שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
כרך א’
פרק מספר 29
מתכני השיעורים האזוטריים
המבורג, 31.5.1908
חייבים לאפשר למה שהושמע בשיעורים האזוטריים לעבור לפני נפשכם שוב ושוב, ורק אז תחשפו בהדרגה את הכוחות החבויים במה שניתן. בדרך זו לומדים להבחין בין מחשבות הפועלות בצורה יעילה בנפשכם לבין אלו שאינן יעילות שכן הן משקפות רק דברים שכבר ניתנו. אם מסתכלים על שעון, ניתן לשמור באופן ברור במחשבה את כל המבנה שלו והאופן בו הוא נע. אבל אלו הן מחשבות לא יעילות. למי שהמציא לראשונה את השעון היו מחשבות יעילות. רוב החשיבה המדעית שלנו אינה יעילה. אך כאשר אנו מעסיקים את עצמנו במה שניתן לחשיבתנו בשיעורים האזוטריים, אנו מעסיקים את עצמנו במחשבות יעילות, וזהו מקור כוח לנפשנו. מחשבות כאלה חייבות לעבור בנפשנו בסדר הנכון. כשם ששום דבר לא יכול היה להתקיים באורגניזם, אם הרגל הייתה מחוברת במקום שבו הזרוע הייתה אמורה להיות, כך כל מה שבחשיבתנו חייב להיות עקבי. בואו נציב היום מבנה מחשבתי כזה לפני נפשנו.
מדברים הרבה על חוכמה. אך חוכמה היא לא מה שלעיתים קרובות נקרא היום חוכמה. אדם נהיה פיקח דרך הניסיון, אך החוכמה היא הכוח הזורם לתוכנו מעולם הרוח ואז זורם החוצה שוב. החוכמה נובעת גם מפי תינוקות. כאשר מה שזורם יוצא יותר מהרגש, זוהי חוכמה, אבל כשהיא ממריצה את האדם לפעולה, כך שהיעילות שולטת, זוהי אהבה. אולם יש לדעת מהי באמת אהבה. מישהו אולי מרגיש סימפטיה לצרה של אדם אחר, אבל זו לא אהבה אמיתית. סימפטיה הופכת לאהבה רק אם נכנסים ועוזרים לו. חוכמה ואהבה מרכיבות את ה’אני’. ה’אני’ הוא אהבה וחוכמה שהפכו לרצון. זהו השילוש הגבוה יותר. כאשר הוא משתקף מעט נמוך יותר מה’אני’, אהבה וחוכמה הופכות לחשיבה, רצון ורגש, בהתאמה. בהשתקפות עוד יותר כלפי מטה, הם הופכים לארבעת הטמפרמנטים. לאנשים יש טמפרמנט מורכב, אך למלאכים יש רק אחד לכל אחד. הסוג הראשון של מלאכים, הם אלה שמעבדים את הטמפרמנט הכולרי לתוך האנשים. אנשים כאלה אוהבים לעשות דברים. מלאכים סנגוינים מזריקים לאנשים טמפרמנט שגורם להם להיות פתוחים לכל הדברים הנשגבים והיפים, למרות שאנשים כאלה אינם פעילים במיוחד. הם מתלהבים בקלות, אך לא נצמדים לשום דבר לאורך זמן.
מלאכים פלגמטים משפיעים על אנשים כך שהם לא מתעניינים במה שאחרים יצרו. הם לא משאירים יצירה כזו כפי שהיא, הם משנים אותה שוב ושוב, הם הופכים את הכל לזורם ולא מוגדר. זה כבר מתבטא במילה phlegma, שפירושה ליחה. פלגמטים לא יכולים לקבל החלטות והכרעות, ולכן הם תמיד מחמיצים הזדמנויות. לגופם יש צורה רכה ובלתי מוגדרת; הם הולכים ברכות בעודם נעים בשזירה קדימה ואחורה. ובכל זאת אנשים כאלה יכולים להיות כולרים בהתעקשותם על מאכלים מסוימים שהם אוהבים. מלאכים מלנכולים פועלים על האדם כך שהוא רואה הכל בתוך עצמו, הוא עסוק רק בעצמו, הוא לא עושה כלום כדי להתקדם. כך שהוא לא נהנה מיצירה והופך משעמם וקודר. יש לשפוט את כל הדמויות על סמך מה שהאינדיבידואל עושה להתקדמות של השלם. אם משקפים את התכונות הללו אפילו עוד יותר כלפי מטה, אז הכולרי מתאים לאש, הסנגויני לאוויר, הפלגמטי למים והמלנכולי לאדמה – שם הכל הופך נוקשה ומוצק.
יש להחזיק דמויות כאלה לפניכם שוב ושוב. הם מאפשרים לאורגניזם הנפש להיבנות באופן הנכון. צריך לחשוב דרך דמויות כאלה בצורה ברורה. החיים הפנימיים שלנו לא יכולים להתחזק על ידי מחשבות שמתנדנדות קדימה ואחורה. הנפש מתחזקת אם מציבים דמויות כאלה מול העין הרוחית.[1]
————————————————————————————–
- להרחבה בנושא הטמפרמנטים ראו: הטמפרמנטים והאמנויות – מגדה ליסאו – הוצאת חירות * הטמפרמנטים האנושיים – רודולף שטיינר – הוצאת תלתן * שיחות עם מורים – רודולף שטיינר – הוצאה שוני תובל. ציור עם ילדים – דניאל זהבי – הוצאת חירות. ↑