שיעורים אזוטריים – כרך 1 – פרק 04

שיעורים אזוטריים – כרך 1 – פרק 04

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

כרך א'

פרק מספר 4

מתכני השיעורים האזוטריים

ברלין, 6.5.1906

אדם תמיד הורס יצורים חיים. הוא הורג כשהוא נושם. שום יצור חי לא יכול היה להתקיים על פני האדמה אם היו חיים בה רק בני אדם הנושפים פחמן דו-חמצני. הגז שאדם נושף מזהם את האטמוספירה וקטלני לכל היצורים החיים. צמחים נושפים חמצן ובכך מאפשרים ליצורים חיים להתקיים.

כאשר כדור הארץ עדיין היה בשלב הירח הקדום, לא הייתה ממלכה אנושית כמו זו שקיימת היום. הירח כולו היה מעין ישות צמחית כמו בִּיצת כָּבוּ ל, רך וחי. הישויות שהן כעת בני אדם התפתחו מתוך אדמה צמחית-מינרלית זו. דייסת צמחים זו הכילה גם את הצמחים ובעלי החיים הנוכחים. בין שני אלה הייתה ממלכת ביניים: לבעלי חיים-צמחים הייתה תחושה. הייתה ממלכת צמחים על הירח הקדום, גבוהה יותר מממלכת המינרלים הנוכחית, ממלכת בעלי חיים-צמחים של צמחים חיים, וממלכה של אדם-בעלי חיים, גבוהה יותר מממלכת בעלי החיים הנוכחית ונמוכה מממלכת האדם הנוכחית.

יצורים על הירח הקדום הזה חיו בעיקר באטמוספירת חנקן. הירח היה מוקף בו, והוא גווע מעודף חנקן. הפטריות שעדיין חיות כעת על אדמה יותר צמחית, הן שרידים של ממלכת בעלי החיים-צמחים שהייתה קיימת בירח הקדום. מכיוון שהן מכילות הרבה חנקן, הן אינן טובות להתפתחות האוקולטית. דִבְקון טפילי[1] הוא שריד נוסף של אותה ממלכה.

לאחר שהירח הקדום איבד את האטמוספירה שלו, הכל עבר פראליה,[2] הופיע מחדש, והחלה האבולוציה של כדור הארץ הנוכחי. ואז, לאחר זמן מה, כל מה שלא היה חיובי להמשך האבולוציה התנתק ויצר את הירח הנוכחי. על פני כדור הארץ התפתחו ממלכות אחרות מתוך ממלכות הירח. כדי שהצמחים הנוכחים יכלו לצמוח, היה צריך לדחוף חלק אחד של ממלכת הצמחים-מינרלים מטה שלב אחד, וממלכת המינרלים הנוכחית עלתה בהדרגה באמצעות התגבשות והתקשות של מה שירד שלב אחד. בני אדם לא היו מסוגלים לתפוס את העולם באופן אובייקטיבי על הירח הקדום, אך כעת, לאחר שממלכת הצמחים-מינרלים ירדה וממלכת המינרלים הנוכחית נוצרה בהדרגה, היא נעשתה גלויה באופן אובייקטיבי. רק דרך ההתמצקות היא יכלה כעת להחזיר אור, ונהיה עולם שהפך גלוי לעיניים פיזיות. לזה מתייחס הסיפור המקראי כעל בריאת האור. כל הגופים השמיימיים שניתן לראות בטלסקופ התמצקו לשלב המינרלים. אך יש הרבה יותר גופים שמיימיים מאלה שאנחנו יכולים לראות כמינרלים.

צמחים חיים לא רק מעולם המינרלים, אלא גם מהאור המוקרן מממלכת המינרלים. כמו שצמחים חיים מאור זה, כך גם בני אדם ובעלי-חיים חיים באמצעות החמצן שהצמחים נושפים. צמחי החיות של הירח הקדום ירדו מדרגה בצד אחד ועלו מדרגה בצד השני. זוהי הסיבה שבעלי חיים יכולים לחיות מחמצן של צמחים. באופן פיזיקאלי החמצן הינו מה שחי באופן אחר בצמח כגוף האתרי שלו.

בני האדם החייתיים התפצלו לשתי ממלכות, לשני המינים. פיצול זה מעלה את אהבת האדם שבתחילה היא עדיין פיזית. האדם יכול להעלות את עצמו אל ממלכת האלים באמצעות אהבה זו. האלים חיו מאהבה פיזית של בני אדם בדיוק כפי שבני אדם וחיות חיים מהחמצן הנובע מהצמחים, וכפי שצמחים חיים מאור המוקרן בחזרה מממלכת המינרלים. הצוף והאמברוזיה שהאלים ניזונים מהם הם אהבתם של גברים ונשים. התעלותו של האדם מתרחשת באמצעות התגברות על האהבה הפיזית, ויסות תהליך הנשימה ופיתוח אור הקונדליני.[3] הדבר הראשון הוא התמרת התאווה המינית. ההפרדה בעבר של האדם החד-מיני לשני מינים הייתה הכרחית כדי שהאינטלקט יוכל להתפתח באדם. האדם התפצל לטבע רוחני גבוה יותר ולחייתי נמוך יותר. זוהי התעלות כאשר אדם מתגבר על כוחות האהבה הפיזית והופך אותם לכוחות גבוהים ורוחניים יותר באמצעות כוח נפשו הפנימי. שנית, אדם שרוצה להתפתח גבוה יותר חייב לוותר על הכוחות שהוא לוקח מהצמחים. בתהליך הנשימה שלו האדם משתמש בחמצן החיוני שהצמחים נושפים. הנשימה נעשית טהורה יותר באמצעות ריתמוס של תהליך הנשימה ופעילות נפשית פנימית, כך שמה שאדם נושף מכיל פחות פחמן דו-חמצני. אז האוויר סביבו לא מנוצל כל כך מהר, והוא לא לוקח כל כך הרבה חמצן או חומר חיוני מישויות חיות אחרות. כדי להשיג זאת במידה הגדולה ביותר, יוגים הודים פורשים למערות, שם הם נושמים כמה שפחות חמצן. הם יכולים לעשות זאת מכיוון שהנשימה שלהם כל כך טהורה מפעילותם הנפשית כך שהם יכולים לחיות זמן רב ללא כניסת אוויר חיצוני. ככל שהאדם יותר רוחני כך הוא יכול לחיות זמן רב יותר באוויר שלו, והוא נושף פחות פחמן דו-חמצני.

נשימתו של מטריאליסט הורסת הרבה יותר אוויר מזו של אידיאליסט. המטריאליסטים המודרניים לא יכולים לחיות בלי אספקה ​​מתמדת של אוויר צח. אדם החי בחוץ בטבע מכניס לחייו קצב מסוים דרך חייו עם הטבע. בכך האוויר שהוא נושף הופך טוב יותר, ואילו האוויר של העיר מתמלא ברעל בגלל חוסר המוסריות של אנשים. צמחים מזרימים החוצה אוויר טהור, חמצן. הם טהורים, חסרי אנוכיות, ללא תשוקה, וזו הסיבה שאדם מרגיש טוב בין צמחים. אך לאספקה ​​מתמדת של אוויר צח יש למעשה השפעה שלילית על ההתפתחות האוקולטית, מכיוון שבכך נוטלים יותר מדי חיים מצמחים. תלמיד תורת הנסתר לומד לשלוט בתהליך הנשימה שלו, ועל ידי כך יכולים להיות לו רגעים שבהם הוא לא משתתף בתהליך ההרסני שמביאה הנשימה. שלישית, אדם לומד להקרין בחזרה את האור שממלכת המינרלים מקרינה. הוא מפתח אור קונדליני ומקרין אותו לעולם, ובכך מחזיר לו אור – האור של ממלכת האדם. האדם לא יודע איזה כלי חשוב יש לו באורגניזם שלו. הוא מכיר את שאר העולם טוב יותר ממה שהוא מכיר את עצמו. הוא למעשה יכול לפתח יכולות נפלאות.

לאדם יש איבר פנימי בתוכו [ריאות] המתמלא באוויר כשהוא שואף ומאבד את האוויר הזה כשהוא נושף. בשאיפה הוא מתמלא באוויר חיצוני היישר להסתעפויותיו המעודנות. אך הרוח חיה באוויר סביבנו. כשאדם שואף הוא נושם רוח, וכשהוא נושף הוא מכניס חלק מהרוח שחיה בו לאוויר הננשף. הרוח מתפתחת בו יותר ויותר וגם בחוץ בעולם באמצעות הנשימה המקצבית, מלאת הרוח. הצמיחה של האדם הרוחני מקודמת באמצעות נשימה פנימה והחוצה. הדבר החשוב ביותר הוא הרוח שאדם מכניס לנשימתו הננשפת. הרוח נבנית על ידי מחשבות. אדם בונה ומזרים את רוחו דרך כל מחשבה שהוא נותן יחד עם הנשיפה. לאדם לא תמיד היה איבר לשאיפת אוויר. על הירח הקדום ישויות נשפו אש במקום אוויר. כמו שאנו נושמים חמצן פנימה והחוצה, כך הם שאפו אש פנימה וקור החוצה. בעתיד בני אדם כבר לא ינשמו אוויר. כשם שאדם מכין את החום שלו על ידי הזנת איבר החום שלו, הלב, עם מחזור הדם, דרך האוויר הזורם מבחוץ, כך, מאוחר יותר, יהיה לו איבר אוויר פנימי שדרכו יסופק לאורגניזם שלו מה שהוא קולט כעת מהאטמוספירה. האדם מכין את החום שלו, שבימי הירח הקדום נשאב ישירות מהסביבה על ידי הישויות שם. אדם יוכל לעבד בתוכו את האוויר המשומש שלו. מאוחר יותר הוא לא יחיה יותר באוויר החיצוני. על יופיטר הוא יחיה באור וישאף אור בדיוק כפי שכיום אנו שואפים אוויר ועל הירח הקדום שאפנו חום.

התמרת אהבה פיזית, או התפתחות של הגוף האסטרלי והפיכה לרוח-העצמיות, האצלה של ממלכת החיות – חוכמה.

ריתמוס הנשימה, או התפתחות הגוף האתרי והפיכה לרוח-חיים, האצלה של ממלכת הצמחים – יופי.

קרינה של קונדליני, או פיתוח הגוף הפיזי, טרנספורמציה לאדם-הרוח, האצלה של ממלכת מינרלים – כוח.

כשכל זה יתרחש תעבור ממלכת המינרלים למעין ממלכת צמחים, ואז האחרונה לממלכת בעלי-חיים וכו' עד הסיבוב (Round) הבא.

—————————————————————————————————

  1. Parasitic mistletoe. רודולף שטיינר מתייחס לדבקון גם כתרופה לסרטן. ראו את הספר: רפואה אנתרופוסופית ותרופותיה, מאת דר אוטו וולף, הוצאת הומני.
  2. הכחדה חלקית של הבריאה. להבדיל ממהאפרלאיה, הכחדה כללית של הבריאה. זאת אומרת שכל הפעילות הקוסמית נכנסת למצב של שינה. בהשאלה, הבורא לוקח מנוחה מהבריאה. Pralaya, Mahapralaya.
  3. קונדליני: הוא מונח שלו שני פירושים: אנרגיה נפשי (פראנה) המתרוממת מאזור הצ'אקרה התחתונה לכיוון הצ'אקרה העליונה; והנתיב שבו עוברת אותה אנרגיה נפשית. פירושו המילולי של המילה "קונדליני" הוא פיתול. לעיון נוסף ראו בויקיפדיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.