שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 77

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 77

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 77

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

ברלין 17.1.1911

הטכניקות של החיים האזוטריים ניתנות במדיטציה שלנו. אנו נותנים למחשבות לפעול עלינו כך שמתעוררים רגשות ותחושות שאינם נגזרים מהמישור הפיזי. ישנם שני סוגים של מחשבות: אלה שמתעוררות בנו דרך תפיסת העולם הפיזי, ומחשבות כמו אלו שהתיאוסופיה נותנת לנו. כל מה שבעולם הפיזי הזה הוא מאיה, כולל הגוף הפיזי שלנו. דרך מה באמת הכל שם? באמצעות מה קיימים בעלי החיים, הצמחים והאבנים סביבנו? דרך העובדה שלפני מיליוני שנים רבות ישויות גבוהות לקחו מחשבה וחשבו אותה שוב ושוב. בדברים האלה זה כמו שאומר הפתגם: טפטוף יציב מחורר את האבן. אותן מחשבות מכסות זו את זו ובסופו של דבר יוצרות עצמים פיזיים. ככל שהאבן קשה יותר, כך ישויות חשבו עליה יותר זמן. גופנו הפיזי אינו אלא מחשבה של ישויות גבוהות רבות.

אם רק נחשוב על המחשבות הרגילות של המישור הפיזי, אז זו באמת לא מחשבה, אלא תמונת המראה, האשליה של מחשבה. על כל מה שקיים בעולם הפיזי כבר חשבו מזמן, וכל מה שאנו עושים הוא לחזור על המחשבות האלה, אבל בדרך הלא נכונה. למשל, אם מישהו שומע צלצול בפעמון, אז הצלילים אינם דבר אמיתי, אלא זה כך: לפני מיליוני שנים חשבו את מה שהפך לפעמון וגם מה שהפך למוח שלנו, והחבטה יחדיו של שני אלה נותנת את הצליל שאנו שומעים. כל המחשבות הפיזיות אינן יצרניות ובסופו של דבר יש להן השפעה הרסנית. הן מביאות את גופנו האסטרלי לתנודה מסוימת, אך זה כבר הוכנס לתוכו על ידי ישויות גבוהות. כך שמי שלעולם לא חושב באופן על-חושי לעולם לא יכניס תצורות חדשות לגוף האסטרלי. מה שקורה בגוף האסטרלי פועל בחזרה על הגוף האתרי, אך הגוף האתרי נוטה לקחת צורות ומחשבות חדשות אל תוך עצמו. לצורות ישנות יש השפעה הרסנית עליו ומשם לחוטים הפיזיים של מערכת העצבים שלנו. כל זה משוחזר שוב בשינה. הגוף האסטרלי מוכנס להיררכיות הגבוהות לזמן מה ובכך מקבל כוחות; הגוף האתרי מופרד מהגוף האסטרלי ובכך הוא מחדש את כוחותיו. לא ניתן לחיות הרבה ללא שינה.

עם זאת, למחשבות לא-חושיות יש השפעה יוצרת ובונה והן מאפשרות לאדם להתאים את עצמו להיררכיות. צורות חדשות, פרחי הלוטוס, נוצרות בגופו האסטרלי. לכן יש צורך לחזור על מדיטציה מאות פעמים.

הרעיונות שאנו מגבשים בנוגע לתורות התיאוסופיות – שכן גם חשיבתנו עליהן היא מדיטציה – בהתחלה לא יהיו לגמרי חופשיים-מחושים. למשל, אם אומרים ששבתאי הוא ספירה של חום, ושההרמוניה של הספירות מהדהדת בדוואכן, בתחילה נדמיין זאת בתמונות חושיות – כחום בדם שלנו, סימפוניה יפה וכדומה. אך אם המחשבה חוזרת על עצמה, היסוד החושי שעדיין מחובר אליה נופל מעצמו והחלק העל-חושי נשאר.

בעולם בחוץ המחשבות המתמטיות הן החופשיות-מחושים ביותר; אך כאשר אדם מודרני חושב על משולש, הוא חושב עליו עם צבע ועובי מסוים, כלומר, לא באופן מופשט מספיק. אנו מתקרבים במיוחד למחשבות על-חושיות כאשר מציינים יחסים. זכירת צליל הוא זיכרון של דברים חושיים, אך זכירת מנגינה היא דבר המורכב מיחסי צלילים שאינם שייכים לעולם החושים. תארו לעצמכם שני אנשים נבלים או שני אנשים טובים, כאשר בשלב הראשון האחד גרוע יותר מהשני, או שאיש אחד עושה יותר מעשים טובים מהשני – אז יש משהו ביחסים הללו שאינו מעולם החושים הפיזי, משהו שמוביל אותנו למעלה אל עולם הרוח. אם אדם חושב על נבלה או רואה כזה, זה יעניק לו תחושה לא נעימה; אך אם הוא רואה שני נבלות אחד ליד השני במחזה, הנבלה הגרועה ביותר תשמח אותו תמיד יותר מהקטנה יותר, כי הגדולה תמיד יותר מושכת. על זה, למשל, מבוססת ההשפעה של מחזותיו השונים של שייקספיר. לכן חשוב לראות וללמוד יחסים בעולם החיצון, מכיוון שזה מביא אותנו הרחק מדברים חושיים.

דרך נוספת לפתח חשיבה חופשית-מחושים היא לאפשר לתהליכים לנוע בכיוון ההפוך, למשל על ידי אמירת תפילת האדון אחורה או על ידי הסתכלות לאחור דרך המדיטציה שלנו. זו הדרך היחידה שניתן לשפר את הזיכרון. מצב הזיכרון של האדם החמיר מאוד בארבע עד חמש המאות האחרונות, ומצב זה יחמיר עוד יותר אם בני האדם לא ינצלו את ההזדמנויות המוצעות כעת. כעת הוא הזמן הטוב במיוחד להזדמנויות אלה, ובהמשך הן פשוט לא תהיינה שם יותר. הזיכרון כבר לא יהיה רק ​​המתנה לראות אם הדברים רוצים לצאת מתוך הקרקע החשוכה. זה יהיה כמו גישוש לקראת העבר או כמו שליחת מחושים שיתפסו את העבר כמו משהו אמיתי. זמננו הנוכחי חיובי במיוחד להתפתחות זו ולהתפתחות אזוטרית באופן כללי.

כך שאנו רואים שגופנו הוא אשליה; אלו מחשבות של ישויות שהן גם מחשבות. מחשבות חושבות מחשבות – זוהי הצהרה מדיטטיבית שהיא מאוד חשובה. זה לא המוח או הגוף האתרי או הגוף האסטרלי שלנו שחושבים – מחשבות חושבות מחשבות. זה משהו שעולה גם בבירור מהפסוקים שלנו:

ברוח מונח זרע גופי.

והרוח הטביעה בגופי

את עיני החושים,

שדרכם אני יכול לראות

את אורות הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

היגיון ותחושה,

רגש ורצון,

שדרכם אוכל לתפוס את מהות הגופים

ולפעול על פיהם.

ברוח מונח זרע גופי.

 

בגופי טמון זרע הרוח.

אשלב ברוחי

את העיניים העל-חושיות

שבאמצעותן אוכל לראות את אור הרוחות.

אטביע ברוחי

חוכמה, כוח ואהבה,

כדי שדרכי תפעלנה הרוחות

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהן.

בגופי טמון זרע הרוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *