שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 89

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 89

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

כרך 2

פרק 89

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

קרלסרוהה 14.10.1911

בפעם האחרונה כשאמרנו כי כל דבר בעולם החיצוני הוא מאיה ושלמעשה יש לחשוב על הכל באופן הפוך, הדגשנו כי על התלמיד האזוטרי ללמוד להסתכל תמיד על כל מה שסביבו באופן שהוזכר. אם הוא רואה פרח, עליו לחשוב עליו הפוך; אם הוא שומע צליל שמגיע מימין, עליו לקחת בחשבון שהצליל באמת מגיע משמאל. הוא יכול ללכת רחוק עוד יותר ולחשוב על כך באופן דומה גם במקרים אחרים. היכן שחושך עליו לומר לעצמו שזה ממש בהיר, והיכן שמואר שזה באמת חשוך. אם אנו מעגנים בנו את תחושת ההיפוך של המאיה החיצונית, אם כל חשיבתנו מונחית על ידי כך, נחווה אז בנו טרנספורמציות גדולות המובילות אותנו לאמת. אך אם אנו רוצים להבהיר לעצמנו את כל אלה באמצעות השתקפות בלבד, אנו מובלים לסכנות גדולות. האזוטרי יודע שכל התורות והסמלים האזוטריים יכולים להיות מעט מסוכנים אם מבינים ומשתמשים בהם באופן שגוי, אך אנו האזוטרים איננו ילדים קטנים. מי שניסה ליישם את הנאמר כאן בפעם האחרונה, יקבל תחושה כאילו האדמה נשמטת מתחת לרגליו. וכאשר מנסים להבין את הדברים האלה באופן אינטלקטואלי, זה כאילו שתי מראות הוצבו זו מול זו, כך שמופיעה השתקפות אינסופית החוזרת על עצמה. הסכנה היא שהאינטלקט ירקוד יחד עם החזרה האינסופית הזו כאילו בריקוד מסתחרר. האינטלקט האנושי הבריא אומר אז לעצמו: הבנתי עומדת כאן יציבה בתוכי. רק נפש לא בריאה, המשקרת לעצמה, ממשיכה לתוך הריקוד המסתחרר.

אך אנחנו יכולים ללכת גם רחוק יותר עם ההיפוך ולכלול בני אדם. בואו נדמיין פנים אנושיות בעלות צבעים בהירים יותר או כהים יותר, עם שיער בהיר או כהה יותר, וכעת בואו נדמיין פנים בהירות ככהות, שיער כהה כבהיר וכן הלאה. כמו כן עלינו לדמיין את השקעים שבפנים כבולטים ואת המקום בו יש בליטות כנסיגה פנימה. גם צבע העור משתנה: תחשבו על ירוק כהה היכן שהעור ורוד, וירוק בהיר המקום עור אדום כהה. אם היינו יכולים להרגיש זאת, היינו יכולים לדעת את הטבע הפנימי של האיש הזה. למשל, צבע ירוק בהיר יראה לנו שיש לנו קשר למישהו שעומד באופן חזק בחיים הפועלים בשלוש ממלכות הטבע התחתונות. כאשר נראה כי הצבע ירוק כהה, הוא ינטה יותר לדברים רוחניים. ובמקום שרואים כחול, התכונות הרוחניות הגבוהות ביותר יתגלו באדם זה. אך אם נדמיין תחילה את הצבע ואז נעביר אותו במחשבה אל הפנים שלפנינו, היינו מתרחקים מרחק רב מהאמת.

דבר נוסף שעלינו לדמיין הוא שמשהו שנראה מכוער הוא ממש יפה. לכן בציורים ישנים כריסטוס על הצלב לא צויר באופן יפה אלא לעיתים מכוער ומעוות.

האזוטרי שתמיד מדבר על קשייו וכאביו הגופניים, שעושה חשבון יומי לגבי כל הכאבים הגדולים והקטנים שעליו לסבול הוא אזוטרי חלש. מי שרוצה להתקדם חייב לפתח את הכוח בעצמו לא לרצות להירפא כל הזמן מכל מחלותיו באמצעות תרופות ואמבטיות; עליו להבין שכל זה שייך להכשרה האזוטרית, בה כל ישותו של האדם עוברת שינוי. אם מישהו עובר באחו ורואה כרכום סתווי זו תהיה דוגמה לחיי נפש די חולים אם האדם יחשוב שהוא רוצה לטרוף אותו. אצל האזוטרי שאינו חולה, יכול להיות מצב שתהיה לו תחושה שהוא נתפס מאחור על ידי ישויות עליונות וכאילו נשאב. לפעמים מוצאים אדם שחושש מחלון קומה עליונה מכיוון שהוא חש רצון לקפוץ ממנו. או שיש חשש ממקומות פתוחים, בהם האדם לא מעז לעבור דרכם. תחושה זו נעצרת אם יש מישהו איתו. הרפואה הרשמית נותנת סיבות לתופעות אלה, אך הסיבה האמיתית היא שלאדם כזה חסרה התבודדות מוצדקת. על כל בני האדם להיות לבד במידה מסוימת, וזה לא רק אגואיזם. מישהו שרוצה תמיד לעזור לאחרים ירגיש בשלב מסוים שהוא לא יכול לעזור יותר אם הוא לא מוציא את הכוחות לכך מתוך התבודדות. מי שרוצה תמיד לדבר יחוש מתישהו שמילותיו ריקות אם הוא לא נותן לכוחות רוחניים להגיע אליו בהתבודדות. עלינו להיות לבד בתפילה ובמדיטציה; תפילה משותפת יכולה להביא בני אדם רק לנפש קבוצתית מסוימת. מי שחושב שזה אגואיסטי ללכת להתבודדות פשוט מרגיש צורך להיות עם אנשים אחרים, לא לעזור להם. משאלה כביכול חסרת אנוכיות לעזור לאחר יכולה להגיע באמת מהאגואיזם, שם פשוט מחפשים חברותיות. למשל, הריפוי המגנטי המשמש להפחתת כאבם של אחרים יכול לנבוע רק מהצורך בהרגשה נעימה מסידור גופו של מישהו. אף שאהבה ואגואיזם הם קטבים מנוגדים, בכל זאת זה נכון שבמקרים גבוליים מסוימים הם מתקרבים מאוד זה לזה וקשה להבדיל ביניהם.

ניתן לנו הכוח באמצעות תודעת-אני כדי שלא נשאֵב לגמרי על ידי ישויות גבוהות יותר, כדי שלא נהיה בובות. התפתחות גבוהה גורמת לנו להפוך את עצמנו לעצמאים ברגשותינו, אחרת היינו מאבדים לחלוטין את התודעה העצמית. אנו אמורים לפתח את עצמנו במודע מעלה אל ההיררכיות הגבוהות יותר.

מי שבאמצעות לימודי האנתרופוסופיה תפס את האמיתות הגדולות לגבי העולם והאדם בצורה כזו שהם מפיחים בו חיים ועוברים דרכו בחום ילמד להרגיש את עצמו בתוך הישויות הרוחניות באופן כזה שאין שום סכנה שיאבד את קיומו העצמאי. בכל מה שעלול לקרות לנו אנו לומדים לומר מתוכנו: זה בא מאלוהים. בסבל אנו לומדים לומר: אלוהים שולח לנו סבל זה כתזכורת אוהבת לטעויות העבר שלנו. ונאמר בשמחה: זו ברכה שאלוהים שולח אלינו – וזה גורם לנו להיות מוקירי תודה ולא מתנשאים. לאחר מכן אנו לומדים לראות את פעולתם של כוחות אלוהיים בכל האירועים, ובהדרגה נרגיש שיש לנו את היחס הנכון לקוסמוס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *