שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 87

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 87

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 87

מתכני השיעורים האזוטריים

מינכן 26.8.1911

אחיותיי ואחיי היקרים! חובתנו לקרוא לרוח היום ולקוות שהיא תעזור לנו במאמצינו האזוטריים (פסוק לשבת).

בפעם האחרונה ראינו שהגוף האתרי נמזג לחלל. המרחב הרוחני הזה מתמלא בישויות טובות וישויות שטעו מכל הסוגים איתן אנו נפגשים, שגופנו האתרי מתחבר איתן. רוחות שונות פועלות בכל תקופה, ואותן ישויות אינן פעילות בכל המקומות בו זמנית.

עבור האסייתי אירופה נמצאת במערב; למי שבאירופה אסיה תהיה במזרח. התחומים השונים של הישויות קשורים למרחב הרוחני האישי של הישויות במקומות שונים. אך במרחב הרוחני שבו האדם שוהה, ישנו מקום ריק, בנפרד מהישויות הרוחניות – שהאדם עצמו ממלא אותו. שם נעים ומשפיעים הזרמים הפועלים דרך ישותו המרובעת.

אם היינו רוצים לשרטט את האופן שבו ישויות טובות ורעות אלה פועלות במרחב ואיך המרחב בו האדם נמצא הוא בנפרד, היינו מקבלים את הסימן הנסתר הבא: (מחומש רגיל שמוקף במעגל).

אלו בעיקר רוחות הצורה שפועלות כעת, אך הן לא יכולות להידחק אל תוך האדם. אלו המלאכים, מלאכי-עליון, ורוחות האישיות [ארכאי] הפועלים שם. רק מלאכים יכולים לפעול בכל החלל של הכוכב המחומש הזה. אם אנו רוצים לציין עד לאיזה מרחק יכולים מלאכי-עליון לפעול, עלינו להפריד אז בין המחומש הזה (כחול) שכבר הסתכלנו בו.[1] הם לא נכנסים למחומש הזה, אלא רק לחמשת המשולשים (צהובים).

אם ברצוננו להראות עד כמה יכולות רוחות האישיות לפעול פנימה, עלינו לצייר מעגל סביב הכוכב המחומש. אם נושיט את זרועותינו ונחשוב על מעגל המסתובב כל הדרך בין הראש לקצות אצבעות הידיים והרגליים, אזי רוחות האישיות יכולות להיכנס רק לחלקים התחומים על ידי הראש והזרועות הנמתחות, בחלק המסוים של קשת המעגל וכו' (ירוק).

רוחות הצורה אינן יכולות להגיע יותר לאדם; במעגל הן נדחות על ידי הכוחות הפועלים באדם עם ארבעת איבריו. כעת, כאשר הגוף האתרי מתרחב במהלך המדיטציה הוא נמצא בכל הישויות והמעשים הללו מחוץ למעגל, החוצה אל הכוכבים; הוא נמזג על הכל ללא רווחים. אם עוקבים אחריו עם הראיה העל-חושית, לא רואים שהוא נעצר היכנשהו, או שהוא נמצא בכל מקום.

כעת אם לתלמיד עדיין יש תכונות כמו חוסר יושר, גאווה וכו', כפי שהוזכר בפעם האחרונה, אזי יוצאות התכונות למרחב הרוחני עם הגוף האתרי. ואם יש ישות רעה כאן או שם, החלק הרע שבנו מרגיש קשור ונמשך אליו. הגוף האסטרלי נכנס למרחב הרוחני עם הגוף האתרי. האינטלקטואל, החלק החושב של הגוף האסטרלי מתרחב מחוץ לקצה העליון, החלק המרגיש ימינה ושמאלה מהקצוות האמצעיים, וחלק הרצון כלפי מטה משני קצוות הכוכב האחרים.

אך בהתפשטות זו לא נשאר הגוף האסטרלי רציף כמו הגוף האתרי; יכולות להיפרד חתיכות שאותן נוכל לראות ולעקוב אחריהן שם בחלל. אם יש לנו יחס לישות רעה שכזו הנמצאת שם בחלל, חלק מגופנו האסטרלי נדבק לישות זו ומתחבר אליה באמצעות טבע המשאלה שלו – הוא נפרד מהגוף האסטרלי ומתפרק לחתיכות קטנות רבות. לפיכך יש לנו חלקים מגופנו האסטרלי המפוזרים במרחב שנראים כישויות אינדיבידואליות במהלך המדיטציה שלנו, אך איננו יודעים שהם באמת שייכים לנו, וזה מוביל לטעויות ולתעתועים. עם זאת ישנם חוטים בין חלקים אלה של גופנו האסטרלי; הם קשורים זה לזה ולמחומש. את הקשר הזה מייצר האני של האדם.

לפני מיסטריית גולגתא, היה על האדם להיות רע מאוד כדי לאבד שליטה על חלקים אסטרליים מפוזרים אלה. ישויות אחרות דאגו לכך. לאחר אירוע גולגתא, אמור האדם לתרגל שליטה זו מתוך האני שלו.

אפילו אזוטריזם מתקדם למדי יכול לטעות בכך שלא יראה נכון קשרים אלה. כדי למנוע זאת, על התלמיד האזוטרי להתמסר ללימודים. בכך הוא לומד מה נמצא במרחב הרוחני, מצב האדמה במהלך אבולוציית שבתאי, שמש, ירח ואדמה, הישויות וההיררכיות שפעלו כדי ליצור את האדם ולהפוך אותו למה שהוא כעת, וכך האני שלו יכול לשלוט בקשר בין החלקים השונים של גופו האסטרלי ובכך הוא מוגן מפני טעויות ותעתועים.

האזוטרי לא צריך ללמוד למען עצמו מתוך סקרנות וכדומה; עליו להפוך לחובה את המחקר המרוכז למען התפתחות האדם והאדמה. וכאשר הכרנו את ישותנו באמצעות לימוד אינטנסיבי, כאשר אנו יודעים כיצד ובאמצעות מה היא נוצרה, אנו מתמלאים ברגש קדוש לגבי זה. אנו מבטאים רגש זה בהצהרה: אנו נולדים מאלוהים, אם נחדיר את עצמנו ברגש זה בצורה אינטימית מאוד וניתן לזרמים האתריים (עליהם דיברנו בהרצאה האקזוטרית על אתריזציה של הדם,[2] היכן שזרמים אתרים עולים מהלב לראש, זוהרים ומאירים סביב המוח ומפעילים את בלוטת האצטרובל) להידלק כמו להבות בהן כל דבר אישי נעצר, אם אנו חשים שעלינו להתמזג עם הרגש שאנו רוצים להקריב לחלוטין את העצמי שלנו, כמו רוחות, כפי שכריסטוס הקריב את עצמו למען האבולוציה העולמית – אז אנו לומדים לבטא רגש זה בהצהרה: אנו מתים בכריסטוס.

ואז ניצתת בנו הוודאות שאנחנו עולים לרוח, קמים לתחייה ברוח.

Ex Deo nascimur, In Christo morimur, Per Spiritum Sanctum reviviscimus.

זוהי האימרה האקזוטרית של הרוזנקרויצרים.

כאשר אזוטרי אומר פסוק זה, הוא לא מבטא את המילה כריסטוס, אלא רק נותן לרגש לדבר.

תמצית: לא נכון לומר שאישיות חיה מסוימת היא התגלמות של ישות זו או אחרת, גם אם זה נכון. זה אחד מהחוקים האוקולטיים החשובים ביותר שלא להצהיר בפומבי הצהרות כגון אלה על אישים חיים. הדברים שונים במקצת בשיעור אזוטרי, היכן שניתן לחוש את ההשפעה שיש לכך וכיצד היא נלקחת על ידי אינדיבידואלים.

————————————————————————————————-

  1. ראו את סדרת ההרצאות: פלאי העולם – הרצאה 3 – יצא לאור בהוצאת חירות.
  2. האתריזציה של הדם – יצא לאור בעברית בלקט: עיונים אזוטריים כרך 5. GA130, הוצאת תלתן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *