הקארמה ופרטים הקשורים לחוקיות הקארמה

הקארמה ופרטים הקשורים לחוקיות הקארמה

הקארמה ופרטים הקשורים לחוקיות הקארמה

רודולף שטיינר

הרצאה שניתנה בברלין

15 באוקטובר 1906

GA96

תרגום מגרמנית ומאנגלית: מרים פטרי

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

תקציר: תכונות שנשארות לאורך זמן, טמפרמנט וזיכרון נובעים מנטיות בגוף האתרי, רגשות ורשמים זמניים בגוף האסטרלי. הופעת המצפון. חיי חשיבה הופכים לנטיות אופי, תכונות האופי הופכות למבנה פיזי בהתגשמות הארצית הבאה.  אהבה לסביבה מובילה לנעורים ארוכים יותר בהתגשמות הבאה. חוכמה, פרי של סבל קודם. הסיבה להלך הנפש הפסימי של שופנהאואר. אין סתירה בין חוק הקארמה ותורת הגאולה הכריסטיאנית.

*******

היום נדבר על הקארמה ונתייחס לפרטים מסוימים לגבי האופן שבו פועל חוק הקארמה. אתם יודעים שכאשר אנו אומרים קארמה, אנחנו מתכוונים לחוק הגדול של סיבה ותוצאה בחיי הרוח, ואתם יודעים שבמדע הרוח אנו חוקרים את חוק הקארמה מאחר שהוא פועל בהתגשמויות הארציות החוזרות. אנו מדברים על הקשר ההדדי בין הגלגולים הארציים והקארמה. כפי שאתם יודעים היטב, חוק הקארמה מקבל לעיתים קרובות פירוש קצת חיצוני, שטחי, כאילו שמדובר על מעין פרס ועונש שעוברים מגלגול לגלגול, כך שאם לאדם קורה משהו לא נעים או רע בחיים האלה, עליו לומר לעצמו: זה מגיע לי בגלל איזה חוב או אשמה מהגלגול הקודם שלי. או: אם אני אעשה דבר זה או אחר, אקבל את הפרס או העונש המתאים בחיים הבאים. אבל הדבר לא כל כך פשוט. כל מי שרוצה להבין את חוק הקארמה חייב להיכנס עמוק יותר לטבעו של האדם וישותו.

אלה שמתנגדים למדע הרוח מפנים התקפות חריפות ביותר נגד חוק הקארמה והגלגולים, נגד חוק ההתגשמויות הארציות החוזרות, החל מהאמירה כמו "מספיק לי גלגול ארצי אחד – אין לי שום רצון לחיות את החיים האלה יותר מפעם אחת…" וכלה בטענה שזאת תורה המובילה לפָּסִיבִיּוּת, לחוסר פעולה, להשלמה עם גורל עיוור. לגבי השקפות אלה, נוכל למצוא תשובה לכל התנגדות כאשר ניכנס יותר לפרטים של כל תהליך הקארמה. לשם כך, עלינו להזכיר לעצמנו – למרות שכבר שמענו זאת פעמים רבות – מהו בן האדם במובן העמוק של המילה.

כידוע לנו, האדם מורכב קודם כול מגוף פיזי, שניתן לראותו עם העיניים ולגעת בו בידיים, שהמדע הפיזי חוקר ומחלק בעזרת האנטומיה, ושאנו מכירים מהחיים הרגילים. בני אדם רבים בעלי השקפה מטריאליסטית רואים את הגוף הפיזי כדבר האחד והיחיד המעיד על קיום האדם. החלק השני של ישות האדם הוא הגוף האתרי, או גוף החיים. זהו גוף שבנוי מחומר שונה במהותו מהגוף הפיזי. אין זה מספיק אפילו לומר שהחומר או הסובסטנציה שממנו עשוי הגוף האתרי הרבה יותר עדין מהחומר של הגוף הפיזי. בעצם, מדובר כאן ב"חומר" שונה לחלוטין, בסובסטנציה פעילה, בסובסטנציה של כוחות. בחומר האתרי הזה, שלא קשור בכלל לחומר שנקרא אתר בפיזיקה, יש איכות יוצרת, איכות בונה. אפשר לדמיין את הגוף האתרי כבעל צורה פחות או יותר דומה לזו של הגוף הפיזי, אבל צורה זו היא חצי-שקופה אם לא שקופה לגמרי אפילו מול עיני הרואה הרוחי. הגוף האתרי חדיר; אילו היה עומד לבד, יכולנו לעבור דרכו, אך בו בזמן הוא יצירתי, כך שהאיברים הפיזיים של האדם בנויים מתוכו. הלב, הריאות, הכבד וכו' נוצרים מתוך גוף זה. מנקודת מבט מטריאליסטית, אפשר לומר שאצל ילד הגוף האתרי בוודאי קטן מאוד. זה נכון. אתה לא יכול להיתקל בו מפני שיש לראות אותו ככוח שבתנאים מסוימים יכול לתפוס מקום קטן יותר מהדברים שנוצרים מתוכו בפועל. כלומר, מדובר כאן בחיים יוצרים, בגוף יוצר, שנמצא בבסיס הגוף הפיזי המוחשי במרחב. הגוף האתרי הוא זה שנושא את ההרגלים של האדם. מעל לכול, הוא נושא את הזיכרון ואת הטמפרמנט, וככלל את כל התכונות הנפשיות הנשארות באדם לאורך זמן. כשאנו מדברים על הנפש, אנו לא מתכוונים רק לטמפרמנט של האדם ולמכלול האופי המקורי שלו. אבל אלה באים לידי ביטוי בגוף האתרי.

החלק השלישי בישות האדם הוא הגוף האסטרלי. הוא ממלא ומקיף את גוף האדם כמו הילה של אור שבה ניתן לראות את הדחפים, התשוקות והרגשות של האדם. אנו כבר תיארנו זאת בהזדמנויות רבות.

האלמנט הרביעי בישות האדם הוא זה שמתגלה למעשה במודעות העצמית, ב"אני". האלמנטים הנוספים של ישות האדם קיימים עדיין בצורת זרע ושוכנים בתוך ה"אני."

מבחינת ההתפתחות הקארמתית אנו מעוניינים בעיקר בחלקים אלה של הישות האנושית. יש עובדה אחת חשובה מעל לכול. כאשר אתם מסתכלים לאחור על חייכם עד לשנות הילדות שלכם, תוכלו לומר שלמדתם הרבה, הרבה מאוד. היה זמן שבו עדיין לא ידעתם לכתוב ולקרוא, ולא ידעתם דבר על אירועי העולם, על היסטוריה, ספרות ודברים רבים אחרים. כעת אתם יודעים את כל זה, וזה הפך להיות הרכוש של נפשכם. אבל אתם יודעים גם שאדם יכול ללמוד הרבה מאוד, ועדיין לא חל שינוי גדול באופי או בטמפרמנט שאיתו הוא בא לעולם. ישנם אנשים שבמהלך חייהם צברו כמות אדירה של ידע ומילאו את נפשם בכל מיני סוגים של מידע, והם עדיין צריכים להודות בפני עצמם: התרגזתי בקלות בעבר, ואני עדיין מתרגז בקלות היום. או: הייתי אדם פלגמטי מאז שאני מכיר את עצמי, ונשארתי כזה גם היום. או: היה לי פעם הרגל זה או אחר, ועדיין יש לי אותו. אולם יש גם אנשים ששינו בעצמם הרבה דברים. אולי לא קיימים בכלל אנשים שלא שינו משהו בעצמם. אם תתבוננו בילדותכם, בסופו של דבר כן תצטרכו לומר לעצמכם שהשתנתם הרבה מאז. אך בו זמנית תגלו שבין להסתכל בעצמנו ולהיות מודעים לתכונות שלנו לבין שינוי תכונות אופי יש הבדל כמו בין מחוג הדקות למחוג השעות. השינוי באופי ובטמפרמנט נע לאט כמו מחוג השעות, בעוד שההתבוננות בחיים מתקדמת מהר יותר, כמו מחוג הדקות. הכול קשור לעובדה שכל מה שאנו לומדים נכנס במהירות לתוך הנפש מפני שמה שנושא אותו הוא הגוף האסטרלי, והוא מתבטא בגוף האסטרלי. אם אנו שומעים משהו חדש לגמרי, אנו מרגישים שהדבר מתקרב אלינו ברגע זה, ולמחרת נשכח אותו. או אם אנו חווים כאב שנעלם מהתודעה עם הזמן – אלה הם הדברים שנדלקים בגוף האסטרלי ונעלמים שוב. הגוף האסטרלי הוא זה שנושא את כל הדברים האלה.

אם כן, כל מה שנדלק בנו באופן זמני ונעלם שוב מופיע בגוף האסטרלי. אך מה ששייך למלאי הקבוע בחיי האדם, כביכול, במידה שבה הוא בא לידי ביטוי בחיי הנפש, כל מה שהופך להרגל כך שהוא נשאר אצל האדם לאורך זמן – ואולי אפילו כל חייו – וכל מה שקשור לטמפרמנט נמצא בגוף האתרי, שצפוף יותר מהגוף האסטרלי. אם האדם מצליח לשנות הרגל, תכונה אופיינית של הטמפרמנט שלו, כאשר למשל הוא מפסיק להזניח דברים והופך מאדם רשלן לאדם ערני ומסודר, זה מופיע בגוף האתרי, ולא רק בגוף האסטרלי. כשאדם לומד הרבה ומפנים את הידע כך שזה הופך להיות במלואו רכושו הנפשי וחלק מישותו הפנימית – כך שהוא לא רק יודע אותו, אלא הוא הופך להיות שלו במובן העמוק יותר של הדבר – הוא משנה את התצורה של גופו האתרי. כשמישהו מאמץ עיקרון מוסרי וחייב להזכיר לעצמו תמיד שוב ושוב: העיקרון קיים, לכן אני פועל לפיו – אז העיקרון נשאר רק בגופו האסטרלי. אבל כאשר עיקרון זה משתרש בו באופן כזה שהוא כבר לא יכול שלא לציית לו, אז הוא נכנס לגופו האתרי. המעבר מהגוף האסטרלי לגוף האתרי מתרחש לאט ובהדרגה במהלך החיים.

כעת נמשיך להתבונן בחלקים אלה של ישות האדם בהקשר של הקארמה. מה שמתרחש רק לאט בתוך אותו גלגול ארצי, כלומר המעבר לתוך הגוף האתרי של משהו שנמצא בהתחלה רק בגוף האסטרלי, מתרחש באופן קארמתי מגלגול לגלגול באופן הבא: אדם שהתאמץ לשפוט דברים בהתאם למוסריות אמיתית, ואולי גם אחרים עודדו מאמץ זה, מוצא את הפירות של מאמציו בחייו הבאים כמערכת בסיסית של גופו האתרי, כמעין הרגל, כנטיית אופי. מה שחי בחיים אלה בגוף האסטרלי הופך בגלגול הבא לתכונה של הגוף האתרי. כשאנחנו פוגשים אדם עם הרגל ראוי לשבח, הרגל שבא לידי ביטוי שוב ושוב בחייו, הדבר מצביע על כך שבחייו הקודמים הוא הפנים או יצר בתוך עצמו רעיונות מסוימים. נטיות והרגלים נוצרים מרעיונות, מחשבות ומושגים שיצרנו לעצמנו בחיים קודמים. אם שמים לב לכך, אפשר כבר לדאוג לחיים הבאים על ידי כך שנבנה את היסודות לארגון מסוים של הגוף האתרי. אנחנו יכולים לומר לעצמנו: בגלגול הזה אני אנסה לומר לעצמי שוב ושוב שדבר זה או אחר הוא טוב ונכון; ואז הגוף האתרי יראה לנו בסופו של דבר שמטבע הדברים עצמו, טוב ונכון לפעול על פי העקרונות האלה.

קיים מושג מסוים חשוב במיוחד, שניתן להסביר אותו לאור הקארמה: מושג המצפון. גם מה שעולה מתוך המצפון של האדם הוא משהו שנרכש. לאדם יש מצפון, יש אינסטינקט למה שטוב, נכון ואמת, רק מפני שבגלגוליו הקודמים, הוא עיצב את המצפון הזה דרך חוויותיו, דרך עקרונותיו המוסריים. אנו יכולים לדאוג לחיזוק המצפון אם אנו מחליטים להעמיק כל יום ביומו את המושגים המוסריים שלנו. השקפות מוסריות הופכות להיות מצפון בגלגול הבא ובגלגול שלאחר מכן.

אם כן, אתם מבינים שמה שמראה מחוג הדקות על שעון החיים הופך להיות מחוג השעות בגלגול הבא. אך חייבת להתרחש הישנות מסוימת של העקרונות וההשקפות המוסריות בגלגול אחד כדי שהם יתייצבו למען הגלגול הבא. מה שמתבסס בגוף האתרי בגלגול אחד מכין ומעצב את התכונות של הגוף הפיזי בחיים הבאים. הרגלים טובים, נטיות טובות, תכונות אופי חיוביות, מכינות בריאות, יכולות פיזיות, חוזק פיזי – במילים אחרות, גוף פיזי בריא לגלגול הבא. גוף פיזי בריא בגלגול אחד מצביע על כך שהאדם הכין לעצמו גוף פיזי זה בהתגשמות קודמת דרך הרגלים ותכונות אופי שהוא רכש לעצמו. יש קשר חזק במיוחד בין זיכרון מפותח בגלגול אחד לבין הגוף הפיזי בחיים הבאים.

ניקח כדוגמה אדם ששוכח את הכול מייד ואדם אחר שיש לו זיכרון שניתן לסמוך עליו. עלינו רק להעלות לזיכרון באופן מודע את הדברים שאנו חווים ולתרגל זאת בהתמדה, ובסופו של דבר נשים לב שלא רק שיש לנו זיכרון טוב לדברים שהתאמנו בהם במיוחד, אלא גם שהזיכרון הזה הופך ליכולת שונה לחלוטין. יש לכך חלק חשוב בתהליך ההתפתחות הרוחנית. היכולת להתבונן בעבר מתפתחת באופן מיוחד מאוד. אדם שמפתח את זיכרונו באופן מודע ובהתמדה ייוולד בגלגול הבא עם כוח פיזי, עם גפיים שיוכלו לשרת אותו כדי להגשים את הרצונות הפנימיים של נפשו. גוף שאינו מסוגל לעזור ליצור את מה שהנפש רוצה נובע מגלגול קודם שבו לא נעשה כל מאמץ לפתח זיכרון טוב ובריא, אלא שלטה שכחנות וחוסר תשומת לב לטיפוח הזיכרון.

אנו מתארים כאן רק מספר תופעות, אבל אתם יכולים להבין את גודל התחום שאנו מדברים עליו. אוקולטיסט אמיתי לעולם לא עוסק בספקולציות בנושא זה. לא הבאתי בפניכם סתם תיאוריות, אלא דברים שנבדקו במקרים ספציפיים. מה שנאמר מבוסס על תוצאות של מחקר. כשאמרנו שאורגניזם פיזי בריא שמציית לנפש נובע מזיכרון טוב בגלגול הקודם, הדבר מבוסס על בדיקה של מקרים מסוימים והמידע מבוסס על עובדות שהתגלו במחקר. עלינו להציג אך ורק עובדות.

אם כן, מה שמתפתח בגוף האתרי עובר בגלגול הבא לגוף הפיזי, כך שנטיות ותכונות אופי חיוביות והרגלים טובים באים לידי ביטוי בגוף פיזי בריא בגלגול הבא, בעוד שתכונות והרגלים שליליים ונטיות בלתי מוסריות, באים לידי ביטוי באורגניזם חולני בהתגשמות הבאה. אין להבין זאת במובן שמחלה ספציפית נובעת מתכונה ספציפית, אבל נטיות מסוימות למחלה אפשר תמיד לשייך לתכונות אופי וטמפרמנט ספציפיות בחיים הקודמים. לאדם שחייו בעבר היו צבועים בתכונות אופי שליליות יש בחיים הנוכחיים אורגניזם שנוטה לחלות יותר מאשר לאדם אחר. אדם שהיו לו תכונות אופי וטמפרמנט בריאות ייוולד מחדש עם גוף שיכול להיות חשוף לכל מיני מגפות מבלי להידבק במחלה, ולהיפך.

אם כן, אתם רואים שהדברים בעולם מורכבים ונתונים לחוק של הסיבה והתוצאה. כדוגמה, אביא מקרה מבוסס על תוצאות מחקר מדויקות. אולי הדבר יכול לזעזע בהתחלה, אך בקבוצת לימוד של מדע הרוח אפשר בהחלט לדבר עליו. אדם מסוים פיתח דחף אנוכי לגמרי לצבור רכוש, תאווה גדולה לעושר חיצוני. לא היה מדובר בשאיפה בריאה ובלתי אנוכית להשיג אמצעים שיאפשרו לו לעזור לאחרים ולפעול בעולם באופן אלטרואיסטי למען הזולת – זהו דבר שונה לחלוטין – אלא בכמיהה אגואיסטית חריגה לרכוש, הרבה מעבר לכל הצרכים של האדם. לעיתים קרובות מאוד אינדיבידואל כזה ייוולד בחיים הבאים עם גוף פיזי שנוטה לחלות במחלות מדבקות. האוקולטיזם מצא במקרים רבים שלאנשים שנוטים לחלות במחלות מדבקות בחיים הנוכחיים היה דחף פתולוגי לצבור רכוש בחיים הקודמים.

אפשר לתת גם דוגמאות אחרות. קיימים במיוחד שני מאפיינים שיש להם השפעה ניכרת על העיצוב הקארמתי של החיים הבאים. עלינו לציין קודם כול את ההשפעה החזקה שיש לגישה אוהבת, מלאת רצון טוב, כלפי הזולת. קיימים אנשים שמוכנים לקבל כל דבר אצל הזולת בטוב לב, שמתייחסים לסביבה באהבה ובסימפטיה. במקרים רבים, אהבה זו כוללת הרבה יותר מאהבה לאדם בלבד. אנשים כאלה אוהבים את הטבע ואת כל העולם. ככל שהרגש הזה של אהבה חובקת-הכול מתפתח והופך להרגל בנפש, כלומר משתרש בגוף האתרי, נעשית גדולה יותר היכולת של אותו אדם לשמור על איכויות של נעורים לאורך יותר זמן בגלגול הבא: אדם כזה שומר על צעירותו. אם כן, לאדם שמזדקן מאוחר בחיים, שנשאר צעיר ומלא חיוניות ותנועה לאורך זמן, יש מאחוריו גלגול – או אולי גלגולים רבים – שבו הייתה לו אהבה אמיתית לסביבתו. ככל שהוא מפגין אהבה כלפי הסביבה בעוצמה יותר גדולה, הוא נשאר יחסית יותר זמן צעיר מבחינה פיזית בגלגול הבא. אדם הנוטה להפגין אנטיפתיה כלפי הזולת מזדקן מוקדם בחייו הבאים. גוף שמראה סימנים של הזדקנות פיזית בגיל צעיר יחסית נובע מגלגול של ביקורתיות קשה, גלגול של שנאה וכוונה רעה. אם כן, אנו רואים שניתן להשפיע על החיים דרך התערבות מודעת בקארמה. אדם המסוגל לתת אהבה בחיים הנוכחיים יכול להיות בטוח שבחייו הבאים יהיה לו גוף בעל תכונות של נעורים. אנשים שנהיים ביקורתיים במידה קשה מאוד בגיל צעיר יהיו בחיים הבאים אנשים שנולדים כמעט עם קמטים על הפנים! זאת אמירה קיצונית, אך היא מבוססת על האמת.

אם כן, חוקי הקארמה מראים לנו קשר בין הבריאות לחיי הרוח. כמובן, לא פשוט לראות את הקשר הזה, אלא יש להיכנס לפרטים כדי להבחין בו. בכל מקרה, אין ספק שנפש מוסרית, כנה וישרה, תבנה גוף בריא בעתיד. אבל אי אפשר לצפות שאדם שיש לו פגמים נפשיים יעבור ריפוי בין לילה. יש להבין גם שהאדם חייב להתגבר על האגואיזם ולאמץ גישה בלתי אנוכית לחיים שאינה מחפשת ליהנות מהפירות של המעשים שלו באופן מיידי. אולם מה שהופך להרגל יכול ליצור תגובה בגוף הפיזי כבר בחיים האלה. הוכחה לכך ניתן לקבל דרך התפתחות אוקולטית שיכולה להשיג השפעה מודעת לא רק על הגוף האסטרלי, אלא גם על הגוף האתרי. אדם שמשיג התפתחות אוקולטית לומד כיצד להשפיע לא רק על גופו האסטרלי, אלא גם על גופו האתרי והפיזי. דרך התמרה של הרגלי התנהגות, אדם רגזן יכול להפוך לעדין יותר, ואדם בעל רגשות קיצוניים יכול להפוך לאדם יציב רגשית, רגוע, בעל הרמוניה פנימית. האוקולטיסט יכול לשנות את הרגליו תוך זמן קצר יחסית. המשמעות של התפתחות אמיתית היא שמה שהאדם לומד לא נשאר כתיאוריה אלא חודר לגוף האתרי. אצל האוקולטיסט הוא חודר אף לתוך הגוף הפיזי. הוא לומד לשלוט בפעימות הלב, בדופק ובנשימה. תהליך שבחיים הרגילים מתרחש לאורך התגשמויות רבות מתקצר. תהליך הקארמה מתקצר אצל האוקולטיסט.

דברים רבים שנדון בהם בחורף הזה יהיו מובנים יותר כשנלמד על קשרים קארמתיים יותר אינטימיים, כמו למשל ההבדל בין הקארמה של אדם יפה לבין הקארמה של אדם מכוער. מהי הקארמה של אדם יפה? יש לקחת כאן בחשבון משהו שבהתחלה קשה לקבל, אך זאת עובדה. במקרים רבים, לא תמיד אך לעיתים קרובות מאוד, היופי של הגוף הפיזי הוא תוצאה של סבל בחיים הקודמים. הסבל בגלגול קודם – סבל פיזי וגם סבל נפשי – הופך להיות יופי בחיים הבאים, יופי של הגוף הפיזי החיצוני. במקרים אלה אפשר להשתמש בדימוי שכבר השתמשתי בו בעבר. איך נוצרת הפנינה היפה בצדף? היא בעצם התוצאה של מחלה. כלומר, זה משהו שדומה לתהליך קארמתי, משהו שמצביע על הקשר בין מחלה, סבל ליופי. היופי הזה נרכש לעיתים קרובות דרך סבל ומחלה.

במובנים רבים, גם החוכמה נרכשת במחיר של כאב. מעניין שהחקירה החיצונית מאמתת את מה שהאוקולטיסטים אומרים כבר אלפי שנים: שהחוכמה קשורה לסבל ולכאב, לחיים רציניים מלאים בוויתורים בקיום הקודם. לפעמים כדאי להתעדכן על מחקרים מדעיים חיצוניים. לאחרונה פורסם ספר על השפעת החשיבה על תווי הפנים. הספר אמור להראות כיצד הפיזיונומיה של האדם משקפת את האיכות של חשיבתו. מחבר הספר, אשר כפי שניתן לראות אינו יודע הרבה על האוקולטיזם, גילה למרות זאת, דרך הסתכלות חיצונית, שבפיזיונומיה של האדם החושב ניתן לזהות את החותם שאותו השאיר הכאב שאותו אדם חווה. לאט, שלב אחרי שלב, המדע המודרני נמצא בתהליך שבו הוא מאמת את החוכמה האוקולטית הקדומה. בשנים הבאות זה יקרה הרבה יותר ממה שכל אדם מלומד מתאר לעצמו כיום.

כעת יהיה לכם עוד יותר קל להבין שאנחנו לא נכנעים לאמונה עיוורת או לתחושת סמכות בקשר לגילויים מסוימים של ההיסטוריה של חיי הרוח. אם מתוך הבנה של חוק הקארמה אנו עומדים מול האתגר להבין תופעה כמו שופנהאואר, שהשקפת עולמו הייתה מלאה כולה בהלך רוח פסימי, אדם בעל תובנה עמוקה לא יכול להאמין שהפסימיות מייצגת הלך נפש בסיסי של האנושות. הפסימיות היא למעשה תכונה בסיסית אינדיבידואלית של נפשו של שופנהאואר עקב מבנה מסוים של גופו האתרי, תכונה שהקארמה שלו הכינה בתוכו. את הפסימיות בחשיבתו של שופנהאואר ניתן להבין רק כשבוחנים את ההיבט הקארמתי. בחייה הקודמים – וזה הסבר קונקרטי לגמרי – לאישיות זו לא הייתה הזדמנות לעשות טוב. עקב המעמד שלו בחיים ועבודתו, אדם זה נאלץ לגרום להרבה עָוֶול ואי צדק. העוול והאי צדק שהוא גרם להם – לא בגלל הקארמה אלא עקב המקצוע שלו – חוזרים אליו בצורת רגש של אנטיפתיה כלפי העולם שהוא פוגש כעת. אנטיפתיה זו היא מעין חזרה של המעשים שלו עצמו. אם רוצים להבין את הקארמה, אין לאמץ את הגישה הפטליסטית שהכול מוכתב מראש על ידי הגורל. הגלגול הקודם לא חייב לדון את האדם למה שהוא עושה בגלגול זה. לעיתים קרובות דברים מתאזנים רק בגלגול הבא. לכן, המעשים אינם תמיד פרי של חיים קודמים, אלא במקרים מסוימים מגיעים לאיזון רק בגלגול עתידי. אנו מתכוונים למעשים כאלה כשאנו מדברים על הסיבה להלך הנפש הפסימי של שופנהאואר.

עלינו להבחין בצורה ברורה בין כל מה שהאדם עושה כמעשים אינדיבידואליים, מעשים שנובעים אך ורק ממנו עצמו, לבין המעשים שעליו לבצע עקב השתייכותו לגזע, למשפחה ולמקצוע מסוים. שני יועצים יכולים לעשות בדיוק את אותם הדברים מפני שבמקרה הם יועצים, אבל לא על כך אנו מדברים כרגע. הם יכולים גם לעשות מעשים שונים לגמרי מפני שהם בני אדם שונים. ובזה נתבונן כעת. מעשים שנובעים מתוך האדם עצמו, מה שהוא עושה מתוך אישיותו, פוגש אותו כגורל חיצוני בגלגול הבא. אם אדם מוצא את עצמו בנסיבות חיוביות בחיים, אם הוא נהנה מגורל טוב, הדבר נובע ממעשים טובים והגונים בחיים קודמים. אם הנסיבות לא טובות, אם יש לו כישלונות רבים והוא מוקף בתנאים עוינים – הכוונה לנסיבות חיצוניות, ולא לתכונות של גופו הפיזי – גם זה קשור למעשיו האישיים בחייו הקודמים. מה שהאדם עושה כתוצאה מהמקצוע או השתייכותו למשפחה מסוימת נשמר בטמפרמנט ובאופי שלו. אם כן, הגורל של האדם נקבע על ידי מעשיו האישיים בגלגול קודם. ולהיפך, דרך מעשים טובים, חכמים ומוסריים הוא יכול להביא לגורל חיובי בגלגול הבא.

אדם שפוגש אנשים מסוימים יצר בעצמו את התנאים לכך בגלגול קודם. היה לו אז קשר עם אנשים אלה, וכעת הוא עצמו הביא אותם לסביבתו. הנה דוגמה מהתקופה של בתי המשפט הוומיים.[1] בבתי המשפט האלה, הנאשם הובא בפני שופטים הלובשים גלימות עם פנים מכוסות, וגזר הדין בוצע באופן מידי. זהו מקרה של אדם שנדון למוות והוצא להורג. חקירה אוקולטית של גורלו בגלגוליו הקודמים מגלה שאותו אינדיבידואל שהוצא להורג על ידי חמישה שופטים איפשר בחייו הקודמים כראש שבט את הרצח של אותם חמישה. מעשיו באותו גלגול הביאו שוב את חמשת האינדיבידואלים האלה אל חייו כמו בכוח מגנטי וזאת הייתה נקמתם. זהו מקרה קיצוני, אך הוא מבוסס על חוק אוניברסלי. אתה לא יכול להיות בקשר משמעותי עם אדם אם לא הבאת אותו בעצמך לחייך על בסיס קשר קודם. כמובן, יכול להיות שעקב הנסיבות, דרך המקצוע או המשפחה, האדם מגיע לקשר עם אינדיבידואלים שמעולם לא פגש. אבל אז, דרך התנהגותם ההדדית, נבנה הבסיס למפגש בגלגול הבא, מפגש שיהיה קשור לגורלם ולחייהם של כל אותם אנשים. אתם מבינים שהדוגמאות האלה של קארמה מורכבות מבחינות רבות, ואי אפשר להסביר אותם בקלות. חשוב לחקור את המקרים באופן אינדיבידואלי כי רק אז ניתן להבין את החיים.

יש להדגיש שוב ושוב שהרעיון של הקארמה, כאשר מבינים אותו נכון, לעולם אינו מנוגד לתורת הגאולה כפי שהיא מופיעה בכריסטיאניות. כבר הסברתי לרבים מכם שיש התאמה בין תורת הגאולה הכריסטיאנית לבין רעיון הקארמה, אבל יש כאן בקהל אנשים שלא שמעו זאת. ישנן אי הבנות רבות. לעיתים קרובות הן נובעות מהעובדה שאנשים רבים מדברים על התיאוסופיה מבלי להבין הרבה. נאמר שפירוש הקארמה הוא פשוט שהאדם חייב לקבל על עצמו את כל התוצאות של מעשיו. אם הוא עשה עוול, רק הוא לבד יכול לגאול את עצמו מהחטא שלו. מנקודת מבט זו, תיאוסופים רבים טוענים שאין כל בסיס לרעיון הגאולה דרך ישוע כריסטוס, שהתיאוסופיה אינה יכולה לקבל את רעיון הגאולה דרך ישות אחרת, כי על כל אדם לגאול את עצמו. מצד שני, התיאולוגים הכריסטיאנים מתנגדים לכך ואומרים: אנחנו מאמינים בגאולה דרך ישוע כריסטוס, אבל אתם מאמינים בגאולה עצמית. אין כל אפשרות לגשר בין דעות סותרות אלה.

אולם הקארמה היא מעין ספר חשבונות של החיים שאפשר להשוות לספר החשבונות של עסק. בצד אחד רושמים את החובות, ובצד שני רושמים את הזכויות. בשורה התחתונה רואים את הסכומים ואת המאזן. יהיה זה מוזר ביותר אם איש עסקים יצהיר: אני לא מתכוון לעשות יותר עסקים כדי שהמאזן שלי לא ישתבש. כשם שבכל רגע בחייו של איש העסקים ניתן לעשות עסקה חדשה, כך בכל רגע בחיים ניתן ליצור קארמה חדשה דרך מעשה חדש. כאשר מישהו חושב: האדם הביא לסבל שלו בעצמו, הסבל הזה מגיע לו, לכן אסור לי לעזור לו – זאת שטות גמורה. אפשר להשוות זאת למצב שבו הייתי יכול לתת לאדם שהגיע לפשיטת רגל עשרים אלף מרקים שיעזרו לו, אבל אם הייתי נותן לו את הכסף הזה, הדבר היה מקלקל את ספר החשבונות שלו. כמובן שזה לא מה שהיה קורה! סכום הכסף שהייתי נותן לו היה פשוט נרשם בספר החשבונות. אותו הדבר קורה בחיים. ניתן להגיע לאיזון, אבל לא בהכרח על ידי האדם עצמו. הקארמה איננה דורשת שאתה תאזן את הדברים בעצמך, אלא רק שייעשה איזון דרך מעשה. נניח שאתה אדם חזק, עשיר, שיכול לעזור לא רק לאדם אחד, אלא לשני בני אדם – אז אתה יכול להתערב בקארמה של שניהם. יש אנשים שיכולים לעזור לשנים, שלושה, ארבעה, חמישה בני אדם, ואפילו למאות בני אדם. אנשים אלה לא יאמרו: אנו לא צריכים לעזור לאחרים כי אז אנו נתערב בקארמה שלהם. להיפך, הם יעזרו ככל יכולתם.

עזרה כזו יכולה להעניק ישות רבת עוצמה במובן הגבוה ביותר של המילה, ישות שהופיעה פעם בעולם לאלה שנחשבו התלמידים שלו. הישות הזו היא ישוע כריסטוס. העובדה שהגאולה באה בעקבות צורה מסוימת של רוע איננה סותרת את חוק הקארמה. הגאולה דרך ישוע כריסטוס מתאימה לחלוטין לחוק הקארמה, בדיוק כמו העזרה שאותה מושיט האדם העשיר לאיש העסקים שפשט את הרגל. אי ההבנות נוצרות מפני שהתיאוסופים לא מבינים את הקארמה והתיאולוגים אינם מעוניינים בה. התוקף של חוק הקארמה מוכח דווקא דרך טבעו וחשיבותו של המעשה של ישות אחת עילאית ונשגבה. כאשר בעתיד אנשים יבינו נכון את הדברים האלה, יתבהר לראשונה שהתיאוסופיה איננה מתנגדת לכל אמונה דתית שיש לה בסיס אמיתי, אלא להיפך, מובילה להבנה הרבה יותר עמוקה של אותה אמונה. אם הבחנתם בחוק הקארמה במספר מקרים, תרגישו שאתם רואים עד כמה הוא הכרחי בחיי הרוח. כמובן, את חוק הקארמה מבין באמת רק מי שעבורו חוק זה אינו פיסת ידע תאורטי, אלא הוא הפך לחלק מכל עולם הרגש והחשיבה שלו. ביטחון והרמוניה פנימית ממלאים אז את כל החיים. אותם אנשים שטוענים שוב ושוב שחוק הקארמה מוביל לחוסר מעש ולאדישות, שהוא גורם לאדם להיכנע לגורלו ולא מוביל לחופש בחיים וכדומה – אנשים אלה לא עשו מאמץ לחיות עם חוק הקארמה. לחיות עם חוק הקארמה אומר להזרים אומץ ותקווה לתוך הנפש.

יותר מכול, חוק הקארמה יכול להאיר את העתיד שלנו. עלינו לחשוב פחות על העבר מאשר על העתיד. הראנו בדרכים רבות ושונות שהאדם יכול להשפיע על העתיד בהתאם לחוק הקארמה על ידי ההכנה בתוך גופו האסטרלי של המבנה העתידי של גופו האתרי, ובהמשך, כתוצאה מכך, גם על ידי עיצוב גופו הפיזי. כשרואים את ההשלכות של עובדה זו, מבינים גם את החשיבות האדירה של קשרים אלה, ומבינים איזו העמקה תתרחש בחשיבה החינוכית, ובעיקר בחשיבה הקשורה לחינוך העממי, תחת חוק הקארמה. אם נעשים כיום מאמצים להביא את בני האדם לחיות בהתאם לחוק הקארמה ולהכין את המבנה של העתיד שלהם בצורה הנכונה, הם בו זמנית מכינים גם את הקהילות העתידיות של בני אדם. הרי לחיים העתידיים ייוולדו בני האדם הנוכחיים, אשר יתגשמו שוב. ייוולדו בעתיד גזעים בריאים, ובמיוחד מנהיגים בריאים של הגזעים העתידיים, אם בני האדם חיים באופן חכם, בהתאם לחוק הקארמה. אם האדם האינדיבידואלי מגיע לשלמות במידה מסוימת, יש לכך השפעה גם על האורגניזם של העמים והגזעים העתידיים.

הנושא של מנגנון הקארמה דורש דיון נוסף. השאלה היא איזה כוחות פעילים כאשר המאפיינים האסטרליים של החיים הנוכחיים מועברים לגוף האתרי של החיים הבאים, ואיזה כוחות גורמים לכך שהתכונות שמתגבשות בגוף האתרי של הגלגול הנוכחי – הרגלים ונטיות – יעברו לנטיות הפיזיות של הגלגול הבא. עוד יותר קשה לענות על השאלה הבאה: איזה כוחות פועלים כאשר המעשים של האדם בחיים הנוכחיים קובעים את סביבתו החיצונית בהתגשמות הבאה, כאשר הוא לא רק אוסף סביבו את האנשים שיש לו והיה לו קשר לפני כן, אלא גם תופס את מקומו בתוך עולם הטבע שסובב אותו, בעולם הצמחים ובעולם החיות, וגם בתנאי הגזע והחברה שהוא עצמו הכין? מהו האופי של כוחות אלה שמביאים את כל זה שוב אל האינדיבידואל? איך זה קורה ששני אנשים שהיה להם קשר מסוים בחיים קודמים, נפגשים שוב למרות שאחד נולד מחדש באמריקה והשני באירופה? אלה השאלות הגדולות שנשתדל לענות עליהן בפעם הבאה. בקיצור, איך הקשרים של גלגול אחד מעצבים את הקשרים של הגלגול לאחר מכן? מאחר שיהיו לנו אורחים רבים, השאלה הזאת תהיה מתאימה גם ללימוד באספה כללית. כמובן, יהיה יתרון לאלה שהיו נוכחים בסדרת הרצאות זו. ההרצאה הבאה תתרכז בטכניקה של הקארמה.

אם כן, עסקנו היום ונמשיך לעסוק בפעם הבאה בהתבוננות בשאלה חשובה בחיים. אני מבקש מכם לזכור שכל מה שנאמר על מקרים נבחרים מבוסס על עובדות אוקולטיות. כל מה שנאמר היום בנושא קשרים קארמתיים נובע מחקירה ממשית של הקארמה של אינדיבידואלים ספציפיים. לימוד הקארמה מביא לנו גם ידע על האופן שבו יש להתייחס, אפילו בגלגול הנוכחי, לקשר בין מחלה לבין מאפיינים מסוימים של חיי הנפש, ובמיוחד להתעוררות של כוחות נפש מסוימים. במה שהוצג היום הרחבנו בפרטים נוספים את מה שנאמר עד כה בקווים כללים בהרצאות של בית האדריכלים על מחלה ומוות, סבל ורוע.[2] במהלך חורף זה ניתן תשומת לב מיוחדת כאן ובמקומות אחרים למקום של ההשקפה המדעית-רוחית בחיים המעשיים. בדרך זו נחזק את האימפולס ואת ההבנה המבטיחה שמדע הרוח לא מוצג כמשהו חסר חשיבות מעשית אלא הופך לגורם משמעותי בחיים המעשיים עצמם.

—————————————————————————————–

  1. Vehmic courts, Vehmgericht – בתי משפט שהיו פעילים בווסטפליה בגרמניה בימי הביניים במאות ה-14 וה-15, שבהם נשפטו פשעים חמורים במשפטים סודיים ליליים.
  2. יצא לאור בעברית בהוצאת חירות בשם: מקור הסבל, מקור הרוע, מחלה ומוות / רודולף שטיינר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.