שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: דפני ליטמן
תיקונים: דליה דיימל, עציון בקר
כרך 2
פרק 62
מתכני השיעורים האזוטריים
המבורג 25.5.1910
תפילה לרוח יום רביעי [מיום שלישי ליום רביעי]:
רוח כבירה חובקת,
בידע של ישותך נמצא ידע עולמי שיהפוך להיות שלי.
אַתְּ הווה.
אני רוצה לאחד את נפשי איתך.
מי ייתן והמנהיגות המבינה שלך תאיר את דרכי.
אני הולך בדרך החיים בהרגישי את מנהיגותך.
מנהיגותך היא שמש החיים.
היא חיה בכמיהתי.
אני רוצה לקחת את ישותה לתוכי.
אַתְּ הווה.
מי ייתן וכוחי יקלוט לתוך עצמו את כוח המנהיגות.
אושר עליון עובר לתוכי.
האושר שבו הנפש מוצאת את הרוח.
אַתְּ הווה.
רוח כבירה חובקת,
מי ייתן והאני שלי יישא את עצמו מלמטה כלפי מעלה,
מי ייתן ויקבל סימן ממך בחיבוק-כל.
מי ייתן ורוח ישותי תואר
על ידי אור מבשרייך.
מי ייתן ונפש ישותי תוצת בלהבות האש של משרתייך.
מי ייתן והרצון של האני שלי יאחז
בעוצמת המילה הבוראת שלך.
אַתְּ הווה.
מי ייתן וישותך תחדור לרצוני
כדי שהאני שלי יהיה אחוז על ידי הבנת האור הקורן שלך,
בחום-האהבה של חייך
למילת הבריאה של ישותך.
אַתְּ הווה.
בפעם האחרונה ראינו שהסמלים שקיבלנו יכולים וצריכים לפעול עלינו במדיטציות שלנו. כהשלמה לשלושת שיעורים אזוטריים אלו נדבר על הדרכים השגויות שעליהן אנו יכולים לעלות כתלמידים אזוטריים.
בחיים האקזוטריים הרגילים, יש לנו את כל המונחים האפשריים לתכונות שאנו יודעים שהן טובות או רעות. עבור התלמיד האזוטרי מונחים אלה לעיתים קרובות חד-צדדיים ואינם מספקים, שכן לכל תכונה יש שני צדדים, טוב ורע, ואחת המשימות העיקריות של התלמיד האזוטרי חייבת להיות שמירה על האיזון הנכון. הוא חייב להיות כל הזמן על המשמר ולהשגיח על עצמו באופן כללי. תכונות אנושיות מאופיינות בכך שאדם יכול לשלוט בהן היטב באמצעות האני אם הן נשארות באיזון הנכון. אך אם האדם מאפשר לאחת מהתכונות להיעשות אינטנסיבית מידי, ה’אני’ יכול להישלט על ידי תכונה זו. זה לא מסוכן מאוד בעבור האדם האקזוטרי; הוא תמיד מוחזר לתוך שיווי משקל על ידי רוח ענייני היומיום. אך עם האדם האזוטרי הדברים שונים. תכונה שהוא מאפשר לה לשלוט בו יכולה להכניסו לכל הסכנות האפשריות. משהו כזה יכול אפילו להפוך למחלה של הגוף הפיזי בחייו הנוכחיים. הבה נבהיר זאת לעצמנו בדוגמה.
מי לא מכיר רגשות עוינים וחילוקי דעות. כולנו היינו נתונים להם אבל התלמיד האזוטרי חייב לנסות להיאבק בהם עם האני הרגיל שלו, כי אם הוא מאפשר לרגשות עוינים לשלוט בו, קורה לו משהו. הוא נכנע לרוח הלא נכונה של כבדות. רוחות כאלה של כבדות קיימות באמת. רוח של כבדות שייכת לארכאי, והיא זאת שמחזירה אותנו לגופנו הפיזי כשאנו מתעוררים בבוקר. זה בתחום פעילותה וזה טוב ונכון עבורנו. אך חלק מהרוחות הללו חורגות מתחומן ורוצות לפעול בתחום רוחות הצורה. הן אלה שמשתלטות על גופו האתרי של התלמיד האזוטרי כשהוא נכנע לרגשות עוינים ושפועלות על גופו האתרי כך שהוא נכנע להיפוכונדריה. זה בא אז לידי ביטוי באופן פיזי במחלות של מערכת העיכול. ניתן לומר זאת גם בהרצאות אקזוטריות, אך בשיעורים האזוטרים שלנו עלינו לזכור תמיד כי אנו מקבלים מסרים ישירים מהמאסטר שייעד אותם במיוחד לאזוטריות.
תכונה נוספת שכנגדה התלמיד האזוטרי צריך להיות על המשמר במיוחד ועליו להשגיח שהוא לא נכנע לה, היא יהירות, גאוותנות. לעיתים קרובות איננו מודעים למידה שבה כבר נכנענו לה ולכן עלינו להשגיח עליה באופן מיוחד. אנשים רבים מדמים שהם רוצים לעזור מתוך “אהבה לאנושות”. אך אם נאמר להם שהם יכולים להשיג זאת רק באמצעות למידה שקדנית מתמדת, ניתן לשים לב שהם לא רוצים זאת; הם היו רוצים להתחיל לעשות דברים מייד, מבלי לחשוב כמה נזק הם יכולים לגרום דרך העזרה הלא נכונה. זוהי יהירות מסוכנת מאוד אליה נכנעו כל אותם מיטיבים ופנאטים מבולבלים המטיפים את השקפת עולמם במילים יפות וביטויים לא ברורים, מכיוון שהם חושבים שמשימתם היא לעשות זאת.
מה קורה אם התלמיד האזוטרי לא כובש יהירות זו? הוא נכנע לרוחות האור, ובמיוחד לאלה הרגילות והטובות המגויסות מהקהל של רוחות החוכמה, אך לאלה שפועלות מטה אל תוך תחום רוחות התנועה. על רוחות האור הטובות מוטלת המשימה להוביל אדם אל תוך עולם הרוח כשהוא נרדם, להדריך אותו לתוך עולם הרוח כך שהוא לא בתודעה כשהוא מגיע לשם. אך אם התלמיד האזוטרי רוצה להאיץ את התפתחותו באופן לא סדיר מבלי ללמוד את מה שעליו לדעת על עולמות הרוח, הרי שאחת מרוחות האור האחרות מכניעה אותו ומשפיעה על גופו האתרי באופן כזה שמוחו מושפע מזה. התוצאה היא בלבול, פאנטיות, ובסופו של דבר אי-שפיות.
כל מי שנכנע לרוח של כבדות פוגע רק בעצמו, ויש לנסות לעזור לו בכל דרך, כי עלינו לאהוב כל אדם ולא רק את האנושות. אך מי שנכנע לרוחות האור יכול לפגוע בכולם בפאנטיות המבולבלת שלו. לכן, עלינו לשאול שוב ושוב האם הסיבות שאנו רוצים לפתח את עצמנו הן באמת לא אנוכיות; לא צריך להתעייף מללמוד, כי ככל שנלמד יותר, כך קל יותר להיות צנועים.
אל לנו להיבהל אם אנו מרגישים את רוח הכבדות בהתעוררות בבוקר, כך שנרגיש מותשים ונחוש את הגפיים שלנו כבדות כל כך עד שבקושי נוכל להזיזן. זהו שלב חולף וסימן שעברנו את השלב הלא תקין של ההיפוכונדריה. כל מי שיש לו הרגשה שבזמנים מסוימים קשה לו לשמור את רגליו על הקרקע, לא צריך להיות מוטרד מכך, כי הוא עבר את שלב הפאנטיות, והתופעה היא אך רגילה במהלך התפתחותו. נפשו של אדם נשמרת באיזון על ידי רוח כוח-הכבדות ורוח האור, והתלמידים האזוטריים צריכים תמיד לנסות לשמור על שיווי משקל זה.
אנו מופנים לאיזון זה על ידי מאסטר של חוכמה בתפילה שאנו אומרים לסיום ושמכילה את כל חוכמת העולם שתיחשף בפנינו יותר ויותר:
ברוח היה מונח הנבט של גופי.
והרוח שילב בתוך גופי
את העיניים החושיות,
כדי שדרכן אוכל לראות
את אור הגופים.
והרוח הטביעה בגופי
תחושה וחשיבה
ורגש ורצון,
כדי שדרכם אוכל
לקלוט גופים
ולפעול עליהם.
ברוח היה מונח הנבט של גופי.
בגופי מונח נבט הרוח.
ואשלב בתוך רוחי
את העיניים העל-חושיות
כדי שדרכן אוכל לראות את אור הישויות הרוחיות.
ואטביע בתוך רוחי
חכמה וכוח ואהבה,
כדי שדרכי הישויות הרוחיות תוכלנה לפעול
ואהפוך לאיבר מודע לעצמו
של מעשיהן.
בגופי מונח נבט הרוח.