שלושת הכוכבים של תנועת הקמפהיל – 10

שלושת הכוכבים של תנועת הקמפהיל – 10

שלושת הכוכבים של תנועת הקמפהיל

קארל קוניג

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

לספר ראו כאן

הרצאה שנייה

פרק מספר 10

פגישות הקולגיום, ערב כתבי-הקודש והמאמץ להבין את החוק החברתי היסודי בשטח הכלכלי כפי שעוצב על ידי רודולף שטיינר, הם שלושת העמודים של תנועת קמפהיל. בכל מקום שקבוצות עבודה ומרכזי תנועה נוסדים, יש שלושה עמודים הנוצרים כדי לשאת את המסגרת שבה עבודתנו יכולה להתקדם.

המרכזים הבודדים אינם אמורים להעתיק אחד את השני במאמציהם לבנות את שלושת העמודים. הם צריכים להסתגל למבנה האינדיבידואלי של כל אחד מהמרכזים הללו. בהולנד או בדרום אפריקה, החלק של ערב כתבי-הקודש או של פגישות הקולגיום יהיה קצת שונה מהצורה וההתארגנות שהוא מקבל בקמפהיל. לא משתמשים כאן בשום דוגמא קשיחה. השינויים של האינדיבידואל חיים בכל אחד מהבתים וההקמה צריכה להיות מוכרת.

תשומת לב מיוחדת מתבקשת בעיקר במקומות אלה שבהם חינוך מרפא אינו החלק העיקרי של העבודה. בקהילת בוטון ווילאג’ אי אפשר לקיים שוב שום פגישת קולגיום, כי זה יפגע בכבוד של אנשי הכפר הצעירים אם ידברו עליהם ידידיהם ועוזריהם. צורה חברתית אחרת שבאה במקום פגישות הקולגיום צריכה להימצא. גם ערבי כתבי-הקודש צריכים לעבור שינוי צורה כמו שהשירות של יום ראשון שונה מזה של קמפהיל. במקום שינויים שכאלה, המהות של שני המוסדות (ערב כתבי-הקודש ופגישת הקולגיום) נשארה חלק אינטגרלי של החיים החברתיים של הכפר.

שינוי יסודי הגיע לספירה הכלכלית כאשר מקומות כמו ”הכפר” החלו לייצר מוצרים ופריטים למכירה בשוק הפתוח. מרגע שזה התרחש (כפי שזה כבר התחיל בבוטון ווילאג’), נוצרו מוצרים שונים כגון בחנות-אריגה, החנות של נגר הבניין, צעצועים רכים ובובות. היה צורך לייצר יחדיו וליצור אגודה. הם נהיו בלתי תלויים אחד בשני אבל באותו זמן, התחלקו בחלק נכבד של ההון שהרוויחו כדי לעזור אחד לשני להתחרות בשוק הפתוח. שום כסף לא נאגר, אבל תמיד התקדם לאחור לתוך הצרכים של הממסד ושל הסחורות של החברים לעבודה.

במקום כמו מרכז לונדון שעוסק בעיקר בעבודה אדמיניסטרטיבית במשרדים ובאותו זמן, משרת כאכסניה עבור ידידים מבקרים, דרושים שינויי צורה אחרים. במקום פגישות הקולגיום, צורה חדשה של פעילות רוחית צריכה להימצא. מצד שני, ערבי כתבי-הקודש לובשים חשיבות מיוחדת, ואל הצד הכלכלי יש לדבוק בצורה מאוד ישירה.

הגיע הזמן שבו מרכזים חקלאיים טהורים יתאחדו עם תנועת הקמפהיל, ווריאציות אחרות יידרשו. פגישות הקולגיום יעסיקו עצמן אז בשדות ובגנים, עם בעלי החיים והחווה כישות חיה. ערבי כתבי-הקודש יהיו נחוצים עבור כל הקהילה של החווה, והחוק החברתי הבסיסי יציב פעולה חשובה במיוחד.

בדרך זו שלושת העמודים שעליהם נבנתה התנועה תמיד יהיו נחשבים כמבנה הבסיסי של עבודתנו. כשזה בראשנו, אנו צריכים לחפש אחר המשמעות העמוקה יותר של שלושה עקרונות אלו. האם אנו כבר יכולים לתאר את משמעותם? אם אנו משווים את התנועה לילד צומח, ההתפתחות שלו תלויה בשלוש תכונות בסיסיות: היכולת ללכת, לדבר ולחשוב. המחשבה והישות של הילד לעולם לא יתפתחו נכונה אם שלוש מתנות אלו שהוענקו לאדם לא יתפתחו.

גוף האדם מפתח את יושרו והגינותו כאשר היכולת ללכת מושגת. נפש האדם מפתחת את איכויותיה כאשר היא לומדת לדבר את שפת אימה. הרוח האנושית מתחילה להאיר כשהיא מתאמצת לעשות את הצעדים הראשונים בחשיבה. מה שמהוות שלוש תכונות אלו עבור הילד, מהווים שלושת העמודים עבור תנועת הקמפהיל.

החוק החברתי הבסיסי שנותן לתנועה את יושרה והגינותה, אינו רץ או קופץ או מטפס עם עוצמה והתלהבות והתאמה כפי שעושים מפעלים אחרים. החוק החברתי הבסיסי מאפשר למרכזים השונים של התנועה להיות שליטים של מצביהם הכלכליים. הכסף נמצא שם כדי לעזור ולא כדי לעכב. הוא מכוון להיות משרת ולא רודן עריץ. החוק החברתי הבסיסי מעניק כבוד אנושי לקהילה עובדת של אנשים. קהילה שכזו יכולה לעמוד זקופה ולשלוט במצבים הכלכליים שלה בבהירות. לעולם לא תהיה לה שום הצלחה פיננסית, אבל היא תקיים כלכלה בריאה ומסודרת שתאפשר לכסות את כל הצרכים והדברים החיוניים.

ערבי כתבי-הקודש נותנים לתנועה שפה משותפת. לא רק שהעובדים מבינים אחד את השני כאשר הם יושבים ביחד סביב השולחן בשבת בערב. הם לומדים להקשיב אחד לשני ולרכוש יחס אנושי לכל חבריהם ולעבודה שהם עושים. שפה משותפת זו חודרת לנפשותינו. כל אחד מאיתנו הופך בהדרגה לתלמיד של הכריסטיאניות. השפה של ערבי כתבי-הקודש מאחדת אותנו בכוח עמוק דרך התנועה.

פגישות הקולגיום וכל המאמצים האחרים השייכים לה נותנים לנו את חירות המחשבה שרק מדע הרוח יכול להעניק לאדם של היום, זה אינו כוח מאחד אלא כוח אישי. בפגישות הקולגיום כל אדם בודד הוא כמו כלי בתזמורת. הוא מנגן את מנגינתו או ההרמוניה שלו, אבל עוזר לכל הסימפוניה להדהד. פגישות הקולגיום מאפשרות לנו להשיג את הכוחות החיים של המחשבה. אנו שואפים להשיג דימוי חדש של אדם בדרך שרודולף שטיינר גילה לתקופתנו.

התנועה היא כמו אדם הלומד ללכת, לדבר ולחשוב תחת ההדרכה של קומניוס, זינדנדרוף ורוברט אואן. הם שלושת האנשים החכמים שהעניקו את מתנותיהם לילד.

לפני שנים רבות, המהפכה הצרפתית התכוונה לייסד את שלושת האידיאלים הגדולים של העידן המודרני: חירות, שוויון ואחווה. כוחות הרשע של הלאומנות הצרפתית הרסו שלושה אידיאלים אלה והפכו אותם לצידם המנוגד. רודולף שטיינר החייה אותם שוב כאשר הוא הכריז על האידיאה של חבר עמים משולש. הוא תיאר כיצד חירות צריכה לשלוט בתחום של חיים רוחיים חופשיים, כיצד לשוויון יש את ממלכתו בספירה של הזכויות, ושאחווה היא היחס האפשרי היחידי בקרב בני האדם בספירה של הסדר הכלכלי.

כך בתנועה, אנו נהיים אחים בשדה הכלכלי. אנו כולם שווים סביב לשולחן של ערבי כתבי-הקודש, ואנו משיגים את חירות המחשבה בספירה של פגישות הקולגיום.

אנו מחלקים את עבודתנו באחווה, אנו שווים בפני פניו של כריסטוס, אנו חופשיים כאינדיבידואלים כאשר אנו משיגים את האנתרופוסופיה. בדרך זו אנו מנסים להיות אנשים אמיתיים כך שנשרת את המין האנושי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *