רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 98

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

מינכן    10.01.1912

מה שאנו רוצים להשיג באמצעות תרגילים אזוטריים הוא להתרכז לחלוטין במחשבה אחת ולאחר מכן לאפשר לחלל ריק להיווצר בנו ולהמתין למה שיזרום אלינו כתוצאה מהמדיטציה שלנו. מה שאנו משיגים תלוי בעוצמת ההתמדה שהשקענו. ניתן לחשוב שאפשר להתקדם מהר יותר על ידי שינוי התרגילים, אבל אנשי האזוטריות העמוקה ביותר תמיד אמרו שהגיעו לרחוק ביותר על ידי ביצוע אותו תרגיל בסבלנות והתמדה במשך שנים.

אפשר לקבל תרגיל רוחני ממישהו ואז לא לראות אותו שוב על האדמה. אך אם תרגיל זה נעשה כראוי והקרמה של התלמיד מסייעת, הוא יכול להמשיך איתו לאורך כל חייו ולהפרות אותו עד שלבסוף ימצא את המורה שלו בעולמות הרוח.

כאשר תלמיד תורת הנסתר מפעיל כוחות להתפתחותו הפנימית, הוא ישים לב שיותר תכונות רעות מסוימות מתגלות לו. אחת מהן היא ביקורתיות, אך על התלמיד להבין כיצד מתעורר רצון זה להפיל אנשים אחרים. אנו מגבירים ומעצימים את האגואיות שלנו באמצעות התרגילים, וביקורת היא רצון להכריז על עצמך, לרצות להיות משהו מיוחד, הצורך להפריד את עצמך. תלמיד תורת הנסתר מאבד עניין בדברים חיצוניים רבים שהוא הקדיש להם תשומת לב רבה בעבר. זה מרחיק לכת עד כדי כך שישנם תלמידי תורת הנסתר שיש להם תחושה שהם לא יכולים לראות כמו פעם.

רובם גם מתלוננים שהזיכרון שלהם לא כל כך טוב. אך כפי שציינו בשיעורים הקודמים, לא לתת תשומת-לב לסביבתם הוא טעות. יכול לקרות שמישהו לא מתרגל את התרגילים שלו בצורה אינטנסיבית מספיק כדי למלא את הריקנות הפנימית בתוכן רוחני, שכעת הוא כבר לא רוצה למלא בתחומי העניין הקודמים שלו. זה נותן לו תחושת דחיפות והתנהגות לא-שקטה, צורך למלא את ריקנותו הפנימית מבחוץ. אז הוא מתפתה בקלות לבקר דברים חיצוניים. במובן מסוים, ביקורת זו מובנת ומוצדקת, שכן לאחר שאדם הסתגר תחילה מהעולם החיצוני וכעת שוב יוצא מעצמו, הוא היה רוצה להציב עצמו נגד העולם. אך יש בזה אגואיזם שיש לדכא יחד עם הביקורתיות. כאשר אנו משיגים זאת הכוחות, שאחרת היינו מבזבזים, ייפנו פנימה ויפרו את חיי נפשנו. הצורך של תלמיד תורת הנסתר להפריד את עצמו הוא דבר שמוצדק למדי, שכן רק בהתבודדות הוא יכול להתקדם. תחושת הבדידות היא בלתי נסבלת עבור רוב בני התמותה הרגילים, אך על תלמיד תורת הנסתר ללמוד לשאת התבודדות. זה מקדם את חייו האזוטריים במידה רבה. אדם שמשתוקק לחברה מפזר את כוחותיו דרך כמיהה זו. זה כאילו הגעגועים האלה פוזרו ממנו לכל הכיוונים. במקום זאת עליו לאסוף את הכוחות ולהפנות אותם פנימה. באופן זה הישגיו יהיו רבים מאוד.

תלמיד תורת הנסתר חייב להביא שתי תכונות לשיווי משקל כמו מטוטלת מתנדנדת, ראשית הסובלנות של ההתבודדות, כלומר חיזוק האגואיות, ושנית מסירות מוחלטת לחובה המתקרבת אליו מבחוץ, עד כדי הקרבה עצמית או שכחה עצמית. כשהגענו למצב בו לבנו מייחל לבדידות בתוך סביבתנו, הגורמת לנו לסבול ואנחנו בכל זאת מעניקים לה את אהבתנו המלאה והמסורה – אז הגענו לאיחוד של איכויות סותרות לכאורה.

דבר שלישי שעלינו לתרגל הוא לשתוק לגבי החוויות האזוטריות שלנו. אדם לא מפותח כמעט מתפוצץ אם עליו לשמור סוד, והוא מרגיש הקלה רבה אם הוא יכול להסיר דברים מלבו. אך על תלמיד תורת הנסתר לקחת בחשבון שכוח זה שמאיים לפוצץ אותו חייב להיות חזק מאוד אם הוא מעדיף לאחסן אותו בפנימו. זוהי הסיבה שכתוב, "למד לשתוק ותקבל את הכוח" – כלומר הכוח לשלוט בדברים בתוכך. למשל, חוקר נסתר יכול לתפוס עד כמה אדם מתחזק כאשר מסיבה כלשהי עליו לדכא שיתוף סוד כלשהו. נאמר שלמישהו יש משהו בנפשו שהוא היה רוצה לספר לחבר. בכוונתו זו הוא  ממהר אליו, אך הוא פוגש מכר אחר בפתח הדלת, שאין הוא רוצה לספר לו על זה. זמן מה לאחר מכן כבר מאוחר מידי ללכת לחברו ועליו לדכא את הדחף שלו להיות עימו בקשר. האוקולטיסט יראה שבאדם זה הנפש פיתחה כוח שלא היה מתעורר אם האדם היה מגשים את רצונו לבצע את הקשר. האמרה: "הפה מדבר מתוך עומס הלב" לא אמורה לחול על תלמיד תורת הנסתר.

לפעמים זה יכול להיות טוב וראוי למי שאינו תלמיד תורת הנסתר לספר הכל, אך לא לתלמיד תורת הנסתר. על ידי שיתוף רגשותיו ומחשבותיו הפנימיים ביותר, הוא מפזר כוחות שהיו נחוצים מאוד לנפשו. בכל פעם שאנו מסוגלים לשמור את המחשבות והרגשות לעצמנו, במיוחד כאלה הקשורים לחוויותינו ולקשיינו האזוטריים, אנו רוכשים כוח נפשי שלא נוכל לאבד. אפשר לדבר על דברים אנושיים אוניברסאליים ועל דברים שיכולים להועיל לאנשים, אך לא על ענייני עצמכם שאינם עניינו של אף אחד אחר.

מהיכן בכלל מגיע צורך זה לשתף? לעיתים רחוקות אנו חשים צורך ללכת לבני אדם אחרים משום שאנו אוהבים אותם ללא אנוכיות, בדרך כלל זה משום שיש להם תכונות שמעניקות לנו משהו. עלינו גם לרדת מהרצון להתפנק. עלינו להיות מוקירי-תודה לאנשים אם הם מתייחסים אלינו רע, כי אז אנחנו יכולים להפעיל את כוחות הסובלנות שלנו. עלינו לנסות לאהוב את האנשים האלה בכל מקרה, ואז נבחין שזה הדבר הנכון לעשותו.

תלמיד תורת הנסתר צריך גם להפסיק להתלונן. על מה הוא מתלונן? בעיקר על המחשבות שמסתערות עליו מכל עבר כשהוא מתחיל את המדיטציה שלו. אך עליו להיות מוקיר-תודה על כך ולהתבונן בזה כהתקדמות כי הוא יכול להבחין עד כמה עולם המחשבות אמיתי, ושעולם המחשבות עשוי להתגשם כך. עליו פשוט להתנגד לכך מכיוון שבכך הוא יתחזק. עלינו להבין כיצד מחשבות אלו עושות זאת, להסתכל עליהן כדוגמה לאופן שבו אנו יכולים להתרכז ולהגיד לעצמנו: עלינו לטבול במדיטציה באותה אינטנסיביות – אז אנו נמשוך כוחות רוח שיתמכו בנו. זו תהיה מדיטציה נוחה מאוד אם לפני כן היו באים מלאכים או ישויות רוחיות אחרות כדי להסיט את המחשבות הלא רצויות.

ברגע שתלמיד תורת הנסתר התגבר על כל התכונות הללו ולמד לדבר במידה הנכונה, הוא יגיע למה שהמיסטיקנים כינו שער המוות, מכיוון שהוא מוצא את עצמו באותו מצב כמו אדם המתכונן למותו ומסיר את כל ענייניו מהעולם החיצוני. הוא פנה פנימה או לעבר דברים רוחיים אלוהיים. זוהי המשמעות בחלק השני של הפסוק הרוזנקרויצרי: In Christo morimur; אנו מתים בכריסטוס כאשר אנו הופכים את עצמנו לחלוטין ופונים לעבר עולם הרוח.

 Ex Deo nascimur

אנו נולדים מאלוהים ועלינו להתגשם בפיזי. וזוהי אז משימתנו להתפתח כדי שנוכל לומר:

 In Christo morimur

אנו מתרחקים מכל הדברים הפיזיים ומעלים את עצמנו לרוח, שתמיד נקראה רוח הקודש, ובזה אנו נולדים מחדש:

 Per Spiritum Sanctum reviviscimus

הפסוקים שהמאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות נתנו לנו:

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

והרוח שילב בתוך גופי

את העיניים החושיות,

כדי שדרכן אוכל לראות

את אור הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

תחושה וחשיבה

ורגש ורצון,

כדי שדרכם אוכל

לקלוט גופים

ולפעול עליהם.

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

בגופי מונח נבט הרוח.

ואשלב בתוך רוחי

את העיניים העל-חושיות

כדי שדרכן אוכל לראות את אור הישויות הרוחיות.

ואטביע בתוך רוחי

חכמה וכוח ואהבה,

כדי שדרכי הישויות הרוחיות תוכלנה לפעול

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהן.

בגופי מונח נבט הרוח.