שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 91

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 91

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 91

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

ברלין 30.10.1911

אם נצלול מטה לתוכנו, נמצא שם הרבה ישויות. זה אולי נראה לנו מוזר בהתחלה, אך ככל שנלמד להסתכל לתוך עולם הרוח, כך נבחין יותר שמספר ישויות רוחניות פועלות בנו – לעיתים קרובות כדי לבטל את ההרס שאנו בני האדם מביאים באמצעות טיפשות. בואו נשאל את עצמנו מהיכן נובעת המחלה. אנו יודעים שלכל מחלה יש סיבה פיזית וגם רוחנית שיש לחפש בחוסר מוסריות, תשוקות או טעויות אחרות בקיום זה, אך בעיקר בקודם לו. ההתגברות על כל מחלה משחררת כוח, אך אין זה אומר שיש לגרור מחלה זמן רב ככל האפשר כדי ליצור התקדמות מהירה. כל אחד צריך לעשות כמיטב יכולתו כדי להבריא במהירות. אבל אם הוא היה חולה שלושה שבועות או שישה חודשים, עליו לראות זאת כקרמה ולשאת זאת בסבלנות וברוגע.

אך יש סיבה נוספת מדוע מחלה היא משהו מועיל. מאז עידן למוריה והלאה דרך אטלנטיס ועד מיסטריית גולגותא, האנושות שקעה יותר ויותר עמוק בחומר. דרך העובדה שאנו עוקבים אחר הדחפים והתשוקות שלנו, התרחקנו יותר ויותר מהיעדים שהאלים הציבו לנו. המחלה היא זו שמכופפת את האימפולסים כלפי מטה ונותנת לנו שוב כיוון כלפי מעלה.

המדע המודרני מגנה את התורות האנתרופוסופיות ומכנה אותן חלומות, אך פשוט קיראו את הבשורה של יוחנן או כל ספר אנתרופוסופי, ותראו את האפקט המחיה והמרענן שיש להם, בעוד שספר מטריאליסטי או מוניסטי מייבש את נפשכם. ומכיוון שחשיבה מטריאליסטית טהורה רק מנצלת כוחות, התוצאה בקיום הבא תהיה שאנשים כאלה יהיו רפי-שכל. מוחם יהיה מסה מימית ספוגית; הם ירצו לחשוב, אך לא יוכלו. רפיון-שכל זה הוא דבר טוב המונע מאנשים אלה לשקוע באופן בלתי הפיך. שכן דרך העובדה שהמוח נשמר מפני חשיבה מטריאליסטית, הנצחי יכול לפעול על ליבת ישותו של האיש לאחר שני גלגולים רצופים, ולהשפיע עליו כך שהוא יחתור שוב למעלה.

משהו שכולכם תחוו במוקדם או במאוחר במדיטציה הוא שמרגישים משוחררים לגמרי, הגוף האתרי מתרחב, ומרגישים נישאים לגבולות עולם רחוקים, ואז לפתע, מרגישים כאילו מרותקים לעולם זה ולא יכולים להתרחק ממנו; זה כאילו יושבים במלחציים. זה טוב. זוהי הקרמה שלנו מגלגולים קודמים שמחזיקה אותנו כך. אם התרגיל שלנו היה מעלה אותנו מיד לעולם הרוח לפני שדאגנו לקרמה שלנו, התוצאה הייתה נפילה ארוכה. מיהזל [Mehazel] הוא המנהיג של המארחים האלה שמקבעים אותנו לאדמה. כמו סמאל, עזאזל ועזאל, אנו לומדים להכיר אותו כשאנחנו יורדים לפנימיותנו. ואז באמת נראה שהפנימיות שלנו היא שדה פעולה לשדים, וכפי שנאמר בכתבי הקודש: "שמי לגיון." אנו אמורים להכיר את הישויות הללו בדרכנו האזוטרית, כך שנהיה נבונים ובהדרגה נגדל מעבר להם. עזאל פועל בצורה כזו שהוא מתאם את מה שעולה דרך קהות ביחס לעולם הרוח. אנו משתלטים על עבודתו של עזאל כשאנחנו רוכשים שלוות-נפש. אין הכוונה בשלוות-נפש לגבי שמחה או תלונות על כאב, אלא להכיר במציאות של פעולה קרמתית בכל דבר. אל לנו להאמין באופן תיאורטי ברעיון הקרמה, אלא יש לחוש שהקרמה פעילה בכל מה שפוגע בנו. זהו שלב ההלקאה בחניכה הכריסטיאנית, כלומר, צריך להתעמת בשלווה עם כל כאבי החיים שפוגעים בנו כמו מכות של שוט ולדעת שהם מותנים באופן קרמתי. זוהי שלוות-נפש אמיתית.

אנו יודעים שהעולם הפיזי הוא רק תמונת מראה הפוכה של העולם האסטרלי. המדיטציה החשובה מאוד בכדי להפוך את המילים "העולם הוא רק מאיה" ליעילות היא הבאה: הכל מסביב באמת שם הפוך. מה שאנחנו רואים מלמעלה למטה נמצא באמת מלמטה למעלה. שורש של צמח נמצא למעלה והפרח למטה. השמיים המכוכבים שיש לפנינו הם תוצאה של ישויות רוחניות שבאמת פעילות מאחורינו. כל צליל שמתקבל באוזן שמאל מגיע מימין. עלינו להכיר את העובדות הללו וגם את הצבעים המשלימים. אם למישהו יש הרבה נקודות אדומות תארו לעצמכם שהן ירוקות, או תארו לעצמכם שאיברים בולטים הם שקעים. יש לדמיין את הירוק בצמח כסגול אדמדם ואת השורש החום ככחול כהה. יש לחדור לכל התרגילים האלה בכבוד ובמסירות. זהו הרגש שבו אנו יכולים לקוות להתקרב לאלוהות העולם; לחשיבה בלבד נותר האלוהים מופשט. אם אנו זוהרים בחשיבתנו ביראת-כבוד, במסירות ובענווה, אנו עשויים לקוות לחדור לעולם הרוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *