שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
כרך 2
פרק 104
מתכני השיעורים האזוטריים
מינכן 26.02.1912
זה טבעי שבמהלך השנים ההרצאות האזוטריות שלנו יהיו מורכבות יותר ויותר וייבנו על הרצאות שכבר ניתנו. אך מכיוון שתנועתנו האזוטרית הולכת וגדלה בהתמדה, החיסרון העיקרי בכך הוא שהדברים נעשים מעט שטחיים. האידיאל יהיה לקיים קבוצה קטנה ששואפת להעמיק יותר ויותר. אחת הדרכים לנטרל שטחיות זו תהיה אם חברים חדשים יפנו באמון לאלה שהאזינו במשך שנים להרצאות אלו וכך יתעדכנו. באופן כללי, זה יהיה טוב אם אנשים יפטפטו פחות ויחשבו יותר על הפצת התורות האזוטריות בחוגים שלנו וגם על הפנמתן. אין זה נכון עבור כל כך הרבה מחברינו לרכז את אמונם באדם אחד, כלומר, בעיקר בי ככלי הקרמתי פחות או יותר להפצת התלמודים. על המצטרפים החדשים לפנות באמון לחברים מבוגרים בעניינים אישיים ויומיומיים, וממני לקבל רק עצות בשאלות של התפתחות אזוטרית. אמון הוא גורם חשוב מאוד בחיים של לשכה [lodge], והיכולת לתת ייעוץ גוברת אצל אלה שמבקשים אחר זאת. יש לנו בתנועתנו רופאים רבים עליהם אני סומך לחלוטין, כפי שתמיד ניתן לראות. חברינו יכולים לפנות אליהם בענייני בריאות רבים. יש חיים אזוטריים חזקים במיוחד במקום הזה ונעשית עבודה מושלמת. כמובן שנוצרת מגרעת מנוגדת כלשהי, במיוחד מחמת כניסתם של אנשים שלא מבינים עד כמה רציניים וקדושים החיים האזוטריים. זה לא יכול להיות שמישהו שהתמסר לחיים אזוטריים יחשוב לעזוב אותם מסיבה חיצונית, כי זה רק מוכיח עד כמה מההתחלה ההחלטה שלו לא הייתה ממש כנה. קארמה יוצרת גורל סמוי עבור אנשים מסוימים ברגע שהם הופכים לאזוטריים כדי שיוכלו להעביר את תרגיליהם למרכז חייהם. אחרים נתקלים באירועים שהם לא יכולים להביא להרמוניה עם חייהם האזוטריים, לעיתים במידה כה רבה עד שחייהם האזוטריים סובלים מכך. כמובן, האידיאל יהיה אם אנו נקרין על כל חיינו מהמרכז האזוטרי שלנו, אם תמיד נכוון את מבטנו אליו. דבר הפוגע במיוחד בהתפתחות אזוטרית הוא הביקורת הבלתי נבדקת, השטחית ולכן לא נכונה באופן אובייקטיבי, שאנו מפנים לעיתים קרובות לאנשים. אני לא אומר שביקורת היא לא נכונה, אך תמיד יש להפנותה לעובדות ולא לאנשים שאותם במקרה לא אוהבים.
נראה שהתרגילים שלנו נראים מאוד פשוטים, ובכל זאת הם משהו שפועל עלינו חזק יותר מכל מה שאנחנו יכולים להיתקל בו בחיים. מה הם מביאים? דרכם אנו אמורים לרופף את גופנו האתרי מבפנים ולשלוף אותו החוצה. בשלב כלשהו בתרגילנו זה יקרה שאנחנו כבר לא נראה, לא נשמע ולא נרגיש, וזה קורה דרך התרופפות הגוף האתרי. ישנן שיטות רבות להוציא את הגוף האתרי החוצה, אך שיטות חיצוניות כאלה שאינן מבוססות על מדיטציה מזיקות לאיברים, מכיוון שהגוף האתרי נדחה מבחוץ, למשל על ידי העיניים, ואז הן סובלות מכך. רק כוחות מסוימים משוחררים על ידי הנסיגה המדיטטיבית, כך שנותר מספיק מהם כדי לשמור על תפקודים ביולוגיים. כאשר אנו נכנסים למצב זה של אי שמיעת דברים וכו', עזבנו את גופנו הפיזי. למרות שרבים מאיתנו עושים תרגילים אלה במשך שנים, לא הצלחנו לעשות זאת. מדוע לא?
אנשים מקבלים תחושה לא נוחה לפני שהם עוזבים את גופם, ולכן הם מתנגדים לכך באופן אינסטינקטיבי. אדם מתנגד ליציאה זו מהגוף האתרי יותר מכל דבר אחר. אפילו לחשוב על זה מעכב זאת. רתיעה מיידית זו כאשר התחושה הזו מתגברת היא כמעט כמו תנועת רפלקס. הסיבה להתנגדות זו היא שכאשר אדם פיתח מספיק עוצמה בכדי לעזוב את גופו, הוא פתאום מבין איזה מקדש נשגב ונפלא הוא גוף זה על כל איבריו, ואז כשהוא מסתכל על מה שיצא הוא רואה שזוהי תולעת מכוערת, ותולעת זו יוצרת התנגדות מכיוון שהוא המום מכיעורו שלו. אז נבין עד כמה הדרך לשלמות היא אינסופית.
אנו מקבלים כוח באמצעות התרגילים שלנו, וזה אמור לזרום מבפנים. מישהו יכול לומר לנו: שום דבר לא זורם בתוכי. וזה לא מפתיע אם הוא לא עושה את תרגיליו באופן מספיק אנרגטי ואם הוא מדרג תחומי עניין רבים גבוה יותר מעבודתו האזוטרית.
התחושה הראשונה שאנו עוברים בזמן של התרופפות הגוף האתרי היא כבדות במוח ובגוף הפיזי כולו, כך שאנו מרגישים שהוא משקל שאינו שייך לנו. אנו מרגישים כי המבנה הנפלא הזה שהוא הדבר הגדול ביותר בנו נחלש ומתכלה. יצרנו זאת כך. ישויות אלוהיות הפכו אותו למושלם יותר ויותר מאז שבתאי, וכוחות שבתאי והשמש בו הם מבנים שיחזיקו אותו. אך הכנסנו לתוכו משהו עם כוחות הירח, דברים אסטרליים וכוחות האדמה. האני מפנה את הכוחות האלה החוצה על מנת להעביר תפיסות לאני דרך איברי החישה. כעת במהלך אימוני התלמיד הוא מרגיש שחושיו הם כוח הרסני, חומר רעיל המוחדר לאורגניזם שלו. בדיוק כמו ששולבו הגוף האסטרלי והאני, כך גם מערכת העצבים, המוח והחושים נאלצו להשתנות כך שלא יוכלו לקבל מבחוץ את מה שזרם דרכם קודם לכן מבפנים. ברגע זה מבינים את סיבת המוות האמיתית, ובמיסטריות העתיקות כינו זאת: התייצבות בשער המוות.
כעת אמור האני להפוך שוב לטוב את כל הדברים שהוא עשה בשוגג ולהביא לשלמות את כל גופיו כך שיהיה אדם אמיתי. נכון שלעיתים קרובות לא משתמשים בביטוי "אדם" במובן הגבוה שעומד באמת בבסיסו, אך על תלמיד תורת הנסתר תמיד להתבונן בהפיכת עצמו לאדם כשאיפתו הגבוהה ביותר. לכן עלינו לתת לכל הדברים הלא מושלמים למות במי ששמו כה קדוש בעינינו עד שלא נקרא בשמו, כדי לחזור שוב לחיים במושלם, ברוח הקודש.