שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 56

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 56

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

סייעו: דפני ליטמן, דליה דיימל, עציון בקר

תיקונים למנטרה: מרים פטרי

כרך 2

פרק 56

מתכני השיעורים האזוטריים

קאסל    6.2.1910

לפעמים קורה שמישהו מתחיל באימון אזוטרי ובמהרה מתאכזב באומרו כי חשב שהתרגילים יהיו הרבה יותר אנרגטיים ושהשפעותיהם יהיו הרבה יותר ברורים. מי שאומר זאת צריך להבהיר לעצמו שהוא טועה כאן טעות גדולה שעליו לתקן בהקדם האפשרי. הבעיה טמונה באדם שאינו מספיק אנרגטי – לא בתרגילים. אין זה שהתרגילים אינם חסרי כל השפעה – האדם פשוט לא הופך אותם ליעילים בתוך עצמו. התלמיד חייב להפוך לאדם אחר לגמרי דרך החיים האזוטריים; עליו לרכוש משהו חדש כדי להוסיף לישן.

בזמנים עברו הוצב האדם בפני הבחירה באימונים אזוטריים או במוות. היה עליו להיכנע לתרגילים ואימונים שהעלו אותו על הדרך האזוטרית – אם הוא היה מספיק בשל – או שהיה נופל לצד הדרך הרוחנית במהלך אימונים אלה ומת. התלמיד אמר לעצמו: אם לא אצליח לעבור את המבחנים האלה, אינני בוגר מספיק לחיים אזוטריים, ולכן אין עבורי שום ערך לחיים נוספים בגוף פיזי. עדיף לי למות פיזית ולהכין את עצמי בדוואכן להתגשמות חדשה, שיכולה אז להובילני לחיים אזוטריים.

אימונים כאלה אינם אפשריים כיום; האורגניזם שלנו בכללותו כבר לא בנוי לכך. אך על התלמיד להגיע לנקודה שבה הוא שווה נפש לכל ההתרחשויות הפיזיות. על האדם להפוך להיות שונה לחלוטין, אך מי שאומר שכבר התגבר על הפיזי לאחר שעשה מספר תרגילים, יכול בקלות להונות את עצמו. על התלמיד להיות כן עם עצמו. אמת היא הסגולה הראשונה שעליו לרכוש כדי לצעוד בדרך אזוטרית; עליו להיות מאוד אמיתי עם עצמו.

מילת קסם נוספת לשאיפה האזוטרית היא סבלנות. הביטו בשמש; תארו לעצמכם כיצד רוח השמש גורמת לשמש לזרוח ולשקוע יום אחר יום במשך זמן רב, והיא תמשיך לעשות זאת לעוד זמן רב, כדי להוביל את האדמה למטרתה. יש לחשוב על סבלנות זו, ועל ידי כך להימנע מלחשוב על תרגיל כלא יעיל רק בגלל שלא הייתה לו השפעה אחרי שלוש עד חמש שנים.

תפילת האדון[1] – ההשתקפות הנפלאה הזו של החוקיות העולמית בת שבעת האיברים – היא מדיטציה משמעותית מאוד שחלק מהתלמידים מתרגלים מדי יום. אני מכיר מאסטר של החכמה וההרמוניה של הרגשות שאמר: אני מתרגל את תפילת האדון כמדיטציה רק פעם בחודש; בשאר הזמן אני מנסה להיהפך לבוגר וראוי כדי שאהיה רשאי לשקוע אפילו בשורה אחת של מדיטציה זו. זו הגישה שצריכה להינקט לגבי מדיטציה – שנרצה להפוך את עצמנו ראויים ורשאים לתרגל בה.

תיאוסופיה היא פרקטיקה חיה ולא רק לימוד תיאורטי.

עלינו לחוש את האנלוגיות בטבע. יש משהו רוחני בבסיס כל הדברים הפיזיים. אם נתרגל את המדיטציות בצורה נכונה ונמשיך הלאה בדרך האזוטרית, נרגיש די מהר משהו התואם למה שאנו רואים בטבע: נביטה וצמיחה באביב ובקיץ, ומלנכוליה של גסיסה בסתיו. בדיוק כפי שאנחנו נרדמים בלילה, כך הצמחים נכנסים לשֵינת צמחים בסתיו. נותרים רק הזרעים ובהם היכולות שנרכשו במהלך חיי הקיץ. יכולות אלה מתחיות מחדש באביב, בדיוק כפי שכוחותינו ויכולותינו מהערב הקודם מתעוררים שוב בבוקר. עלינו להירדם ולהתעורר שוב ושוב, להשתמש ביכולות שלנו במהלך היום ולאסוף כוחות חדשים בלילה. בבסיס הצמחים הפיזיים פועלות ישויות רוח נשגבות שחייבות לפסוע לפעילויות חדשות בכל אביב, ולשקוע לתוך הלילה הצמחי בסתיו כשנותרים רק זרעי הצמחים. ישויות אלו הן כה מתקדמות שעליהן לעשות שינוי זה רק פעם בשנה, ואילו על האדם לעבור את השינוי של הירדמות והתעוררות בכל 24 שעות. הישויות הגבוהות לא צריכות לעשות זאת בתדירות שכזו.

להרגיש עצמכם מאוחדים עם רוח האל פאן[2] זה לא דבר שצריך להישאר כצורת ביטוי. עלינו לחוש ולחוות באמת את מה שמסתתר ברצף האביב, הקיץ, הסתיו, במתעורר לחיים ומת.

חיים רוחניים זורמים לתוכנו במהלך המדיטציה. עלינו להכין את עצמנו בצורה נכונה כדי שנוכל לקבל כראוי את החיים הרוחניים האלה. אנו עושים זאת באמצעות לימוד. כשם שהשמש השולחת את קרניה וכוחותיה הייתה מוצאת מקום ריק אם האדמה לא היתה מוכנה לקבל קרניים אלה ולהשתמש בהן, כך המדיטציות שלנו לא ימצאו קרקע לפעול בה; הן יימצאו סוג של מקום ריק אם לא הכנו את עצמנו באמצעות לימוד, אם לא פתחנו עצמנו לחיים הרוחניים הזורמים לתוכנו באמצעות מדיטציה. כך אנו יכולים לראות את המאקרוקוסמוס במיקרוקוסמוס.

על התלמיד להתמסר למדיטציות שלו במסירות וריכוז מוחלטים. עליו להניח את מחשבותיו היומיומיות בצד באופן מלא ורק לפתוח את עצמו לכוחות רוחניים גבוהים. על המודט לראות כל מדיטציה כקורבן, כעשן הקורבן העולה לאלים. בכך אנו תורמים להרמוניה ולהתקדמות, היכן שמחשבות נמוכות, אגואיסטיות הן הבסיס לקטסטרופות; ושום אמצעֵי מגן אנושיים לא יוכלו למנוע אסונות רבים כמו שהיו לנו לאחרונה וכמו אלה האיומים עוד יותר שעתידים לבוא; ניתן לעשות כל מה שרוצים כדי לעצור אותם – הם יתרחשו בכל מקרה.

עלינו לשים את הרוחני בראייתנו וברגשותינו בכל מעשינו ומחשבותינו.

עלינו להביט ברוח ברגשותינו, בכל מעשינו ובמחשבותינו. ירדנו מהרוח ואליה נתנשא שוב מועשרים ומשופרים.

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

והרוח שילב בתוך גופי

את העיניים החושיות,

כדי שדרכן אוכל לראות

את אור הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

תחושה וחשיבה

ורגש ורצון,

כדי שדרכם אוכל

לקלוט גופים

ולפעול עליהם.

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

 

בגופי מונח נבט הרוח.

ואשלב בתוך רוחי

את העיניים העל-חושיות

כדי שדרכן אוכל לראות את אור הישויות הרוחיות.

ואטביע בתוך רוחי

חכמה וכוח ואהבה,

כדי שדרכי הישויות הרוחיות תוכלנה לפעול

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהן.

בגופי מונח נבט הרוח.

——————————————————————————————————

[1] תפילת אבינו שבשמיים. ראו הרצאה של רודולף שטיינר בספר: עיונים אזוטריים כרך 11. וגם בארכיב – כאן.

[2]  במיתולוגיה היוונית  פּאן הוא אל הרועים ועדריהם ומייצג גם את המוזיקה הפסטורלית והשעשועים. ראו בו האנשה של הטבע, שמצד אחד מושך ומפתה בסגולותיו המרגיעות, אך מצד שני עשוי להתחלף בזמן קצר לסוער ומסוכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *