בניית המקדש הפנימי והחיצוני – סדנה 2

בניית המקדש הפנימי והחיצוני – סדנה 2

בניית המקדש הפנימי והחיצוני

מציאת העולם הרוחני היוצר בעצמי. מציאת העצמי הרוחני היוצר בעולם.

מאת אדריאנה קוליאס

לספר ראו כאן

אדריאנה קוליאס נולדה בברזיל ועברה לאוסטרליה בהיותה בת 9. היא בילתה זמן רב בנסיעות ופיתחה את אהבתה להיסטוריה. למדה סיעוד וגם היתה סופרת במשרה חלקית. למדה את תורתו של רודולף שטיינר בצורה עמוקה מאוד. לאחר לידת ילדיה היא החלה לכתוב ולפרסם את ספריה, שהפכו לרבי-מכר בינלאומיים, בהוצאה שהיא ייסדה. עד כה יצאו 4 ספרים פרי עטה המכילים סודות רבים מתוך האנתרופוסופיה השזורים בתוך הסיפורים. בשנת 2003 החלה להרצות בנושאים רוחניים אנתרופוסופיים, היסטוריה ופילוסופיה ברחבי העולם.

 

BUILDING THE INNER AND OUTER TEMPLE

Finding the creative Spiritual world in the self.

Finding the creative Spiritual self in the world.

 

Lectures and Workshops given At the Gold Coast, New South Wales, Australia, 24th-25th April 2015

תרגום מאנגלית לעברית בהסכמת ובברכת המחברת,

על-ידי בן-ציון פורת, 2016.

קישור לנוסח המקורי בשפה האנגלית באתר האינטרנט של המחברת.

http://media.wix.com/ugd/93123f_3980a75302d04d93a8ff1d6d9248ec85.pdf

הקדשה

ההרצאות והסדנאות להלן הוקדשו על-ידי אדריאנה קוליאס לעילוי נשמות הנופלים האוסטרליים והניו-זילנדים שהקריבו את כוחות חייהם במלחמות. ההרצאות והסדנאות ניתנו ביום הזיכרון המאה של אנזא”ק בתאריכים 24-25 באפריל 2015, בחוף הזהב, ניו סאות’ ויילס, אוסטרליה. יום אנזא”ק מצוין לזכר החיילים שנפלו במלחמה, בשתי המדינות, בתאריך 25 באפריל – יום נחיתת הכוחות הבריטיים הראשונה, במערכה הטרגית האיומה בין האימפריה הטורקית לאימפריה הבריטית בגליפולי, בשנת 1915. אנזא”ק היו גייסות הצבא האוסטרליים והניו-זילנדים במלחמת העולם הראשונה – Australian and New Zealand Army Corps – ANZAC. כיום אנזא”ק מהווה שם כללי לכוחות אוסטרליים וניו-זילנדים אשר לחמו בעולם, בכלל זה גם במלחמת העולם השנייה ובווייטנאם. ללוחמי אנזא”ק היה חלק משמעותי מאד בכיבוש ארץ-ישראל ע”י הבריטים מידי האימפריה העות’מנית. קיימים בנגב אתרי הנצחה לזכר אנזא”ק: יד אנזא”ק – אנדרטה ותצפית על עזה בקיבוץ בארי, פארק החייל האוסטרלי בבאר-שבע ונתיב מורשת אנזא”ק בעקבות הלוחמים, של הקרן הקיימת לישראל. החיילים האוסטרליים אשר שהו בארץ ישראל בעת מלחמת העולם השנייה נודעו ביחסים החמים שרקמו עם היהודים בארץ. גם לאור ההקשר האנתרופוסופי של קריאה בפני המתים החיים עמנו, גם לאור הקשר הארץ-ישראלי וגם מתוך ראיית ההיסטוריה החוזרת כיום במאבק המתגלה לאור מחדש, בין עולם האסלאם ותרבות המערב והמתח הגואה סביב הים השחור, המתרגם מצטרף להקדשתה של אדריאנה קוליאס של עבודתה למען המתים אשר העניקו לנו את עוצמתם כבסיס לחירותנו.

 

 הסדנה השנייה:

פריצה החוצה: מציאת העצמי בעולם.

חדירה למציאות של ישות.

אנחנו מתכווננים אל תּוֹכְכֵי נפשותינו וחשים תחושת פתיחות והכרת תודה, אנו מתחילים לנסות להשיג הבנה מעשית של החלק השני של המנטרה:

בועז:

אם תעבה תחושה לאור תחשוף את הכוח המעצב.

אם תממש רצון לישות תיצור בקיום העולם.

איך לחוות את העצמי בחוץ כגדול יותר מהעצמי בגוף – גלגל המזלות.

פריצה החוצה: הליכה מחוץ לגוף באופן מודע.

מדיטציית צלב הוורדים:

נשתמש בתרגיל הזה שהזכרנו מוקדם יותר היום, כי הוא טוב מאוד כהתחלה. לא רק שהוא מספק לנו הגנה כשאנו צועדים לכיוון הסף, אלא שזהו תרגיל מרפא מאוד. אנחנו יכולים להשתמש בזיכרון של צלב הוורדים כדי לעזור לנו ליצור את התמונה הפנימית כי כמו שאמרנו קודם נשתמש בהזיה כשער כניסה.

זה דורש מאתנו לנצל את רצוננו כפי שניצלנו אותו אתמול לשינוי הצבעים, אבל עכשיו במקום לשנות את הצבעים ננסה להיות היוצרים של הצבעים. אנחנו אוספים לעצמנו את הצורה של הצלב ואת האדום של הוורדים מהחשכה בגופנו האתרי עם זיכרון מצומצם רק למידה הנחוצה כדי לשמור אותנו קשורים לעולם פיזי. אנו משתמשים בזיכרון שלנו של התמונה אבל לא בתמונה שנוצרה על ידי זיכרון.

ההישארות הזאת בקשר עם העולם הפיזי על-ידי חוט מקשר היא כלי חשוב מאד – היא מונעת מאתנו ללכת לאיבוד בתחום של שינוי-צורה ורבגוניות.

אנחנו חייבים לשים לב שבגלל שאנחנו משתמשים רק במעט מהזיכרון שלנו צלב הוורדים שנוצר בדרך זו לא ‘נראה’ כמו שצלב ורדים נראה בעולם האמיתי, וככול שפחות כן טוב יותר. עדיף שנרגיש ונחוש אותו כפי שאנחנו עושים עם בבואת-גרר כמשהו אשר דורש ריכוז גבוה כדי לתפוש אותו ולהחזיקו. תהיה לו האיכות של בבואת-גרר, אבל כזאת שאנו יצרנו ויכולים לשלוט בה.

ברגע שזה ניצב כחי לפנינו והפרדנו את עצמנו ממנו, אנחנו צריכים לבלוע אותו, לעכל אותו, לשבור אותו, בדיוק כפי שהדם שלנו הורס את המזון שאנו לוקחים לתוכנו. אנחנו צריכים להרגיש בתוכנו את המהות של היצירה שלנו כפי שאנו עושים בעיכול מזון.

‘זה עתה אכלתי והמזון כבר לא מולי אלא בתוכי, ואני מלא.’

עכשיו נשב במרחב הזה בשקט ועם ריכוז עמוק והתמקדות בתוך התחום האמצעי הזה נחוש-נרגיש את החום בידיים שלנו. נאפשר לחום לנוע לזרועותינו וללבבותינו. נרגיש את לבבותינו מתחממים. נעביר את החום הזה לרגלינו. בחזרה שוב ללבבותינו ולראשינו. נמשיך להתרכז במרחב האמצעי בזמן שאנחנו עושים את זה.

כעת ננסה לדמיין שהחום הזה מלא באור. והאור והחום נעים דרכנו, אנחנו לוקחים אותם לידיים והרגליים שלנו ושוב ללב ולגרון והראש. אנחנו חשים איך אנחנו עמוד של חמימות ואור; ללא החום הזה לא היינו כשירים לתודעה, הניצוץ המאיר אותנו מבפנים.

עתה נפקח את עינינו וניקח רגע להתאמה.

ניקח את הזרע ונחיל עליו את כל מה שלמדנו.

הביטו בזרע במבט זורם, מעט לא ממוקד – לא רחוק מדי החוצה ולא קרוב מדי פנימה – בתחום התיכון.

אפשרו לחום והאור שלכם להשתפך החוצה מכם אל הזרע.

כאשר אתם מסתכלים מסביב לזה חישבו לעצמכם (מבלי לאפשר למחשבות אחרות כלשהן לפגוע בזה): הזרע הזה אוצר בתוכו את כל מה שהצמח יוכל להיות יום אחד, כאשר יום יבוא והזרע יעשה לעץ התר אחר חום השמש; שבזרע הזעיר הזה יש חום כמו חום השמש וכך החום של השמש מושך אותו. החום הזה הוא החיים המחזיקים את ה’שרטוט האדריכלי’ עבור הצמח בתוך הזרע, זאת ‘טיפה’ של שמש בתוך הצמח.

אבל לצמח יש לא רק חום וחיים אלא גם אור כמו השמש. אתם יכולים להתחיל לראות את האור הזה אם אתם מרשים לעצמכם להרגיש איך החום והחיים האלו הם גם בכם, אם אתם מרשים לעצמכם ‘לחוש’ את החום הזה. בתוככם, יש לכם חיים, חום וגם אור. יש לכם את השמש בתוככם! החיים הללו, החום והאור היו פעם זרע – עובר – והוא הכיל את כל מה שנהייתם ועדיין צפויים להיות. אתם חולקים את החיים, החום והאור עם הצמח. חושו את החום, החיים החמים שלכם ואפשרו להם להתאחד עם החיים החמים של הצמח.

התאחדות עם החיים, החום והאור של ישות היא בעת ובעונה אחת מתן אפשרות לישות להיכנס לתוכנו. ככה הופכת חשיבה אינטואיטיבית לאינטואיציה – זהו ביטוי של האהבה העליונה. ככול שהתודעה שיש לנו של הישות שבפנינו גדולה יותר, האהבה גבוהה יותר ואנחנו מבינים אותה יותר.

נסיים על-ידי תחושת החמימות הזו כהכרת תודה.

בתורת הסוד משמעות הדבר היא שנעשינו לגלגל המזלות, שהקפנו את מה ששאפנו לראות, יצאנו מגופינו הפיזיים והאתריים, והגופים האסטרליים והאני שלנו כבר הבינו את מה שאנחנו תופשים והתאחדו עמו.

חושו את תחושת היציאה במודע מתוך עצמכם! זה רק צעד קטן ועדיין זינוק ענק לאנושות!

זהו, אפשר לומר, הצעד הראשון במודע לתוך העולם הרוחני החיצוני שקיים מעבר לעולם הפיזי אשר בו אנחנו תמיד שקועים – אוקיינוס ​​הוויית הרוח.

תחשבו על הגפיים – הן נושאות אותנו דרך עולם החלל, ולזה אנו קוראים הגוף הפיזי שלנו, אבל יש לנו גם את מערכת העצבים הלימבית במוח שלנו, באותו החלק במוחנו, אנו מוצאים בין השאר את היחסים בין בלוטת האצטרובל ובלוטת יותרת המוח. הבלוטות הללו הן הבלוטות הראשיות, המסדירות כל-מיני תפקודים חיוניים בגוף, אבל קשר הגומלין הרוחני שלהן הוא, אפשר לומר, מה שנקרא בתורת הסוד המזרחית ‘העין השלישית’.

דניס קלוצ’ק בהרצאותיו מצטט את רודולף שטיינר, שאמר שהחלק הזה של המוח הוא הרחם של ‘ההתעברות ללא רבב’.

אסתכן ואומר שכאן אנו מוצאים רמז לפתרון של התנועות והעיצורים שהאדם משתמש בהם בעולם הרוחני כדי להבין את החוויות הרוחניות. המדע הרגיל אומר לנו שהתפקוד היחסי של המערכת הלימבית הוכח כמשרת תפקודים רבים שונים כגון השפעה/רגשות, זיכרון, עיבוד חושי,  תפיסת זמן, תשומת לב, תודעה, אינסטינקטים, שליטה  אוטונומית/וגטטיבית, ופעולות/התנהגות תנועתית – ניתן לומר: תחושה, חשיבה ורצון. זה כאן שהתודעה שלנו של העולם מתעוררת וזה גם כאן שהתודעה שלנו של עולם הרוח מתעוררת. זה כאן שאנחנו מעבים רגש לאור באמצעות יחסי הגומלין של בלוטת האצטרובל ובלוטת יותרת המוח והקשר שלהן לגוף פיזי. במובן מסוים זאת היא הסיבה שאנחנו נשארים קשורים לעיניים, משום שלעיניים יש יחסים מיוחדים עם הגוף האתרי כי השמש יצרה אותן לאור.

“אנו עשויים, באמצעות בוננות-מדיטציה מתאימה, להצליח בחדירת הצגת הדברים של הזיכרון, כלומר, להניח בצד את מה שמפריד אותנו בתוכנו מהגופים האתרי והפיזיים שלנו; אם לאחר מכן נסתכל למטה לגוף האתרי והגוף הפיזי, כך שנתפוש את מה שבדרך כלל טמון מתחת לסף התודעה, נשמע משהו המשמיע קול בתוך הגופים האלה. ומה שנשמע זהו הד של המוזיקה של הספירות, שהאדם קלט בין המוות ללידה מחדש, בירידתו החוצה מהעולם הרוחני האלוהי לתוך מה שניתן לו באמצעות הורשה פיזית על-ידי הורים ואבות קדמונים. בגוף האתרי ובגוף הפיזי מהדהדת המוזיקה של הספירות. ככול שהיא בעלת אופי תנועתי היא מהדהדת בגוף האתרי, ובגוף הפיזי ככול שהיא בעלת טבע של עיצור.”

אנחנו יכולים לומר שמנקודת מבט אחת גם העיצורים וגם התנועות שניהם נמצאים במערכת העצבים הלימבית.

חמש משבע התנועות שרודולף שטיינר נותן לנו, כבר חקרנו בימים האחרונים:

הלך הרוח של הגעה לשער המוות – כאשר אנו נכנסים לאפלת הגוף האתרי.

היכולת להשתנות לישויות אחרות – חקרנו את זה מעט כאשר צללנו לתוך התמונות והתאחדנו עמן וכאשר הפכנו זה עתה למאוחדים עם הזרע.

מקור הרוע – גילינו משהו מזה כאשר חקרנו צבעים משלימים ובבואות-גרר, שהתעוררו בגלל הזיהום הלוציפרי של הגוף האתרי שלנו.

היזכרות מי אנחנו – שמירת זיכרון – כבר חקרנו משהו כזה כאשר המשכנו את הזיכרון של הוורד למשל, בעת יצירת ורד אך ורק מתוך האור האסטרלי במהלך מדיטציה.

הבנת המשמעות של דברים – חיים ואריגה עם המילה הקוסמית אנחנו עדיין צריכים להבין.

התנועה הזו דורשת שנהיה החוצה ופנימה. אנחנו הולכים וגדלים אל העולם הרוחני והעולם הרוחני גדל לתוכנו.

כדי לתת לכם לטעום מזה הייתי רוצה שתפנו לאדם שעל-ידכם – ברכו אותו לשלום, הסתכלו עליו בקצרה עם מבט היקפי למשך רגע ועצמו את עיניכם. הייתי רוצה שתציינו לעצמכם את מה שאתם רואים בתוככם באותו התחום התיכון. האם אתם רואים שם חותם?

אנחנו תמיד יוצרים את בבואות-הגרר האלה האחד של השני בתוך עצמנו – אלו הן, אפשר לומר, התמונות האמיתיות של נפש ורוח הזולת – המילה של האחר. כדי לעשות זאת היינו צריכים להיכנס זה לתוך זה.

קהילה אמיתית מבינה שאנחנו נמצאים תמיד בכל האחרים – בתוכנו אנו מוצאים את האחר – בזולת אנחנו מוצאים את עצמנו, בדיוק כמו שראינו אתמול, בתוכנו אנו מוצאים את העולם ובעולם, כמו שראינו היום, אנו מוצאים את עצמנו.

אם אנו מאפשרים אז לצורה הזו של הזולת להימוג לתוך דממה כפי שאנו עושים עם בבואת-הגרר –  אז יש לנו את האפשרות למצוא את עמנואל באחר – המילה!

מה אודות היצירה של בית המקדש?

במאה השבע-עשרה המלומד הגרמני הישועי אנתנסיוס קירכר (Anasthasius Kircher) היה הראשון לגלות את הסוד של פנס הקסם. זה היה סוד מסוכן כי הוא הראה כיצד עם תודעה של הרצון היצירתי האדם יכול להיות בעל עוצמה על אחרים באמצעות כוחות הרצון שלו. הרצון הושווה לפנס המקרין אל תוך החשכה, שקופיות (מחשבות יצירתית) הוצבו כנגד האור הזה והן נפלו על קיר ריק ושוקפו בחזרה על-ידו.

אדם יכול ללמד את עצמו להשתמש ברצונו כדי לשנות את דעתם של אחרים או כדי להביא לתוצאות – ההבנה הישועית הזאת של הפעלת הרצון בעורמה היא זאת שנתנה את האפשרות לישועים ‘להמיר את דתם’ של כל כך הרבה אנשים לסוג שלהם של ‘נצרות’; באמצעות שיר, תפילה, מדיטציה, טכס, וכוונה, ישועי היה יכול להיכנס מתחת לרמת התודעה ולתפעל את האדם המושפע באמצעות כוח הרצון שלו – היפנוזה.

רוזנקרויצרי אחד חשף במאה השמונה-עשרה את העבודה של קירכר כאמצעי הגנה על נפשות. זה היה רוזן קליוסטרו (Count Cagliostro), אלכימאי מושמץ מאד. הוא המציא דרך להראות איך ‘האור’ של הרצון יכול ליצור רושם לתוך העולם ומופעי פנס הקסם שלו הרשימו מאד הרבה אנשים שמצאו את זה מזעזע ביותר. למעשה אנחנו מוצאים את היסודות של זה כיום בקולנוע.

ברוזנקרויצריזם, רצונו של אדם אחר הוא מקודש. שימוש בכוח הרצון כדי לשלוט באחרים זה רע. המקור של כל הרוע, הוא הידיעה איך לשנות אדם אחד לאדם אחר כך שבאמצעות הידיעה איך האדם ‘מתקתק’ אפשר לשלוט בו. אבל לטוב-הלב יש את הכוח לשנות רוע כאשר אנו הופכים להיות שותפים ליצירה עם ישויות גבוהות.

תרגיל פשוט יכול להראות לכם איך אתם תמיד יוצרים בעולם, על-ידי יצירת רשמים עם כל מחשבה, תחושה ופעולה, לתוך המארג של העולם הרוחני הגובל בעולם הפיזי.

בבקשה כווננו את עצמכם לחלל הפנימי שלכם שוב. תמצאו את נקודת האמצע ותיצרו נקודה כחולה מלא-כלום. כאשר יצרתם אותה במידה מספקת פקחו את עיניכם ותבהו בדף ריק.

מה אתם רואים?

הרצון שלכם הקרין את התחושה/מחשבה שלכם כלפי חוץ והם הוטבעו בעולם. זה היה תרגיל הידוע לעוסקים בתורת הנסתר.

“מי שמודע עכשיו למה שהוא החשמל, יודע שיש משהו חי בתוכו אשר, במצב קפוא, יוצר את האטום. כאן הוא הגשר מהחשיבה האנושית לאטום. הוא ילמד לדעת את אבני הבניין של העולם הפיזי; הן יחידות זעירות-מונדות מעובות, חשמל מעובה. באותו הרגע שבו בני אדם מבינים את האמת הנסתרת היסודית הזאת אודות המחשבה, החשמל והאטום, ממש באותו רגע הם יבינו משהו, שהוא בעל חשיבות עליונה לעתיד ולכל התקופה הפוסט-אטלנטית השישית. הם ילמדו איך לבנות עם אטומים באמצעות כוח החשיבה.”[1]

אפשר לומר שה’בנייה’ הזאת קשורה ישירות לקבוצת כוכבי גלגל-המזלות של העיצורים שלנו, אשר מנקודת מבט אחרת, קשורה לצבעים.

אזכיר לכם שאנו לא רק שומעים את העולם הרוחני מדבר, אלא שאנחנו מדברים מבחינה רוחנית אל העולם – המילה: עם כל מחשבה, תחושה ופעולה, אנו חוקקים עם אור. וכתוצאה מהמילה הרוחנית הזאת אנו הופכים להיות יוצרים של בית המקדש החיצוני – המקדש העתידי של ירושלים החדשה.

וכפי שכמו בעליונים כך בתחתונים – אנחנו לא רק נהיים יוצרים של בית המקדש העתידי של האנושות, אנו הופכים להיות יוצרים של בית המקדש הפנימי שלנו!

עכשיו אנחנו מתחילים להבין את המנטרה השנייה.

בועז:

אם תעבה תחושה לאור תחשוף את הכוח המעצב.

אם תממש רצון לישות תיצור בקיום העולם.

יכין:

במחשבה טהורה תמצא את העצמי שיכול לחוות את עצמו.

אם תמיר את המחשבות האלה לתמונה תתנסה בחוכמה יצירתית.

בועז:

אם תעבה תחושה לאור תחשוף את הכוח המעצב.

אם תממש רצון לישות תיצור בקיום העולם.

—————————————————————————————-

הערות:

[1] הרצאת רודולף שטיינר התשיעית בסדרה ‘אגדת מקדש’ – ‘מהותה ומשימתה של הבנייה החופשית מנקודת המבט של מדע הרוח’, ברלין, השש-עשרה בדצמבר 1904, 93GA.

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA093/English/RSP1985/19041216p01.html#sthash.umedvEXF.dpuf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *