כריסטוס בזמן המיסטריה של גולגולתא. כריסטוס במאה העשרים

כריסטוס בזמן המיסטריה של גולגולתא כריסטוס במאה העשרים

רודולף שטיינר

GA152

הרצאה 2

לונדון, 2 במאי 1913

מקור: אתר האינטרנט האמריקאי

Rudolf Steiner Archive & e.Lib – Occult Science and Occult Development

https://wn.rsarchive.org/Lectures/GA/GA0152/19130502p01.html

תרגום מאנגלית לעברית: בן ציון פורת, 2019.

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בתרגום מגרמנית של אלישע אבשלום בספר: עיונים אזוטריים כרך 4

מיסטריית גולגולתא היא הקשה ביותר להבנה מבין כל המיסטריות, אפילו עבור מי שכבר הגיע לשלב מתקדם של ידיעת הנסתר. ומכל האמיתות שנמצאות בטווח השכל האנושי, זאת היא האחת שאפשר בקלות רבה להבין אותה לא נכון. הסיבה לכך היא שהמיסטריה של גולגולתא ​​הייתה אירוע יחיד במינו בכל ההתפתחות של האדמה; בהתפתחות האנושות על האדמה זה היה כוח מניע אדיר שמעולם לא ניתן באותה הדרך ולעולם לא יחזור על עצמו בצורה דומה. השכל האנושי מחפש תמיד קנה-מידה של השוואה שבאמצעותו דברים יכולים להיות מובנים, אבל מה שאין שני לו נוגד כל השוואה ומכיוון שהוא יחיד ומיוחד הוא יהיה קשה מאוד להבנה.

בתנועה האנתרופוסופית השתדלנו לתאר את מיסטריית גולגולתא מנקודות מבט רבות ושונות, אבל ניתן להציג ללא הרף היבטים חדשים ותכונות חדשות של האירוע החשוב הזה בהתפתחות האנושות.

היבט אחד יוצג היום ותשומת הלב תופנה במיוחד למה שבמובן מסוים יכול להיקרא ההתחדשות של מיסטריית גולגולתא בתקופתנו.

אין לראות במיסטריית גולגולתא אירוע נפרד לגמרי מהתפתחות האנושות, אשר יש להתחשב בו רק ביחס לשלוש או שלושים-ושלוש שנים; אנחנו חייבים לזכור שהיא התרחשה בתקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית, בתקופת התרבות היוונית-לטינית, ולהזכיר לעצמנו שההכנה למיסטריה נערכה במהלך כל תקופת ההתפתחות של העם העברי הקדום. מה שקרה באנושות בתקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית היה בעל חשיבות עליונה בקשר למיסטריית גולגולתא; כך גם עבודת יהוה אשר הייתה נהוגה בקרב העברים הקדומים. לכן זה חיוני לקחת בחשבון את טבע הישות שגילתה את עצמה באותם הזמנים בשם יהוה.

האדם של העידן המודרני מביא את האינטלקט שלו להשפיע על כל דבר; הוא רוצה להבין דברים מן ההיבט השכלי. אבל ברגע שבן אדם חוצה את הסף המוביל מעולם החושים לעולמות העל-חושיים, באותו הרגע חדלה האפשרות לתפוס את המציאות באמצעות השכל בלבד. השכל יכול להעניק שירות טוב על האדמה, אבל ברגע שאדם נכנס לעולמות העל-חושיים, למרות שהוא עדיין יכול להיחשב כמכשיר שימושי, כשלעצמו הוא כבר איננו אמצעי לרכישת ידע.

האינטלקט אוהב, מעל לכל, לעשות הבחנות ודורש הגדרות כדי להבין דברים. אלו מכם שלעיתים קרובות עקבו אחר הרצאותיי, שמו לב להיעדר כמעט מוחלט של הגדרות – מכיוון שלא ניתן לתפוס באמצעותן מציאות. יש, כמובן, הגדרות טובות ורעות – חלקן מקיפות, אחרות פחות משביעות רצון. על מנת להבין את הדברים של האדמה, הגדרות עשויות להועיל; אבל כאשר מדובר בהבנת מציאויות – מעל לכל, מציאויות על-חושיות – אי אפשר להגדיר, יש צורך 'לאפיין'; כי אז צריך להתבונן בעובדות ובישויות מכל נקודת יתרון אפשרית. הגדרות הן תמיד חד-צדדיות ומזכירות מישהו שלמד היגיון של בית הספר היווני הישן לפילוסופיה שנעשה בו בעבר מאמץ להגדיר אדם. ניתנה ההגדרה הבאה: 'אדם הוא יצור בעל שתי רגליים ללא נוצות.' למחרת מישהו הביא תרנגולת מרוטה ואמר: 'זהו יצור דו-רגלי ואין לו נוצות; לפיכך זה אדם.' לעיתים קרובות אנחנו יכולים להיזכר בזה כאשר נדרשות הגדרות למשהו כה רב-צדדי ופילוסופי עמוק, עד שההגדרות אינן מספקות וכל מה שניתן לעשות זה לאפיין. בכדי להיות מסוגלים להבדיל בין הישויות השונות בעולמות העל-חושיים, אנשים היו רוצים מעל הכול שיהיו הגדרות. הם שואלים: 'מהי בדיוק ישות זאת או אחרת?', אבל ככל שחודרים עמוק יותר לעולמות העל-חושיים, כך הישויות שם מתמזגות זו בזו; אין עוד תיחום כלשהו וכתוצאה מכך קשה מאוד להבדיל אחת מהאחרת.

מעל לכל, אסור להשאיר את גורם ההתפתחות מחוץ להסבר כאשר חושבים על שמו של יהוה, במיוחד בקשר לשם כריסטוס. אפילו בברית החדשה תמצאו – ובספרים שלי התייחסתי לכך לעיתים קרובות – שביהוה הכריסטוס גילה את עצמו, במידה שהייתה אפשרית בזמנים שלפני מיסטריית גולגולתא.

אם זה מתבקש להשוות בין יהוה לכריסטוס, כדאי לקחת את אור השמש ואור הירח כהמחשה. מהו אור השמש, מהו אור הירח? הם אחד ואותו הדבר, ובכל זאת שונים מאוד. אור השמש זורם מהשמש אבל באור הירח הוא משתקף בחזרה על-ידי הירח. באותו מובן כריסטוס ויהוה הם היינו הך. הכריסטוס הוא כמו אור השמש, יהוה הוא כמו אור הכריסטוס המשתקף ככל שהוא היה יכול לגלות את עצמו לאדמה עם שמו של יהוה, לפני שמיסטריית גולגולתא התרחשה. כאשר אנחנו מהרהרים בישות נשגבה כמו יהוה-כריסטוס, עלינו לחפש בגבהים הרמים של העולם העל-חושי אחר משמעותה האמיתית. במציאות, זאת חוצפה להתקרב לישות כזאת עם מושגים יום-יומיים.

העברים הקדומים השתדלו למצוא דרך לצאת מהקושי הזה. למרות אי התאמתה, החשיבה האנושית עשתה מאמצים ליצור מושג של הישות הנשגבה הזאת. תשומת הלב לא הופנתה ישירות אל יהוה (שם שבעצמו אין לבטאו במילים), אלא לישות שאליה מתייחסת הספרות המערבית שלנו בשם מיכאל. באופן טבעי, אי-הבנה רבה מאד עשויה להתעורר מן ההצהרה הזאת, אבל הדבר בלתי נמנע. אדם אחד יכול לומר: 'זה יעורר את הדעות הקדומות של הכריסטיאנים'; לאחר לא יהיה שום קשר לעניינים כאלה. אף על פי כן הישות שאנו יכולים לכנות אותה בשם מיכאל, אשר שייכת להיררכיה של הארכנג'לוי [מלאכי-עליון] – אין זה חשוב איזה שם נוכל לתת לה – הישות הזאת אכן קיימת. ישנן ישויות רבות באותה דרגה היררכית, אבל הישות המיוחדת הזאת המוכרת במדע הנסתר בשם מיכאל נעלה על חבריה באותה המידה כמו השמש על כוכבי הלכת – נוגה, צדק, כּוֹכַב חַמָּה, שבתאי וכן הלאה.

הוא – מיכאל – הוא הבולט ביותר, הישות המשמעותית ביותר בהיררכיה של הארכנג'לוי. הקדמונים כינו אותו 'הפנים של האל'. כפי שאדם מגלה את עצמו על-ידי מחוותיו והביטוי של פניו, כך במיתולוגיה העתיקה יהוה הובן דרך מיכאל.

יהוה נתן למקודשים העבריים להכיר אותו בצורה כזאת שהם הבינו דבר אשר מעולם לא הצליחו לתפוס בעזרת כוחות ההבנה הרגילים שלהם, כלומר שמיכאל היה אמנם הארשת של יהוה. לפיכך העברים הקדמונים דיברו על יהוה-מיכאל: יהוה הבלתי ניתן לגישה, בלתי ניתן להשגה על-ידי אדם, כשם שמחשבותיו של אדם, צערו ודאגותיו, מוצנעים מאחורי תווי פניו החיצוניים. מיכאל היה הגילוי החיצוני של יהוה, ממש כמו שבישות האנושית הביטוי של האגו שלה ניתן להכרה במצחו ובתווי פניו.

אם כן, אנחנו יכולים לומר שיהוה גילה את עצמו באמצעות מיכאל, אחד מן הארכנג'לוי. הידע של הישות שתוארה לעיל כיהוה לא היה מוגבל רק לעברים הקדומים, אלא היה נפוץ בהרבה. ואם נחקור את חמש מאות השנים האחרונות שלפני התקופה הכריסטיאנית, נמצא שלאורך כל התקופה הזו ניתנה התגלות באמצעות מיכאל. ההתגלות הזאת יכולה להימצא בצורה אחרת באפלטון, סוקרטס, אריסטו, בפילוסופיה היוונית, אפילו בטרגדיות היווניות הקדומות, במהלך חמשת מאות השנים שלפני אירוע גולגולתא.

כאשר בעזרת הידע הנסתר אנחנו משתדלים להאיר את מה שהתרחש בפועל, אנו יכולים לומר שכריסטוס-יהוה הוא ישות אשר ליוותה את האנושות לאורך כל התפתחותה. אולם במהלך התקופות שבאות בזו אחר זו כריסטוס-יהוה חושף את עצמו תמיד דרך ישויות שונות בדרגה זהה למיכאל. הוא בוחר פנים שונות, כביכול, כדי לפנות כלפי האנושות. ובהתאם לכך אחד או אחר מקרב היררכיית הארכנג'לוי נבחר כמתווך בין כריסטוס-יהוה לאנושות, רעיונות ומושגים שונים מאד, דחפים של רגש, דחפי רצון, נחשפים בפני אנשים. ניתן לתאר את כל התקופה שהקיפה את מיסטריית גולגולתא כעידן מיכאל, ומיכאל יכול להיחשב כשליח של יהוה.

במהלך התקופה שקדמה למיסטריית גולגולתא במשך כמעט חמש מאות שנים ונמשכה מספר עשורים לאחר מכן, נשאה צורת התרבות המובילה את חותמו של מיכאל. באמצעות כוחו הוא יצק לתוך האנושות את מה שנועד להיות מועבר באותה תקופה. ואז הגיעו ישויות אחרות שהיו באותה מידה השראה לאנושות מעולמות הרוח – ישויות אחרות בדרגת הארכנג'לוי. כאמור, מיכאל היה הגדול ביותר, האדיר שבהם. לכן עידן מיכאל הוא תמיד המשמעותי ביותר, או אחד המשמעותיים ביותר, שיכול להתרחש בהתפתחות האנושות. כי התקופות של הארכנג'לוי השונים חוזרות על עצמן; ועובדה בעלת חשיבות עליונה היא שכל מלאך-עליון כזה מעניק לעידן את אופיו הבסיסי. הארכנג'לוי האלה הם המנהיגים של האומות והעמים השונים, אבל מכיוון שהם הופכים למנהיגים של תקופות מסוימות, ומכיוון שהם היו מנהיגים גם בעידנים שחלפו, הם נהיו במובן מסוים גם מנהיגי האנושות כולה. [ראו יחסים קארמתיים: מחקרים אזוטריים, הכרך השלישי, הרצאה שביעית: העידן החדש של מיכאל.][1]

באשר למיכאל, חל שינוי; שכן מיכאל עצמו השיג שלב נוסף בהתפתחותו. יש לכך חשיבות רבה, שכן על-פי הידע הנסתר נכנסנו שוב, בעשורים הספורים האחרונים, לתקופה שנמצאת תחת השראת אותה הישות שנתנה השראה לעידן שבו התרחשה מיסטריית גולגולתא. מאז סוף המאה התשע-עשרה, מיכאל יכול להיחשב שוב כמנהיג.

כדי להבין זאת עלינו להתייחס למיסטריית גולגולתא מנקודת מבט אחרת ולשאול את עצמנו: מהו הדבר בעל החשיבות העיקרית במסתורין זה? העובדה החשובה ביותר היא שהישות הנושאת את השם כריסטוס עברה דרך מיסטריית גולגולתא ודרך שער המוות באותו הזמן. מעולם לא, לאורך כל התפתחות האדמה, ניתן היה לדבר על מיסטריית גולגולתא בלי להתחשב בעובדה שהכריסטוס עבר דרך מוות – זאת היא ליבת המסתורין.

ועכשיו תחשבו על חוקי הטבע. ניתן להבין הרבה מאד על-ידי הלימוד שלהם ובעתיד יילמד הרבה יותר, אבל עלינו להיות חולמים ותו-לא אם אנחנו לא מבינים שהבנת החיים ככאלה היא משאת נפש בת השגה רק באמצעות התפתחות ממשית, ולעולם לא רק באמצעות לימוד החוקים האלה. אמת, ישנם כיום חולמים המאמינים שבאמצעות ידע מדעי תושג בסופו של דבר הבנה בסיסית של עיקרון החיים, אבל זה לעולם לא יהיה המצב. במהלך ההתפתחות של האדמה יתגלו חוקים רבים נוספים באמצעות השימוש בחושים, אך עיקרון החיים כשלעצמם לעולם לא יוכל להתגלות בדרך הזאת.

לכן החיים נראים לנו כמשהו שכאן על האדמה אינו נגיש למדע, וכשם שהחיים אינם נגישים לידע האנושי, כך גם המוות אינו נגיש לידע האמיתי שמושג בעולמות העל-חושיים. בעולמות העל-חושיים אין מוות – אנחנו יכולים למות רק על האדמה, בעולם הגשמי – ולאף אחת מן הישויות של דרג היררכי גבוה מזה של האדם אין ידע כלשהו של מוות; הן מכירות רק מצבי תודעה שונים. תודעתן יכולה להיות מופחתת כל כך עד שהיא מזכירה את מצב השינה הארצי שלנו, אבל הן יכולות להתעורר מהשינה הזאת. אין מוות בעולמות הרוחניים, יש רק שינוי תודעתי; והפחד הגדול ביותר שהאדם נשלט על-ידו – הפחד מפני המוות – אינו יכול להיות מורגש על-ידי מי שהתרומם לעולמות העל-חושיים לאחר המוות. ברגע שהוא עובר בשערי המוות הוא במצב של רגישות מוגברת, אבל הוא יכול להתקיים רק במצב תודעה בהיר או מעומעם. זה לא מתקבל על הדעת שישות אנושית בעולם העל-חושי תוכל להיות מתה.

אין מוות עבור אף אחת מהישויות השייכות להיררכיות הגבוהות, למעט היוצאת מן הכלל האחת, הכריסטוס. אבל כדי שישות על-חושית כמו הכריסטוס תוכל להיות מסוגלת לעבור דרך המוות, היא חייבת קודם כל לרדת אל האדמה. ועובדה בעלת חשיבות בלתי ניתנת להערכה במיסטריית גולגולתא היא שישות אשר בתחום הרצון שלה מעולם לא הייתה יכולה לחוות מוות, הייתה צריכה לרדת אל האדמה כדי לעבור התנסות אשר קשורה מטבעה לאדם. וככה נוצר אותו הקשר הפנימי בין האנושות הארצית לכריסטוס, בכך שהישות הזאת עברה דרך המוות כדי לחלוק את גורלה הזה עם האדם. כפי שכבר הדגשתי, המוות היה בעל החשיבות הגדולה ביותר האפשרית, מעל לכל לתקופת ההתפתחות הנוכחית של האדמה. ישות בעלת טבע יחיד במינו שעד אז היה רק ​​קוסמי, אוחדה עם התפתחות האדמה באמצעות מיסטריית גולגולתא, דרך מותו של כריסטוס. בזמן מיסטריית גולגולתא הוא נכנס ממש לתהליך ההתפתחות של האדמה. זה לא היה המצב לפני אותו אירוע, שכן אז הוא היה שייך לקוסמוס בלבד; אבל דרך מיסטריית גולגולתא הוא ירד מהקוסמוס והתאגד עם האדמה. מאז, הוא חי על האדמה, מאוחד עם האדמה באופן שהוא חי בתוך נפשותיהם של בני אדם ומתנסה איתם בחיים על האדמה.

כך כל התקופה שלפני מיסטריית גולגולתא הייתה רק זמן של הכנה בהתפתחותה של האדמה. מיסטריית גולגולתא הקנתה לאדמה את משמעותה ואת מטרתה.

כאשר מיסטריית גולגולתא התרחשה, גופתו הארצית של ישוע מנצרת נמסרה ליסודות של האדמה, ומאותו הזמן ואילך כריסטוס אוחד עם התחום הרוחני של האדמה וחי בתוכו.

כאמור, קשה מאוד לאפיין את מיסטריית גולגולתא מכיוון שאין שום קנה מידה שניתן להשוות אותה ביחס אליו. בכל זאת נשתדל להתקרב אליה מנקודת מבט אחרת.

במשך שלוש השנים לאחר הטבילה בירדן, כריסטוס חי בגופו של ישוע מנצרת כאדם בקרב אנשי האדמה. זאת יכולה להיקרא ההתגלמות הארצית של כריסטוס בגוף אנושי פיזי. כיצד הכריסטוס מתבטא מאז התקופה אשר בה, במיסטריית גולגולתא, הניח הצידה את הגוף הפיזי?

אנחנו חייבים לחשוב באופן טבעי על ישות הכריסטוס כישות נשגבה בצורה בלתי נתפסת, אבל למרות שהוא כה נשגב, הוא בכל זאת הצליח, במהלך שלוש השנים שלאחר הטבילה, לבטא את עצמו בגוף אנושי. אבל באיזו צורה הוא מגלה את עצמו מאז אותה התקופה? הוא כבר לא נמצא בגוף הפיזי, שכן זה נמסר לאדמה הפיזית וכעת הוא חלק ממנה. לאלה שבאמצעות חקר מדע הנסתר פיתחו את הכוח להביט לתוך הדברים האלה, יתגלה שניתן להכיר בישות הזאת כאחת השייכת להיררכיה של המלאכים. כשם שמושיע העולם גילם את עצמו במהלך שלוש השנים שלאחר הטבילה בגוף אנושי – למרות היותו נשגב – כך, מאז אותו הזמן, הוא מגלם את עצמו ישירות כמלאך, כישות רוחנית השייכת למעמד ההיררכי אשר מיד מעל לזה של האנושות. כיוון שכך, הוא היה יכול להימצא תמיד על-ידי אלה שהיו רואים על-חושיים, ככזה, הוא תמיד היה מאוחד עם ההתפתחות. בדיוק כפי שהכריסטוס, כאשר הוא התגלם בגופו של ישוע מנצרת, היה באמת יותר מאדם, כך גם ישות הכריסטוס היא יותר ממלאך – זאת היא צורתה החיצונית בלבד.

אולם העובדה שישות אדירה ונשגבה ירדה מהעולמות הרוחניים ושכנה במשך שלוש שנים בגוף אנושי כוללת גם את העובדה שבמשך התקופה ההיא הישות הזאת עצמה התקדמה שלב נוסף בהתפתחותה.

כאשר ישות כזאת לוקחת צורה אנושית או מלאכית, היא עצמה מתקדמת. וזה מה שציינו בדברנו על ההתפתחות של כריסטוס-יהוה. הכריסטוס הגיע לשלב שבו הוא חושף את עצמו מעתה לא כישות אנושית, לא רק דרך השתקפותו, לא באמצעות השם של יהוה, אלא באופן ישיר. וההבדל הגדול בכל התורות ובכל החוכמה שזרמו להתפתחות האדמה מאז מיסטריית גולגולתא, הוא שבאמצעות בואו של מיכאל – הרוח מיכאל – לאדמה, באמצעות השראתו, האדם יכול להתחיל להבין בהדרגה את כל המשמעות של הכוח המניע של הכריסטוס ומיסטריית גולגולתא. אבל באותה תקופה מוקדמת מיכאל היה שליח יהוה, השתקפות האור של כריסטוס; הוא עדיין לא היה השליח של כריסטוס עצמו.

מיכאל העניק השראה לאנושות במשך כמה מאות שנים, כמעט חמש מאות שנה לפני מיסטריית גולגולתא, כפי שצוין במיסטריות הישנות, על-ידי אפלטון וכן הלאה. אולם זמן קצר לאחר מכן, לאחר שהתרחשה מיסטריית גולגולתא וכריסטוס איחד את עצמו עם התפתחות האדמה, חדל הדחף הישיר של מיכאל. בזמן שבו נכתבו המסמכים הישנים שקיימים ברשותנו בצורת הבשורות – כפי שאמרתי בספרי 'הכריסטיאניות כעובדה מיסטית'[2] – מיכאל עצמו לא היה יכול עוד לעורר השראה באנושות; אבל דרך חבריו בקרב הארכאנג'לוי אנשים קיבלו השראה בדרך כזאת שכוח נפשי רב התקבל באופן לא מודע דרך השראה.

לכותבי הבשורה לא היה כל ידע נסתר ברור בעצמם, שכן האינספירציה של מיכאל הגיעה לסיומה זמן קצר לאחר מיסטריית גולגולתא. הארכנג'לוי האחרים, חבריו של מיכאל, לא יכלו לעורר השראה באנושות באופן שיגרום למיסטריית גולגולתא להיות מובנת. זה מסביר את התפלגות האינספירציות של התורות הכריסטיאניות השונות. הרבה בתורות האלה נוצר בהשראת חבריו של מיכאל; התורות לא היו בהשראת מיכאל עצמו, אבל יש להן את אותו היחס להשראה שלו כמו כוכבי הלכת לשמש האדירה.

רק עכשיו, בעידן שלנו, יש שוב השפעה כזו, השראה ישירה ממיכאל. ההכנה להשראה הישירה הזאת של מיכאל נמשכת מאז המאה השש-עשרה. באותה תקופה זה היה הארכאנג'ל הקרוב ביותר למיכאל שהעניק לאנושות את ההשראה שהובילה להישגים הגדולים של מדעי הטבע בתקופה המודרנית. את מדע הטבע הזה לא ניתן לייחס להשראתו של מיכאל אלא לזאת של אחד מחבריו, לגבריאל. הנטייה של ההשראה המדעית הזו היא ליצור מדע, תמונת עולם המקדמת את ההבנה של העולם החומרי בלבד, וקשורה למוח הפיזי.

במהלך העשורים האחרונים מיכאל תפס את מקומו של מעורר ההשראה הזה למדע, ובכמה מאות השנים הבאות ייתן לעולם משהו שבמובן הרוחני יהיה חשוב לא פחות – לאמיתו של דבר חשוב יותר, מכיוון שהוא רוחני יותר – לאין ערוך יותר חשוב ממדע הפיזיקה שהתקדם משלב לשלב מאז המאה השש-עשרה. כשם שמלאך-עליון בן לווייתו העניק לעולם את המדע, כך גם מיכאל יעניק בעתיד לאנושות ידע רוחני, אשר בו אנו נמצאים כעת רק בתחילת הדרך. כשם שמיכאל נשלח כשליח של יהוה, כהשתקפותו של כריסטוס, חמש מאות שנים לפני מיסטריית גולגולתא בכדי לתת לעידן ההוא את העיקרון המנחה שלו, בדיוק כמו שאז הוא היה עדיין השליח של יהוה, כך עכשיו, עבור העידן שלנו, מיכאל הפך לשליח של הכריסטוס עצמו. ממש כמו שבזמן העברים הקדומים, בזמנים שהיו הכנה ישירה למיסטריית גולגולתא, המקודשים בקרב העברים יכלו לפנות למיכאל כגילוי החיצוני של יהוה, כך אנו יכולים כעת לפנות למיכאל – מי שהיה שליחו של יהוה והפך להיות שליח של הכריסטוס – על מנת לקבל ממנו במהלך מאות השנים הבאות גילויים רוחניים גדלים והולכים אשר ישפכו יותר ויותר אור על מיסטריית גולגולתא. את מה שקרה לפני אלפיים שנה ניתן היה להכיר לעולם רק דרך הפלגים הכריסטיאניים השונים וניתן לחשוף את מעמקיו רק במאה העשרים כאשר, במקום המדע, הידע הרוחני – המתנה שלנו ממיכאל – יקבל הכרה. זה צריך למלא את לבבותינו ברגשות עמוקים למציאות רוחנית בזמננו. נוכל להבין שבמהלך העשורים האחרונים נפתח פתח אשר דרכו יכולה להגיע הבנה.

מיכאל יכול לתת לנו אור רוחני חדש העשוי להיחשב כהשתנות של האור שניתן דרכו בזמן מיסטריית גולגולתא; ובני ימינו יכולים לקבל את האור הזה. אם אנחנו יכולים להבין זאת אנו יכולים להבין את המשמעות של העידן החדש הנובע כעת ממה ששלנו; אנחנו יכולים להיות מודעים לזריחה של ההתגלות הרוחנית שתגיע במאות השנים הבאות לתוך חיי האנושות על האדמה. למעשה, מכיוון שאנשים הפכו לחופשיים יותר מאשר בתקופות קודמות, נוכל באמצעות הרצונות שלנו להתקדם לשלב שבו ההתגלות הזאת תוכל להתקבל.

כעת נתייחס לאירוע בעולמות העליונים שהביא למצב העניינים השונה הזה, לזמן הזה של התחדשות מיסטריית גולגלתא. כאשר אנחנו מסתכלים לאחור אנו זוכרים מה קרה בטבילה על-ידי יוחנן בירדן, כאשר הכריסטוס גילה את עצמו בצורה אנושית, הנראית על האדמה בקרב האנושות. יתר על כן, נמלא את נפשנו במחשבה כיצד, באשר לצורתו החיצונית, כריסטוס איחד אז את עצמו עם ההיררכיה של המלאכים ומאז אותו הזמן חי באופן בלתי נראה בתחום האדמה.

הבה ונזכור את מה שנאמר – בעולמות הבלתי נראים אין מוות. הכריסטוס עצמו, מכיוון שירד לעולמנו, עבר מוות דומה לזה של ישויות אנושיות. כאשר הוא הפך שוב להיות ישות רוחנית, הוא עדיין שמר את הזיכרון של מותו; אבל כישות בדרגת המלאכים אשר בהם הוא המשיך לגלות את עצמו כלפי חוץ, הוא היה יכול לחוות רק צמצום תודעה.

דרך מה שמאז המאה השש-עשרה הפך להכרחי להתפתחות האדמה, קרי ניצחון המדע ברמות גבוהות יותר ויותר, נכנס לכל ההתפתחות של האנושות דבר אשר יש לו משמעות גם לעולמות הבלתי-נראים. עם ניצחון המדע, התעוררו רגשות מטריאליסטיים ואגנוסטיים בעלי עוצמה רבה יותר מכפי שקמו עד כה באנושות. גם בתקופות קדומות יותר היו נטיות מטריאליסטיות אבל לא המטריאליזם העז אשר שרר מאז המאה השש-עשרה. יותר ויותר, כאשר אנשים עברו לעולמות הרוח דרך שער המוות, הם נשאו עימם את התוצאה של רעיונותיהם המטריאליסטיים על האדמה. לאחר המאה השש-עשרה הועברו יותר ויותר זרעים של חומרנות ארצית, והזרעים האלה התפתחו בדרך מסוימת.

הכריסטוס נכנס לגזע העברי העתיק והובל אל מותו בתוכו. הישות המלאכית, אשר הייתה מאז הצורה החיצונית שהכריסטוס נטל על עצמו, סבלה מהכחדה של התודעה במהלך תשע-עשרה מאות השנים המפרידות, כתוצאה מהכוחות המטריאליסטיים המנוגדים שהובאו לעולמות הרוח על-ידי נפשות אנושיות מטריאליסטיות שעברו דרך שער המוות. ההתקפה הזו של חוסר הכרה בעולמות הרוח תוביל לתחיית התודעה של כריסטוס בנפשם של אנשים על האדמה בין לידה למוות במאה העשרים. במובן מסוים ניתן לומר שמאז המאה העשרים ואילך, מה שאבד על-ידי האנושות בצורה של תודעה, יתעורר שוב לראייה על-חושית. בהתחלה רק מעטים, ואז מספר הולך וגדל של בני אדם יוכלו לתפוס במאה העשרים את התגלותו של כריסטוס האתרי – כלומר, כריסטוס בצורת מלאך. זה היה למען האנושות מה שאפשר לכנות ההכחדה של התודעה בעולמות אשר מיד מעל עולמנו הארצי, אשר בהם הכריסטוס היה ניתן לראייה בתקופה שבין מיסטריית גולגולתא ועד ימינו.

בזמן מיסטריית גולגולתא התרחש משהו בפינה הכמעט בלתי ידועה ארץ ישראל, משהו שהיה האירוע הגדול ביותר בכל ההתפתחות של האנושות, אבל זכה רק למעט מאד תשומת לב מאנשי אותה התקופה. אם היה יכול להיות אז דבר כזה, האם אנחנו צריכים להשתומם כאשר אנחנו שומעים מה היו התנאים במאה התשע-עשרה, כאשר אלה שמאז המאה השש-עשרה עברו דרך המוות, התעמתו עם הכריסטוס?

'זרעי המטריאליזם הארצי' אשר נישאו עוד ועוד אל עולם הרוח על-ידי הנפשות שעברו דרך שער המוות מאז המאה השש-עשרה, וגרמו ליותר ויותר אפילה, בנו את 'התחום השחור של המטריאליזם'. כריסטוס לקח את התחום השחור לתוך ישותו במובן של העיקרון המניכאי למטרת השינוי שלו. לישות המלאכית אשר בה הכריסטוס בא לידי ביטוי מאז מיסטריית גולגולתא, התחום השחור גרם ל'מוות על-ידי חנק'. ההקרבה הזאת של כריסטוס במאה התשע-עשרה דומה להשמדה במישור הפיזי באמצעות מיסטריית גולגולתא וניתן לכנות אותה הצליבה השנייה של כריסטוס במישור האתרי. המוות הרוחני הזה בחנק, שגרם להכחדת התודעה של הישות המלאכית הוא חזרה על מיסטריית גולגולתא באותם העולמות שנמצאים מיד מאחורי עולמנו. זה התרחש כדי לאפשר תחייה של תודעת הכריסטוס שהוסתרה קודם לכן בנפש האנושית על האדמה. התחייה הופכת לראייה על-חושית של האנושות במאה העשרים.

כך תודעת הכריסטוס יכולה להיות מאוחדת עם התודעה הארצית של בני אדם מזמננו והלאה לתוך העתיד; כי מות תודעת-הכריסטוס בתחום המלאכים במאה התשע-עשרה מורה על תחיית התודעה הישירה של כריסטוס – כלומר, חיי הכריסטוס יורגשו בנפשותיהם של בני אדם יותר ויותר כהתנסות אישית ישירה החל מהמאה העשרים ואילך.

בדיוק כפי שמעטים אשר הצליחו פעם לקרוא את סימני הזמן ובהתבוננות במיסטריית גולגולתא, היו מסוגלים להבין שהכריסטוס ירד מעולמות הרוח כדי לחיות על האדמה ולהתנסות במוות על מנת שדרך מותו התכנים המאוגדים בתוכו יוכלו לעבור לאדמה, כך אנו מסוגלים לתפוס שבעולמות מסוימים השוכנים מיד מאחורי עולמנו התרחש מעין מוות רוחני, השעיה של התודעה. זאת הייתה התחדשות של מיסטריית גולגולתא, על מנת לגרום להתעוררות התודעה הכריסטיאנית שהוסתרה קודם לכן בתוך הנפשות של בני אדם על האדמה.

מאז מיסטריית גולגולתא בני אדם רבים הצליחו להכריז את השם של כריסטוס, והחל מהמאה העשרים ואילך מספר הולך וגדל יוכל לפרסם את הידע של כריסטוס אשר ניתן באנתרופוסופיה. הם יוכלו להכריז עליו מתוך ההתנסות העצמית שלהם.

כריסטוס כבר נצלב פעמיים: פעם אחת פיזית, בעולם הפיזי בתחילת העידן שלנו, ובפעם שנייה באופן רוחני, במאה התשע-עשרה, באופן שתואר לעיל. ניתן לומר שהאנושות חוותה את תחיית גופו באותה תקופה קודמת ותחווה את תחיית תודעתו מהמאה העשרים ואילך.

הסימנים שהייתי מסוגל לתת לכם את תמציתם יעשו את דרכם בהדרגה אל נפשותיהם של בני אדם, והמתווך, השליח, יהיה מיכאל, שכיום הוא השגריר של כריסטוס. כשם שהוביל פעם נפשות אנושיות לעבר הבנה של חיי הכריסטוס היורדים מן השמיים ארצה, כך הוא מכין כעת את האנושות לחוות את התגלותה של תודעת-הכריסטוס מהתחום הלא-נודע לתחום הידוע. וכמו שבזמן חייו הארציים של כריסטוס, מרבית בני דורו לא היו מסוגלים להאמין איזה אירוע כביר התרחש בהתפתחות האדמה, כך, בימינו, העולם החיצוני שואף להגביר את כוחו של המטריאליזם, וימשיך עוד זמן רב להתייחס למה שדיברנו עליו היום כאל הרבה הזיות וחלומות, ייתכן אפילו כאל טיפשות מוחלטת. זאת גם תהיה הדעה הנחרצת על האמת ביחס למיכאל, אשר בעת הנוכחית מתחיל לגלות את כריסטוס מחדש. אף על פי כן ישויות אנושיות רבות יכירו בשחר החדש העולה ובמהלך המאות הבאות יצקו את כוחותיו אל נפשותיהם של בני אדם כמו שמש – שכן אפשר תמיד לדמות את מיכאל לשמש. וגם אם אנשים רבים נכשלים בהכרת ההתגלות החדשה הזאת של מיכאל, הוא בכל זאת יתפשט באנושות.

זה מה שאפשר לומר היום על הקשר של מיסטריית גולגולתא אשר התרחשה בתחילת העידן שלנו ומיסטריית גולגולתא כפי שניתן להבין אותה כעת. מדי פעם יינתנו גילויים אחרים ונפשותינו חייבות להישמר פתוחות ביחס אליהם. האם עלינו לא להיות מודעים לכך שזה יהיה אנוכי לשמור על הרגשות האלה אך ורק לסיפוק הפנימי שלנו? הבה ונרגיש במידת-מה שהתפקיד הרציני אשר זיהינו באמצעות האנתרופוסופיה הוא להפוך את עצמנו למכשירים אשר מוכנים להתגלויות כאלה; ולמרות שאנחנו רק קהילה קטנה באנושות המשתדלת להבין את האמת החדשה הזו על מיסטריית גולגולתא, לתפוס את ההתגלות החדשה הזו של מיכאל, אף על פי כן אנחנו בונים כוח חדש אשר הכי פחות תלוי באמונתנו בהתגלות הזאת אלא פשוט ואך ורק באמת עצמה. אז נבין שרק מעטים מאיתנו מוכנים כראוי להכריז לעולם את הדברים הבאים, ככל שהעולם מוכן להקשיב.

מעתה ואילך יש התגלות חדשה של כריסטוס; נהיה מוכנים להכיר בכך; אנחנו שייכים למעטים שיעזרו לה להיות חזקה יותר, להיות נצחית; נבסס את עצמנו על הכוח הפנימי של התגלות כזו, כך שהיא עשויה להתפשט בקרב האנושות, שכן הידע הזה יהיה משותף בהדרגה לכולם.

זה מה שאנו מכנים חכמה ואחרים עשויים לכנות שטות. כדי לעמוד איתן אנו צריכים רק להזכיר לעצמנו שזהו הזמן של ההתגלות השנייה של מיכאל, ולזכור את מה שנאמר על-ידי אחד המקודשים המוקדמים בזמן ההתגלות הקודמת של מיכאל: מה שלעיתים קרובות נראה שטויות לאדם, הוא החוכמה בעיני האל.

הבה וננסה לשאוב כוח מרגשות וידע רוחני שחייבים במובנים רבים להראות כשטויות לעולם החיצון. בואו ויהיה לנו האומץ להבין שמה שנראה שטות לאלה שתלויים בחושים עבור ידע, עבורנו יכול להיות חוכמה, אור והבנה ברורה יותר של העולמות העל-חושיים אשר אליהם נשאף בכל הכוח של נפשותינו והאמונה שלנו.

———————————————————————————————————

  1. יחסי קארמה – כרך 3, הספר יצא לאור בעברית בהוצאת מיקרוקוסמוס.

    להאזנה להרצאה (באנגלית):

    http://www.rudolfsteineraudio.com/KR3/00760karma7-28-24(3-7).mp3

  2. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת תלתן (GA8).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *