29 מכתבים ו'מחשבות מנחות' אל החברה האנתרופוסופית

רודולף שטיינר

דורנאך 1924/25

GA26

תרגום מאנגלית: עלי אלון

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

הספר יצא בהוצאת חירות: ראו כאן

מכתב 11

לפני הדלת של תור נפש-התודעה

עיון שני:

כיצד מתערבים כוחות מיכאל בשלב המוקדם של תור נפש-התודעה

במהלך הזמן בו פילסה לה נתיב נפש-התודעה אל האבולוציה של האדם על האדמה, התקשו ישויות העולם הרוחי, הסמוכות לחיים הארציים, להתקרב לאנושות. התרחשויות על האדמה מתהוות בצורה המראה שנדרשים תנאים מיוחדים על מנת לפלס ולסלול דרך מהרוח אל חייו הפיסיים של האדם. מצד שני, עצם המהות שנוטלים הם מראה, ולעיתים תכופות באורח מאיר עיניים ביותר, באיזו אנרגיה, כאשר כוחות מהעבר עדיין פעילים וכוחות של העתיד מתחילים לפעול, נאבק כוח רוחי אחד כנגד כוח רוחי אחר כדי למצוא פתח אל החיים הארציים של האנושות.

הנה מתחילה מלחמה בין צרפת לאנגליה הנמשכת משנת 1339 ועד שנת 1453 ובמשך למעלה ממאה שנה הופכת הכל לאנדרלמוסיה. אנדרלמוסיה כללית זו, הנובעת מזרם רוחי מוגדר שאינו אוהד להתפתחות האדם, שמה מעצורים בדרכם של מאורעות מסוימים שהיו יכולים להביא את נפש-התודעה הרבה יותר מהר אל האנושות אילו לא היו קיימים המעצורים הללו. צ'וטר (שמת בשנת 1400 אחר הספירה) ייסד את הספרות האנגלית. כשחושב אדם על כל מה שייסוד ספרות זו הסב לתוצאות הרוחניות עבור אירופה, הרי שאינו יכול אלא לציין שמאורע כזה לא היה עשוי להתפתח בחירות מתוך קווי מסגרתו אלא מוכרח היה לקרות בלב טרדותיה של מלחמה. נוסף לכך קיימת העובדה שכבר לפני כן, כלומר בשנת 1215 לאחר הספירה, החלה אותה נטיית מחשבה פוליטית באנגליה שתהא מקבלת את חותמה הנאות מנפש-התודעה.

ההתפתחויות הנוספות של מאורע זה שוכנות אף הן בינות למבוכותיה של מלחמה. עניין לנו בתקופה בה אותם כוחות רוחיים, שמגמתם לפתח את האדם בנתיבים בהם יועד לראשונה על ידי העומדים מעליהם בהיררכיה הרוחית האלוהית, ניצבים פנים אל פנים מול יריביהם שבצד השני. יריבים אלה מגמת פניהם להסיט את האדם לנתיבים שונים מהללו שיועדו לו מההתחלה, כי אז לא יהא לאל ידו לעשות שימוש בכוחות של ראשיתו להתפתחותו שלעתיד לבוא.

ילדותו הקוסמית לא תישא עבורו שום פרי. היא תהא חלק מישותו שתיבש יותר ויותר. התוצאה תהיה שהאדם עלול היה ליפול קורבן לכוחות הלוציפריים או האהרימניים ושהאבולוציה המיוחדת והייחודית שלו תילקח ממנו. אילו היו מצליחים יריביה של האנושות לא רק לשים מכשולים בדרך, אלא אף לקצור הצלחה מוחלטת כי אז עלולה היתה שלא לצאת אל הפועל כלל כניסתה של נפש-התודעה.

מאורע המציג בבהירות ראויה לציון את התערבותם של שגרירים רוחיים בעניינים הארציים מהווה חלקה של ז'אן דארק, העלמה מאורלאנס וגורלה (1431-1412). מה שהיא עשתה, באשר לה עצמה, הרי שקיימים דחפים לכך בתשתיות התת-הכרתיות המונחות ביסוד נפשה. היא צועדת כבעיוורון אחר הרחשושים מהעולם הרוחי. על האדמה שוררת אנדרלמוסיה המהממת שוב ושוב במגמה למנוע את בואו של תור התודעה. מיכאל מוכרח להכין את הדרך למשימתו העתידה להגיע מהעולם הרוחי. הוא יכול לעשות זאת במוצאו נפשות אנוש המוכנות לקבל את האימפולסים שלו. העלמה מאורלאנס מהווה נפש כזאת. הוא אף פועל במאורעות כמלחמה שבין אנגליה לצרפת ונערך מול יריבו שבצד האהרימני, על אף שנעשה הדבר בדרגות אפשרות פחותות יותר ויותר ואף לא יהא ניכר בחיים ההיסטוריים החיצונים בנפשות רבות אחרות זולת ז'אן דארק. אודות העוינות שהוא פוגש מהיריב הלוציפרי במשך תקופה זו דובר בעיון הקודם. אך ניתן לראות יריב זה בפעולה באופן מיוחד בכל מהלך המאורעות שהתרחשו לאחר הופעתה של העלמה על הבמה. כל מה שהתרחש מראה פשוט שבני אדם היו במבוכה ולא ידעו עוד כיצד יש להתייחס להתערבות כזאת מצד העולם הרוחי בענייני אנוש, התערבות שניתן היה להבינה מצד נפשותיהם של בני האדם ואף להינטל לרצונותיהם בזמנים קדומים יותר כאשר הבנה אימגינטיבית היתה קיימת עדיין ביניהם. הגישה הקודמת להתעכבויות כאלה נעשתה בלתי אפשרית הואיל והנפש השכלית או האינטלקטואלית חדלה להיות פעילה. אל הגישה ההולמת את נפש-התודעה עדיין לא הגיעו אז, ואף כיום לא הושג הדבר.

ארע, על כן, שעיצובה של אירופה באותה עת הוצא לפועל על ידי העולם הרוחי מבלי שתהא לבני האדם השגת המתרחש ומבלי שכל מה שהם השתדלו לעשות תהא לו השפעה כלשהי בתהליך שראוי להזכירו.

צריך אדם אך לצייר לעצמו תמונה שכלית של מה שהיה עלול לקרות במאה ה-15 אילו העלמה מאורלאנס לא היתה, ולהכיר מיד בחשיבותו של מאורע זה בו הנציג השורר היה העולם הרוחי. ישנם אמנם אנשים המנסים להסביר תופעה כזאת בחומריות. באשר לאנשים כאלה לא ניתן להגיע עימם לשום תמימות דעים הגיונית עקב עיוותם בכוונה של כל מה שבבירור הוא רוחי והענקתם לו אספקט חומרי.

פשוט הדבר לראות אפילו ממאבקים רוחיים מסוימים שבהם מעורבות נפשותיהם של בני האדם, שבני האדם אינם מסוגלים למצוא דרכם ללא קשיים מרובים אל ספירת הרוח האלוהית אף אם יבקשו זאת בכוונה רבה. אלה הם קשיים שלא היו קיימים בזמנים בהם ניתן היה עדיין לרכוש ראיה פנימית דרך אימגינציות. על מנת להבין נכון את משמעות הדבר שכאן, יש לזרוק אור בהביטנו באנשים הבולטים כהוגי דעות פילוסופיים. אין לראות את הפילוסוף מנקודת הראות של השפעתו על בני דורו בלבד ומהו מספר האנשים שאימצו לעצמם את רעיונותיו. בעצם מהווה הוא את הביטוי של דורו בהתגלות אישית. הפילוסוף מכניס לתוך רעיונותיו את מה שחלקם הגדול של בני האדם נושאים בחובם בלא מודעות כנטיית נפש, כתחושות בלתי מודעות וכרחשושי חיים. כשם שהמדחום רושם את הטמפרטורה של הסביבה כך הוא רושם את התנאים המנטליים של תקופתו. הפילוסופים מהווים את הגורם לפסיכולוגיה של תקופתם באותה מידה כשם שהמדחום מהווה את הגורם לטמפרטורה של סביבתו.

בהנחה יסודית זו הבה נתבונן בפילוסוף רנה ד'קארט שיצירתו נתחמת בעת בה תור התודעה כבר החל (1596-1650). התמיכה הדקה האחת עליה משעין הוא את זיקתו לעולם הרוחי היא ההכרה הפנימית: "אני חושב, משמע, אני קיים!" בתודעת העצמיות, באני המרכזי, מנסה הוא לגלות את המציאות, וזאת נמדדת ממה שעשויה נפש-התודעה בלבד לומר לו. בשאר בעיות הרוח הוא מבקש לזרוק אור על ידי השיטה האינטלקטואלית, בבחינת הוודאות של תודעתו העצמית בהתייחסות לוודאותם של דברים אחרים. הוא חוקר ודורש בכל מקרה באשר לאמיתות המועברות אליו באורח היסטורי: האם כה ברורות ונהירות הן כמו ה-"אני חושב, משמע, אני קיים". כשהוא יכול לאשר זאת או אז הוא מקבל אותן. באורח חשיבה כזה בנפש אנוש האין הרוח מסולקת מכל סוג של השקפה הנושאת זיקה של ממש לעצמים שבעולם? התגלות הרוח פורשת את תמיכתה הנשענת על חודה של מחט בתודעת העצמיות.

שום דבר אחר בצורה המיידית של הופעתו, אינו מגלה את הרוח. על מה ששוכן מחוץ לתודעת העצמיות שום אור של התגלות רוח אינו יכול להיזרק, אלא בתיווך האינטלקט הפועל בנפש-התודעה. האדם של תקופה זו כמו יוצק עדיין מסביבו את התכולה הכמעט מרוקנת של נפש-התודעה שלו בכמיהה מתעצמת לעבר העולם הרוחי, כקרן אור דקיקה המגיחה משם. ישויות עולם הרוח שעל גבולותיו המיידיים של העולם הארצי ונפשות האדם שעל האדמה מתקשים להתכנס יחדיו.

הכנותיו העל-חושיות של מיכאל לשליחותו בעתיד מתקשרות לנפש אנוש בקשיים עצומים ביותר. נבין באורח מקיף את אופיו המיוחד של הלך-הנפש המוצא ביטויו בד'קארט, אם נשווה בין פילוסוף זה לבין אוגוסטין, שבאשר לניסוח חיצוני משתמש באותה נקודת משען להכרתו בעולם הרוחי כמו ד'קארט. אלא שבאשר לאוגוסטין נעשה הדבר מתוך כוח שכולו אימגינטיבי של הנפש האינטלקטואלית או השכלית (הוא חי מ-354 עד 430 לאחר הספירה). אנשים מוצאים, ובצדק, חפיפה בין אוגוסטין לבין ד'קארט. אלא שהאינטלקט של אוגוסטין מהווה שריד אחרון של האינטלקט הקוסמי, בשעה שזה של ד'קארט מהווה אינטלקט שהחל כבר לפלס לו נתיב אל נפש אנוש אינדיבידואלית. בדיוק באותה דרך בה נפש אנוש ערכה מסעותיה בחיפושיה מאוגוסטין ועד ד'קארט, ניתן לראות כיצד נעלם האופי הקוסמי של כוחות המחשבה וכיצד הוא מופיע מחדש בנפש האדם. ויחד עם זאת, ניתן לראות בעת ובעונה אחת, באלו קשיים ניתן למיכאל ולנפש האדם להיפגש יחדיו על מנת שמיכאל יוכל לכונן באדם את מה שכונן פעם בקוסמוס. הכוחות הלוציפריים והאהרימניים עסוקים שניהם בפעילותם למנוע את אותה פגישה. הכוחות הלוציפריים יניחו לאותם דברים בלבד, שהיו שלו בילדותו הקוסמית, לבוא לידי גילוי באדם. הכוחות האהרימניים, כיריביהם אך בעת ובעונה אחת בשיתוף פעולה עימהם, מעוניינים לפתח את אותם כוחות בלבד הנרכשים בתקופות מאוחרות יותר של העולם ולעזוב את הילדות הקוסמית לנבילה ויובש. בנסיבות כאלה של קשיים מתעצמים המשיכו נפשותיהם של בני האדם באירופה לעכל אותם דחפים רוחיים שפילסו להם דרך בעד מסעי הצלב בצורת רעיונות עתיקים ותפיסות עולם מהמזרח ואל המערב. ברעיונות אלה שכנו כוחותיו של מיכאל בעוצמה מיוחדת. תפיסות עולם אלה נשלטו על ידי האינטליגנציה הקוסמית של מיכאל בה הוא היה המושל עוד מתורשה רוחית קדומה. כיצד תיטולנה נפשות אנוש את הרעיונות הללו ואת תפיסות העולם הללו אם מצוי פער כזה בין נפשות אלה לבין כוחות העולם הרוחי? רעיונות ותפיסות אלה מקומם בניצנים הראשונים החלושים עדיין של נפש-התודעה. מצד אחד נפגשו רעיונות ותפיסות אלה במעצור שהושם על ידי ההתפתחות החלשה עדיין של נפש-התודעה, הם השקיעו את כוחה של נפש-התודעה, הם פגעו בכוחה. ומצד שני לא עוד נפגשו בתודעה ששאפה עוצמתה מאימגינציה. נפש אנוש לא יכלה עוד להתלכד עימם בראיה פנימית מלאה. האנשים נטלום בשטחיות מסוימת או כאמונות טפלות. יש לראות בבירור תכליתי את הלך רוחם של בני אדם אלה, כדי להבין תנועות מחשבה אלה שמצד אחד מתקשרים לשמות כמו: ויקליף, הוס ואחרים ומצד שני לכינוי: רוזנקרויציאניזם.

מחשבות מנחות למכתב 11

1. בתחילת תור התודעה מפתחת נפש אנוש את כוחותיה האינטלקטואליים עדיין במידה קטנה למדי. מתהווה חוסר זיקה בין כמיהותיה של הנפש במעמקיה הלא מודעים שבתשתיתה לבין מה שעשוי להינתן על ידי הכוחות באזור בו מצוי מיכאל.
2. חוסר זיקה זה פותח פתח לכוחות הלוציפריים לאפשרות מתגברת לנצור את האדם בתחומי הכוחות של ילדותו הקוסמית וכך לגרום להמשך התפתחותו ליטול נתיב אחר מהנתיבים של אותם כוחות רוחיים אלוהיים שעימם היה מלוכד מבראשית ולקחת את נתיבו של לוציפר.
3. כן פותח הוא פתח לאפשרות הולכת וגדלה לכוחות האהרימניים לנתק את האדם מהכוחות של ילדותו הקוסמית ולמשוך אותו אל הספירה שלהם להמשך התפתחותו שם.
4. שני גורמים אלה לא הצליחו במשימתם, כי, למרות הכל, כוחות מיכאל היו מצויים בפעולה. אך על האבולוציה הרוחית של האנושות ניטל להמשיך נתיבה בין אבני הנגף הצצים משני הגורמים הללו ועל כן נעשתה היא למה שמהווה היא עד כה.