רודולף שטיינר

אוסלו GA209

הרצאה ראשונה 24.11.1921

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

תיקונים ועריכה: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר: כוחות קוסמיים באדם

משהו מתאים יכול לעלות בתקופה של קשיים חמורים שדרכם עוברת האנושות, רק אם מתחשבים שזה זמן של ניסיון, בחינה ובדיקה. אין אני יכול שלא לחשוב היום על ההרצאות שניתנו בעיר זו עצמה לפני שנים רבות, לפני המלחמה, ואלו מכם שלמדו את מה שנאמר אז, יבינו שמספר הערות מסוימות ניתנו לשנים הנוראות שתגענה. ההרצאות עסקו בנפשות-העם של העמים האירופאים,^[1] וכתזכורת להן – כדי שתבינו יותר בבהירות גם את כוונתן– אני רוצה כהקדמה, לדבר על פרשות מעניינות מסוימות.

בשנת 1918 היתה לי שיחה במרכז אירופה עם מישהו שבסתיו אותה שנה מילא תפקיד קצר אבל מאוד משמעותי במאורעות הקטסטרופליים אשר אז לבשו צורה מאוד מאיימת. אלו שיכלו לעקוב אחר מהלך המאורעות הבינו כבר בחודשים הראשונים של השנה שאדם מסוים זה יהיה בעמדת מפתח כשהעניינים יגיעו לנקודת החלטה. כפי שאמרתי, היתה לי שיחה עימו בחודש ינואר 1918, ובמהלך שיחתנו הוא דיבר על הצורך בפסיכולוגיה, בלימוד על הנושא של נפשות העמים האירופאיים. התוהו ובוהו שלתוכו נפלה האנושות הופך זאת לחיוני – כך הוא אמר – עבור אלו החפצים לקחת את ההובלה במאמצים הפומביים להבין את הכוחות הפועלים בנפשות של עמי אירופה. הוא ביטא צער עמוק שבאמת אין אפשרות לבסס את הניהול של המאמצים הציבוריים על ידע מסוג כזה. עניתי לו שנתתי הרצאות בדיוק על נושא זה ואחרי כן שלחתי לו ספר על כך, והוספתי הקדמה העוסקת במצב כפי שהיה אז – בינואר 1918. אני אומר לכם זאת רק כדי לציין את כוונתן האמיתית של ההרצאות. מטרתן היתה לתת הדרכה אמיתית כדי לפעול נגד הכוחות אשר הובילו ישר לתוך מבוכה וכאוס. זה היה מאותה סיבה ששוב השתמשתי בהן בדרך שאותה ציינתי בשנת 1918. אבל הכל היה כמעט ללא תועלת בנקודת המבוא שעסקה בצרכים של המצב שצץ מאוחר יותר, בגלל שהיתה דרושה הבשלה של ראיה פנימית בתוך יכולתם של אנשים מובילים רבים והם לא היו מוכנים לחתור לשם כך.

היום זה אותו דבר. אנשים עדיין מפחדים מאוד לתאר לעצמם את הצורה האמיתית של הכוחות המובילים ישר לתוך כאוס. במקום לעמוד בפני כוחות אלו של שקיעה והתפוררות, הם מעדיפים לטוות כל מיני מושגים, מאמינים שימצאו בהם מפלט ומחסה, והחיים ימשיכו הלאה שלווים למדי. אבל אלו שאין להם דבר עם סוג זה של חשיבה ועומדים בפני המציאות האמיתית, אינם מאמינים בכך. רחוק מזה.

במיוחד כאן בנורבגיה הגורל עושה זאת הכרחי לדבר על היחסים שבין נפשות העם האירופאיות, ובאמת אני דיברתי על אותו נושא, עם ההסתעפויות השונות שלו, פחות או יותר בפרטים במשך שנים רבות. אמרתי יותר מפעם אחת שיבוא זמן במאמצים האירופאיים שהרבה יהיה תלוי בכך אם נורבגיה יכולה לגייס אנשים אשר ימקמו את עצמם בצד של התקדמות אמיתית ויקדישו את כוחותיהם כדי לקדם אותה. המצב הגיאוגרפי של נורבגיה גרם למצב חיוני זה והוא באמת אפשרי. עד היום יש ניתוק מסוים מהמצבים האירופאיים וזה יכול לעזור להרבה דברים להבשיל. אבל הבשלה זו צריכה להתבהר, בהדרגה, לתוך פרי – לתוך חיים רוחיים אמיתיים ומהירים.

בשנים שעברו מאז שהיינו ביחד בפעם האחרונה, היו לכם בעצמכם הרבה חוויות בקשר למלחמה האירופאית הגדולה, אבל רק אלו שחיו ממש באמצע של הדברים יכלו להבין את המשמעות המלאה שלהם. זה קשה למצוא מילים בשפה אנושית שיכולות לתת איזשהו רעיון מדויק של הקטסטרופה האיומה. מישהו מתפתה להשתמש במילה "חסר משמעות" ביחס לכל זה, בגלל שכמעט הכל, בתחום של האירועים הציבוריים עד לתחילת המאה העשרים, נבע מצורה מסוימת של חוסר משמעות. מה שקרה בין השנים 1914 ל-1918 היה סוג של שיגעון, ומאז העניינים לא השתפרו מאוד גם אם אפשר אולי לומר שהפעולות חסרות המשמעות של העולם המטריאליסטי מבחינה חיצונית אינן כה ברורות כפי שהיו במשך השנים הממשיות של המלחמה.

היום זה ברור הרבה יותר שאירופה תגיע לידי צער עמוק אם תשומת הלב לא תפנה לבסיס הרוחי של החיים האנושיים, אם היא תופנה רק למטרות של נוחיות ובני האדם יזיזו הצידה את כל מה שנאמר בכוונה לעזור לאנושות לצאת מתוך הכאוס של האנטי-רוחיות. העובדה שההרצאות שלי על פסיכולוגית-עמים זכו להתעלמות מצד זה המחזיק במעמד בכיר במשך תקופה זו של פעילות חסרת היגיון, נראית לי סימפטום עמוק. וגם היום עדיין זה באותו המצב. הכל נגרף הצידה על ידי אלו שיש להם השפעה כלשהי על החיים הציבוריים.

זה חבל שהמשמעות של מילים מסוימות שדוברו על ידי איש מדינה מדרום אפריקה לא נתפסו באירופה. המילים לא נאמרו מתוך מעמקים גדולים, אבל הן מציינות רגש מסוים על הדרך שבה מאמצים נעשים בזמן הנוכחי. איש מדינה זה אמר שהמיקוד של היסטוריית-העולם עבר מהים הצפוני לאוקיינוס השקט – את זה הוא אמר באופן כללי מאירופה אל האוקיינוס השקט. וצריך להוסיף גם את זה: שעד עכשיו, אירופה היתה מעין מרכז, וזה פסק מלהתקיים. אנו חיים בשאריות של זה. במקום זה מגיעים מאמצי-עולם כבירים בין המזרח למערב. ומה שהולך כעת, כל מה שאינו חשוד בוושינגטון, מהווה גמגום חלש העולה מעלה מהמעמקים היכן שאימפולסים כבירים ובלתי מובחנים מסעירים ומרגשים.

לא יהיה שלום על פני האדמה עד שהרמוניה מסוימת תיווסד בין המאמצים של המזרח והמערב, וצריך להבין שהרמוניה זאת צריכה להיות מושגת ראשונה בממלכת הרוח. אנשים חלקלקים עשויים לדבר בזמנים קשים אלו אודות פירוק נשק ושאר "מותרות" מסוג זה – כי הן אמנם מותרות, ולא יותר מזה – אני סיכמתי זאת בשיחה, שהעולם המערבי נכשל מלגלות ולהביא לאור את הרוחיות שבאמת נכללת, אבל מאפשרת לשכון בתרבות שהתפתחה מאז המאה ה-15. יש מחסן של אוצרות רוח בתרבות זו, אבל זה לא מנוצל.

המדע רכש ידע כביר של העולם ואנו מוקפים סביבנו באמת בהישגים טכנולוגיים נפלאים. זה הכל נפלא בדרכו, אבל זה מת – מת בהשוואה לזרמים הכבירים של האבולוציה האנושית. ועדיין בתוך מוות זה מונחת רוחיות חיה שיכולה לזרוח לתוך העולם אפילו באופן יותר מזהיר מכל מה שניתן לאדם על ידי החכמה המזרחית – גם אם איננו צריכים להמעיט בערכה. הרגשה שכזו באמת קיימת בכל התבוננות בלתי משוחדת בחיים.

אנו פונים נכונה לאוצר החכמה הגדול של המזרח – אשר הוודות, פילוסופיית הוודנטה הנפלאה ודומותיה אינם אלא השתקפויות שלו. ואנו באמת מתמלאים בפליאה מכל מה שמתגלה מהגבהים השמיימיים. זה בהדרגה נופל להתנוונות הדרגתית, אבל אפילו בצורה שזה עדיין חי במזרח, זה מעורר את הפליאה ואת הערצה של כל מי שיש לו רגשות עבור דברים כאלה.

בניגוד לכך יש תרבות מטריאליסטית טהורה במערב, באירופה ובאמריקה. לא צריך לזלזל בתרבות מטריאליסטית זו וסגנון המחשבה החומרני שלה, כי הוא עדיין, אחרי הכל, כמו קליפת אגוז קשה – קליפת אגוז מתה. אבל התוך של האגוז עדיין חי ואם אפשר לגלותו אזי הזוהר שלו יקרין את כל התפארת של החכמה המזרחית שפעם קרנה מטה לאדם. שלא נשגה בקשר לכך – כל עוד היחסים של האירופאים והאמריקאים עם אסיה מוגבלים לכלכלה טהורה ואינטרסים תעשייתיים, יהיה אי-אמון וחשד בלבבות האסייתים. אנשים ידברו כמה שמתחשק להם אודות פירוק נשק, אודות הערך של סיום המלחמות… מלחמה גדולה תפרוץ בין המזרח למערב למרות כל הוועידות של פירוק הנשק, אם אנשי אסיה לא יוכלו לקבל משהו שיזרום אליהם מן הרוח של המערב. הרוחיות המערבית יכולה לזרוח לעבר אסיה ואם תעשה כן, אסיה תוכל לבטוח בה בגלל מה שטבוע בה, אם כי ברוחניות מנוונת, האנשים האסייתיים יוכלו להבין את הכוונה שבכך. שלום העולם תלוי בכך ולא בשיחות ובדיונים המתקיימים כעת בקרב המנהיגים של הציביליזציות החיצוניות.

הכל תלוי בראיה לתוך הרוח שמונחת חבויה בתרבות האירופאית והאמריקאית – הרוח שממנה האנשים בורחים, אשר למען הנוחיות הם ימנעו ממנה בשביעות רצון, ואשר רק היא לבדה יכולה להניח את רגלי האנושות על השביל העולה. אנשים מעדיפים לשים את ראשם בחול, באומרם שהדברים ישתפרו מעצמם. לא, הם לא ישתפרו. הגיעה השעה של החלטות גדולות. או שאנשים יחליטו להביא את הרוחיות שעליה דיברתי או שהניוון של המערב הוא בלתי נמנע. תקוות ותשוקות שהדברים יכוונו את עצמם לא יועילו. פעם אחת ולתמיד, האדם עבר לתוך תקופה שבה הוא צריך לתמרן את כוחותיו מתוך רצונו החופשי. במילים אחרות: בני האדם עצמם צריכים להחליט בעד או נגד רוחיות. אם ההחלטה חיובית, התקדמות תהיה אפשרית. אם לא, הגורל המר של המערב נחתם ובעקבות קטסטרופה נוראה האבולוציה הנוספת של האנושות תיקח מהלך שלא חלמנו עליו היום. אלו שישאפו לראיה פנימית אמיתית לתוך עניינים אלה אינם צריכים לקרוא תיגר ולהזניח את לימוד חיי הנפש במין האנושי כולו וגם באנשים השונים, במיוחד במזרח ובמערב. בהערות מקדימות אלו ניסיתי למסור שבפינה מיוחדת זו של אירופה, יכולות להיפתח איכויות שהרוח הסקנדינבית אימצה במיוחד, ראיה פנימית יכולה להבשיל ויכולה לפעול בהצלחה על שאר העולם המערבי. באמת זה יהיה אפשרי עבור התנועה הרוחית להילקח ברצינות כאשר בהבנה פנימית בני האדם יתכוננו לייחס לכך את השליחות מסוג שצוין כאן. לימודי החשיבה המודרניים לומדים את כל היקום מעבר לאדמה במונחים של מתמטיקה ומכניקה. אנו מביטים בכוכבים דרך טלסקופים, בודקים את החומר שלהם על ידי ספקטרוסקופ ודומיו, מצמצמים את התבוננותנו לכללי חישוב, ולבסוף אנו מגיעים למערכת גדולה של "מנגנון-עולמי" שבו האדמה שלנו ממוקמת כמו גלגל. מערבים מושגים פנטסטיים אודות מיקומם של כוכבי הלכת האחרים, אבל שום משמעות גדולה לא מיוחסת להם בגלל שאנו נופלים אחורה לנוסחאות מתמטיות כאשר מדובר על החלל שמחוץ לאדמה. האדם החל לחוש את עצמו בהדרגה חי על האדמה כמו שחפרפרת צריכה להרגיש עצמה בתוך התל שלה במשך החורף. יש רעיון שהאדמה היא כמו גבעת-חפרפרת קטנה ביקום. יש גם נטייה להביט אחורה בהתנשאות מסוימת לתקופות "פרימיטיביות" של תרבות, למשל לתרבות של מצרים העתיקה, כאשר בני האדם לא דיברו על התהליכים המכניים הגדולים ביקום, אלא על הישויות האלוהיות שבחוץ בחלל ומעבר לו – ישויות שאליהן האדם היה ידוע כשייך כמו שהוא שייך לישויות של שלוש הממלכות של הטבע על האדמה.

המצרים הקדומים התוו את המוצא של הרוח והנפש של האדם בהיררכיות הגבוהות, בעולמות העל-חושיים, כמו שהאדם התווה את מוצא הטבע החומרי-גופני שלו, בטבע החומרי של ממלכות המינרלים, הצמחים ובעלי החיים. בתקופתנו, אנשים מדברים על מה שמעבר לאדמה מתוך סוג של אמונה חלשה שמעדיפה מאוד למנוע בדיקה מדוקדקת מדעית. המדע מדבר רק על השיטה הגדולה של מכניקת-העולם אשר יכולה להיות מבוטאת במונחים של מתמטיקה. לבסוף מחשיבים את הקיום הארצי כמוגבל בתוך קירות של גבעה קטנה של חפרפרת ביקום.

קיימת עדיין אמת עמוקה: כאשר האדם איבד את השמיים, הוא איבד את עצמו. בלי ספק היסודות הכי חשובים של ישות האדם שייכים ליקום מעבר לאדמה ואם הוא מאבד את המראה של יקום זה הוא מאבד את המראה של ישותו האמיתית. הוא נודד על פני האדמה מבלי לדעת איזה סוג של ישות הוא באמת. הוא יודע, אבל אפילו אז רק ממסורת. המילה 'אדם' משמשת עבורו כשם שניתן לו פעם כישות העומדת זקופה בניגוד לבעלי החיים ההולכים על ארבע. אבל ראיית העולם המדעית שלו של העולם והתרבות הטכנית לא עוד עוזרים לו לגלות את התוכן האמיתי של שמו, כי את זה צריך לחפש ביקום שמעבר לאדמה, ויקום זה נחשב כשיטה גדולה של מנגנון מכני. האדם איבד את עצמו. כבר אין לו יותר שום ראיה פנימית לתוך טבעו האמיתי.

רגש של עצב אופף אותנו כאשר אנו מבינים שהתרבות הכי גבוהה שהמערב הגיע אליה מאז אמצע המאה ה-15 הובילה את האדם למשוך את עצמו מטבעו האמיתי ולחיות על האדמה מופשט מנפש ורוח.

בהרצאה למחנכים אתמול, אמרתי שאנו יכולים לדבר רק על כיוון אחד – וגם זה רק מהמסורת – לגבי הישות הנצחית של האדם. אנו מדברים על חיי נצח מעבר למוות אבל לא על חיי הנצח הנמשכים מלפני הלידה, לא על כיצד האדם ירד מעולמות הרוח לתוך הקיום החומרי, הפיזי על האדמה. וכך באמת אין לנו מילה אשר תואמת, בקוטב האחר, ל"נצחיות" או "אלמוות". איננו מדברים על "טרום-לידה", טבעי לדבר על נצחיות וטרום-לידה לפני היות החומר, אחרת הישות האמיתית של האדם לעולם לא תובן.

היום המשמעות הנוגעת למילה "נצחיות" רחוקה מאוד ממה שהיתה בזמנים כאשר האדם דיבר גם על "טרום-לידה". דרשות לאין מספר ניתנות היום ביושר סובייקטיבי, על הטבע הנצחי של הנפש האנושית. אבל אם נגיע לשורש של דרשות אלו נגלה את המגמה היסודית שלהן. הן מעלות השערות חזקות על האנוכיות של בני האדם, על העובדה שהאדם משתוקק לחיי אלמוות בגלל שהאגואיזם שלו חש את הרעיון של סיום במוות כמעורר סלידה עבורו. כשחושבים על כל זה אתם תבינו שהדרשות מכוונות לאגואיזם בחברים של הקהילה האורתודוקסית. כאשר מגיעים לשאלה של טרום-קיום, של החיים לפני הלידה, זה בלתי אפשרי לחשב עם אגואיזם אנושי. שום דבר באגואיזם האנושי של בני האדם לא עולה כתגובה ללימוד אודות החיים שלפני הלידה, בגלל שאין עניין בזה. הגישה היא פחות או יותר זו: אם באמת היו חיים לפני הלידה, היינו חווים המשך לכך. דבר אחד בטוח! אנחנו חיים כעת. אם כן, מדוע לדבר על מה שקרה לפני כן? זהו, בקצרה, רק אגואיזם שגורם לאדם לדבוק בתורה שמוות אינו מביא השמדה. וכך, כשמדברים על החיים שלפני הלידה, צריך לפנות לחוסר אנוכיות, אל האיכות שהיא ההיפך הגמור מאגואיזם. זה כמובן, נכון למדי לדבר גם על החיים שאחרי המוות, גם אם הפניה שם היא לאגואיזם של הנפש. זהו ההבדל הגדול.

מכך זה ברור שהאגואיזם נאחז במעמקי הנפש האנושית. הכחשת התורה של טרום-קיום היא תוצאה של אגואיזם בנפש. זה מוטל על כל אלה שהם רציניים בשאיפתם לראיה רוחית כדי להבין דברים אלה. האדם צריך למצוא את עצמו שוב ולהיות נאמן לחוקים של ישותו הפנימית ביותר. צריך להתעורר עניין בכל הטבע של האדם, במקום להיות מוגבל למעטים הפיזיים-חיצוניים. אבל סוף זה אינו יכול להיות מושג עד שהאדם ייחשב כשייך לא רק לאדמה – אשר נתפסת כגבעה קטנה של חפרפרת – אלא לקוסמוס כולו, עד שיובן שבין מוות ללידה מחדש הוא עובר דרך עולם הכוכבים אשר כאן על האדמה הוא יכול רק לראותו מלמטה. ועיקר החיים, הנפש והרוח של עולם הכוכבים צריכה להיות מוּכרת פעם נוספת.

הדבר הראשון שאנו מבחינים בו אודות האדם הוא המבנה החיצוני, הפיזי שלו, אבל העיקרון המהותי, כלומר הצורה שלו, בדרך כלל נעלמת. הצורה, אחרי הכל, היא העיקרון הבסיסי כל עוד מדובר באדם הפיזי. עכשיו כאשר אנו מדברים על נושא זה – שדיברנו עליו מכל כך הרבה זוויות בהרצאות אחרות – זה יהיה ברור שרק רמזים קצרים יכולים להינתן. אם אתם יודעים משהו מהלימוד הרוחי של האנתרופוסופיה אתם תבינו שמה שאני אומר כעת נמשך מידע עמוק יותר של העולם וזה משהו יותר מסידרה של אמירות שאין להן אישור.

הצורה האנושית היא המבנה הנפלא ביותר. חישבו על כך, נתחיל מהראש. בכל חלקיו הראש הוא העתק של היקום. צורתו הכדורית היא בסיסית עבור ההבעה של איברים אחרים ומערכות אחרות. הצורה העיקרית של הראש היא העתק של הצורה הכדורית של היקום, כפי שאתם יכולים לגלות אם אתם לומדים את הצורה הבסיסית של העובר.

צמוד למבנה הראש יש צורה אחרת שעדיין שומרת משהו מהצורה הכדורית, גם אם לא באופן שמייד ברור – אני מתכוון למבנה-החזה. נסו לעלות על הדעת מבנה-חזה זה בדמיונכם. זה כאילו שצורה כדורית נדחסה ושוחררה שוב, כאילו שצורה כדורית עברה מטמורפוזה אורגנית.

ולבסוף, במבנה-הגפיים אין אנו יכולים לגלות אפילו לא מעט מהדבר הראשוני, מהצורה העוברית של האדם. מדע הרוח לבדו מעורר את תודעתנו לעובדה שגם מבנה-הגפיים מגלה עדיין עקבות סופיים מסוימים של הצורה הכדורית גם אם זה לא ברור מאוד בצורתם החיצונית.

כאשר אנו לומדים את הצורה האנושית המשולשת ביחסה ליקום, אנו יכולים לומר שהאדם מעוצב על ידי כוחות קוסמיים אבל כוחות אלו עובדים עליו בדרכים רבות ושונות. המצב המשתנה של השמש במכלול של גלגל המזלות דרך עידנים שונים מרמז על לכוחות השונים אשר נמזגים מטה אל האדם מעולם הכוכבים הקבועים. אפילו האסטרונומיה המכניסטית של ימינו מדברת על העובדה שהשמש זורחת בקבוצת כוכבים מיוחדת בשוויון היום והלילה האביבי, שבמהלך המאות הבאות היא תעבור דרך קבוצות אחרות, שבמשך היום היא עוברת דרך קבוצות כוכבים מסוימות ובמשך הלילה דרך אחרות. דברים אלה ורבים אחרים נאמרו, אבל אין ידע מודע של יחסיו של האדם ליקום שמעבר לאדמה. לדוגמא, מעט יודעים שכאשר השמש זורחת על האדמה בשוויון היום והלילה האביבי מקבוצת הכוכבים של מזל טלה, הכוחות השמשיים הזורמים מטה לתוך בני האדם בחלק מסוים של האדמה מוגבלים על ידי ההשפעה הנובעת מהאיזור שבשמיים של כוכבי השבת המיוצג על ידי קבוצת הכוכבים של מזל טלה. אין שום ידע על העובדה שכוחות אלו מתאימים במיוחד לעבוד על הראש האנושי באופן כזה באמת, שבמשך החיים הארציים האדם יכול להציג יכולת מסוימת של התבוננות-עצמית ותודעה של ה'אני' שלו.

במשך התקופה היוונית אנשים מערביים היו במיוחד נושאים לכוחות של מזל טלה. העובדה של היות נתון לכוחות מזל טלה עושה זאת אפשרי עבור הראש של האדם להתפתח באופן כזה שתודעת-האני, היכולת להתבוננות עצמית, התבהרה.

אפילו כאשר דנים היום בהיסטוריה של סמלי גלגל המזלות, אין תמיד ידע של המסורות ההיסטוריות החיוניות המדברות על הסמלים של גלגל המזלות – מזל טלה, מזל שור, מזל תאומים וכן הלאה. בלוחות שנה ישנים אנו מוצאים לעיתים תכופות את הסמל של מזל טלה, אבל מעט מאוד אנשים באמת מבינים את הנקודה של המשמעות הגדולה ביותר שהוא הטלה המתואר עם ראשו מביט אחורה. דימוי זה כוונתו לציין שכוחות מזל טלה משפיעים על האדם בכיוון פנימה – כי מזל טלה לא מביט קדימה ולא החוצה לתוך העולם הרחב – הוא מביט אחורה, על עצמו. הוא מהרהר בישותו שלו. זה רב-משמעות. ושוב, ובפעם זו זה מלא בהכרה ובמודעות ולא באופן אינסטינקטיבי – בראיה הרוחית של הזמנים הקדומים – פעם נוספת אנו צריכים להביא עבור חכמה קוסמית זו את הידע שהכוחות של הראש האנושי מתפתחים בעיקר דרך הכוחות של מזלות טלה, שור, תאומים וסרטן, ואילו הכוחות של מבנה-החזה נתונים לאלו של ארבע קבוצות הכוכבים: מזלות אריה, בתולה, מאזניים ועקרב. הראש האנושי מקבל את צורתו מהכוחות הפועלים בתוך מזלות טלה, שור, תאומים וסרטן – כוחות אשר צריכים להתקבל כקורנים מלמעלה למטה, בעוד שהכוחות של גלגל המזלות אשר אירגון-החזה של האדם בעיקר מותנה בהם (אריה, בתולה, מאזניים ועקרב), פועל מהצד.

ארבעת המזלות האחרים שוכנים מתחת לאדמה. הכוחות שלהם פועלים דרך האדמה, לא ישירות למטה כמו אלה של מזלות טלה, שור, תאומים וסרטן, לא באופן צדדי כמו אלו של מזלות אריה, בתולה, מאזניים ועקרב, אלא מלמטה כלפי מעלה. הם פועלים על מבנה הגפיים בדרך זו שהצורה הכדורית אינה יכולה להישאר שלמה ללא פגע. אלו הם המזלות אשר בהכרה של הזמנים הקדומים, האדם חזה כפועלים למעלה מתחת לאדמה. כאשר המזלות נחו מתחת לאדמה, הם עבדו על מבנה-הגפיים. בימים עברו היתה תודעה של העובדה שהכוחות שנותנים צורה לגפיים קשורים עם מזלות מיוחדים אלה.

המבנה הכדורי של הראש – זה היה ידוע כקשור עם מזלות טלה, שור, תאומים וסרטן. הכוחות הפועלים בגפיים היו גם עולים על הדעת כארבעה. צריך לזכור שידע זה היה תוצאה של ראיה רוחית קדומה, מכאן המונחים שעוסקים בהם נוגעים במצבים של חיים שרווחו בימים ההם. כך, על פי חכמת הכוכבים, אדם צריך להיות צייד – אחד שיורה. קבוצת הכוכבים אשר מעוררת את הפעילות המקבילה באיבריו, ועושה אותו לצייד, ומקבל את השם של מזל קשת, הקשת. או שוב, אדם צריך להיות רועה צאן, עסוק בדאגה לחיות באופן כללי. זה משתמע במזל גדי, כפי שהוא מכונה היום. בסימן האמיתי יש צורה של זנב-דג. האיש של מזל הגדי הוא אחד המטפל בחיות, בניגוד לצייד, הקשת.

קבוצת הכוכבים השלישית מקבוצה זו היא מזל דלי, נושא-המים. אבל חישבו על סמל קדום זה. התמונה האמיתית של קבוצת כוכבים זו היא אדם המהלך על אדמה קשה, מפרה או משקה אותה מכלי-מים. הוא מייצג את אלה אשר עוסקים בחקלאות – איש החקלאות. זהו משלח היד השלישי בזמנים הקדומים כאשר היה ידע אינסטינקטיבי של דברים אלה: צייד, רועה וחקלאי.

משלח היד הרביעי היה זה של מלח. בזמנים קדומים מאוד, נבנו ספינות בצורת דג, ויותר מאוחר אנו מוצאים ראש דולפין בחרטום הספינה. זה מה שמונח ביסוד הסמל של מזל דגים – שני דגים יוצרים שזירה – מייצגים אוניות השטות יחדיו. זוהי סמליות של הקריאה הרביעית שהיא קשורה ביחד עם פעילות הגפיים – הסוחר או העוסק במסחר.

אנו שמענו כעת כיצד הצורה או הדמות האנושית נובעת מהקוסמוס. הראש הוא כדורי. כאן האדם חשוף ישירות לכוחות השמיים של הכוכבים הקבועים או למייצגים שלו במעגל כוכבי המזלות. אז, בפעולה רוחבית, קיימים הכוחות שנוכחים בארגון-החזה שרק מכיל את הדמות האנושית בצורה חבויה ודועכת – מזלות אריה, בתולה, מאזניים ועקרב. ולבסוף ישנם הכוחות שאינם פועלים ישירות אלא בדרך עקיפה, דרך הפעילויות הארציות, דרך ההשפעה על משלח ידו של האדם. (לדוגמא: מזל קשת – הקשת – מצויר גם כסוג של קנטאורוס, חצי סוס וחצי אדם וכן הלאה).

ושוב בזמננו אנו צריכים לשאוף עבור הכרה מלאה ומציאותית של מקומו של האדם ביקום. הצורה והדמות של גופו הפיזי ניתנות על ידי הקוסמוס. החלק העליון של המבנה שלו הוא מוצר של הקוסמוס. החלק התחתון – מוצר של האדמה. האדמה מכסה קבוצות כוכבים אלה שיש להן קשר מוגדר עם פעילויותיו בחיים. ועד שהחיבור כולו של האדם עם הקוסמוס יוכר ויובחן אי אפשר יהיה להבין את המיסטריות של הצורה האנושית ואת היחס שלו לפעילויות הארציות. כבר מהתחלה הצורה האנושית מובילה אותנו לקבוצות הכוכבים של גלגל המזלות.

זה מלמד אותנו שלעבוד כמו עובד אדמה, למשל, זה בשום אופן לא חסר חשיבות בחיים. בהרצאות הבאות אנו נשמע כיצד דברים אלה משמשים בזמנים המודרניים, אבל לא נבין אותם עד שלא נדע שרק בחיים הארציים בין לידה למוות האדם שייך לכוחות של האדמה, ובין מוות ללידה מחדש הוא שייך לשמיים. הכוחות של השמיים מעצבים את ראשו וזה משאיר לכוחות האדמה לעצב את ידיו ורגליו.

באותו אופן אנו צריכים גם ללמוד את השלבים או הצורות של החיים. כי חישבו על כך – בחיים של האדם יש גם אותם שני שלבים. יש את חיי-הראש והחיים שמבטאים את עצמם בפעילויות שלו, במיוחד דרך הגפיים. בין שני קטבים אלו שוכן חלק זה של ישותו שמגלה עצמו בריתמוס הנשימה ובמחזור הדם. בקצה אחד אנו מוצאים את מבנה-הראש, בקצה השני את מבנה-הגפיים.

הראש מייצג את החלק המת של ישות האדם, כי הראש מעורב תמיד במוות. החיים אפשריים בגלל שדרך כל החיים הארציים, נמזגים בהתמדה כוחות מהתהליך המטבולי אל הראש. אם הראש פורשׂ רק את הכוחות הטבעיים שלו, הם יהיו כוחות מוות. אבל למיתה זו אנו חייבים את העובדה שאנו יכולים לחשוב ולהיות ישויות בעלות הכרה. ברגע שכוחות-החיים הטהורים זורמים בעודף אל הראש, נוטים לאבד את ההכרה. אם לדבר באופן בסיסי, אז החיים מדמימים את ההכרה: המוות ניגר לתוך החיים ומאיר את התודעה.^[2] אם רק מעט מאוד ממה שממוקם נכונה בבטן, לדוגמא, היה עובר מעלה אל הראש, הראש היה ללא תודעה – כמו הבטן. האדם חייב את התודעה של ראשו אך ורק לנסיבות שהראש אינו חדור בחיים באותו אופן כמו הבטן. הכרה נמוכה יותר משמעה שהכוחות של הזנה ושל צמיחה פועלים עם כוח מופרז מידי בראש. מצד אחד, האדם הוא ישות העוברת מן העולם. מצד שני ישות ששוב ושוב באה לידי לידה. החלק המת – אשר הוא החזק בקיום של ההכרה –כפוף, בעיקרו, לכוחות הפועלים מטה על האדמה מכוכבי הלכת החיצוניים. שבתאי, צדק ומאדים. זה שהאדם הוא חלק בלתי נפרד של היקום זה לא רק בזכות העבודה של כוכבי השבת, אלא גם בזכות העבודה של כוכבי הלכת. שבתאי, צדק ומאדים – מה שנקרא כוכבי הלכת החיצוניים – המכילים את הכוחות אשר פועלים במיוחד לקראת קוטב ההכרה באדם. הכוחות של כוכבי הלכת הפנימיים – נוגה, כוכב חמה וירח – פועלים לתוך מערכת חילוף החומרים ומבנה הגפיים. השמש עצמה עומדת באמצע והיא בעיקר שותפה למערכת הריתמית.

בנוסף לכך השלושה שנזכרו-ראשונים הם שלושת שלבי החיים אשר דווקא מייצגים את הריסון והדיכוי שבחיים אשר דרוש עבור הריסון שבחיים ובתודעה. דרך זה, אנו בחיינו הארציים משתווים לשמיים, שייכים לממלכות פלנטריות יותר רחוקות. מצד שני, דרך העקרונות הבריאים ביסודם של החיים עצמם שבנו – דרך הכוחות של חילוף החומרים, הכוחות המוטוריים של הגפיים – אנו שייכים לפלנטות הקרובות: כוכב, נוגה וירח. הירח, אחרי הכל, קשור ישירות עם החיים הכי משגשגים, עם החיים הכי "חוגגים" של האדם, כלומר הכוחות של ההתרבות.

כאשר אנו לומדים את הצורה האנושית, אנו מובלים לספירות של הכוכבים הקבועים, כלומר, למה שמייצג אותם, למכלול גלגל המזלות. כאשר אנו לומדים את החיים של האדם, כדי לגלות היכן הם יותר בריאים ומשגשגים והיכן הם יותר שקועים, אנו מובלים לספירות הפלנטריות.

באותו אופן אנו יכולים ללמוד את ישות האדם של נפש ורוח. זה יעשה בהרצאות הבאות. היום אני רק רוצה לציין מאוד בקיצור שזה אפשרי לאדם פעם נוספת להחשיב עצמו לא רק כישות ארצית, שפשוט קשורה בצורתו ובחייו ואך ורק עם כוחות ארציים של תורשה, עיכול וההשפעות של סתיו, אביב, רוח, מזג האוויר וכדומה. הוא צריך לשייך את חייו ואת צורתו ליקום שמעבר לאדמה. הוא צריך למצוא את מה שחי מעבר לממלכה הארצית – אז הוא יגלה את ישותו האמיתית, הוא ימצא את עצמו.

זה מבשר צרות עבור ההתקדמות של האנושות המערבית אם תישאר התפיסה של הקוסמוס כמערכת מכנית גדולה שהראיה המדעית של העולם מאז אמצע המאה האחרונה הובילה אליה ונשארה שם, ואם האדם ינדוד על האדמה מבלי לדעת דבר על ישותו האמיתית. כאן לישותו האמיתית יש את מוצאה וביתה ביקום שמעבר לאדמה, לפי כך הוא אינו יכול לדעת דבר על עצמו אם הוא רואה רק את מה שארצי וחושב שאת מה שמעבר לאדמה אפשר להסביר במונחים של מתמטיקה ומכניקה. למעשה ובאופן אמיתי, האדם יכול למצוא את עצמו רק כאשר הוא מבין את הקשר שלו עם היקום שמעבר לאדמה ומשלב את כוחותיו לתוך חייו המוסריים והחברתיים – באמת זה צריך להיות כך, אם חיים מוסריים וחברתיים צריכים להתפתח. שום חכמה אמיתית לא יכולה לצמוח בחיים מוסריים וחברתיים, אלא אם הקשר חושל עם חכמה קוסמית. ולכן זה היה כה חיוני להפיח משהו מהאנתרופוסופיה לתוך התחום של החיים המוסריים וגם החברתיים, כי אנו מאמינים שאימפולסים אלו יכולים להוביל הרחק מן הכוחות של הניוון אל הכוחות של התקדמות מעלה.

———————————————————————————————

1. משימתן של נפשות-העמים. GA121 11 הרצאות שניתנו בכריסטיאנה (7-17.6.1910) – יצאו לאור בעברית בהוצאת תלתן. ↑
2. קווי יסוד להרחבת אמנות הרפואה מאת רודולף שטיינר ואיטה וגמן, פרק ראשון – יצא לאור בעברית בהוצאת הרדוף. ↑