שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 86

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 86

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

כרך 2

פרק 86

מתכני השיעורים האזוטריים

מינכן 23.8.1911

אחיותיי ואחיי היקרים! כידוע, חובתנו בתחילת כל שיעור אזוטרי לפנות אל הרוח, השליט בפועל של היום שעוזר לכוון את האדמה באבולוציה העולמית. (פסוק ליום רביעי).

 היום נלמד אודות האפשרות העומדת בפני האדם כהתחלה נכונה ואמיתית של ראיה על-חושית. הדבר החשוב ביותר בכל פעילות אזוטרית והתפתחות פנימית הוא ליצור רוגע, שקט פנימי ולשמור עליו לאחר המדיטציה בפועל. לאחר שמדטנו על הפסוקים או שביצענו דברים אחרים שהמאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות נתנו לנו לצורך הכשרתנו, עלינו להישאר לזמן מה שקטים לחלוטין. שום דבר מחיי היומיום, שום זיכרון ממנו ואפילו לא הרגשה של גופנו לא צריכים ללחוץ שם. עלינו להרגיש חסרי גוף ולכאורה מרוקנים; עלינו לבטל מחשבות על קיומנו ולקבל רק את עובדת קיומנו. אולם אל לו לאדם להירדם או להגיע למצב חלימה.

אז יש מצב בו יכולת הראיה העל-חושית יכולה להתחיל באדם. מה שעולה לפני מבטנו הפנימי ברגעים כאלה מגיע מעולם הרוח. ישנן דרכים לדעת אם התמונות המתגלות שם הן רוחניות בלבד או שמא הן אשליות.

מה יקרה אם הגוף האתרי יעזוב את הגוף הפיזי ולו לרגע? הגוף הפיזי עלול היה להתכווץ, להצטמק ולהתקמט; נטייתו היא להתכווץ למרחב קטן מאוד ואז להתמוסס לכלום. הגוף האתרי נוטה להתפשט למרחבי החלל, אזי הוא מרגיש מחובר לכל הכוחות בחלל. הוא ממלא את הגוף הפיזי וגורם לו להתפשט לגודל שיש לו.

אנשים זקנים מקבלים קמטים מחמת נטייה זו של הגוף הפיזי להתכווץ. הגוף הפיזי מתכווץ מכיוון שהגוף האתרי כבר לא פועל שם כמו שהיה כאשר האדם היה צעיר.

משהו דומה קורה לגופנו האתרי במהלך המדיטציה. הגוף האתרי זורם ומתפשט בחלל ומרגיש את דרכו לכל דבר. דבר זה נכון גם ברגע המוות בו הגוף הפיזי משחרר את הגוף האתרי; זה יכול להימשך גם ימים.

זוהי תחושה של אושר כאשר הגוף האתרי מרגיש כאילו הוא מומס בחלל. הדברים היו נשארים כך עד הלידה מחדש אילולא הגוף האסטרלי לא היה שם כדי למשוך את הגוף האתרי ולחברו שוב דרך תשוקותיו, דחפיו ותאוותיו; בכך נכנס האדם לקמלוקה.

במהלך המדיטציה צריך האדם לנסות – וזה יכול להיעשות לאחר שנים של מאמץ – להגיע למצב שבו פנימיות האדם מרגישה מוארת. האדם הופך לאור שמאיר את האובייקטים בעולם הרוח שמתקרבים אליו. הדברים שאנו תופסים ברגעים כאלה בהם הנפש רגועה מאוד, אינם דומים לאלה שבחיים הפיזיים אנו רואים מבחוץ, בדומה לשמש הזורחת באופק מידי בוקר. אולם כשנדבוק בדוגמת השמש, נחוש שאנחנו, לכאורה, בשמש העולה מעל האופק של תודעת הראייה העל-חושית שלנו. נרגיש כאילו התפצלנו בחלל. אך דמויות מטעות תעלנה לפנינו, אם נכניס למדיטציה שלנו תחושות אישיות של סימפטיה ובעיקר של אנטיפטיה, חיבה לא ראויה לאנשים מסוימים וכו'. מי שמשקר ואינו ישר בחיי היומיום, שקריו יזרמו לחלל באמצעות גופו האתרי. חוסר היושר מוקרן בחזרה על ידי הדברים שהתלמיד רואה שם, כשם שמראה משקפת תמונה של פנינו והד מחזיר את קולנו. אז יופיעו שם צורות המפוזרות כמו דמויות מלאכים יפות, שנגרמות על ידי חוסר יושר הזורם החוצה עם הגוף האתרי. דרך היחס בין דמויות אלה לחוסר היושר שלנו, מתגבש יותר ויותר חוסר יושר זה, ובסופו של דבר איננו יכולים להבחין יותר בין אמת לשקר.

עכשיו חלק מכם יכולים לחשוב כי חייבות להיות דרכים להגן על עצמכם מפני תמונות מטעות אלה. אך עד כמה שאני מדבר כאן ודוגל באזוטריות שמאחוריה עומדים המאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות, כך נכון שאין שום דרך לפזר מיד את התמונות המטעות הללו ולמנוע את הופעתן. רק דרך עבודה יציבה וסבלנית מאוד על עצמכם, דרך התגברות על חוסר היושר בעצמכם, שיכול האדם להשיג בהדרגה את העמדה שהדברים המטעים האלה כבר לא יופיעו ושקרים לא יבואו לידי ביטוי כי הם כבר לא שם.

מישהו גאוותן, שמתחיל אימונים אזוטריים עם שאיפה כוזבת, שמרגיש רצון פרוע לחוות את כל האמיתות של עולם הרוח מהר ככל האפשר, מייצר בכך טעויות בתוכו. הוא הופך לקולט של כל הרכילות בעולם. הוא אוהב לדחוף את אפו לענייני היומיום של אנשים כשהוא מאזין בשקיקה לכל הפרשנויות והתופעות המרעישות. אז הוא כבר לא יכול להבחין בין דברים אמיתיים ושקריים.

כך חוברים יחדיו אמביציה וטעות. כל אחד מאיתנו חייב להילחם בתשוקה הלא בריאה לאמיתות הגבוהות ביותר, בגאווה, בשקרים ובחוסר יושר בתוכו. עלינו להתעלות למוסריות הגבוהה ביותר בחיי היומיום אם ברצוננו להגיע לראייה העל-חושית הנכונה, שעולה רק ממדיטציות שנעשות כראוי.

כדי לעשות זאת נכון, אסור להכניס לתוכן רגשות ומחשבות על חיי היומיום, אחרת מזהמים את החומר האתרי שאמור לקרון שם.

ככל שמדיטציות נעשות ארוכות ואינטנסיביות יותר, כך ההשפעה שלהן היא אינטנסיבית יותר, אבל חייבים להיות כאן קצת זהירים. מי שמבחין שהוא לא מרגיש טוב, סחרחורת וכדומה, לא צריך למדוט יותר מדי זמן, והוא צריך לחשוב ברצינות על מה שהוא עושה לא בסדר. צריך להרגיש אותו דבר לאחר מדיטציה כמו לפניה. עלינו לחשוב על חיינו האזוטריים לעיתים קרובות מאוד. עלינו להכיר את הליקויים שלנו ולהבהיר לעצמנו עד כמה אנו גרועים. אבל הידיעה הזו אודות מגרעותינו לא אמורה לדכא אותנו. זה יהיה אגואיזם גס, שכן באמצעות דיכאון זה היינו מראים שחשבנו שאנחנו טובים יותר ממה שאנו באמת, היכן שיש לנו את הפגמים שרכשנו בעצמנו במהלך חיינו הקודמים ושהפכו בכך לקארמה שלנו. ראו את הפגמים בצורה די ברורה ואז הַתחילו להיפטר מהם.

עלינו ללמוד לחשוב באופן אובייקטיבי. אלו שאומרים שהם כבר חושבים באופן אובייקטיבי, לעיתים קרובות טועים טעות גדולה, שכן הנחה זו היא סובייקטיבית בלבד, זוהי אשליה.

גאווה או אמביציה מובילות לטעות ואמונות טפלות; אסור לנו להיכנע לזה. עלינו להתעמת עם כל מה שבא לפגוש אותנו מכל צד שהוא, עם אינטלקט ערני ופתוח, חשיבה צלולה והיגיון חד. אנו לא צריכים להישבע במה שנראה לנו נכון בהתחלה; עלינו לחקור זאת באופן ביקורתי ולא להיכנע למשהו בעיוורון. כך זה גם צריך להיות בחיינו האזוטריים; לא נדרשת שום אמונה בסמכות.

אחיותיי ואחיי היקרים, המאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות הרשו לי לומר לכם שעליכם לשמור ולהשתמש תמיד בכל כוחותיכם האינטלקטואליים ביחס לחוכמה הניתנת על ידם, ביחס למה שאני בצדק מצהיר כאן, וגם ביחס אלי. על האדם לפנות למה שנאמר ומוצהר כאן בהבנה אנושית בריאה, בהגיון ובחשיבה עם ראש פתוח, אם היא רק נפתחת מספיק רחוק. אל לכם להישבע לפי דבר זה או אחר, אלא עליכם לשפוט בעצמכם.

וכך נסכם את כל מה ששיעור זה – שכמו כל השיעורים האזוטריים צריך להיות בעבורנו שיעור קדוש – מביא לנו במילים:

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

והרוח שילב בתוך גופי

את העיניים החושיות,

כדי שדרכן אוכל לראות

את אור הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

תחושה וחשיבה

ורגש ורצון,

כדי שדרכם אוכל

לקלוט גופים

ולפעול עליהם.

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

 

בגופי מונח נבט הרוח.

ואשלב בתוך רוחי

את העיניים העל-חושיות

כדי שדרכן אוכל לראות את אור הישויות הרוחיות.

ואטביע בתוך רוחי

חכמה וכוח ואהבה,

כדי שדרכי הישויות הרוחיות תוכלנה לפעול

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהן.

בגופי מונח נבט הרוח.

 

(תמצית) מיד לאחר ההתעוררות בבוקר אם מנסים לצלול חזרה לעולמות הרוח שממנו באתם על ידי ריקון נפשכם ושקיעה במדיטציה, אז תוכלו להשיג זיכרון של חוויותיכם בעולמות הרוח במהלך הלילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *