רודולף שטיינר

ציריך     9/10/1918      GA182

תרגם: עלי אלון

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל, אמיר גלר

ההרצאה מופיעה בספר בשם: סודות מעמיקים לתולדות אנוש – יצא בהוצאת חירות – ראו כאן

תפיסה אנתרופוסופית של הרוח צריכה להיות לא רק השקפת עולם תיאורטית, כי אם תוכן חיים וכוח חיים. ורק כאשר עולה בידינו לחזק בנו השקפת עולם אנתרופוסופית זו, עד שהיא באמת מתחייה בקרבנו, היא ממלאת את שליחותה כיאות. ועל ידי איחוד נפשותינו עם תפיסה רוחית זו, אנו נעשים מעין שומרים על תהליכים מסוימים ורבי משמעות בהתפתחות האנושית.

אנשים שהשקפת עולמם שונה, משוכנעים בדרך כלל שלמחשבות ולמושגים אין משמעות רחבה יותר בעולם, מלבד כתוכן של נפשם הם. אלה המחזיקים בהשקפות כאלה מאמינים שמחשבות ודימויים כאידיאלים נכנסים וחיים בעולם רק במידה שעולה בידו של האדם ליישמם באופן הגיוני במעשיו הפיזיים. הגישה האנתרופוסופית מבססת את ההכרה שעל מחשבותינו ומושגינו למצוא דרכים אחרות להתגשמותן, מלבד זו המיושמת דרך מעשינו ההגיוניים בעולם הפיזי. הכרה בעיקרון חשוב זה משמעותה שהאנתרופוסוף מוכרח למלא את תפקידו כשהוא ניצב על משמר סימני הזמן. הרבה מאוד מתרחש כל הזמן בהתפתחות העולם, ועל בני האדם, ובמיוחד על בני האדם שבתקופתנו, מוטל לרכוש הבנה ממשית על המתרחש בתהליך התפתחות העולם, שבו הם עצמם מעורבים.

באשר לישות האדם כפרט, הכול יודעים שיש לקחת בחשבון את שלב התפתחותו, לא רק את עובדות חיצוניות והתרחשויות אשר סביב לו. חישבו על כך לרגע באופן לגמרי כללי: ההתרחשויות החיצוניות המוחשיות קורות לישויות אדם בגיל חמש, עשר, עשרים, שלושים, שבעים שנה. אך אף אדם הגיוני לא יְצפּה לאותה התייחסות להתרחשויות אלה אצל בני חמש, בני עשר, בני עשרים, בני חמישים ובני שבעים! אפשר לקבוע כיצד יש לצפּות מאדם להגיב לסביבתו, רק כשלוקחים בחשבון את שלב התפתחותו. כל אחד יודה בדבר זה ביחס לפרט. אולם כשם שקיימים שלבים מוגדרים בהתפתחות האדם כפרט, כשם שמשתנה טבעם של כוחותיו בילדותו, בבחרותו ובזקנתו, כך משתנים בקביעות כוחותיה השונים של האנושות במהלך התפתחותה. ובמובן מסוים אנו עוברים את מהלך התפתחות העולם מתוך שינה בלבד, אם איננו לוקחים בחשבון את העובדה שאופיה של האנושות שונה במאה העשרים מזה שהיה במאה ה-15, ועל אחת כמה וכמה בזמן המסתורין של גולגתא או לפניו. אחד הפגמים הבולטים ביותר, אחד המקורות העיקריים לטעויות ולבלבול בימינו, הוא אי הרצון להבחין בכך, כך שסבורים שאפשר לדבר על האדם או על האנושות בהכללות מופשטות לחלוטין, ושאין צורך לדעת שהאנושות נתונה לתהליך של התפתחות.

כעת אפשר לשאול: כיצד אפשר לרכוש תובנה מדויקת יותר על עניינים אלה? – כפי שיודעים אתם, לעיתים קרובות דיברנו על נושא חשוב בהתפתחות האנושות: התקופה היוונית-רומית שהחלה במאה השמינית לפני הספירה ונמשכה בערך עד למאה ה-15 לאחר הספירה, אנו מדברים על תקופת התרבות של הנפש השכלית-רגשית, והחל מהמאה ה-15 אנו מדברים על תקופת התרבות של נפש התודעה. בכך אִפייָנּוּ דבר מהותי בהתפתחות האנושות, במיוחד בכל הנוגע לזמננו אנו. כך אנו יודעים כי הכוח העיקרי בהתפתחות האנושות מהמאה ה-15 עד לתוך האלף הרביעי הוא נפש התודעה. אולם במדע הרוח, במדע רוח אמיתי, לעולם אין עלינו להיעצר בהכללות ובהפשטות; בכל מקום ובכל עת, עלינו להשתדל לתפוס עובדות ממשיות. הפשטות משמשות אותנו לכל היותר לסיפוק סקרנותנו במובן המקובל ביותר. אם ברצוננו לעשות את מדע הרוח לתוכן-חיים, לכוח-חיים, עלינו להיות רציניים יותר מאשר סקרנים, ואין עלינו להיעצר בהפשטות כמו אלה שעליהן דיברתי זה עתה. נכן וגם חשוב מאוד לדעת שאנו חיים בתקופת נפש התודעה, שבה מדובר בעיקר בהתפתחותה של נפש התודעה, אך אסור לנו להיעצר בזה.

כדי להגיע לתפיסה ברורה של דברים אלה, עלינו יותר מכל לתת את הדעת בפירוט יתר על ישותו של האדם עצמו. במשמעות של מדע הרוח מרכיבי ישות האדם החל מלמעלה בכיוון מטה הם: האני, הגוף האסטרלי, הגוף האתרי – אשר לא מזמן קראתי לו גם גוף הכוחות המעצבים – והגוף הפיזי. מבין מרכיבים אלה של הטבע האנושי, האני הוא למעשה היחיד שבו אנו חיים ואורגים באופן נפשי-רוחי. האני ניתן לנו על ידי התפתחות אדמתנו ורוחות הצורה המכוונים אותה. עקרונית, כל אשר נכנס אל תודעתנו, נכנס לתודעתנו דרך האני שלנו. ואם האני אינו מתפתח כך שביכולתו להישאר מחובר עם העולם החיצון – הגם שדרך הגופים, תהיה תודעתנו מעטה, כמו שהיא בזמן שבין ההירדמות ליקיצה. האני הוא הרי זה הקושר אותנו עם סביבתנו. הגוף האסטרלי ניתן לנו בעידן הירח שקדם להתפתחות האדמה, הגוף האתרי בעידן הקדום עוד יותר של השמש, הגוף הפיזי בנבטיו הראשונים בא מעידן שבתאי.

אולם אם תלמדו את תיאור הגופים האלה, כפי שהוא ניתן בספר מדע הנסתר בקוויו הכלליים, תיווכחו עד כמה מורכב תהליך התהוות זה של האדם על ארבעת גופיו. האם אין זה ברור וגלוי מהעובדות המוצגות בספר ההוא, שרוחות מכול ההיררכיות השתתפו ביצירת שלוש מעטפותיה ישות האדם? האם אין אנו רואים בבירור שהמעטפת התלת-איברית שלנו: הגוף הפיזי, הגוף האתרי והגוף האסטרלי מסובכת מאוד? אך לא רק שהיררכיות אלה השתתפו ביצירת מעטפותינו, הן עדיין פעילות בהן בקביעות. ומי שמאמין שהאדם הוא אך ורק מנגנון של עצמות, דם, בשר וכן הלאה, שעליו מספרים מדעי הטבע: הפיזיולוגיה, הביולוגיה או האנטומיה, אינו מבין את האדם כלל וכלל.

אם נתקרב אל המציאות של מעטפות אלה של האדם, נראה את ישות המעטפות האנושית הזו באמת, ניווכח כי ישויות רוחיות מההיררכיות הגבוהות פועלות בצוותא, בתבונה ועל פי תוכנית, בכל המתרחש במעטפות גופנו, מבלי שאנו מודעים לכך. מהתמצית הקצרה שמסרתי במדע הנסתר על שיתוף הפעולה שהתקיים בין רוחות נבדלות מסוימות מההיררכיות הגבוהות למען התהוות האדם, נוכחים אתם עד מה מורכבת התהוות זו לפרטיה. אף על פי כן, אם יש להבין את האדם, יש ללמוד גם דברים אלה תמיד לפרטיהם, תמיד בצורה יותר ויותר ממשית.

במישור זה קשה במיוחד אף לנסח שאלה קונקרטית, בשל המורכבות העצומה של שאלות מסוג זה. שערו לרגע שמישהו שואל: מה עושה ההיררכיה של, הבה ונאמר, השרפים או של רוחות התנועה [דינמיס] בגופו האתרי של האדם בשנת 1918 של מחזור ההתפתחות הנוכחי? – היות ולבטח יכולים אנו לשאול שאלה זאת, כפי שיכולים אנו לשאול האם יורד כעת גשם בלוּגָנו או לא. על כל פנים, לא ניתן להשיב על שאלות מסוג זה על ידי עיון חשיבתי או על ידי תיאוריה בלבד, אלא רק על ידי בירור העובדות. כשם שעלינו לברר באמצעות מברק או מכתב וכיוצא באלה, אם יורד גשם בלוּגָנו או לא, כן נחוץ לחקור את העובדות עצמן על מנת שנוכל להגיע לתשובה על השאלה: מהו תפקידן של רוחות החוכמה [קיריוטטס] או של רוחות הרצון [כסאות המלכות] בגוף האתרי של האדם במהלך מחזור ההתפתחות הנוכחי? – אלא ששאלה כזו, כמו ששאלנו עכשיו, מורכבת במידה בלתי רגילה ולעולם אין ביכולתנו לעשות יותר מאשר להתקרב אל התחומים שבהם שאלות כאלה מתעוררות. זהירות מרובה ננקטת, שהאדם לא ינסוק גבוה מדי וייעשה יהיר וגאוותן בניסיונותיו לרכוש ידע אמיתי על דברים אלה.

במידה מסוימת, הישויות הקרובות אלינו ביותר, הנוגעות לנו במישרין, הן אלה שעליהן אנו יכולים להתבונן בראייה צלולה. אולם עלינו גם לראותן בבהירות, אם אין ברצוננו לישון ביחס למקומנו בהתפתחות האנושות. ולכן ברצוני לדבר בפניכם על שאלה שהיא פחות מעורפלת ובלתי מוגדרת – הגם שהיא מאוד קונקרטית – מהשאלה המתייחסת אל מעשיהן של רוחות התנועה או רוחות הרצון בגופנו הפיזי. ברצוני לדבר בפניכם על שאלה אחרת, הנוגעת ישירות לבני האדם בתקופתנו. והרי השאלה: מה עושות הישויות הקרובות ביותר לבני האדם, כלומר המלאכים, בגוף האסטרלי בתקופת ההתפתחות האנושית הנוכחית?

כשאנו מביטים בישותנו הפנימית, הגוף האסטרלי הוא הקרוב ביותר אל האני. לכן אפשר להניח שהתשובה לשאלה שהצבנו תהיה מאוד רלוונטית עבורנו. המלאכים הינם ההיררכיה הקרובה ביותר מעל להיררכיית בני-האדם עצמה, כך שאנו מציבים שאלה צנועה למדי ואנו נראה שהתשובה עליה תהיה חשובה מאוד בשבילנו. והשאלה היא: מה עושים המלאכים ממש עכשיו, בזמננו – במאה ה-20, בגופו האסטרלי של האדם, בתקופה הנוכחית שהחלה במאה ה-15 לאחר הספירה ותימשך עד לתחילת האלף הרביעי?

מה ניתן בכלל להיאמר כאשר מתכוננים לענות על שאלה מעין זו? ניתן לומר רק שמחקר רוחי הנערך בכובד ראש, אינו עניין של משחקים ברעיונות או במלים, אלא הוא באמת מפלס את דרכו אל התחומים שבהם אפשר לתפוס א עולם הרוח במוחשיות. ודבר קרוב כמו זה שעליו אנו מדברים ניתן אכן לתפיסה מוחשית. – אולם במציאות ניתן לענות על שאלה זו באורח מפרה רק בתקופת נפש התודעה.

אתם עשויים לחשוב שאם שאלה זו הייתה נשאלת בתקופות אחרות, נראה שהתשובה הייתה נמצאת מן המוכן. אולם הן בתקופת הראייה הרוחית מימי קדם והן בזו של התרבות היוונית-רומית, לא ניתן היה לענות על שאלה זו, הואיל והתמונות שעלו בנפש האדם מהראייה הרוחית הקדומה האפילו על התבוננותו במעשיהם של המלאכים בגופו האסטרלי. דבר מזה לא ניתן היה לראייה באמת, משום שהיו שם התמונות שנמסרו על ידי הראייה הרוחית הקדומה. ובתקופת התרבות היוונית-רומית, החשיבה לא הייתה עדיין כה רבת עוצמה כפי שהיא כיום. החשיבה התחזקה כתוצאה ישירה מתקופת מדעי הטבע, היא התחזקה בדיוק באמצעות תקופת מדעי הטבע. מכאן שתקופת נפש התודעה היא זו שבה גם אפשר לחדור שאלה כזו באופן הכרתי מודע. פוריותו של מדע הרוח עבור החיים אמורה להיראות בעובדה שאין אנו רק סותמים את הבטן עם תיאוריות, אלא יודעים לומר דברים בעלי משמעות עמוקה לחיים.

מה עושים המלאכים בגופנו האסטרלי? תהיה לנו ודאות על מעשיהם, רק כאשר נעפיל לדרגה מסוימת של ראייה רוחית, כך שנוכל לראות מה מתרחש למעשה בגופנו האסטרלי. אם כך, עלינו העפיל לפחות עד לרמה מסוימת של ידע אימגינטיבי, על מנת שיהיה ניתן להשיב על שאלה זו. או אז יתגלה שישויות אלה מהיררכיית המלאכים, בזכות עבודתן המשותפת – על אף שבמובן מסוים לכל מלאך בנפרד יש את תפקידו שלו בקשר עם כל ישות אדם כפרט – ישויות אלה מעצבות תמונות בגופו האסטרלי של האדם. בהנחייתן של רוחות הצורה, מעצבים המלאכים תמונות. עד שלא נעפיל לרמת ההכרה האימגינטיבית, לא נדע שכל הזמן נוצרות תמונות בגופנו האסטרלי. תמונות אלה עולות וחולפות, אולם בלעדיהן לא תתהווה שום התפתחות לעתיד האנושות בהתאם לכוונותיהן של רוחות הצורה. את מה שברצונן של רוחות הצורה להשיג באמצעותנו עד לסוף התפתחות האדמה, את זאת עליהן לפתח קודם כול בתמונות, ומתמונות אלה האנושות שהשתנתה תהווה בעתיד את המציאות. באמצעות המלאכים מעצבות רוחות הצורה כבר עכשיו את התמונות הללו בגופנו האסטרלי. המלאכים מעצבים תמונות בגוף האסטרלי האנושי ותמונות אלה נראות להשגה באמצעות חשיבה שנהייתה גלוית עיניים. ואפשר לעקוב אחר תמונות אלה, שאותן המלאכים מעצבים בגופנו האסטרלי. כשנעשה זאת, יתגלה לנו שהן מעוצבות לפי אימפולסים ועקרונות מוגדרים לגמרי. אכן הן מעוצבות כך, שבאופן התהוותן טמונים כוחות עבור התפתחותה העתידית של האנושות. כשאנו מתבוננים במלאכים בהוציאם מלאכתם זו לפועל – עד כמה שזה נשמע מוזר, יש לבטא זאת באופן זה – מתברר לנו שלפניהם תוכנית מוגדרת מאוד בעיצובם החברתי העתידי של חיי האדם עלי אדמות. הם רוצים ליצור בגופיהם האסטרליים של בני האדם תמונות שתחוללנה מצבים חברתיים מסוימים מאוד בחיים האנושיים המשותפים בעתיד.

אנשים עלולים להתקומם כנגד ההכרה בכך שהמלאכים רוצים לחולל בהם אידיאלים עבור העתיד, אך בכל זאת כך הם פני הדברים. ואכן, בעיצוב תמונות אלה עובדים המלאכים לפי עיקרון מוגדר והוא: שבעתיד אף ישות אנוש לא תמצא שלווה בהנאה מאושרה, אם אחרים לידה יהיו אומללים. האימפולס השולט בתנאים החברתיים של הוויית הקיום הפיזי הוא של אחווה מוחלטת, אחדוּת מוחלטת של המין האנושי, אחווה המובנת נכונה. זהו העיקרון האחד שלפיו מעצבים המלאכים את התמונות בגופו האסטרלי של האדם.

אולם קיים אימפולס נוסף, שעל פיו מלאכים אלה מעצבים ויוצרים, והוא: הם שואפים לא רק אחר מטרות הקשורות לחיי החברה החיצוניים, אלא הקשורות גם לנפש האדם, לחיי הנפש של בני האדם. ביחס לחיי נפש האדם, באמצעות תמונותיהם, שאותן הם מטביעים בגופו האסטרלי, הם שואפים אל מטרתם שבעתיד כל אדם יראה בכל אדם אלוהות סמויה.

אם כן, ברור שלפי הכוונה המונחת ביסוד פעולתם של המלאכים, פני הדברים אמורים להיות שונים. הדברים אמורים להיות כאלה שהן להלכה הן למעשה, לא נראה עוד את האדם כחיה מפותחת ברמה גבוהה כשנתבונן בו על פי תכונותיו הפיזיות בלבד, אלא שנפגוש כל אדם עם ההרגשה המפותחת במלואה, באדם מופיע דבר-מה המתגלה מתוך יסודותיו האלוהיים של העולם, המתגלה דרך בשר ודם. – לדַמות אדם כתמונה המתגלָה מתוך העולם הרוחי, לדַמות זאת בכל הרצינות האפשרית, בכול העוצמה האפשרית ובכול כוח ההבנה האפשרי, זה מה שהמלאכים טומנים בתמונות.

כאשר דבר זה יתקיים, תהיה לכך תוצאה מסוימת מאוד. כל הדתיוּת החופשית שתתפתח בעתיד באנושות תתבסס על כך, שבכול אדם ניתן להכיר באופן בלתי אמצעי את צלם דמות האל, לא רק להלכה כי אם גם למעשה. כאשר תגיע עת זו, לא תהיה עוד כפייה דתית, לא יהיה עוד צורך בכפייה דתית, הואיל וכל פגישה בין אדם לרעהו תהיה באופייה ובטבעה כפולחן דתי, כטקס, ואף אדם לא יזדקק עוד לארגון דתי על כל מוסדותיו החיצוניים במישור הפיזי, כדי לקיים את החיים הדתיים. אם מוסדות הדת יבינו את עצם מהותם נכונה, מטרתם האחת תהיה הצורך להצביע על עצמם כבלתי נחוצים עוד במישור הפיזי, הואיל והחיים בכללותם יהיו ביטוי של העל-חושי.

לפחות דברים אלה נמצאים בבסיס האימפולסים של המלאכים: לצקת מעל בני האדם חירות מלאה בחיים הדתיים. וקיימת מגמה שלישית: לאפשר לבני האדם להגיע אל הרוחי באמצעות חשיבה, באמצעות החשיבה לחצות את התהום ולהגיע לחוויית בָּרוח. מדע הרוח עבור הרוח, חירות דתית עבור הנפש ואחווה עבור הגופים [הפיזיים], דבר זה מצטלצל כמו מוזיקה קוסמית בפעולת המלאכים בגופיהם האסטרליים של בני האדם. נחוץ רק שנרומם את תודעתנו אל רמה שונה מסוימת, או אז נחוש עצמנו מועברים אל אַתר-עבודה נפלא זה, בו נעשית הפעולה על ידי המלאכים בגוף האסטרלי האנושי.

אך כעת, אנו חיים בתקופת נפש-התודעה ובתקופה זו של נפש התודעה פועלים המלאכים בגופיהם האסטרליים של בני האדם כפי שתיארתי. על האדם להגיע בהדרגה להבנת דבר זה במלוא הערנות של תודעתו. זה חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות האנושית. איך ניתן בכלל לומר דבר כמו גילוי דעת כזה? היכן עלינו לבקש אחר פעולה זו של המלאכים? ניתן עדיין לגלות זאת באדם במצבי השינה של בני האדם בין ההירדמות ליקיצה, וכן במצבי השינה הערניים. לעיתים קרובות דיברתי על כך שעל אף שבני אדם ערים, למעשה הם ישנים במהלך האירועים החשובים ביותר בחיים. ואני יכול להעניק לכם את הוודאות הלא כל כך משמחת, שמי שצועד כיום דרך החיים בתודעה ערנית מוצא המוני בני אדם ישנים. הם מניחים למאורעות להתרחש בלי להתעניין בהם, בלי להטריד עצמם ביחס אליהם או להיקשר איתם. מאורעות עולם גדולים חולפים על פני בני האדם, כפי שדבר-מה הקורה בעיר חולף ליד איש רדום, למרות שלמראית עין האנשים ערים. בזמנים כאלה כאשר בני אדם, למרות היותם ערים, ישנים בהתרחש מאורע מיוחד מעין זה, ניתן לראות כיצד בגופיהם האסטרליים – לגמרי ללא תלות במה שברצונם לדעת או לא – נמשכת פעילותם החשובה של המלאכים.

דברים כאלה מתרחשים באורח שבהכרח נראה חידתי ופרדוקסלי. בנסיבות כאלה יתכן ואדם ייחשב לבלתי ראוי כלל שיהיו לו קשרים כלשהם עם העולם הרוחי. אך האמת לגבי אדם כזה היא שבהתגשמות הזאת הוא ישנוני במידה נוראית ומחמיץ מתוך שינה את כל ההתרחשויות סביבו. אך בגופו האסטרלי פועל אחד מחבורת המלאכים על עתיד האנושות. למרות זאת נעשה שימוש בגופו האסטרלי, אפשר להבחין בכך בהתבוננות בגופו האסטרלי. אולם הדבר החשוב ביותר הוא שדבר זה יחדור אל תודעת האדם. על נפש התודעה להתרומם להכרת מה שניתן למצוא בדרך זו בלבד.

לאחר הנחות יסוד אלה, תבינו אותי כאשר אצביע על כך שתקופה זו של נפש התודעה מובילה לקראת מאורע מסוים, והואיל ונפש התודעה היא זו אשר מעורבת בכך, בבני האדם עצמם יהיה תלוי כיצד יתחולל מאורע זה בהתפתחות האנושות. תהליך זה עשוי להתרחש כמאה שנים מוקדם או מאוחר יותר, אך למעשה הוא אמור להיכנס אל תחום התפתחות האנושות. ואפשר לאפיין מאורע זה באומרנו: אך ורק באמצעות נפש התודעה, באמצעות חשיבתם המודעת, בני האדם צריכים להגיע אל ראיית מה שהמלאכים עושים להכנת עתיד האנושות. – מה שמדע הרוח מלמד בתחום זה צריך להיעשות לחוכמת חיים מעשית של האנושות, כך שבני האדם יוכלו להשתכנע בנחישות שאלה הם נכסי חוכמתם, בכך שיכירו שהמלאכים רוצים בדברים שאותם אפיינתי.

התקדמות המין האנושי לקראת חירות הרחיקה לכת עד כדי כך, שבאדם עצמו תלוי אם יישן בעת התרחשות מאורע זה או יקדם את פניו בתודעה ערה במלואה. מה פירוש לקדם את פניו בתודעה ערה במלואה? פירוש הדבר הוא: אפשר ללמוד היום את מדע הרוח, הוא כאן, ובאמת לא נחוץ דבר נוסף מלבד ללמוד את מדע הרוח. אם בנוסף לכך מתרגלים מדיטציות מסוגים שונים ומפנים את תשומת הלב להנחיות מעשיות הניתנות בספר "כיצד קונים דעת העולמות העליונים", מקבלים כך תמיכה נוספת. אולם הצעד העיקרי כבר נעשה, כאשר לומדים ומבינים את מדע הרוח באופן הנכון ובמלוא התודעה. את מדע הרוח ניתן ללמוד כיום בלי לפתח כושרות לראייה רוחית; כל אחד מסוגל לעשות זאת, אם אינו חוסם את דרכו שלו בדעות קדומות. ואם בני האדם ילמדו יותר ויותר את מדע הרוח, אם יסגלו לעצמם את מושגיו ורעיונותיו, הם יתעוררו בתודעתם עד כדי כך, שמאורעות מסוימים לא יוחמצו בְּשינה, הם יחוו במודעות.

וביכולתנו לעמוד על טיבם של מאורעות אלה ביתר פירוט, מכיוון שלמעשה מה שהמלאך עושה הוא ההכנה בלבד. הדבר העיקרי הוא שבזמן מסוים, יתרחש אירוע בעל שלושה מאפיינים. כאמור, בהתאם לגישתם של בני האדם הוא יגיע מוקדם או מאוחר או במקרה הגרוע ביותר בכלל לא. אך מה שאמור להתרחש הוא באמת זה, שבאמצעות המלאכים יוצג לאנושות דבר בעל שלושה פנים. ראשית יוצג בפניה כיצד נוכל לתפוס את הצד העמוק יותר בטבע האנושי בעזרת התעניינותנו האנושית הבלתי אמצעית. אכן תבוא העת, ואל לנו להחמיצה בשינה, שבה בני האדם יקבלו מהעולם הרוחי דרך מלאכם אימפולס, שבאמצעותו יהיה לנו עניין עמוק בהרבה בכל ישות אנושית, מאשר אנו נוטים לכך כיום. עניין מוגבר זה בשותפינו לא יתפתח באורח כה סובייקטיבי בלבד, כפי שהאנשים מפתחים אותו בנוחיות כיום, אלא על ידי דחף פתאומי, בכך שלמעשה סוד מסוים יזרום בהשראה אל האדם מן העֵבר הרוחי, והוא האמת על מהות הזולת. באומרי זאת אני מתכוון לדבר ממשי בהחלט, כלל וכלל לא למחשבה תיאורטית. בני האדם ילמדו דבר-מה אשר יעורר את התעניינותם בכל אדם.

זה הדבר הראשון, והוא ישפיע באופן מיוחד על החברה. והשני הוא שמהעולם הרוחי יגלה המלאך לאדם באופן מובהק ביותר, שבנוסף לדברים אחרים, אימפולס הכריסטוס מאפשר לאדם חופש מלא בחיי הדת, ושהכריסטיאניות הנכונה היחידה היא זו המאפשרת חירות מלאה בחיים הדתיים. והשלישי הוא אכן הראייה הפנימית הבלתי מופרכת לתוך הטבע הרוחי של העולם.

כפי שאמרתי, על מאורע זה להתרחש כך שנפש התודעה של האדם תקשור את עצמה איתו בדרך זו או אחרת. הוא עומד לפתחה של התפתחות האנושות, היות והמלאך פועל במגמה זו על ידי התמונות הנארגות בגוף האסטרלי של האדם. אולם עלי לציין שמאורע צפוי זה נמצא כבר ברצונו של האדם. בני האדם עשויים הרי לשמוט ולהשאיר דברים רבים בלתי עשויים. ורבים שומטים היום דברים רבים שאמורים להוביל להכרה מודעת של מאורע זה.

אולם, כפי שיודעים אתם, קיימות ישויות אחרות בהתפתחות העולם, המעוניינות להטות את האדם ממסלולו הנכון: אלה הן הישויות האהרימניות והלוציפריות. מה שאמרתי זה עתה שייך להתפתחות האלוהית של האנושות. אילו היה האדם מתמסר לטבעו שלו, היה מגיע לראיית מה שמפתח המלאך בגופו האסטרלי. אולם מטרתן של הישויות הלוציפריות היא להרחיק את בני האדם מראייה פנימית של פעילות היררכיית המלאכים, והן עושות זאת על ידי עיכוב רצונו החופשי של האדם. הן מנסות להשרות חשכה על תרגול רצונו החופשי, בכך שאמנם הן מסבות לו להיות ישות טובה – מהבחינה שעליה אני מדבר עתה, לוציפר רוצה למעשה את הטוב והרוחי באדם, אך באופן אוטומטי, ללא רצון חופשי. הישויות הלוציפריות רוצות לקחת מהאדם את רצונו החופשי, את אפשרות הרוע. הן רוצות לעשותו לישות אשר אמנם פועלת מהרוחי, אולם עושה זאת כהשתקפות רוחית, ללא רצון חופשי. הן רוצות לעשותו לאוטומטי.

דבר זה קשור לסודות מסוימים ומיוחדים של ההתפתחות. כפי שאתם יודעים, הישויות הלוציפריות נשארו מאחור בשלבים אחרים של ההתפתחות ומביאות יסוד זר לתהליך ההתפתחות הנורמלי. יש להן עניין גדול להחזיק באדם, כך שלא יפַתח רצון חופשי, משום שהן עצמן לא רכשו את הרצון החופשי. הרצון החופשי ניתן לרכישה על האדמה בלבד. הן אינן מעוניינות בשום זיקה עם האדמה. הן מעוניינות בעידני ההתפתחות של שבתאי, שמש וירח, ולהישאר באותם שלבי התפתחות, ללא התפתחות האדמה. במובן מסוים הן שונאות את רצונו החופשי של האדם. אופן פעילותן הוא רוחי ברמה גבוהה, אולם רוחי-אוטומטי. נקודה זו היא בעלת חשיבות רבה מאוד, וברצונן להעלות את האדם לגבהים הרוחיים שלהן, להופכו לאוטומט רוחי; רוחי, אבל אוטומטי. ובאופן זה תתעורר הסכנה מצד אחד, שלפני בוא העת הנאותה, לפני שנפש התודעה שלו תגיע לתפקודה המלא, האדם יהיה לישות הפועלת ברוחיות אוטומטית וייִשן בזמן ההתגלות הצפויה שתיארתי.

אולם גם הישויות האהרימניות פועלות כנגד התגלות זו. הן אינן שואפות להסב לאדם להיות רוחי במיוחד, אלא הן שואפות להשמיד בו את תודעת הרוחיות שלו. הן שואפות להשריש בו את ההשקפה שהוא אינו אלא חיה מפותחת בשלמות. לאמיתו של דבר, אהרימן הוא המורה הגדול של הדרוויניזם המטריאליסטי. אהרימן הוא גם המורה הדגול של כל הפעילות הטכנית והמעשית בהתפתחות האדמה, שאינה מכירה בדבר מלבד חייו החיצוניים והחושיים של האדם, שרצונה היחיד הוא לטכנולוגיה נרחבת, שבאמצעות תחכומה האדם יספק את צרכי המזון והמשקה ושאר הצרכים שאותם מספקות גם החיות. להשמיד ולהאפיל באדם את ההכרה שהוא צלם אלוהים, לכך שואפות הרוחות האהרימניות בתקופתנו, תקופת נפש התודעה, על ידי אמצעים מדעיים מחוכמים שונים ומשונים.

בתקופות קדומות יותר האפלת האמת מפני בני האדם בתיאוריות ממין זה הייתה חסרת תועלת לישויות האהרימניות. מדוע? אפילו במשך תקופת התרבות היוונית-רומית, ואף יותר מזה בתקופה הקודמת לה, כאשר לאדם הייתה עדיין ראייה רוחית קדומה, היו לו התמונות, כיצד האדם חשב היה עניין חסר חשיבות לחלוטין. היו לו תמונותיו ודרכן הוא הביט אל העולם הרוחי. מה שאהרימן עשוי היה להחדיר לאדם לגבי קרבתו אל החיות, היה חסר כל משמעות עבור אורח חייו. החשיבה נהייתה לראשונה רבת-אונים באמת – גם רבת-אונים בחוסר-האונים שלה, אפשר לומר – בתקופת התרבות הפוסט-אטלנטית החמישית שלנו, מאז המאה ה-15. רק מאז נהייתה החשיבה ברת יכולת להביא את נפש התודעה אל תחום הרוח, אך בד בבד גם לעכב אותה מלהיכנס לעולם הרוחי. רק עתה חווים אנו את העת שבה תיאוריה, בעזרת מדע, גוזלת מהאדם את מודעותו לאלוהיותו ואת התנסויותיו בָּאלוהי. דבר זה אפשרי רק בתקופת נפש התודעה. מכאן שהרוחות האהרימניות שואפות להפיץ בין בני האדם תורות כאלה, המאפילות על מקורו האלוהי של האדם.

מִדְברים אלה על הזרמים המתנגדים להתפתחותו הנורמלית-אלוהית של האדם, ניתן להסיק כיצד עליו לנווט את חייו, כך שההתגלות הצפויה בהתפתחות האנושות לא תמצא אותו במצב של שינה. לולא כן צפויה סכנה גדולה, ועל בני האדם להיות דרוכים לקראתה. לולא כן במקום כניסתו העוצמתית של המאורע שצריך למלא תפקיד רב משמעות בעיצוב התפתחותה העתידית של האדמה, יתרחש מאורע שעשוי להיות סכנה להתפתחות האדמה.

רואים אתם, ישויות רוחיות מסוימות יגשימו את התפתחותן באמצעות בני האדם המתפתחים יחד עימן. מובן שהמלאכים המפתחים את תמונותיהם בגוף האסטרלי האנושי, אינם עושים זאת בתור משחק, אלא כדי להגיע כך להגשמת מטרה מסוימת. אולם הואיל ועל מטרה זאת להתגשם באנושות הארצית, כל ההיסטוריה תהיה למשחק, אם בני האדם, לאחר שרכשו את נפש התודעה יניחו במודע לכול העניין להישמט מתשומת ליבם. הכול יהיה למשחק! המלאכים רק ישחקו משחק בהתפתחות הגוף האסטרלי של האדם! רק כאשר דבר זה ימומש, לא יהיה זה משחק כי אם עניין רציני. אך מכך יכולים אתם להבין שעל פעולת המלאכים להישאר רצינית בכל הנסיבות. חִשבו רק מה היה מתרחש מאחורי מסך הקיום, אם באמצעות ישנוניותם היה ביכולתם של בני האדם להפוך את עבודת המלאכים למשחק!

ומה אם זה יקרה ככלות הכול? מה יקרה אם אנושות האדמה תתעקש דווקא לישון בעת ההתגלות הרוחית רבת הערך למען העתיד? אם האנושות תעבור בשינה למשל את החלק האמצעי – זה הקשור לחירות חיי הדת, אם בני האדם יעברו בשינה את חזרתו של מסתורין הגולגותה במישור האתרי שעליה דיברתי רבות, את הופעתו מחדש של כריסטוס האתרי או את שאר הדברים, או אז יהיה על המלאכים לנסות דרכים אחרות כדי להשיג את מה שאמור היה להיות מושג באמצעות התמונות בגופו האסטרלי של האדם. ואם בני האדם לא יאפשרו שדבר זה יבוצע בגופם האסטרלי בעת ערותם, ישאפו המלאכים למלא את כוונותיהם באמצעות גופי האדם הרדומים. כלומר, מה שהמלאכים לא יוכלו להוציא לפועל, הואיל ובחיי הערות שלהם בני האדם יהיו רדומים בעת ההיא, יבוצע במשך שנתם בעזרת גופם הפיזי וגופם האתרי הנחים במיטה. כך יבקשו המלאכים אחר הכוחות הנדרשים למילוי מה שאינו ניתן לביצוע באמצעות בני האדם בתודעתם הערנית במלואה, כאשר הנפשות שוכנות בפנים הגופים האתרי והפיזי במצב הערות. זה יצא לפועל על ידי הגופים האתרי והפיזי במצב השינה, כאשר ישויות האדם, שעליהן להיות ערות לקראת המתרחש, תימצאנה עם האני והגוף האסטרלי שלהן מחוץ לגופים הללו.

יש כאן סכנה גדולה לתקופת נפש התודעה. וזהו האירוע שעלול להתרחש, אם בני האדם לא יפנו את תודעתם אל החיים הרוחיים לפני תחילת האלף השלישי. אנו ניצבים זמן קצר בלבד לפני תחילת האלף השלישי, המתחיל כידוע בשנת 2,000. עלול עוד לקרות שבמקום בבני אדם ערים, יהיה על המלאכים לבצע את משימתם באמצעות גופיהם הישֵנים של בני האדם: שהם יאלצו להוציא את פעולתם בכללותה מגופו האסטרלי של האדם ולהטביע אותה בגופו האתרי כדי להשלימה. אך לאדם לא יהיה אז חלק בה! המלאכים יאלצו לבצע זאת בגוף האתרי בעת שהאדם עצמו אינו בו, היות ואילו האדם היה שם במצב של ערות, הוא היה מעכב זאת.

פרשתי לכם עתה את הרעיון הכללי של דברים אלה. אולם מה תהיה התוצאה, אם המלאכים ייאלצו לבצע פעולה זו בלי שהאדם עצמו ייקח בה חלק, בגופיו האתרי והפיזי במשך שנתו? באופן בלתי נמנע התוצאה בהתפתחות האנושות תהיה בת שלושה היבטים: ראשית, משהו יתרחש בגופים האנושיים הישֵנים כשהאני והגוף האסטרלי אינם עימם, והאדם לא ימצא זאת בחירות, אלא יקבלו כנתון בהקיצו בבוקר. תמיד הוא יפגוש בו כנתון לו. זה יהיה אז אינסטינקט במקום תודעה חופשית, ולכן יהיה מזיק. ואכן הכרות-ידע אינסטינקטיביות מסוימות שייכנסו לטבע האנושי מאיימות להזיק לו, הכרות הקשורות במסתורין הלידה וההתעברות, בחיים המיניים בכללותם, אם תתחולל הסכנה שעליה דיברתי. והיא תתחולל באמצעות מלאכים מסוימים שיעברו בעצמם שינוי, שעליו אינני רשאי לדבר, הואיל ושינוי זה שייך לסודותיו העליונים של מדע ההתקדשות, שלא ניתן עדיין לדבר עליו. אולם לבטח ניתן להגיד: התוצאה בהתפתחות האנושות תהיה שבמקום בתודעה ערה ובהירה ובאופן מיטיב, דחפים מסוימים הקשורים בחיי המין ובישות המין יעלו ויופיעו בצורה מזיקה. משמעותם של אינסטינקטים אלה תהיה לא רק סטיות, אלא הם יחדרו לעיצוב חיי החברה, הם יחוללו מבנים חברתיים בחיים הסוציאליים; ויותר מכל דבר אחר, יגרמו לבני האדם באמצעות מה שייכנס לדמם כתוצאה מחיי המין להימנע מפיתוח כלשהו של אחווה עלי אדמה, אלא תמיד להתקומם כנגד האחווה. זה יהיה אינסטינקטיבי.

וכך ניצבת לפנינו הנקודה המכרעת, שבה אפשר לפנות ימינה – אך דבר זה דורש ערנות מלאה, או לפנות שמאלה, ושם אפשר לישון. אלא שאז יופיעו אינסטינקטים, אינסטינקטים מחרידים.

ומה יגידו מלומדי המדע כשדחפים כאלה יופיעו? הם יאמרו שזו התפתחות טבעית ובלתי נמנעת, שהייתה חייבת להופיע כי היא טמונה בהתפתחות האנושות.

לא ניתן לזרות אור על עניינים כאלה על ידי מדעי הטבע, היות והן אם בני אדם ייהפכו למלאכים, הן אם יהיו שטנים, מדע הטבע יוכל לתת לכך הסבר. המדע יֹאמר אותו דבר בשני המצבים: האחרון הוא התוצאה הנסיבתית של קודמו – חוכמתם הגדולה של הסברי המקריות בטבע! המדע החיצון לא יבחין בְּדבר מן המאורע שעליו סיפרתי לכם, היות ואם בני אדם ייעשו שטנים למחצה על ידי דחפיהם המיניים, באופן מובן מאליו המדע יגדיר זאת כצורך טבעי. אם כן, באורח מדעי העניין לא ניתן להסבר, היות ויקרה מה שיקרה, הכול ניתן להסבר על ידי מדע הטבע. דברים כאלה ניתנים להבנה רק על ידי הכרה רוחית, הכרה על-חושית.

כך הם פני הדברים מבחינה אחת. ומבחינה שנייה: מפעילות זו, המביאה שינויים הפוגעים במלאכים עצמם, תנבע תוצאה נוספת עבור האנושות: ידע אינסטינקטיבי על תרופות מסוימות, אך מהסוג המסב נזק! כל הקשור ברפואה יגיע להתקדמות עצומה במשמעות מטריאליסטית. בני האדם ירכשו תובנות אינסטינקטיביות על כוחם המרפא של חומרים ותהליכים מסוימים והם יגרמו לנזק איום ונורא, אלא שהנזק יכונה רב תועלת. לאדם חולה ייקרא בריא משום שייראה שההליך המסוים שניתן לו הביא למשהו מהנה. אנשים יאהבו למעשה דברים הגורמים לישות האדם להיות בלתי בריאה באורח מסוים. כלומר יוגבר הידע על תוצאותיהם הרפואיות של תהליכים והליכים טיפולים מסוימים, אך הוא יוביל לאפיקים מזיקים מאוד. היות ובאמצעות אינסטינקטים מסוימים האדם יגיע לדעת איזה סוג של מחלות עשוי להיגרם על ידי חומרים וטיפולים מסוימים, והוא יוכל לגרום למחלות או למונען מתוך מניעיו האנוכיים לחלוטין.

התוצאה השלישית תהיה שהאדם יגיע להכרת כוחות מסוימים, אשר על ידי תפעול פשוט וקל, על ידי תאום רטטים מסוימים, ישחררו כוחות מכניים עצומים בעולם. בדרך זו הוא ילמד באופן אינסטינקטיבי להנחות את העיקרון המכני, את ישות המכניקה באופן רוחי. כל הטכניקה תיקלע אז למי מערבולת מסוכנים ביותר. אולם מי מערבולת אלה יעשו לאנוכיות האנושית שירות יוצא מן הכלל וימצאו מאוד חן בעיניה.

זוהי ידידי פיסת מידע ממשי על שלבי ההתפתחות של הוויית קיום. פיסה של תפיסת חיים אשר ניתן להעריכה באמת רק על ידי מי שחודר במבטו שהשקפת חיים בלתי רוחית לא תגיע לעולם לבהירות על דברים אלה. תפיסה בלתי רוחית של החיים לא תהיה מסוגלת לחדור בראייתה כאשר יגיעו לעולם: רפואה המזיקה לאנושות, סטייה איומה בדחפים המיניים ופעולות נוראיות בתחום הכוחות המכניים של העולם ובניצול כוחות הטבע על ידי כוחות רוחיים; היא לא תִראה כיצד הם סוטים מן הנתיב האמיתי בדיוק כמו שהישֵן, כל עוד הוא ישן, אינו רואה את השודד המתכונן לשדוד אותו. הוא אינו מודע לכך ולכל היותר מגלה מה נעשה לו לאחר מכן, כאשר הוא מקיץ משנתו. אך זו תהיה יקיצה גרועה מאוד לָאדם! האדם יתענג על צמיחה של ידע אינסטינקטיבי בו על תהליכים וחומרים מסוימים, ויחווה שביעות רצון כזאת בכניעתו לסטיות מסוימות של דחפיו המיניים, ויהלל אותם כפיתוח גבוה במיוחד של עליונות אנושית, של שחרור מן המוסכמות, של רוחב אופקים מחשבתי. כיעור ייהפך ליופי ויופי לכיעור במידה מסוימת, ודבר מזה לא יוחש כי כל זה ייראה כצורך טבעי. אולם זה יציין סטייה מהדרך שנרשמה באנושות עצמה עבור הווייתו המהותית של האדם.

אם נדרשת תחושה באשר לשאלה כיצד מדע הרוח חודר לנפשנו ומשפיע על גישתה הכוללת, אני מאמין שעשוי להתעורר גם כובד הראש הנדרש לקליטת אמיתות כאלה, כפי שהוצגו היום. מכובד ראש זה עשוי לנבוע מה שאומנם צריך לנבוע מכול מדע הרוח: לקיחת התחייבויות מסוימות ואחריות מסוימת על החיים. יהיו אשר יהיו עמדתנו בחיים ואשר עלינו לעשות בעולם, העיקר הוא לאמץ את המחשבה שאורח חיינו צריך להיות חדור ומואר בתודעתנו האנתרופוסופית. או אז נתרום להתקדמותה הנכונה של האנושות.

טעות מוחלטת היא לחשוב שמדע רוחי אמיתי, שפוסעים בנתיבו בכובד ראש וכיאות, עלול להטות את האדם מפעילות מעשית ונמרצת בחיים. מדע רוחי אמיתי מביא להתעוררות, התעוררות ביחס לדברים כמו אלה שאותם הצגתי בפניכם היום. ניתן לשאול: האם חיי ערות עשויים באמת להזיק לשינה? אם נבחר בהשוואה זו, כלומר שראייה אל תוך עולם הרוח היא ערוּת גדולה יותר מאשר חיי ערנות רגילים – כשם שהערנות הרגילה מתייחסת לשינה – או אז, על מנת להמשיך הלאה בהשוואה, נהיה רשאים באמת לשאול את השאלה: "היכולים חיי ערות להזיק אי פעם לשינה?" – כן, אם חיים אלה אינם מתנהלים כראוי! אם אדם חי את שעות הערנות כפי שיש לחיותן – שנתו אף היא תהיה בריאה, ואם בשעות הערנות שלו הוא מנומנם או עצל, מבלה בנוחות וללא עבודה, – או אז שנתו אף היא תהיה בלתי בריאה. וכן הדבר ביחס לחיי הערנות אותם אנו רוכשים כתוצאה מלימודי מדע הרוח. אם אנו מבססים בתוכנו באמצעות מדע הרוח יחס ראוי ונכון אל העולם הרוחי, כי אז, כשם שחיי ערנות בריאים מסדירים את השינה, כך יחסנו הנכון לעולם הרוח יכוון אל המסלולים הנכונים את ענייננו בעובדות הרגילות של החיים המוחשיים.

כל מי שמתבונן בחיים, במיוחד בתקופתנו, אינו אלא ישן אם אינו מבחין במספר דברים. כיצד בני האדם מתרברבים "בחייהם המעשיים", במיוחד במאות האחרונות! בעשורים האחרונים הגיעו הדברים לבסוף לידי כך שעמדות המפתח בכל מקום מוחזקות על ידי הללו הבזים ביותר לאידיאליזם ולרוחי. והיה ביכולתם להמשיך להכריז על המעשיות של חייהם, כל עוד לא גררו את האנושות אל התהום. עתה מתחילים מעטים – רובם מתוך אינסטינקט – לקרקר על כך שתקופה חדשה מוכרחה לבוא, שכל מיני אידיאלים חדשים צריכים להופיע! אך אין זה אלא קרקור. ואם הדברים יופיעו בצורה אינסטינקטיבית, בלי חדירה מודעת של בני האדם אל המדע הרוחי, הם יובילו אל הנפילה ממה שהיה צריך להתנסות בו במצב ערנות, במקום לתהליך של מעבר התפתחותי בריא ומיטיב. מי שנושא כיום הצהרות בפני בני האדם, במילים שמזה זמן רב התרגלו לשמוע כמותן, עדיין עשוי לקצור תשואות כלשהן. אולם על בני האדם יהיה להתרגל לשמוע מילים אחרות, לדרכים שונות להבעת הדברים, כדי שמתוך הכאוס ישוב ויצמח יקום סוציאלי.

אם בזמן מן הזמנים בני האדם שעליהם להיות ערים יחמיצו זאת ולא יבחינו מה באמת אמור לקרות, או אז לא יקרה שום דבר ממשי, אלא רוח הרפאים של התקופה הקודמת תשוטט סביב, כשם שרוחות רפאים מן העבר משוטטות בהרבה קהילות דתיות כיום, וכמו שלדוגמה רוח הרפאים של רומא העתיקה עדיין משוטטת בחיי החוק והמשפט. על מדע הרוח לשחרר את בני האדם בתקופת נפש התודעה בדיוק בקשר לדברים אלה. עליו להנחות אותם ממש להסתכלות בעובדה הרוחית: מה עושה המלאך בגופנו האסטרלי? לדבר באורח מופשט על מלאכים וכן הלאה עשוי לכל היותר להיות ההתחלה; ההתקדמות דורשת שנדבר באופן ממשי, כלומר בהתייחסות לתקופתנו המסוימת, ושנענה על השאלה הנוגעת בנו ישירות. שאלה זו נוגעת לנו מהטעם הפשוט, שבגופנו האסטרלי המלאך אורג תמונות, שתמונות אלה אמורות להביא לעיצוב דמותנו בעתיד, ועיצוב זה אמור להיעשות על ידי נפש התודעה. אילו לא הייתה לנו נפש תודעה, כי אז לא היה לנו כל צורך לדאוג, היות ואז רוחות אחרות, היררכיות אחרות היו באות להשלים במלואו את אריגת המלאך. אולם הואיל ועלינו לפתח את נפש התודעה, שום רוחות אחרות לא תבואנה לממש את אריגת המלאך.

מובן שמלאכים פעלו גם בתקופה המצרית, אולם רוחות אחרות נכנסו לפעולה ובדיוק מתוך כך הוחשכה תודעת ראייתו הרוחית הקדומה של האדם. אם כן, בגלל שראו בראייתם הרוחית הקדומה, בני האדם ארגו צעיף, מסך כהה מעל מעשי המלאך. אולם עתה על האדם להסיר מעליהם את המסך. לכן מוטל עליו לא לישון במהלך מה שיינשא אל חייו המודעים בתקופה שתסתיים לפני האלף השלישי. הבה ונשאב ממדע הרוח האנתרופוסופי לא רק תורות כאלה ואחרות, אלא גם החלטות! הן תִתנה לנו תעצומות כוח להיות בני אדם ערים.

אנו יכולים לסגל עצמנו להיות בני אדם ערניים. ביכולתנו לתת דעתנו לדברים רבים. אנו יכולים להתחיל להיות ערים כבר עכשיו; אנו יכולים לגלות שבמציאות, אף יום אינו עובר בלי שמתרחש נס בחיינו. ביכולתנו להפוך משפט זה שאמרתי עכשיו ואנו יכולים להגיד: אם ביום מן הימים אין אנו מגלים שום נס בחיינו, כי אז הוא רק חמק מעינינו. – נסו נא פעם לסקור את חייכם בערב; תגלו בהם מאורע קטן, גדול או בינוני, שעליו תוכלו לומר: הוא נכנס אל חיי באופן ראוי לציון והתרחש בדרך מאוד ראויה לציון. – תוכלו להיווכח בכך אם רק תחשבו בצורה מקיפה דיה, אם רק תתפסו בעיני נפשכם תמונה מקיפה דיה על הקשרי החיים. אולם בדרך כלל אין עושים זאת כלל, היות ובדרך כלל אין אנו שואלים את עצמנו: מה הוא שנמנע מלקרות על ידי התרחשות זו או אחרת?

בדרך כלל איננו מודאגים מדברים שנמנע מהם לקרות, מאלה שאילו היו מתרחשים, היו משנים את חיינו מקצה אל קצה. מאחורי דברים אלה שבדרך זו או אחרת הורחקו מחיינו, נמצא הרבה מאוד ממה שמחנך אותנו להיות בני אדם ערניים. מה היה עשוי לקרות לי היום? – אם נשאל את עצמנו שאלה זו מדי ערב ואז נתבונן בהתרחשויות מסוימות שהיו עשויות לחולל תוצאה זו או אחרת, התבוננויות בחיים תתחברנה אל שאלות אלה ותבאנה ערנות אל החינוך העצמי. דבר זה עשוי לשמש כהתחלה, ויכול בעצמו להוביל הלאה והלאה, עד שלבסוף לא רק נחקור ונדרוש מה משמעות הדבר בחיינו, כאשר למשל היה ברצוננו לצאת החוצה, נֹאמר בעשר וחצי בבוקר, וברגע האחרון הגיע מישהו ועיכב אותנו. אנו נרגזים על שעיכבו אותנו, אולם איננו שואלים מה עלול היה לקרות אילו באמת יצאנו כפי שתכננו. איננו שואלים: במה היה מתבטא השינוי?

כבר דיברתי פה בפירוט רב ביותר על עניינים כאלה. החל בהתבוננות בשלילה בחיינו, העשויה להעיד על ההדרכה מלאת החוכמה של חיינו, ועד להתבוננות במלאך האורג ופועל בגופנו האסטרלי, נמצאת דרך ישרה, דרך ישרה ובטוחה שביכולתנו לפנות אליה.