1903-1908

רודולף שטיינר

GA34

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: יוסי פלג

מאמר מספר 28      3 ביולי 1904

אודות מחלות נפשיות

שאלה נוספת היא: "מהי ההשקפה התיאוסופית לגבי מחלות נפש? המדע המודרני מכחיש שמישהו יכול ליפול למחלת נפש דרך מחשבה מוטעית ושגויה. לכל היותר, פעילות מוגזמת ביחס לעבודה נפשית יכולה לגרום למערכת העצבים והמוח לחלות, אבל לא לתוכן הנפשי. האם גם התיאוסופיה מסכימה עם זה?"

תשובה: מדע הרפואה המודרני בהחלט לא מודע לקשרים החוקיים בעולמות עליונים; אך בכל הנוגע לקביעה שהוזכרה, יש אמת בבסיסה. מה שנקרא מחלת נפש ומחלה של איברים גופניים, מקורם המיידי יכול להיות רק בעובדות פיזיות. תחילה יש לתחושה שגויה, מחשבה מוטעית, השפעות מזיקות בעולמות עליונים, והיא יכולה להשפיע רק בעקיפין על העולם הפיזי. לכן, כל מי שמדבר רק על חוקי העולם הפיזי, ואינו יודע על העולמות האחרים, יטעה אם יודה בהשפעה של הרוח על המוח בכיוון המצוין. לפיכך, מנקודת מבטה, הרפואה העכשווית צודקת בהחלט. לדעתם, מחשבות מטורפות יכולות להיות רק תוצאה של מוח חולה, אבל לא להיפך, כלומר שמוח חולה יכול להיות תוצאה של מחשבות שגויות. עם זאת, הקשר בין המוח למחשבה אינו טמון בעולם הפיזי. הוא נמצא בעולם עליון. אף על פי שהמוח הפיזי, שהעין שלנו רואה במרחב הפיזי, אינו יכול להיות מושפע ישירות מתוכן המחשבה, כפי שמכיר אותו המוח, הקשור גם לעולם הפיזי. בכל זאת יש קשר, נסתר מהתבוננות פיזית, בין החוקים הגבוהים (הנפשיים) שמהם נובעים המוח מצד אחד, והמחשבות של המוח הזה מצד שני. למי שיכול לראות קשר זה, האמירה הבאה נכונה לחלוטין: האדם הופך עצמו למטורף, כלומר חולה מוח, דרך מחשבותיו השגויות. אבל קודם כל צריך להבין אמירה כזו לפני שמבקרים אותה. ולרפואה העכשווית – לא לכל הרופאים כמובן – אין את האמצעים להבין אותה. בתור תיאוסוף, על האדם להיות סובלני במקרים כאלה. רק גינוי מקצוע הרפואה, והחומריות שלו, לא משיג כלום. התיאוסוף צריך להבין מדוע הרופאים של היום אינם יכולים להבין אותו, בעוד שהוא מסוגל לחלוטין להבין את הרופאים הללו.