רודולף שטיינר

16 באפריל 1909 דיסלדורף הרצאה 7        GA110

תרגמה מאנגלית: אורנה בן-דור

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת כחותם – ראו כאן

ברצוני לערוך סקירה בתחילת השיעור היום, בהקשר לסוף השיעור של אתמול. ראיתי שכמה ממאזיננו המכובדים ייחסו חשיבות מסוימת לעובדה, וניתן בהחלט להבין זאת, שבתרשים שציירתי אתמול כל פלנטה עמדה בקו ישר עם השמש, חשיבות לכך שציירתי מערכת יחסים מסוימת, אבל אני חייב לציין במפורש שאין לזה חשיבות, ושזה לא קשור למה שמעניין אותנו כאן. נתייחס לזה מאוחר יותר. אל לכם לקבל רעיונות מוטעים.

תחילה, נצייר את השמש, בהתאם למערכת הקופרניקאית. לאחר מכן, מה שמכונה היום מרקורי, אבל שבמובן האזוטרי הינו וונוס. ואז וונוס– שמכונה במובן האזוטרי מרקורי. לאחר מכן, (בהתאם למערכת הקופרניקאית) מגיעה האדמה, עם הירח שלה. לאחר מכן מגיעים מסלולי הכוכבים של מארס, יופיטר וכלה בשבתאי.

זוהי מערכת העולם לפי קופרניקוס. עתה, כפי שאמרתי, ברצוני להציג לפניכם את הדברים כפי שהם נלמדו בבית ספרו של זרתוסטרא. לא תמיד זרתוסטרא היה המורה. מדובר על אמיתות אלמנטריות שנלמדו בבתי הספר הזרתוסטריים. נניח שכאן הקונסטלציה של מזל תאומים, ניקח את הנקודות שמונחות על גבי קו זה (מאיקס או תאומים, אל השמש) ונצרף לשמש את המבנה של תאומים, בין אם יש צומת כזה או לא, אין זה משנה. ציירתי כאן את זה רק על מנת להראות את מסלולי הפלנטות, לא את הנקודות בהן הן עומדות. אלו הם סימני הגבולות עבור היררכיות שונות. עתה, אם נרצה לדוגמא לסמן את אזור השבתאי, נהיה חייבם לחשוב על האדמה ולא על השמש כמרכז, ונהיה חייבים לצייר מעין מעגל, שבמציאות הינו בעל צורת ביצה, ולא בצורת מעגל, כך שהאדמה תהפוך לנקודה המרכזית. אותו הדבר אנו חייבים לעשות עם הגופים השמימיים האחרים. אני מפציר בכם לא ליחס משמעות מרכזית לדברים בעלי חשיבות משנית בציור זה. הדבר העיקרי הינו שתכניסו לראשכם את הצורות הללו, שמתאימות לאזורים המקבילים של העוצמות, של ההיררכיות.

היום נתייחס יותר בפירוט לטבע של חברי ההיררכיות הללו, העומדות ישירות מעל האדם. טוב ללמוד את זה ופעם אחת להתחיל מהאדם. משום שרק אם נחזיק בבהירות בתודעתנו את מה שנאמר שוב ושוב אודות טבע האדם והתפתחויותיו, נוכל להכיר את טבעם של חברי ההיררכיות הגבוהות.

אנו יודעים שהאדם, כפי שהוא הופיע לראשונה על כדור הארץ, וכפי שהוא התפתח, מורכב בעיקר מארבעה חלקים. ארבע אברים אלו הינם, הגופים הפיזי, האתרי, האסטרלי והאני. נצייר זאת היום לצרכינו בצורה סכמתית. תחילה נצייר את גופו הפיזי של האדם כמעגל, אותו דבר עם הגוף האתרי, האסטרלי ולבסוף האני או האגו כמעגל קטן. אתם יודעים כיצד מתקדמת התפתחותו של האדם. במהלך התפתחותו הארצית מתחיל האדם לעבוד על הגוף האסטרלי שלו בעזרת האני שלו.

תרשים 1

באופן כללי אנו יכולים לומר: עד כמה שהגוף האסטרלי של האדם התפתח בידי האני שלו, בה במידה נשלטים החלקים של גופו האסטרלי שעוצבו מחדש לחלוטין על ידי האני, כך שרובו מכונה מאנאס או רוח העצמיות. אל לנו, כפי שנאמר לעיתים קרובות, להתייחס לזה כדבר חדש שנכנס לאדם, אלא כמוצר של הגוף האסטרלי שעבר טרנספורמציה. צריך לציין בזהירות שכל מה שאנו אומרים עתה מתייחס רק לאדם. חשוב שלא נכליל, אלא שנבהיר לעצמו שהישויות של היקום שונות מאוד זו מזו. הבה נצייר עתה את החלק החמישי של האדם, הגוף האסטרלי שעבר טרנספורמציה, כלומר המאנאס על ידי מעגל מיוחד: במציאות צריך היה לצייר אותו בתוך הגוף האסטרלי. באותה הדרך אנו חייבים לצייר מעליו את הגוף האתרי שעבר טרנספורמציה.

החלק בגוף האתרי שעבר טרנספורמציה, מכונה בודהיי או רוח החיים: כאשר כולו עבר טרנספורמציה הוא הופך לגמרי לבודהיי. באותה הדרך משתנה הגוף הפיזי לאטמה, אם אנו מסתכלים על האדם במצבו המושלם, שאותו הוא ישיג במהלך ההתפתחות שלו דרך יופיטר, וונוס ווולקן. כך כאשר האדם ישיג את השלמות הגבוהה ביותר שלו בשלב וולקן, נוכל לצייר תרשים סכמתי שלו באופן הבא: נוכל לומר שכאן נמצאים האטמה, הבודהיי המאנאס, האני, הגוף האסטרלי, הגוף האתרי והגוף הפיזי שלו. ונראה בתרשים הראשון שרוב הדברים המאפיינים את האדם, הינם שהוא הינו, על שבעת איבריו, ישות שלמה, ששבע עקרונות הללו הינם כולם האחד בתוך השני. זהו הדבר החשוב ביותר.

כאשר אנו פונים עתה לאברים של ההיררכיה הבאה, המלאכים, המצב שונה. התרשים הזה תופס לגבי האדם, אבל לא לגבי המלאכים.

תרשים 2

כאן, בדיאגראמה השנייה, אנו חייבים לציין שהמלאכים פיתחו את הגופים הפיזי (1) האתרי (2) והאסטרלי (3) שלהם. אבל עתה חייב האני (4) להירשם בנפרד מכל זה, לאחר מכן מגיעים המאנס, (5) הבודהי (6) והאטמה (7).

אם רוצים אנו להיות בהירים בקשר לטבע המלאך עלינו לחשוב שהחלקים הגבוהים שלו, אליהם הוא שואף לפתח עצמו, מרחפים מעל החלק שלו שנמצא בעולם הפיזי. בהתחלה נמצא ברשותו רק המאנאס שהתפתח באופן שלם, שני החלקים האחרים יתפתחו לאחר מכן. לכן אם רוצים ללמוד את טבע המלאך חייבים לומר שלא קיים ברשותו של המלאך אני השוכן על פני האדמה כפי שזה במקרה של האדם. כמו כן הוא אינו מפתח את רמת האבולוציה של המאנאס הנוכחית שלו על פני האדמה. לכן, מה שנמצא ממנו על פני האדמה, לא נראה כמשתייך לישות רוחנית. כאשר אתם פוגשים אדם ומתבוננים בו, אתם רואים שהעקרונות שלו נמצאים בו, לכן כל החלקים שלו מאורגנים בתוכו. אם אתם רוצים לחפש מלאך, עליכם לשמור בתודעתכם שהחלק הפיזי שלו הינו דבר מה דמוי השתקפות-מראה של העקרונות הרוחניים שלו, אותם ניתן למצוא רק בעולם הרוח. במים הזורמים, בערפל ההופך למים, כמו כן ברוח הנושבת ובאורות המבהיקים דרך האוויר, בכל זה עליכם לחפש אחרי גופם הפיזי של הישויות המלאכיות.

הקושי עבור האדם טמון ברעיונות המקובעים שלו שגוף פיזי חייב להיות בעל קווי מתאר מוגדרים. קשה לאדם לומר לעצמו: אני רואה ערפל עולה, אני רואה זרם מים מתמוסס לתרסיס, אני עומד בתוך הרוח הנושבת, אני רואה את האור מזנק מהעננים, ואני יודע שכל זה הינו התגלות של המלאכים. מעבר לגוף הפיזי הזה, שבשום פנים ואופן אינו בעל גבולות כפי שהגוף האנושי הינו, עלי להבחין ברוח. על האדם לפתח את כל העקרונות שנמצאים בתחומו. משום כך הוא לא יכול לשים לב שהגוף הפיזי יכול להיות כה נוזלי וארעי, שהוא לא חייב אפילו להיות בעל קווי מתאר מדויקים. עליכם להבין ששמונים מלאכים יכולים להיות קשורים ללוג מים, שהינו החלק הנוקשה ביותר של גופם הפיזי. הגוף הפיזי של מלאך אינו צריך להיות מובן כבעל גבולות כלשהם. לוג מים יכול להשתייך אליו כאן, והרחק מכאן לוג אחר. בקצרה, עלינו לדמיין כל מה שמקיף אותנו כמים, אש, אוויר על פני האדמה, כמכיל את גופיהם של ההיררכיות שעומדות היישר מעל האדם. על מנת להבחין באני של המלאכים ובמאנאס שלהם שמתבוננים עלינו למטה מהעולמות הגבוהים צריך להתבונן בצורה על-חושית לתוך העולם האסטרלי.

האזור של מערכת השמש שאותו אנו חייבים לחקור כאשר אנו מחפשים אחר המלאכים, הינו זה שגבולותיו מסומנים על ידי הירח. בהקשר למלאכים, החקירה עדיין באופן יחסית קלה, משום שמצבם הינו כזה, שאם לדוגמא, אנו מוצאים את גופו הפיזי של המלאך בתוך כמות מים מסוימת או משהו דומה, ואנו מתבוננים על המים או על האוויר הזה בצורה על-חושית, אנו מוצאים בתוכם גוף אתרי או גוף אסטרלי. לכן בציור מיוצגים שלושת אלו יחדיו. כמובן אל לנו רק לראות ברוח הנושבת, במים הזורמים או הנשברים את התמונה המטריאליסטית, כפי שהתפיסה הרגילה רואה בהם. החלקים האתרי והאסטרלי של המלאכים חיים בצורה המגוונת ביותר במים, אוויר ובאש. אבל אם נרצה לחפש את הישות הרוחנית, את הנפש של המלאך, נהיה חייבים לחפש אותה במישור האסטרלי, באופן על-חושי.

תרשים 3

הדרגה הבא, זו של הארכי מלאכים היא שוב שונה. מה שציירנו כאן כגוף אסטרלי הינו, במקרה של הארכי מלאכים, כלל לא מחובר עם הגופים האתרי והפיזי. אנו יכולים לצייר את החלק התחתון שלהם אותו ניתן למצוא, באופן הבא: גוף פיזי, גוף אתרי, (תרשים 3 – 1,2) אלו מופרדים. וכל העקרונות הגבוהים יותר הינם למעלה בעולמות הגבוהים, כך שאנו יכולים לראות תמונה שלמה של ארכי- המלאכים כאשר אנו מחפשים אותה בשני מקומות, ומבחינים שזה לא דומה למקרה של האדם המאוחד כולו בישות אחת. החלק הרוחני נמצא למעלה, ובאותו זמן הוא משקף עצמו כלפי מטה. גוף פיזי וגוף אתרי יכולים להתאחד רק כאשר הפיזי מורכב מאוויר ומאש. לדוגמא לא ניתן להבחין בגופים הפיזיים של הארכי מלאכים שחולפים על פני המים. נוכל לזהות אותם רק באוויר ובאש, ונוכל למצוא באופן על-חושי, ורק בעולמם החושי, את הצד הרוחי הנגדי הרוח הנחפזת והאש. זה לא מחובר לא לגוף הפיזי, ולא לגוף האתרי.

ועתה אנו מגיעים לאותן ישויות שאנו מכנים הארכאי, ישויות ההתחלה או רוחות האישיות. כאן, למטה אנחנו יכולים לצייר רק את הגוף הפיזי (תרשים 4) כל השאר נמצא למעלה בעולם הרוח. גוף פיזי כזה יכול לחיות רק באש. את גופם הפיזי של הארכאי ניתן לזהות רק בלהבות האש. בכל מקום שאתם רואים את האש הבוהקת של האור תוכלו לומר לעצמכם: בזה מוכל משהו מהארכאי. אך בעולמות הרוח מעל ניתן למצוא את החלק-הנגדי הרוחני, במקרה הזה הוא מופרד מהגוף הפיזי שלו.

במיוחד בארכאי או ברוחות האישיות יכול הרואה הרוחי להגיע לזה בצורה קלה יחסית. רוחות אישיות אלו נמצאות בתחום המגיע אסטרונומית עד לוונוס (מרקורי במובן האוקולטי של המיסטריות) הבה ונדמה שמישהו הרחיק עד כדי כך שהוא מסוגל להשקיף על מה שמתפתח למעלה שם בוונוס(אוקולטית מרקורי). שם הוא יכול להבחין בישויות נעלות גבוהות אלו, רוחות האישיות. כאשר הוא מפנה את מבטו העל-חושי לוונוס על מנת להשקיף על כינוסן של רוחות האישיות, ורואה את ברק האור דרך העננים, הוא רואה בברק אור זה את השתקפותם של רוחות האישיות, משום ששם נמצא גופם הפיזי.

תרשים 4

עתה אנו מגיעים לישויות רוחניות גבוהות יותר, לאלו שהגיעו עד השמש. עוצמות אלו, האקסוזיאיי, או רוחות הצורה מעניינות אותנו פחות בזמן הווה. אופק המבט שלנו צריך להכיל את העובדה שהישויות של וונוס ומרקורי הינן אברי ההוצאה לפועל שלהם, הישויות של וונוס שגופם הפיזי נמצא באש, ואלו של מרקורי שגופם הפיזי נמצא באוויר. תרגמו זאת כך שתאמרו: הישויות שחיות בשמש משתמשות ברוחות וונוס(אוקולטית מרקורי) בלהבות האש, וברוחות של מרקורי(אוקולטית וונוס) באוויר הנושב, כמוציאות לפועל שלהם. 'ואלוהים עשה את להבות האש למשרתיו ואת הרוחות לשליחיו'. אמירות כאלו הנמצאות במסמכים דתיים עתיקים נלקחות לגמרי מתוך עובדות רוחיות, ומתכתבות עם מה שהרואה הרוחי מסוגל לראות.

כך ניתן לראות ששלושת ההיררכיות שעומדות מעלינו קשורות בצורה הדוקה לקיום שלנו. האדם הינו הישות שהינו, משום שהוא לקח חלק במוצקות, מן האדמה. זה מה שמפריד בינו לבין ישויות אחרות, זה מה שהופך אותו לישות מוכלת בתוך עצמה המורכבת מאברים מופרדים. בירח, היה האדם עדיין ישות כמו האחרים. שם הוא עבר דרך טרנספורמציות, בדיוק כפי שמסות המים בעלות גוף שהינו תמיד במצב של טרנספורמציה עושות. על פני האדמה נכבל האדם לראשונה, בתוך עורו. והפך להיות ישות מוכלת-בתוך עצמה, כך שניתן לומר, שאדם מורכב מגופים פיזי, אתרי אסטרלי ואני. בידוד זה מקורו מזמן לא רחוק. אם אנו חוזרים לתקופה הראשונה של תקופת אטלנטיס הקדומה, אנו מוצאים אדם שעדיין לא הרגיש את האני שלו לגמרי בתוכו, שעדיין חיכה לקבלת האגו שלו. ואם נלך רחוק יותר לאחור באבולוציה הארצית, נמצא שמה שהינו אדם על פני האדמה מורכב רק מגופים פיזי, אתרי ואסטרלי. ואם נפסע לאחור לזמנים של למוריה, נמצא אדם שבדרכו יש ברשותו לא יותר מגופים פיזי, אתרי ואסטרלי כאן על פני האדמה מאשר יש למלאכים.

מנקודה זו של האדמה, עם הגדילה של האני מתחיל האיחוד, וממשיך לעבר הזמנים הפוסט- אטלנטיים. בתקופה הלמורית התהלכו על פני האדמה רק בני אדם בעלי גוף פיזי, אתרי ואסטרלי. אבל לא היו אלה בני אדם שיכלו לחשוב, במובן של היום, או שיכלו לפתח אנושיות במובן של היום.

ועתה התרחש על פני האדמה דבר מה מאוד ראוי לציון. אנשי למוריה אלו, שהיו רק בעלי גופים פיזי, אתרי ואסטרלי היו חסרי אונים, הם לא יכלו לעזור לעצמם, הם לא ידעו מה עליהם לעשות על פני האדמה. מן האזורים השמימיים, תושביו של מה שנקרא באופן אסטרונומי וונוס הגיעו לראשונה למטה לאדמה, אל הישויות חסרות האונים הללו. משום שהייתה להם מערכת יחסים מסוימת לגוף הפיזי, הם יכלו לשלוח את האור שלהם דרך הגוף הפיזי של תושביה הראשונים של האדמה ולהנפיש אותו. כך, אנו מוצאים כמה מהם שעברו בינות למאסת האנושות בקרב אנשי למוריה בדרך מיוחדת למדי. היה להם גוף פיזי שונה מאשר לאחרים. אדם, שזכה לחסד מיוחד זה, לא היה בעל גוף פיזי רגיל, אלא בעל גוף פיזי מונפש על ידי רוח וונוס, רוח האישיות. בגלל העובדה שבגופו הפיזי של אדם שהתהלך בלמוריה העתיקה נמצאה רוח וונוס, היה הוא בעל השפעה חזקה על כל סביבתו. אנשי למוריה כאלו לא נראו שונים מחבריהם באופן חיצוני, אבל בגלל שרוח האישיות חדרה לתוך גופיהם, פעלו אינדיבידואלים נבחרים אלו באופן סוגסטיבי, במובן הגבוה של המילה, על סביבתם. היום, אין דבר שניתן להשוואתו לצייתנות, להוקרה וליראת הכבוד שרכשו להם. כל הניסיונות ליישוב, שנעשו על מנת לאכלס את האזורים השונים על פני האדמה, הונהגו בידי ישויות כאלו, שלתוכם ירדה רוח האישיות. הם לא נזקקו לדיבור – משום שלא היה אז דיבור – גם לא לסימנים, אלא עצם העובדה שרוח אישיות כזו הייתה שם, הספיקה. וכאשר היה צורך שמסות נרחבות של בני אדם תהיינה מונהגות ממקום אחד לשני, הלכו מסות אלו אחריה בפשטות מבלי לחשוב על כך. מחשבה לא התקיימה, היא התפתחה רק מאוחר יותר.

כך רוחות האישיות ירדו לאדמה, כרוחות וונוס, בתקופת למוריה העתיקה. ואנו יכולים לומר, שתכונות מאפיינות אלו של השליחים מוונוס – כמו אלו שהצורה האנושית של הזמן ההוא יכלה ללבוש – מציינות דבר מה לגמרי חדש בהתייחס ליקום כולו. אם נתייחס למשמעות הקוסמית שלהם, זה מגיע הרחק עד לוונוס, והפעולות שלהם היו בעלי משמעות והשפעה על כל השתלשלותה של מערכת השמש. הם יכלו להוביל את בני האדם ממקום אחד לשני, משום שהם הכירו את הקשרים שיכלו להיות ידועים רק לאלו, שהכירו את הסביבה של האדמה, לא רק את האדמה עצמה.

התפתחות האנושות המשיכה הלאה. נוצר הכרח שהמלאכים, רוחות מרקורי(אסטרונומית), יפעלו על ההתפתחות האנושית. לא היה זה תפקידם להנפיש ולתת חיים למה ששכן על פני האדמה מתחת. הדבר התרחש בעיקר בתקופת אטלנטיס. בתקופה ההיא הארכי-מלאכים, או רוחות מרקורי ירדו לאדמה, ונתנו השראה לגופים הפיזי והאתרי של בני האדם . כך שבאטלנטיס היו גם אנשים שלא נראו כלפי חוץ שונים מאחרים, אבל גופיהם הפיזי והאתרי הונפשו על ידי ארכי-מלאך. ואם ניזכר במה שנאמר אתמול, שלארכי-מלאכים הייתה משימה לכוון את כל האומות, נוכל להבין שאדם שבתוכו שכן ארכי-מלאך יכול היה להעניק למעשה לכל הגזע האטלנטי את החוקים שהוא קיבל ישירות מהשמים. מנהיגה הגדול של תקופת למוריה, כאשר היה עדיין הכרח לפעול באופן כללי יותר, הונפש על ידי הרוחות מוונוס, אלו, שבתקופה האטלנטית היה עליהם לכוון מאסה קטנה יותר של אנשים, הונפשו על ידי הארכי מלאכים. אלו המכונים כוהנים – מלכים של אטלנטיס, היו למעשה – מאיה. הם לא היו כלל וכלל מה שנראה כלפי חוץ. בגופיהם הפיזי והאתרי חי ארכי-מלאך, הוא היה הסוכן הפעיל האמיתי.

אם נלך לאחור לזמנים האטלנטיים נחפש אחר המקומות הסודיים של מנהיגים אלו של האנושות. הם פעלו ממרכזים חבויים אלו, שם הם חקרו את מיסטרית החלל. למה שהם חקרו והורו מתוך המקומות האטלנטיים העתיקים של המיסטריות הללו ניתן לייחס את השם אורקל, למרות שהמילה הזו מקורה בזמנים מאוחרים יותר. השם 'מקום האורקלים', לגמרי מתאים למרכזי הדרכה ושליטה אלו. מתוכם פעלו המורים הגדולים, כך שהאחרים יוכלו להתאמן על מנת להיות כוהנים ומשרתים של בני האדם.

חשוב שנדע שהיו אנשים באטלנטיס הקדומה שהיו למעשה ארכי-מלאכים. הם נשאו התגשמות של ארכי-מלאך בתוך גופיהם הפיזי והאתרי. לו נראה היה אדם כזה למישהו שניחן בראיה רוחנית, היה האחרון רואה אדם פיזי ומאחוריו צורה ענקית, מתעלה מעליו, ומתפשטת למרחבים לא מוגדרים, זוהי צורתו של הארכי-מלאך נותן ההשראה. אישיות כזו הייתה בעלת טבע דו-צדדי, כאילו שמאחורי האדם הפיזי, צומח לעבר חלל לא מוגדר, היה המלאך מעורר ההשראה. כאשר אדם כזה מת, נהרס גופו הפיזי בהתאם לחוקי אטלנטיס. הגוף הפיזי הזה, שהונפש בידי הארכי-מלאך, התמוסס, אבל הגוף האתרי לא.

קיימת חסכנות, אקונומיה רוחנית הדורשת חריגה מהאמיתות הכלליות שנפוצות על ידי האנתרופוסופיה. אנו רואים – ובדרך כלל זה נכון – שכאשר אדם מת, הוא מניח בצד את גופו הפיזי, ולאחר זמן מה מניח הוא גם את גופו האתרי, שמתמוסס כולו מלבד התמצית. אבל זה המצב רק בדרך כלל. קיים הבדל עצום בין הגוף האתרי של המקודשים באורקלים האטלנטיים, שנחדר על ידי הארכי מלאכים, ובין גוף אתרי רגיל. גוף אתרי יקר ערך שכזה לא הולך לאיבוד, אלא נשמר בעולם הרוח. בתחילה, המנהיג הגדול של האורקלים האטלנטיים שימר את שבעת הגופים האתריים החשובים ביותר של שבעה מקודשים גדולים של אורקלים אלו.

גופים אתריים אלו נבנו במקור דרך ישויות שמאוכלסות בארכי מלאכים, אשר במותם חזרו כמובן לעולמות הגבוהים. דברים כאלה ודאי שאינם נשמרים בקופסאות, אלא נשמרים בהתאם לחוקים הרוחניים. המתקדש האטלנטי של אורקל השמש אינו אלא מאנו, שהוזכר לעיתים קרובות, ושהנחה את שארית אנשי האומה האטלנטית לעבר אסיה על מנת לייסד את התרבות הפוסט-אטלנטית החדשה. הוא לקח עימו את קומץ אנשיו והוביל אותם לעבר אסיה.

הוא אימן את האנשים במשך דורות, וכאשר שבעת המתאימים ביותר התחנכו באופן מספק, הוא שזר לתוך הגופים האתריים האינדיבידואלים שלהם את היסוד של שבעת הגופים האתריים השמורים, שנארגו על ידי הארכי מלאכים באטלנטיס הקדומה. שבעה אלו, שנשלחו על ידי המנהיג הגדול, בכדי להניח את הבסיס לתרבות הפוסט-אטלנטית הראשונה, היו שבעת הרישים הקדושים של הודו העתיקה. הם נשאו בתוך הגרעין האתרי שלהם, את גופיהם האתרים של המנהיגים האטלנטיים הגדולים, שהם עצמם השיגו את הגופים הללו דרך הארכי מלאכים. כך פעלו העבר, ההווה והעתיד בהרמוניה.

שבעת האנשים הללו שכונו הרישים הקדושים היו נראים לנו כאנשים פשוטים, משום שבגופם האסטרלי שלהם ובאני שלהם, הם לא השיגו את הגבהים של הגופים האתריים שלהם. כל מה שהם היו מסוגלים לו היה שזור בגופם האתרי. היו שעות מסוימת שבמהלכם פעלה אינספירציה בתוך גופם האתרי, ואז הם נשאו דברים שהם עצמם לא יכלו לדעתם. מתוך פיותיהם זרם מה שהושרה לתוך גופיהם האתריים. כך היו אלו אנשים פשוטים בכל הנוגע להבנה שהשתייכה להם עצמם. אבל בשעות האינספירציה, כאשר גופם האתרי פעל, הם דיברו אודות המיסטריות הגדולות ביותר של מערכת השמש שלנו ועל היקום כולו.

בתקופה הפוסט-אטלנטית לא התקדמו עדיין בני האדם כה רחוק כך שלא יצטרכו לקבל עזרה מלמעלה. האינספירציה הייתה עדיין הכרחית. וסוג של הנפשה התרחש עדיין מלמעלה. ראינו כיצד הנפשה, הרחנה, כזו התרחשה בתקופת למוריה, כאשר רוחות האישיות הנפישו את הגוף הפיזי. בתקופה האטלנטית הגופים הפיזי והאתרי היו מונפשים על ידי הארכי מלאכים, ועתה המנהיגים הגדולים של התקופה הפוסט-אטלנטית מונפשים על ידי המלאכים היורדים לתוך הגופים הפיזי, אתרי ואסטרלי שלהם. המנהיגים הגדולים של האנושות בתקופה הפוסט-אטלנטית לא עשויים רק מגוף פיזי אתרי ואסטרלי, אלא שמלאך גם הוא חי בתוכם. לכן, מנהיגים גדולים אלו יכלו להתבונן לאחור לעבר האינקרנציות הקודמות שלהם. האדם הרגיל לא יכול לעשות זאת עדיין, משום שהוא עדיין לא פיתח את המאנס שלו. הוא חייב קודם כל להפוך בעצמו למלאך. המנהיגים הללו, שנולדו מתוך התושבים הרגילים, נשאו ישויות מלאכיות בתוך הגופים הפיזי, אתרי והאסטרלי שלהם, שהנפישו אותם וחדרו אליהם.

זה שוב מאיה. שוב אנו רואים ישויות שהינן שונות למדי מהאופן בו הן מתגלות על פני האדמה. המנהיגים הגדולים של האנושות של grey antiquityהיו לגמרי שונים ממה שהם נראו כלפי חוץ. היו אלו אישים שבתוכם שכן מלאך שהעניק להם מה שהם הזדקקו לו, על מנת שהם יוכלו להיהפך למורים של האדם ולמנהיגיו. המייסדים הגדולים של הדתות היו בני אדם שנשלטו על ידי מלאכים. מלאך דיבר דרכם. קורות העולם חייבים להיות מתוארים כרגילים לגמרי, אבל תהליכי ההתפתחות תמיד גולשים האחד לתוך השני, הם עולים האחד על השני. מה שתיארנו כמציג התנהלות סדירה מושלמת, לא פועל החוצה באופן סדיר שכזה. נכון לגמרי, שכעקרון כללי, דיברו רוחות האישיות דרך הישויות האנושיות בתקפות למוריה, הארכי-מלאכים באטלנטיס והמלאכים בתקופה הפוסט-אטלנטית. אבל גם בתקופה הפוסט-אטלנטית צומחות ישויות כאלה שנחדרות על ידי רוחות האישיות עד לגוף הפיזי שלהם, ועל כן, היו באותה דרגה, למרות שהם חיו בתקופה הפוסט-אטלנטית, בה היו אותן הישויות שאליהן דיברו רוחות האישיות בלמוריה.

כך ניתן היה שגם בתקופה הפוסט-אטלנטית התקיימו אנשים שנשאו באופן חיצוני את כל המאפיינים של האומה שלהם, אבל בגלל העובדה שהאנושות הזדקקה עדיין למנהיגים גדולים כאלו, נשאו בתוכם את רוחות האישיות – ושהיו האינרציה החיצונית של רוח שכזו. כמו כן היו אנשים בתקופה הפוסט-אטלנטית שנשאו בתוכם ארכי-מלאך, רוח מרקורי, שהנפיש את הגופים הפיזיים והאתריים שלהם, ולבסוף, קטגוריה שלישית של בני אדם שהונפשו, קיבלו השראה, לגופים הפיזי אתרי שלהם על ידי ישות מלאכית, אלו שדרכם דיבר המלאך. ברוח של הלימוד מהמזרח קיבלו ישויות כאלו שמות מיוחדים. כך, אישיות הדומה באופן חיצוני לאדם בן התקופה הפוסט–אטלנטית שלנו, אך שלמעשה הייתה הנושאת של רוח האישיות, שהונפשה על ידי הרוח הזאת עד לגופה הפיזי מכונה דיאני-בודהה בלימוד במזרח. דיאני בודהה הינו שם גנרי לאינדיבידואלים אנושיים שבתוכם פעלו רוחות האישיות, עד לעצם גופם הפיזי.

אנשים שהונפשו עד לגופם האתרי, שהיו נושאיהם של הארכי-מלאכים בתקופה הפוסט-אטלנטית, מכונים בודהי-סטווה ואלו שהינם נשאים של המלאכים, שהינם לכן מונפשים בגופים הפיסי, אתרי ואסטרלי שלהם מכונים בודהה אנושיים.

יש אם כן שלוש דרגות: זו של הדיאני-בודהה, הבודהיסטווה, והבודהה האנושי. זהו הלימוד האמיתי של הבודהות, של המעמד של הבודהות ושל הקטגוריות שלהם, שעלינו להכיר בהקשר של כל האמצעים שבעזרתם ממלאות ההיררכיות את משימתם. זהו המופלא שפוגש אותנו, כאשר אנו מתבוננים לאחור לאנשים הקדומים הבלתי מפותחים, שבתוכם מוצאים אנו את אלו, שדרכם דיברו ההיררכיות. ההיררכיות הגדולות דברו מתוך הקוסמוס כלפי מטה לתוך הפלנטות, ורק בהדרגה, רוחות אלו של ההיררכיות הגבוהות, שפעלו לפני הופעתה של האדמה שלנו, העניקו עצמאות לאנשים בפלנטה שחיו למטה כאן, כאשר הם השיגו את הדרגה ההכרחית של הבשלות. כאן אנו מציצים למעמקים בלי משוערים של החוכמה. ומה שהינו בעל חשיבות בלתי רגילה הינו, שאנו מבינים את החוכמה הזו בדיוק כפי שהיא נלמדה בכל הזמנים, כאשר הורתה החוכמה העתיקה לבני האדם.

כך כאשר אנו שומעים על הבודהות, משום שלא מדובר רק על בודהה אחד בלימוד במזרח, אלא על הרבה, שביניהם ישנן רמות שונות של שלמות – נשים לב לעובדה: בודהה מסוים פוסע על פני האדמה, אבל מאחריו נמצא הבודהיסטווה ואפילו הדיאני-בודהה.

המצב יכול להיות כזה שהדיאני-בודהה או הבודהיסטווה לא הגיע רחוק עד כדי הנפשה של הגוף הפיזי, אלא שהוא ירד רק עד המקום ממנו הוא יכול היה להנפיש את הגוף האתרי. נוכל לדמיין ישות שלא מגיעה הרחק עד הנפשה והשראה של הגוף הפיזי האנושי, אלא עד הגוף האתרי. יכול היה להיות מצב, שכאשר בודהיסטווה כזה אינו נראה לעין (משום שכאשר הוא מופיע רק בגוף אתרי הוא לא נראה באופן פיזי, והיו כאלו בודהיסטוות שנראו לעין הפיזית) שהוא יכול, כישות גבוהה, לתת השראה לגמרי לא צפויה לבודהה האנושי. כך שקיים בודהה אנושי, שכבר מונפש על ידי ישות מלאכית, אך מקבל השראה הלאה לתוך הגוף האתרי שלו מישות ארכי-מלאכית. הכרחי שנתבונן לתוך המורכבות הנהדרת של הטבע האנושי.

נוכל להבין אינדיבידואלים רבים בזמן קדום עליהם אנו מתבוננים, רק אם אנו נתייחס אליהם כאל נקודת מפגש של ישויות שונות, שמבטאים עצמם דרך האדם. משום שלמעשה ישנן תקופות רבות שלא קיים ברשותן מספר מספק של אנשים גדולים שיוכלו לקבל השראה על ידי הרוחות שצריכות להיות פעילות. לכן לפעמים אישיות יחידה אחת צריכה להיות מונפשת בידי אינדיבידואלים שונים של ההיררכיות הגבוהות. ולפעמים לא רק תושביה של מרקורי מדברים אלינו, כאשר עומדת בפנינו ישות אישיות מסוימת, אלא גם תושביה של וונוס.

רעיונות כאלו מוליכים אותנו להבנת האבולוציה של האדם, כך שנוכל להכיר את הטבע האמיתי של ישויות אלו אשר, כאשר אנו פוגשים אותם כבני אדם פיזיים, מייצגים רק מאיה. מחר נתחיל להבין את מקורה של כל פלנטה אינדיבידואלית שעד עתה התבוננו עליה רק בקווים כללים, ואז נוכל לקבל מושג עליה כמקום משכנם של ישויות רוחניות מקבילות.

——————————————–

הערות נוספות:

רוח אישיות נכנסת לגוף פיזי והישות מכונה בתקופה הפוסט-אטלנטית: דיאני-בודהה

ארכי-מלאך נכנס לגופים הפיזי והאתרי והישות מכונה בתקופה הפוסט- אטלנטית: בודהיסטווה

מלאך נכנס לגופים הפיזי, אתרי, אסטרלי והישות מכונה בתקופה הפוסט-אטלנטית: בודהה אנושי.

אבל ישנם דרגות שונות מכל אחד מהם, ואפשרי עבור ישות להיות מונפשת על ידי שלוש ישויות רוחניות. התלמיד צריך להימנע מלכונן חוקים נוקשים ומהירים. יש הרבה חפיפות וגם סטייה מהתרשימים.