שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 77

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 77

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: דפני ליטמן

תיקונים: דליה דיימל

כרך 2

פרק 77

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

ברלין 17.1.1911

הטכניקות של החיים האזוטריים ניתנות במדיטציה שלנו. כאן האדם נותן למחשבות לפעול עליו, מחשבות שמעוררות רגשות ותחושות שאינם נובעים מהמרחב הפיזי. ישנם שני סוגים של מחשבות: אלה שמתעוררות בנו דרך תפיסת העולם הפיזי, ומחשבות כמו אלו שהתיאוסופיה נותנת לנו. כל מה שבעולם הפיזי הזה הוא מאיה, כולל הגוף הפיזי שלנו. באמצעות מה כל זה שם? באמצעות מה בעלי החיים, הצמחים והאבנים קיימים סביבנו? דרך העובדה שלפני מיליוני שנים רבות ישויות גבוהות לקחו מחשבה וחשבו אותה שוב ושוב. בדברים אלו, זה כמו שאומר הפתגם: טפטוף יציב מנקב את האבן. אותן מחשבות מכסות זו את זו ובסופו של דבר יוצרות עצמים פיזיים. ככל שהאבן קשה יותר, כך ישויות חשבו עליה יותר זמן. גופנו הפיזי אינו אלא מחשבה של ישויות גבוהות רבות.

אם רק נחשוב את המחשבות הרגילות של המרחב הפיזי, אז זוהי באמת אינה מחשבה, אלא תמונת המראה, האשליה של מחשבה. מאחר שכל דבר שהוא מהעולם הפיזי כבר נחשב לפני זמן רב. כל מה שאנו עושים הוא לחזור על המחשבות האלה, אך בדרך הלא נכונה. למשל, אם מישהו שומע פעמון מצלצל, אז הצלילים אינם אמיתיים, אלא זה כך: לפני מיליוני שנים חשבו את מה שהפך לפעמון וגם מה שהפך למוח שלנו, וההצטלצלות יחדיו של שני אלה נותנת את הצליל שאנו שומעים. כל המחשבות הפיזיות אינן פוריות ובסופו של דבר יש להן השפעה הרסנית. הן מביאות את גופנו האסטרלי לתנודה מסוימת, אך זה כבר הוכנס לתוכו על ידי ישויות גבוהות. כך שמי שלעולם לא חושב באופן על-חושי לעולם לא יכניס צורות חדשות לגוף האסטרלי. מה שקורה בגוף האסטרלי פועל בחזרה על הגוף האתרי, אך הגוף האתרי נוטה לקחת צורות ומחשבות חדשות אל תוך עצמו. לצורות ישנות יש השפעה הרסנית עליו ומשם החוטים החוטים הפיזיים של מערכת העצבים שלנו. על כל זה להיות משוקם שוב בשינה. הגוף האסטרלי מוחדר להיררכיות הגבוהות לזמן מה ובכך מקבל כוחות; הגוף האתרי מופרד מהגוף האסטרלי ובכך מתחדש. לא ניתן לחיות לאורך זמן ללא שינה.

עם זאת, למחשבות לא-חושיות יש השפעה יוצרת ובונה. הן מאפשרות לאדם להתאים את עצמו לתוך ההיררכיות. צורות חדשות, פרחי הלוטוס, נוצרות בגופו האסטרלי. לכן נחוץ לחזור על מדיטציה מאות פעמים.

הרעיונות שאנו מגבשים בנוגע לתורות התיאוסופיות – שכן גם חשיבתנו עליהן היא מדיטציה – בהתחלה לא יהיו לגמרי לא-חושיים. למשל, אם אומרים ששבתאי הוא ספירה של חום, ושההרמוניה של הספירות מהדהדת בדוואכן, בתחילה מדמיינים זאת בתמונות חושיות – כחום בדם שלנו, סימפוניה יפה וכדומה. אך אם המחשבה חוזרת על עצמה, היסוד החושי שעדיין מחובר אליה נופל מעצמו והחלק העל-חושי נשאר.

בעולם בחוץ המחשבות המתמטיות הן הלא-חושיות ביותר; אך כאשר אדם מודרני חושב על משולש, הוא חושב עליו עם צבע ועובי מסוים, כלומר, לא באופן מופשט מספיק. אנו מתקרבים יותר למחשבות על-חושיות כאשר מציינים אנו שמים-לב ליחסים. זכירת צליל הוא זיכרון של דברים חושיים, אך זכירת מנגינה היא דבר המורכב מיחסי צלילים שככאלה אינם שייכים לעולם החושים. דמיינו שני אנשים נוכלים או שני אנשים טובים, כאשר בשלב הראשון האחד גרוע יותר מהשני, או שאיש אחד עושה יותר מעשים טובים מהשני – אז יש משהו ביחסים הללו שאינו מעולם החושים הפיזי, משהו המוביל אותנו למעלה אל עולם הרוח. אם אדם חושב על נוכל או רואה אחד, זה ייתן לו הרגשה לא נעימה; אך אם הוא רואה שני נוכלים אחד ליד השני במחזה, הנוכל הגרוע ביותר ישמח אותו תמיד יותר מאשר הנוכל הפחות יותר, כי הגדלות תמיד מושכת. על זה, למשל, מבוססת ההשפעה של מחזותיו השונים של שייקספיר. לכן חשוב לראות וללמוד יחסים בעולם החיצון, מכיוון שזה מביא אותנו הרחק מדברים חושיים.

דרך נוספת לפתח חשיבה לא-חושית היא לאפשר לתהליכים לנוע בכיוון ההפוך, למשל, על ידי אמירת תפילת האדון לאחור או על ידי הסתכלות לאחור דרך המדיטציה שלנו. זו הדרך היחידה שניתן לשפר את הזיכרון. מצב הזיכרון של האדם החמיר מאוד בארבע עד חמש המאות האחרונות, ומצב זה יחמיר עוד יותר אם בני האדם לא ייקחו לעצמם את ההזדמנויות המוצעות כעת. כעת זה הזמן הטוב במיוחד להזדמנויות אלה, ובהמשך הן פשוט לא תהיינה שם יותר. הזיכרון כבר לא יהיה רק ​​המֵתנה לראות אם הדברים רוצים לצאת מתוך קרקע חשוכה. זה יהיה כמו גישוש לקראת העבר או כמו שליחת מחושים שיתפסו את העבר כמו כלפי משהו שהוא אמיתי. זמננו הנוכחי נוח במיוחד להתפתחות זו ולהתפתחות אזוטרית באופן כללי.

כך אנו רואים שגופנו הוא אשליה; אלו מחשבות של ישויות שהן גם מחשבות. מחשבות חושבות מחשבות – זוהי הצהרה מדיטטיבית שהיא מאוד חשובה. זה לא המוח או הגוף האתרי או הגוף האסטרלי שלנו שחושבים – מחשבות חושבות מחשבות. גם זה הוא דבר העולה גם בבירור מתוך האמרה שלנו:

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

והרוח שילב בתוך גופי

את העיניים החושיות,

כדי שדרכן אוכל לראות

את אור הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

תחושה וחשיבה

ורגש ורצון,

כדי שדרכם אוכל

לקלוט גופים

ולפעול עליהם.

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

 

בגופי מונח נבט הרוח.

ואשלב בתוך רוחי

את העיניים העל-חושיות

כדי שדרכן אוכל לראות את אור הישויות הרוחיות.

ואטביע בתוך רוחי

חכמה וכוח ואהבה,

כדי שדרכי הישויות הרוחיות תוכלנה לפעול

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהן.

בגופי מונח נבט הרוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.