שאלות ותשובות לגבי הממד הרביעי – 20

שאלות ותשובות לגבי הממד הרביעי – 20

שאלות ותשובות לגבי הממד הרביעי

רודולף שטיינר

GA324a

תרגום מרומנית: מ. ברכה

עריכת תרגום: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

מספר 20

דורנאך, 26.8.1921

שאלה: האם עלינו להבין שהשמש נעה במרחב בספירלה וכי כדור הארץ גם נע בספירלה בעקבות השמש, כך שהוא לא מסתובב סביב השמש?[1]

יהיה קל יחסית לדון בסוגיות אלה בפירוט בסדרת הרצאות ארוכה יותר; אך כמעט בלתי אפשרי להסביר בתשובה קצרה לשאלתך מה עומד בבסיס כל זה. אתחיל לענות על שאלותיך בסיכום פשוט של תוצאות מחקר מדע הרוח. קודם כל, כל המסקנות שאנו מסיקים לגבי היחסים של המרחבים ביקום, המבוססים על תצפיות ומתוך נקודות מבט ספציפיות, הן תמיד חד-צדדיות. השיטה של תלמי הציגה תמונה חד-צדדית של מערכת השמש, וכך כל הדגמים האחרים של מערכת השמש, כולל המודל הקופרניקני. מסקנותינו בנוגע ליחסים של אובייקטים נעים, נשפטים מנקודת המבט המסוימת שלנו, והם תמיד משתנים באופן תמידי על ידי תנועות שלא ניתן להעריך מנקודת מבט זו.

לאחר ההקדמה הזהירה, אני מבקש מכם לקבל תוצאה נוספת של מדע הרוח שתעזור לנו לפתח תפיסה של הקשר בין תנועת כדור הארץ לתנועה של השמש. עלינו לדמיין כי השמש נעה בחלל במסלול מעוקל. אם נעקוב אחר עקומה זו מספיק רחוק, יתברר שזו צורה ספירלית מסובכת. גרסה פשוטה יותר תיראה כך:

D:\Pictures\2021-09-27\001.BMP

כדור הארץ נע לאורך אותה עקומה, בעקבות השמש. אם בוחנים את המיקומים האפשריים השונים של כדור הארץ ביחס לשמש, מגלים שכאשר כדור הארץ נמצא כאן, הצופה צריך להסתכל ימינה כדי לראות את השמש.

כעת אצייר מיקום אפשרי נוסף:

D:\Pictures\2021-09-27\003.BMP

החצים מציינים את כיוון המבט. במקרה הראשון אנו מסתכלים על השמש מכיוון אחד, ופעם אחרת מהכיוון ההפוך. אם תדמיינו את הדגם הזה כראוי, תוכלו להבין בקלות שהמעקב אחר השמש על ידי כדור הארץ מוצג, במידה מסוימת, בכך שהוא נראה לסירוגין מצד אחד ומהצד השני, כאילו כדור הארץ נע במסלול מעגלי או אליפטי סביב לשמש. בזמן שאנו עוסקים במרדף אחר השמש על ידי כדור הארץ, תנועה זו מובחנת גם על ידי יחסי מערכות מסוימים הדורשות הסבר של מספר שעות. האמת היא שרק כיוון המבט מתחלף.

כפי שאמרתי, סיכום זה הוא תוצאה של חקירות מדע הרוח ארוכות הטווח והופך למסובך עוד יותר כאשר אנו שוקלים יחסי מערכות אחרים. שכן עלינו להבין שככל שאנו מקבלים נקודת מבט טובה יותר על תנועות השמש, המערכת הקופרניקנית שאנו מציגים לתלמידי בית הספר בקווים פשוטים הופכת מורכבת יותר ויותר, עד שבסופו של דבר כבר לא ניתן לצייר את הקווים והם יוצאים לחלוטין מהתחום המרחבי.[2] לזה התכוונתי מבחינת מדע הרוח.

מנקודת המבט של ההיסטוריה של מדעי הטבע, אני רוצה לציין שמה שמדהים את האדם כיום בתוצאות המחקר שהצגנו לעיל קיים כבר בתפיסה הקופרניקנית. קופרניקוס הניח שלושה חוקים. הראשון קובע כי כדור הארץ סובב סביב הציר שלו, השני כי כדור הארץ סובב סביב השמש, והשלישי שתנועת כדור הארץ סביב השמש מספקת הסבר זמני בלבד ברמה הרעיונית. חייבים להודות שכדור הארץ נמצא ביחס קבוע אל השמש.[3]

חוק שלישי זה מוכיח כי קופרניקוס באמת השתכנע שהתנועה השנייה שתיאר, תנועת כדור הארץ סביב השמש, הייתה רק מוסכמה שנעשתה כדי להקל על חישובים מסוימים, וכי הוא לא התכוון לקבוע זאת כעובדה. כיום אנו מתעלמים בעקביות מחוק שלישי זה ומאמינים כי המודל הקופרניקני של מערכת השמש מכיל רק את שני החוקים הראשונים. אולם אם באמת היינו לומדים את כל התפיסה הקופרניקנית, היינו מגיעים מהר מאוד למסקנה שהחוק השלישי נחוץ בהחלט, פשוט על סמך חישובים אסטרונומים. אתם רואים מה מתרחש לעיתים קרובות בהתפתחות המדעית.

———————————————————————–

  1. שאלות ותשובות (דיון פתוח) במהלך קורס הרצאות בגתהאנום בין התאריכים 21-27 באוגוסט 1921. GA73a.
  2. ראו גם הרצאותיו של רודולף שטיינר מיום 2 במאי 1920 (GA201) ו- 16 בינואר 1921 (GA323).
  3. בהרצאה זו רודולף שטיינר מפרט את החוקים האלה בסדר שנתן קופרניקוס בפרק 11 של הכרך הראשון של יצירתו הגדולה De Revolutionibus Orbium Coelestium.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.