רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

כרך א’

פרק מספר 22

מתכני השיעורים האזוטריים

ברלין, 26.2.1908

זיכרו את הפסוק האזוטרי שניצב על אחד מהעמודים שלנו בקונגרס במינכן:

במחשבות טהורות אתה מוצא את העצמי

שיכול לקיים את עצמו.

האמת שבפסוקים אלו מהווה חלק גדול מהחיים האזוטריים. אפשר לחלק לשני תחומים את כל מה שהאדם חושב ומרגיש היום. ללא ספק, רוב מה שהאנשים חושבים ומרגישים מגורה על ידי תפיסות חיצוניות. מחשבות ורגשות נדלקים על ידי דברים. באופן עקרוני זה לא משנה אם אתה רואה חשמלית, ונותן למחשבות שלך להיות מגורות על ידיה, או אם אסטרונום מסתכל דרך טלסקופ ומחשב מסלול של כוכב לכת, על בסיס התצפיות הללו, בעזרת קשת המעגל. כל המחשבות שמעוררות מבחוץ מעכבות את התפתחות הגוף האסטרלי. הגוף האסטרלי פעיל לאורך כל הלילה. מגיעות אליו כל המחשבות שאדם חשב במשך היום; ומכיוון שמדובר בעיקר במחשבות שעלו דרך גירוי מבחוץ, הן מכבידות עליו. רק החלק של הגוף האסטרלי ששמר על ההרמוניה שלו, באמצעות העובדה שהוא נולד מעולמות עליונים, פועל על שיקום הגופים הפיזי והאתרי השחוקים. רק מחשבות שאינן מעוררות מבחוץ, פועלות ככוחות בגוף האסטרלי כדי לקדם ולטהר אותו.

מהיכן מגיעות המחשבות האלו? הן באות מישויות בריאה אלוהיות. זה מאוד חשוב לתלמיד תורת הנסתר לדעת אודות מחשבותיהן של אותן ישויות בריאה רוחניות. לפני שנברא העולם הנוכחי, הוא היה כמחשבות בתוך אותן ישויות. הדבר הראשון שהיה בהן היה רצון; הרצון לפעול היה שם קודם. זה עורר בהן רגשות. ומתוך הרגשות עלתה המחשבה שבאמצעותה הן גיבשו ובראו את הדברים. כך שהעולם נבנה בהתאם למחשבות.

כיום, ביצוע מעשה אנושי מתרחש בסדר הפוך. המחשבה נמצאת שם קודם – מגורה על ידי עצם חיצוני; היא מעוררת רגש, ורק אז נכנס עיקרון הרצון של האדם כדי להביא לידי מעשה.

כל החיים האזוטריים האמיתיים יכולים להתפתח רק על ידי נטילת מחשבותיהן של רוחות הבריאה האלוהיות הללו, המחשבות שלפני בריאת הדברים. רוב האנשים מקדישים את עצמם לחלוטין לחיים אקזוטריים, ומנסים לדכא את כל החיים האזוטריים. בכך הם מעכבים את ההתקדמות האנושית. הם אויבים של התפתחות נוספת והם הופכים את בני האדם לנוקשים. רק אמיתות אזוטריות מקדמות את האבולוציה האנושית.

כעת, זהו חוק אוקולטי שכל אמת אזוטרית מתמצת לאחר זמן מה. ומנהיגי האנושות חייבים לדאוג להכריז על חדשה. יש האומרים: בשביל מה אנחנו צריכים אמת חדשה. הם רוצים לעצור כל התקדמות אזוטרית. זוהי המשימה של כל אוקולטיסט אמיתי לדאוג לכך שהחשיבה תישמר חיה וגמישה. דבר זה מושג על ידי ספיגת מחשבותיהן של ישויות בריאה אלוהיות. מחשבות אלו פועלות בלילה בגוף האסטרלי וחודרות לתוך הגוף האתרי. כאשר הפעילות של המחשבות הללו בגוף האסטרלי נעשית חזקה יותר ופעילה יותר ביחס לגוף האתרי, אז מתקרב הרגע הזה שחייב לבוא, במוקדם או במאוחר, עבור כל תלמיד, שבו הוא נעשה מודע לעולמות הרוח, הרגע בו המחשבות מוטבעות בגוף האתרי כמו חותם בשעווה.

אחת מהמחשבות הללו נמצאת בפסוק הרוזנקרויצרי שעליו דיברנו בפעם הקודמת. היום נסתכל על פסוק זה מנקודת מבט קצת שונה. אנו יודעים ששבתאי היה קיים ראשון. החומר שלו אפילו לא היה גזי, זה היה חומר של חום. אדם בעל חושים של ימינו, לא היה רואה את שבתאי; אם הוא היה במקום שבו נמצא שבתאי, הוא היה מרגיש רק חום. אדם שבתאי היה מורכב מחומר חום. האטמוספירה של שבתאי הייתה לוהטת-דם. לאדם לא היה עדיין דם, אך הנבט הראשון של דמו המאוחר יותר, נח באטמוספירה סביבו. החלקים הפיזיים של האדם היו נוכחים רק באופן נבטי.

אם מסתכלים עם המבט הרוחני, שנע על פני כוכבי הלכת, כיצד לאחר פראליה, שבתאי הקדום התחלף לשמש הקדומה, מבחינים כי אטמוספירת החמימות של שבתאי מתעבה לאוויר.^[1] האדם מקבל גוף אתרי על השמש. הוא ישות קורנת. ישויות רוחניות פועלות דרך האטמוספירה האסטרלית של השמש, על הגוף האתרי, מציתות אותו ובכך גורמות לו לקרון. מכנים זאת תהליך גופרתי. משהו די דומה מתעורר היום בחשיבה. כאשר הדם הלוהט שלנו זורם למצבורי העצבים, ישנו תהליך בעירה ודברים נדלקים.

כאשר השמש הקדומה עוברת אל הירח הקדום, האוויר מתעבה למים. גוף הירח הקדום הוא גוף מים. אנו מבחינים במשהו מאוד מוזר בגוף מים זה. טיפות מים בודדות משנות את מיקומן בצורה חיה במיוחד, ומתרוצצות עם ניידות פנימית. מבחינות מסוימות אפשר להשוות תכונה זו של טיפות המים לכספית. זוהי הסיבה שמכנים עיקרון זה, שהתווסף על הירח הקדום, עיקרון הכספית. החלקים מחוברים לצורות על ידי צלילים, קצת כמו צורות הצלילים של כלאדני.^[2] תחילה התאחדו שתיים, אחר כך שני זוגות יצרו ארבעה וכו’, בדיוק כפי שעדיין מוצאים בצורות חדשות של צמחים, בעלי חיים ובני אדם. זהו העיקרון הנשי. העיקרון הגברי עלה רק מאוחר יותר מכוחות אדמה טהורים.

כשהירח הקדום עבר לכדור הארץ, המים התעבו לאדמה. לראשונה התרחש תהליך שקיעת המלח על האדמה באמצעות אינטראקציה של אש ומים. האדם עלה מנקבה ומזכר והחל שוב למוסס דברים באמצעות החשיבה, כדי שהאבולוציה תוכל להמשיך. האדם קיבל את ה’אני’ השגוי על האדמה.

כעת, אם נתבונן בסדרה אבולוציונית זו, אנו רואים את ארבעת היסודות אש, אוויר, מים ואדמה, כמו בשורה השלישית של הפסוקים (12-2):

…ראה את השלושה

מלח, כספית וגופרית,

שניים נובעים מהשמש והירח (זכר ונקבה)

מכאן צומח בן האדם

נזר הבריאה.

הפסוקים הרוזנקרויצרים מקבלים משמעות כשהם מובנים כך.

—————————————————————————–

1. להרחבה והעמקה ראו: מדע הנסתר בקוויו העיקריים / רודולף שטיינר / הוצאת תלתן * מן הרשימות האקשיות / רודולף שטיינר / הוצאת תלתן. ↑
2. Ernst Chladni 1827-1756. ↑