש. מה שמקבלת האדמה מהשמש משתקף בזיקה שבין הדם והלב.

באשר למוח שונה המצב, הזכרתי אתמול כמה מהתייחסויותיו של המוח. למוח האנושי שיג ושיח ישיר מועט בלבד עם פעילויות השמש על האדמה. אמרתי ישיר, אולם בעקיפין, כאיבר השגה, דבר רב לו אליהן בכך שמשיג הוא למשל, את האור ואת הגוונים החיצוניים. ברם – זוהי השגה. אולם במישרין במבנהו, בכושר תנועתו הפנימי, בכל חייו הפנימיים – למוח מגע מועט ולמעשה אין לו שום מגע עם הפעילויות של השמש על האדמה. מגע לו יותר בכל אשר קורן מטה על האדמה מעבר למערכת השמש. מגע לו עם התנאים הקוסמיים של כלל הרקיע המכוכב אולם לא עם תנאי הקיום בתחומים של המערכת השמשית שלנו. מה שנקרא בפינו הסובסטנציה המוחית קשור בקרבה מרובה יותר אל הירח אבל אך ורק במידה שהירח אינו תלוי בשמש, שנוצֵר הוא בו אי תלות בשמש. כך שמה שמתחולל במוחנו תואם לפעילויות המצויות מחוץ לכוחות המגלים השתקפותם האנושית המיקרוקוסמית בלבנו. השמש שוכנת בלב אנוש ומה שמצוי בקוסמוס מעבר לשמש שוכן במוח אנוש.

ביחס לשני איברים אלה האדם מהווה מיקרוקוסמוס. דרך לבו הוא חשוף להשפעות שהשמש פועלת על האדמה והוא משקף השפעות אלה. אך דרך המוח חי הוא בחיים פנימיים הקשורים במישרין לקוסמוס שמעבר לשמש. זוהי זיקה חשובה ורבת ערך באורח יוצא מגדר הרגיל. המוח קשור להשפעת השמש אך ורק דרך השגה חיצונית. מתגברים על כך דרך ההתפתחות האנתרופוסופית. ההתפתחות האנתרופוסופית משתלטת על עולם החישה. כך משתחרר המוח על מנת לפתח חיים פנימיים שהם כה קוסמיים עד כי אפילו השמש מהווה מהות ייחודית בריחוקה עד כדי כך שהשפעתה איננה אפקטיבית עוד בו. כשהחוקר במדיטציה מתמסר לאימגינציות מאיזה שהוא סוג מתחוללים תהליכים במוח שאינם קשורים למערכת השמש שלנו. וכך נוצרת זיקה מסוימת בין הלב והמוח הקרובה לזו הקיימת בין השמש לבין הרקיע המכוכב. ומבחינה מסוימת דבר זה מתגלה בחווייתה של הנפש המתפתחת הואיל ובה בשעה שנפש זו מתמסרת במדיטציה רצינית ביותר למחשבות אנתרופוסופיות בלעדיות מהווה הלב מעין קוטב נגדי, מציב מעין התנגדות, ניתן לומר, למוח הכוכבי. התנגדות זו באה לידי ביטוי בעובדה שהתלמיד לומד לחוש שהלב והמוח מתחילים לצעוד בנתיבים ההולכים ומתרחקים איש מרעהו. בה בשעה שעד כה לא היה צורך לתלמיד להפנות שימת לבו לכל אחד מהם בנפרד אלא אך לאורח שבו פעלו בצוותא הרי שעכשיו כשהוא מתפתח רוחית – עליו להתחיל לשים לבו לשניהם בנפרד.

תהיה ברשותנו תפיסה מצוינת לגבי מקומו של האדם בקוסמוס כשנתבונן בגופו הפיזי של האדם באורח זה וניתן דעתנו למעמדו על האדמה. דרך מערך דמו ולבו הוא משקף את הזיקה כולה שבין השמש והאדמה, וכשמתמסר הוא בפנימו כליל לדברים אלה שבשבילם הוא זקוק על האדמה למוחו הפיזי כמכשיר, כי אז מצויים במוח תהליכים קוסמיים הפועלים מעבר למערכת השמשית שלנו.

אז ניווכח לדעת שלתלמיד חוויה חדשה לגמרי בקשר ללבו ולמוחו. רשמיו מתחלקים בבהירות כך שהוא לומד לחוש מצד אחד את תהליכי מוחו בנתיב הדומם של הכוכבים בלילה ומצד שני הוא חש בלבו את התנועות של מערכת השמש. כך אתם רואים בד בבד נתיב אשר בדרגה גבוהה יותר של התקדשות עולה חשיבותו כי זהו הנתיב המוביל מהאדם לקוסמוס! אדם אשר דרך התפתחות עליונה, כמתואר אף בהרצאות האקזוטריות, ניצב מחוץ לגופו – מתבונן אליו לאחור ומבין באורח מלא את כל תהליכיו – אדם כזה מגיע למעשה להכיר במחזור הדם ובפעילות הלב השתקפות הכוחות החבויים של המערכת השמשית ובתהליכים של מוחו הוא רואה באורח רוחי מבחוץ את סודות הקוסמוס.

ההשקפה המובעת במשפט האחרון קשורה להערה שהערתי פעם בקופנהגן ושמצאה דרכה לספרי: ההדרכה הרוחנית של האינדיבידואל והאנושות.[1] אתם תסיקו מכך שמבחינה מסוימת מהווה מבנה המוח מעין השתקפות מיקומם של הגופים השמימיים לעת הולדת האדם באותו איזור שבו נולד. רב תועלת יהיה לחזור מדי פעם לשאלות אלה מנקודת ראות שונה כי אז תקבלו מושג אודות ההיקף של המדע האוקולטי וביחס לצרוּת האופקים של אנשי ביקורת מסוימים כשהשקפה כזאת מובעת מנקודת ראות זאת או אחרת. כמובן שזה עלול להיראות דבר שרירותי להסביר מנקודת ראות מסוימת עובדות חשובות כהשתקפות זו של עולם הכוכבים במוח אנוש אולם כשנתמכת היא על ידי נקודות ראות אחרות – יתגלה שתמימות דעים הן זו עם זו. אתם תיעשו מודעים לפגישת זרמים נוספים רבים של המדע האוקולטי ונקודת פגישתם תספק באורח גדל ורב הוכחה מבוססת, הוכחה רציונלית – אפילו לדברים שכאשר הם מובעים מנקודת ראות אחת ויחידה עלולים להיראות לעתים כנועזים. מזה אתם יכולים לתפוס את העדינות ואת החיסכון שבכל המבנה האנושי. ואם עתה תהרהרו בדבר שהאדם צורך מזונו ועקב כך קושר עצמו לאדמה ושב ומשחרר עצמו ממנה דרך סובסטנציות מסוימות – ובמיוחד דרך תזונה צמחונית – ואם תהגו בדבר שדרך הטמעת המזון במיוחד ייעשה האדם בהכרח לאזרח האדמה – כי אז תבינו את חלוקתו המשולשת של האדם בהקשר לגופו הפיזי.

באשר למוחו משתייך האדם לכל יקום הכוכבים. באשר ללבו ולכל הקשור בו משתייך האדם לשמש. דרך מערכת העיכול וכל הקשור בה מהווה הוא במשמעות שונה: ישות ארצית.

אף בזה ניתן להתנסות ואכן מתנסים בכך כשהגוף הפיזי, החיצוני, של האדם נעשה הוא עצמו בר תנועה יותר. דרך מה שקולט האדם מהאדמה בלבד עלול הוא לחטוא באורח רציני כנגד הכוחות הטהורים של הקוסמוס המתגלים בו. על ידי כך שגורם הוא להפרעות דרך בחירתו במזון פיזי, למשל, הוא עלול לחטוא כנגד החוקים הארציים הבלעדיים השוררים בעיכול ואשר אף פועלים ככוחות שמשיים בפעילות הלב ובמסגרת חוקים קוסמיים מחוץ למערכת השמש בפעולתו של המוח. האדם, באמצעות מזונו, עלול לחטוא באורח רציני נגד הפעילויות הקוסמיות שבמוחו ובזה ניתן לחוות בנפש במהלך ההתפתחות הרוחית ובמיוחד ברגע היקיצה. במשך השינה מתפשטת פעולת העיכול אל המוח, חודרת אל המוח. עם היקיצה חודרת הפעילות האינטלקטואלית אל המוח ומתמעטת פעילות ההטמעה שבמוח. כשהחשיבה רדומה במהלך השינה מפלסת דרכה פעילות העיכול למוח ובהתעורר האדם ובתתו דעתו לתוצאות הנובעות מכך עשויה התנסות זו להיות ברומטר אמיתי לטבע הרצוי או הבלתי רצוי של מזונו. האדם חש כמו את חדירתם של פעילות אורגנית לתוך מוחו כתחושות קטלניות הננעצות בו, שעלולות להיראות לעיתים – אם אכל משהו בלתי רצוי – כמוקדים קטנים של שיתוק במוח. כל זה נחווה באורח עדין ביותר על ידי הנפש המתפתחת. ורגע היקיצה חשיבותו עצומה לתפיסת מצבי הבריאות שבגוף הפיזי התלויים בעיכול. על ידי מחישות הנעשות עדינות יותר ויותר ואשר ממוקמות בראש חש התלמיד בעליל אם הפר הוא בתזונתו את החוקים הקוסמיים שמחוץ למערכת השמש או אם הוא מצוי בהרמוניה לגביהם. כאן אתם רואים את הזיקה הנפלאה שבין הגוף הפיזי והקוסמוס כולו ורגע היקיצה משמש ברומטר המציין אם על ידי העיכול מחלל ומפר האדם תנאים קוסמיים או אם פועל הוא בהרמוניה עמם.

עיונים אלה יכינו אותנו בהדרגה לטרנספורמציות שיתרחשו בגופו האתרי או האסטרלי של האדם דרך התפתחות אזוטרית או אנתרופוסופית.

——————————–

  1. יצא בהוצאת חירות- ראו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *