שיעורים אזוטריים – 09

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

המבורג, מרץ, 1906

בעליו של כתב היד בלתי ידוע

גם אם כתב יד זה מאופיין כשיעור אזוטרי, הוא לבטח מייצג הערות מהרצאות שניתנו לחברים ושרודולף שטיינר העביר בהמבורג, ושאחרת אין להן שום תיעוד.

אלה השואפים להיות לאזוטריסטים במשמעות תיאוסופית צריכים לחנך את מחשבות החיים שלהם כך שכל מחשבה נחשבת במידה מספקת. חשיבה שטחית היא אופיינית למטריאליסט. החושב התיאוסופי אינו צריך ליפול טרף לסוג עצל זה של חשיבה.

חישבו על המחשבות של הסוציאל דמוקרט: שינוי במצב החיצוני יוביל אנשים לשיפור החיים והמצבים החברתיים של העבודה. האמונה של המטריאליזם, קצרה ומוטעית. אמונה זו היא משותקת בדרגה הגבוהה ביותר עבור כל שיקול של החיים הסוציאליים האמיתיים.

כיצד יכולים התיאוסופים לשחרר את עצמם מן האמונה המטריאליסטית שהקיום, כן, אפילו ההתנהגות המוסרית תשתפר, אם מישהו רק ישפר את התנאים החיצוניים?

בואו ונתחיל על ידי שיקוף העובדה שכל שינוי צריך להיות מובא על ידי בני אדם, וזה על פי כל מצב המיוצר על ידי הסדר החברתי הנובע ממחשבות אנושיות ורגשות אנושיים. עם מחשבות כאלה האוחזות בתקיפות בידיים אנו יכולים לשחרר את עצמנו מן הראיה המטריאליסטית שהכל מובא על ידי התנאים החיצוניים.

אתם צריכים לחוות עובדות שכאלו. אתם צריכים גם לחוות כיצד אמונה ברעיון שבני אדם הם מוצר של תנאים חיצוניים מביאה לידי שיתוק.

הצעד הבא שנלקח על ידי האזוטריסט בתחילת דרכו הוא איסוף הוכחות כיצד העולם אינו משתבח על ידי הבאה של תנאים חיצוניים טובים יותר. אדם אינו צריך ללכת רחוק מאוד כדי להשיג הוכחה מספקת, מאז שאוטופיות משוועות החוצה בכל מקום בעולם כך שמישהו צריך רק לשפר את העובדות החיצוניות. זה לא קל לעקוב אחר המחשבות של אוטופיות אלו ולא להרשות לעצמך להיות משותק. עכשיו אתה מוכן לחשוב הלאה.

המחשבה הבאה היא זו: זה לא משנה אם אדם טוב או אדם רע חושב או מרגיש אודות שיפור העולם.

התיאוסופיה אומרת לנו שהסדר החברתי נוצר על ידי אנשים והוא תוצאה של מחשבות אנושיות ורגשות אנושיים.

מכאן מחשבות אנושיות ורגשות אנושיים צריכים להיות מעובדים, ולא להשתנות על ידי הסדר החברתי. מה עושה סוציאל דמוקרט אמיתי, אם הוא או היא רוצה לשנות משהו? משנה את החוק כך שאנשים נאיביים מנוצלים על ידי אדם זה או אחר.

בידקו בכל מקרה אינדיבידואלי כיצד החוק בא לידי קיום. הסוציאל דמוקרטים אינם רוצים ללמד את המין האנושי, כלומר, לטהר ולעבד את מחשבות האנשים, להאציל את מחשבותיהם ליצור מין אנושי שהוא בעל יכולת ואינו תמים, שיכול להחליט עבור עצמו מה הוא רוצה לעשות.

האזוטריסט שואל: כיצד נסיבות אלו הגיעו שהן ראויות לשינוי? ואם המצב אינו נכפה על ידי הטבע, אז הוא או היא מכירים בכך שהנסיבות נוצרו על ידי המחשבות וידחפו את בני האדם שחיים לפני כן. הנסיבות הן כפי שהן בגלל שאנשים שאין להם מספיק מחשבות ומספיק רגשות עשו אותם בדרך זו.

אם הסוציאל דמוקרטים שהם התיאורטיקנים הסוציאליים הכי רדיקליים רוצים ליצור נסיבות חדשות, נסיבות אלו יהיו רק בלתי מספקות כמו הקודמות בגלל שהן מציירות על אותן מחשבות בלתי מספקות ורגשות בלתי מספקים כמו אלו שבאו לפניהם והביאו למצבים אלה.

מה מדע הרוח רוצה? הוא רוצה להביא חינוך רב עוצמה של כוחות הנפש הפנימיים ביותר שלנו כך שהנסיבות החברתיות של החיים נוצרות ממחשבות אחרות ורגשות אחרים. כוונת דבר זה היא: למדע הרוח אין מתכון כיצד כל בעיה מסוימת צריכה להיפתר בכל מצב מסוים. הוא אינו ממליץ על שום משפט לאף אחד, אלא מוטב: יש לו אמונה ללא תנאי שהאנשים עצמם יגיעו להחלטה נכונה אם הם חדורים באמיתות הבסיסיות.

אני אכתוב משפט שכזה מן האמת הבסיסית עבורכם: מצוקה, אומללות וסבל אינם אלא תוצאה של אגואיזם.

את זה יש להבין כחוק של טבע. משפט זה אינו יכול להיות מובן בהכרח לאדם יחיד אינדיבידואלי. הוא יכול להופיע במקום שונה לחלוטין.

כאן גם כן זה חשוב שלא לחשוב לאט מידי, אלא מוטב ללכת מסביב למשפט שכזה בהיקף רחב.

כבר אמרתי בפומבי שאנשים תמיד חיים תחת העיקרון של אגואיזם כפי שהם חיים תחת העיקרון: "אני צריך לקבל גמול באופן אישי. עבור העבודה שהגשמתי צריך לשלם לי." או אגואיזם חבוי: "אתה צריך לקבל גמול אישי, עבור העבודה שעשית צריך לשלם לך גם כן."

האזוטריסט צריך כעת גם כן לחשוב אם עבודתו או עבודתה זה באמת מה שיקיים אותו או אותה בחיים. לעבודה כשלעצמה אין משמעות כלל, אלא אם כן היא מודרכת ב'חוכמה'. רק דרך חוכמה אנושית שנעשה בה שימוש אפשר לייצר וליצור את מה שמשרת אנשים. אלה שאינם מבינים זאת, וחוטאים אפילו במעט כנגד זה, חוטאים כנגד החשיבה החברתית של זמננו.

חשיבה על כך לפני ולפנים בכל השלבים גורמים לחשיבה להיות חזקה. אלו, כמו הסוציאל דמוקרטים, אשר משקפים כיצד אדם יוצר עבודה כדי להרחיק חוסר עבודה – אנשים שכאלה חושבים באופן בלתי סוציאלי בדרגה הגבוהה ביותר. הרבה יותר חשוב שהעבודה תשמש עבור האנשים באופן בלעדי כדי לייצר דברים טובים בעלי ערך.

בכך אנו מגיעים לכלל עתיק של האזוטריזם: בהקשר החברתי היוזמה לעבודה לעולם אינה צריכה לבוא מן האדם האינדיבידואלי, אלא דווקא בפשטות ואך ורק מהתמסרות לכלל. מכך אנו רואים שהתקדמות חברתית אמיתי אפשרית רק כאשר את העבודה שאני מגשים אני עושה בשירות הכלל. במילים אחרות, העבודה שלי אינה צריכה לשרת אותי עצמי. קידמה חברתית תלויה בהכרה במשפט זה, שהאנשים אינם רוצים בתוצאות של עבודתם בצורה של תשלום אישי.

כל עוד הסוציאל דמוקרטים גורמים לכוח העבודה לחשוב שאנשים צריכים לתבוע תשלום מלא עבור עבודתם, המין האנושי יגיע למצבים גרועים יותר ויותר.

מדע הרוח צריך לפתח את ההיפך מתוך הרגשה וחשיבה: אנשים אינם צריכים שום דבר לעצמם כתוצאה מעבודתם. אדם חייב עבודה לחברה. אנשים צריכים להגביל את קיומם בפשטות ובטוהר למה שהחברה מעניקה להם אבל יש לעקוב במדויק אחר המחשבה המשלימה לחשיבה חברתית שכזו. אתם יודעים את הדוגמה של התופרת שעבדה עבור תשלום מינימלי, והסוציאל דמוקרטים שכנעו את האנשים: "אתם מנוצלים!" התופרות הלכו אז לקנות שמלות זולות כדי ללכת לרקוד בשבת. היא רוצה שמלה זולה. אבל מדוע שמלה זולה? בגלל שעבודתו של מישהו אחר מנוצלת. בסופו של דבר, אם כן, מי מנצל עבודה זו? לבטח התופרות הלובשות שמלה זולה עבור הריקוד ביום השבת.

אלו שיכולים לחשוב כאן בבהירות הם כבר חופשיים מן ההבחנה בין עשיר ועני, כי אין לזה דבר עם עושר ועוני. מכאן, היסוד צריך להיווצר כך שבעתיד אנשים יעבדו בחריצות ומסירות מבלי לחשוב על הרווח האישי שלהם.

דמיינו שכמה אנשים גילו תרופה ומייד הכריזו עליה פטנט. מה זה מראה? זה מראה שהם חשבו על הרווח האישי שלהם וכלל לא הודרכו ליצירת תרופה זו על ידי אהבה, שכלל לא היו מלאים באהבה לאנושות כולה. כי אם בריאותם של האנשים היתה הדבר החשוב ביותר עבורם, אז הם היו שמחים אם אחרים היו מייצרים את התרופה כדי לשרת את המין האנושי. באמת, הם היו משתוקקים בהתלהבות שהתוכן של התרופה וכיצד היא נעשית תהיה ידועה. ועדיין משהו אחר יקרה: הם יהיו משוכנעים שהתרופה שלהם, המיוצרת בגישה שלהם לקראת האנושות, תהיה הטובה ביותר.

ואז אנו נגיע לחוק חשוב שממלא תפקיד חשוב באזוטריזם: שביל הזהב צריך להיות מיוצר כך שהנפש תתרומם.

אלו שמשתמשים בחשיבתם כדי להיאבק עבור התקדמות מבורכת צריכים מעל לכל להשתמש בכוח המחשבה שלהם כך שבני האדם יהיו נאצלים.

בכך אנו צריכים כעת לסיים עם פסוק רוזנקרויצרי:

"מן הכוח שקושר את כל הישויות,

האדם הוא חופשי כשהוא מתגבר על עצמו או על עצמה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *