האם הייתה לשטיינר תשוקה לכלכלה

האם הייתה לשטיינר תשוקה לכלכלה

האם הייתה לשטיינר תשוקה לכלכלה

או מה מקור התשוקה של שטיינר לכלכלה?

מאת גלעד אלון

גלעד אלון, לומד אנתרופוסופיה מזה יותר מימי דור. ממייסדי עמותת שקד בקרית טבעון ופעיל בה לאורך השנים. שותף בחנות "קרון הספרים". כותב  ב"אדם עולם". מנחה קבוצות לימוד בנושאי כלכלה, חברה ופוליטיקה לפי שטיינר.   

עיון לא מעמיק בקטלוג של כל-כתבי רודולף שטיינר CW – Collected Work / GA)  – Gesamtausgabe) מראה ששטיינר הרבה לעסוק בנושאים "פוליטיים" – כלכלה, חברה וארגון המדינה, כמו גם בהיסטוריה פוליטית של העבר הקרוב וההווה. מספר ההרצאות שנתן בנושא, כמעט שאינו נופל מאלה שעסקו בחינוך!! עיון מעמיק קצת יותר מראה ששטיינר החל לעסוק בנושאים הללו עוד לפני תחילת עבודתו התיאוסופית. שנים רבות לפני מלחמת העולם הראשונה, הנחשבת לנקודת מפנה בדגשי עבודתו.

כבר ב-1898 פרסם שטיינר את ההתייחסות הראשונה שלו לשאלות חברתיות/כלכליות כשכתב ביקורת על ספר שעסק בנושא.[1]

ב-1905 פרסם שני מאמרים הנקראים :"התיאוסופיה והשאלה החברתית" 34GA ובהם בחן שאלות חברתיות. בערך באותו זמן ניסח שטיינר את מה שהוא הגדיר כחוק החברתי הראשון, הגדרה שאותה ראה כאקסיומתית: "הטוב המשותף של קבוצת אנשים העובדים ביחד, גדול יותר, ככל שאינדיבידואלים לא טוענים להכנסה שהיא תוצאה של ההישגים האישיים שלהם למען עצמם. אלא ככל שהם יעניקו את פירות עבודתם לשותפיהם וככל שהצרכים האישיים שלהם יענו לא דרך המאמץ האישי שלהם אלא דרך עבודתם של האחרים".

מוקדם יותר, בסוף המאה התשע עשרה, התקבל שטיינר לעבודה כמורה ומרצה בבית הספר להשכלת מבוגרים של המפלגה הסוציאליסטית בברלין. זאת, למרות שהבהיר מראש למייסד בית הספר וממייסדי התנועה הסוציאליסטית וילהלם לייבקנכט, שהוא ידבר רק מתוך הידע והאמת שלו, ולא יהיה כפוף לשום תכתיב מפלגתי. מהר מאוד הוא הפך למרצה הפופולרי ביותר ומאות באו לשמוע אותו מדבר על היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. פעמים רבות היה נשאר אחרי ההרצאות לשיחות אישיות עם התלמידים/פועלים, כך העמיק את הכרתו עם מצבו האמיתי של הפרולטרייט התעשייתי בעיר הגדולה והמנוכרת.

אז מה היה בכלכלה שהיה מושא להתעניינות כל כך אינטנסיבית, כמעט תשוקה, של שטיינר? כזו שהביאה אותו לעסוק בה לאורך כל שנות פעילותו הציבורית?

האם היו אלה נגיעות ביוגרפיות של מהלך חייו האישיים? כידוע, שטיינר בא מרובד חברתי נמוך ומילדותו פגש את מאבק החיים והיה עליו לעבוד ולדאוג לעצמו. זאת בשעה שרוב האנשים שהקיפו אותו באו מחוגי הבורגנות והאצולה הפריבלגיים. אלה שנהנו מהמבנה החברתי הקיים. מה הייתה התרומה של המפגש האינטנסיבי שלו עם החיים הקשים של הפרולטריון העירוני כפי שחווה בברלין?

האם יש לחפש את שורשי התעניינותו בהבנות המעמיקות שלו בהיסטוריה האנושית? או אולי ביכולת שלו לראות לתוך העתיד המאיים של המאה העשרים?

יקצר המצע מלתאר את התמונה הכלכלית/חברתית על כל פרטיה, אך חשוב לציין שתי קביעות שטיינריאניות חשובות ביותר לענייננו::

  • מראשית העת החדשה, הכלכלה היא הגורם המרכזי המעצב את ההיסטוריה.
  • בפעילות של הספירה הכלכלית, מעצב האדם את הגורמים שישפיעו על גורלו במהלך חייו הבאים.

כפי שכבר נרמז הייתה למלה"ע הראשונה השפעה רבה על פעולתו של שטיינר בעולם. היה בה רצח הדדי בסדרי גודל שלא נודעו קודם לכן בהיסטוריה, הרס אדיר בהיקפיו (בזכות היכולת הטכנולוגית) ושינויים פוליטיים במימדים היסטוריים.

שטיינר ניסה, עוד במהלך המלחמה, להשפיע על מקבלי ההחלטות, ברמות הבכירות ביותר בגרמניה ואוסטריה. לפתוח בפניהם כיווני מחשבה שיכלו להביא למהלך אחר מזה שקרה – אך המאמץ היה לשווא.

מייד עם סיום המלחמה, יצא שטיינר בקריאה לפיתוח מודל פוליטי, חברתי וכלכלי אחר. בספרו "עיקרי הבעיה החברתית"[2] הוא פורש מצע מקיף למבנה עתידי של מדינה מבוזרת המאזנת בין חופש יזמי ויצירתי ובין הסכמות משותפות וחוקי מסגרת. בשנים שיבואו המשיך שטיינר לפעול במרץ רב לקידום הרעיונות הללו.

צעד מרכזי בביסוס הגותו בתחומים הללו היה הקורס שנתן שטיינר לכלכלנים צעירים בקיץ 1922. בגרמנית נקרא הספר Nationaloekonomischer Kurs GA340/1 באנגלית ובעברית בחרו בשם "כלכלה עולמית".[3] שטיינר פורס לפני מאזיניו משרעת רחבה של נושאים כלכליים ואת התייחסותו אליהם. הגשת הדברים מרוכזת מאוד והטקסט לא תמיד מתמסר בקלות לקורא… לעיתים קרובות יש לחזור ולקרוא שוב ושוב על מנת לרדת לעומקם של דברים (אם מצליחים). הקריאה בקורס לכלכלה יכולה להזכיר את העיסוק בספר הבסיס של חינוך ולדורף "ידע האדם"[4] והצורך לחזור לקרוא שוב ושוב.

יקצר המצע מלסקור באופן יסודי, במסגרת זו, את כל תוכנו של הספר. אציין ראשי פרקים ונושאים מרכזיים:

*מדע הכלכלה הוא יצירה של הזמן המודרני. הכלכלה המודרנית החלה להתפתח עם העידן התעשייתי והאימפריאליזם המודרני המשולב בו. תהליכים בהם הפך העולם למרחב כלכלי אחד. חומר גלם מופק בארץ אחת, מועבר לעיבוד תעשייתי בארץ שנייה ומופץ/נמכר לארץ שלישית וברחבי העולם בכלל.

*התפתחות כלכלית היסטורית שונה לחלוטין בין בריטניה ומרכז אירופה (גרמניה) היתה ממרכיבי התשתית שעמדו בבסיס הניגודים שהביאו למלחמת העולם הראשונה.

*הקנייה והמכירה הם לב ליבה של הפעילות הכלכלית. הגורם המכתיב זאת הוא המחיר. "המחיר תמיד קונקרטי וספציפי" (עמ' 18 בתרגום לעברית) אין מקום לרעיונות מוגדרים מדי בצורה חדה ונוקשה. התנאים הכלכליים תמיד נגזרים מזמן ומקום.

*הקפיטליזם (ומייצגו ההיסטורי אדם סמית) והסוציאליזם (קארל מרקס) אינם שונים זה מזה בתפיסתם את הגורם האנושי המיוצג בשיח הכלכלי במושג "עבודה" כעוד סוג של סחורה בשוק. כך שתחשיב מחיר בסיסי יהיה: חומר גלם + עלויות ייצור + שכר עבודה (הוגן או ניצול, זו כבר שאלה אחרת) = מחיר המוצר. כבר בראשית המאמר סומן "החוק החברתי הראשון" של שטיינר כסותר באופן בסיסי את ההנחות המקובלות הללו לגבי מיקומה של העבודה בתהליך הכלכלי.

בדיון על העבודה נמצא אחד ההבדלים המהותיים ביותר, המבדילים את שטיינר כהוגה כלכלי מיריביו הרעיוניים מהשמאל הסוציאליסטי (מארקס) ומהימין הקפיטליסטי (סמית).

  • השתלבות ערך העבודה בחיים החברתיים לא היתה יכולה להתרחש ללא התפתחות המושגים "חוק" "זכויות" וההיפרדות של האחרונים ממושג "הציווי הדתי".
  • כשחוק, זכויות ועבודה משתחררים מהמסגרות הדתיות של העבר – מתחיל להופיע האגואיזם, ואח"כ גם ההצדקה התיאורטית להיותו הגורם המפעיל את המהלך הכלכלי.
  • בתהליך התיעוש והמודרניזציה מתפתח עיקרון חלוקת העבודה והוא הולך ומתרחב/מתפצל עוד ועוד… נוצר מצב (חדש באופן היסטורי) בו אף אדם אינו עובד יותר למען עצמו. כל אחד מייצר חלק קטן בתהליך שאינו נוגע לו אלא לציבור צרכנים רחב.
  • מתרחש פרדוקס שאיננו מובחן ע"י כלל החברה: במחשבותיו/מושגיו נמצא האדם במצב האגואיסטי. במעשיו נמצא האדם כבר בפאזה האלטרואיסטית, אלא שאינו מודע לכך ואך לא מוכן להודות בכך.
  • שאלה כלכלית מהותית: כיצד להוציא את עיקרון העבודה למען פרנסה מהמעגל הכלכלי. איך לגרום לעובד לעבוד למען צורך חברתי.
  • מתרחש תהליך של הפשטה כאשר הרכוש שנוצר ע"י פעולת האדם (רוח) הולך ומתרחק ממקורו הטבעי. (עפרת הברזל והנפט הופכים למכוניות ומוצרי פלסטיק). תהליך זה מוביל ל"המצאת" אמצעי המרה והשוואה כללי – הכסף.
  • רק הכסף מאפשר לרוח להיכנס ולשחק תפקיד באורגניזם הכלכלי המודרני הבנוי על עיקרון חלוקת העבודה.
  • אחרי שנוצר הכסף, הוא יכול להמשיך ולעודד פעילות יזמית .(שהיא במהותה רוחנית) ע"י הפיכתו להלוואה שבעזרתה תוגשם היוזמה האנושית הבאה.

———————————————————————————————-

  1. Rudolf Steiner, Social and Political Science – an Introductory Reader. Edt: Stephan Usher. Sofia Books. Pp23-40
  2. GA 23 Dei Kernpunkte der Sozialen Fragen. Eng: Toward Social Renewal, Basic issues of the social question. Steiner Press . יצא לאור בעברית בהוצאת מיכאל בשם: עיקרי הבעיה החברתית ופתרונה.
  3. כלכלה עולמית, 14 הרצאות, דורנאך 14.07-06.08.1922 תרגום: תומר רוזן. הוצאת הרדוף 1998.
  4. ידע האדם – יצא לאור בעברית בהוצאת תלתן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.