1903-1908

רודולף שטיינר

GA34

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: יוסי פלג

מאמר מספר 34 דצמבר 1904

טמטום

נשאלת השאלה הבאה: "כיצד יש באופן קארמתי לראות את המקרה כאשר אדם נידון לטמטום עקב מחלת מוח?"

אין לדבר על כל הדברים האלה באמצעות ספקולציות והשערות, אלא מנקודת המבט של חוויה אזוטרית. לכן, השאלה תענה כאן באמצעות דוגמה שהתרחשה בפועל. אדם נידון בחיים קודמים לנהל קיום משעמם בשל מוח לא מפותח. בזמן שבין מותו ללידה חדשה, הוא הצליח לעבד את כל החוויות המדכאות של חיים שכאלה: ההתייחסות אליו בגסות, חוסר אהבת אנשים; והוא נולד מחדש כגאון אמיתי של צדקה. מקרה כזה מראה בבירור עד כמה האדם טועה כאשר הוא מתייחס לכל דבר בחיים באופן קארמתי כקשור לעבר. לא תמיד ניתן לומר שגורל מסוים הוא תוצאה של תקלה מסוימת בעבר. באותה תכיפות, יהיה עליכם לחשוב שלחוויה מסוימת אין קשר עם העבר, אלא הסיבה היא פיצוי קארמתי בעתיד. אידיוט לא חייב בהכרח שזכה בגורלו דרך מעשיו בעבר. אך התוצאה הקארמתית של גורלו לעתיד, בוודאי לא תחסר. כשם שיתרתו של סוחר נקבעת לפי הנתונים שבפנקס הקופה שלו, אבל הוא תמיד יכול לבצע רכישות ומכירות חדשות, כך תמיד יכולים להתרחש בחייו של אדם מעשים חדשים, מכות גורל וכו', למרות שחשבון חייו הוא מאוד ספציפי בכל רגע. לכן, אין להבין את הקארמה כגורל בלתי ניתן לשינוי של האדם, כעובדה, אלא היא תואמת לחלוטין את החופש, את רצון האדם. הקארמה אינה דורשת כניעה לגורל בלתי ניתן לשינוי, אלא להיפך: היא מביאה את הוודאות ששום מעשה, שום ניסיון של אדם, לא נשאר חסר השפעה, או פועל ללא חוק בעולם, אלא משתלב בחוק צודק ומאזן. אם לא הייתה קארמה, אז העולם היה נשלט על ידי שרירותיות. אבל כפי שהיא, אני יכול לדעת שכל אחת מהפעולות שלי, כל אחת מהחוויות שלי, משתלבות בהקשר חוקי. הפעולה שלי היא חופשית, השפעתה חוקית לחלוטין. זוהי פעולה חופשית מצד הסוחר כאשר הוא עושה עסקה; אך התוצאה תשתלב במאזנו בצורה חוקית.