שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 62

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 62

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

המבורג 25.5.1910

תפילה לרוח יום רביעי [מיום שלישי ליום רביעי]:

רוח כבירה חובקת-כל,

בידע של ישותך נמצא ידע עולמי שיהפוך להיות שלי.

אַתְּ הווה.

אני רוצה לאחד את נפשי איתך.

הלוואי והמנהיגות המבינה שלך תאיר את דרכי.

אני הולך בדרך החיים בהרגישי את מנהיגותך.

מנהיגותך היא בשמש החיים.

היא חיה בגעגועיי.

אני רוצה לקחת את ישותך לתוך שלי.

אַתְּ הווה.

הלוואי שהכוח שלי יקלוט לתוך עצמו את כוח המנהיגות.

אושר עובר לתוכי.

האושר שבו הנפש מוצאת את הרוח.

אַתְּ הווה.

רוח כבירה חובקת-כל,

הלוואי והאני שלי יינשא את עצמו מלמטה כלפי מעלה,

הלוואי ויקבל סימן ממך בחיבוק-כל.

הלוואי ורוח ישותי תואר

על ידי אור מבשרייך.

הלוואי ונפש ישותי תוצת בלהבות האש של משרתייך.

הלוואי והרצון של האני שלי יאחז

בעוצמת המילה הבוראת שלך.

אַתְּ הווה.

הלוואי שישותך תחדור לרצוני

שהאני שלי יהיה אחוז על ידי הבנת האור הקורן שלך,

בחום-האהבה של חייך

למילת הבריאה של ישותך.

אַתְּ הווה.

בפעם האחרונה הראינו שהסמלים שקיבלנו יכולים וצריכים לפעול עלינו במדיטציות שלנו. לסיום שלושת השיעורים האזוטריים הללו נדבר על המסלולים הלא נכונים שאנו יכולים לעבור בהם כתלמידים אזוטריים.

בחיים האקזוטריים הרגילים, יש לנו את כל המונחים האפשריים לתכונות שאנו יודעים שהן טובות או רעות. לגבי התלמיד האזוטרי מונחים אלה לרוב חד-צדדיים ואינם מספקים, שכן לכל איכות יש שני צדדים, טוב ורע, ואחת המשימות העיקריות של התלמיד האזוטרי חייבת להיות לשמור על האיזון הנכון. הוא חייב להיות כל הזמן על המשמר ולהשגיח על עצמו באופן כללי. התכונות האנושיות הן כאלה שניתן לשלוט בהן היטב בעזרת האני אם הן נשארות באיזון הנכון. אבל אם הוא נותן לאחת מהתכונות להיות אינטנסיבית מידי, האני יכול להישלט על ידי האיכות הזו. באקזוטרי זה לא מסוכן מאוד; האדם תמיד יוחזר לשיווי משקל על ידי רוח העניינים היומיומיים. אך באזוטרי הדברים שונים. איכות שהתלמיד מאפשר שתשלוט בו יכולה להכניסו לכל הסכנות האפשריות. משהו כזה יכול אפילו להפוך למחלה של הגוף הפיזי בחייו הנוכחיים. הבה נבהיר זאת לעצמנו בדוגמה.

מי לא מכיר רגשות רעים וחילוקי דעות. כולנו היינו נתונים להם אבל התלמיד האזוטרי חייב לנסות להילחם בהם עם האני הרגיל שלו, כי אם הוא נותן לרגשות רעים לשלוט בו, קורה לו משהו. הוא נכנע לרוח הלא נכונה של כבדות. רוחות כאלה של כבדות באמת קיימות. רוח של כבדות שייכת לארכאי, והוא זה שמחזיר אותנו לגופנו הפיזי כשאנו מתעוררים בבוקר. זה בתחום פעילותו וזה טוב ונכון עבורנו. אך חלק מהרוחות הללו חורגות מתחומן ורוצות לפעול בתחום רוחות הצורה. הן אלה שמשתלטות על גופו האתרי של התלמיד האזוטרי כשהוא נכנע לרגשות רעים ופועלות כך שהוא ייכנע להיפוכונדריה. זה יבוא לידי ביטוי באופן פיזי במחלות של מערכת העיכול. ניתן לומר זאת גם בהרצאות אקזוטריות, אך בשיעורי האזוטריזם שלנו עלינו לזכור תמיד כי אנו מקבלים מסרים ישירים מהמאסטר שייעד אותם במיוחד לאזוטריות.

תכונה נוספת שכנגדה התלמיד האזוטרי צריך להיות במיוחד על המשמר ועליו להשגיח שהוא לא נכנע לה, היא יהירות, גאוותנות. לעיתים קרובות איננו מודעים למידה שבה כבר נכנענו לה ולכן עלינו לצפות בה במיוחד. אנשים רבים מדמיינים שהם היו רוצים לעזור מתוך "אהבה לאנושות". אבל אם אומרים להם שהם יכולים להשיג זאת רק באמצעות למידה שקדנית מתמדת, שמים לב שהם לא רוצים זאת; הם היו רוצים להתחיל לעשות דברים מייד, מבלי לחשוב כמה נזק הם יכולים לגרום בעזרת העזרה הלא נכונה. זוהי יהירות מסוכנת מאוד אליה נכנעו כל אותם מיטיבים וקנאים מבולבלים המטיפים להשקפת עולמם במילים יפות וביטויים לא ברורים, מכיוון שהם חושבים שמשימתם היא לעשות זאת.

מה קורה אם התלמיד האזוטרי לא כובש גאוותנות זו? הוא נכנע לרוחות האור, כלומר לאלה הרגילים והטובים המגויסים מהמנחים של רוחות החוכמה, אך שפועלים אל תחום רוחות התנועה. על רוחות האור הטובות מוטלת המשימה להוביל את האדם אל תוך עולם הרוח כשהוא נרדם, להדריך אותו לתוכו כך שהוא מחוסר הכרה כשהוא מגיע לשם. אך אם התלמיד האזוטרי רוצה להאיץ את התפתחותו באופן לא סדיר מבלי ללמוד את מה שעליו לדעת על עולמות הרוח, הרי שאחת מרוחות האור האחרות מכניעה אותו ומשפיעה על גופו האתרי באופן כזה שהמוח שלו מושפע מזה. התוצאה היא בלבול, קנאות, ובסופו של דבר אי-שפיות.

כל מי שנכנע לרוח של כבדות פוגע רק בעצמו, ויש לנסות לעזור לו בכל דרך, כי עלינו לאהוב כל אדם ולא רק את האנושות. אך מי שנכנע לרוחות האור יכול לפגוע בכולם בקנאות המבולבלת שלו. לכן, עלינו לשאול שוב ושוב האם הסיבות שאנו רוצים לפתח את עצמנו הן באמת לא אנוכיות; לא צריך להתעייף מללמוד, כי ככל שנלמד יותר, כך קל יותר להיות צנועים.

אנחנו לא צריכים להיבהל אם נרגיש את רוח הכבדות בהתעוררות בבוקר, כך שנרגיש מותשים ונחוש את הגפיים שלנו כבדות כל כך עד שבקושי נוכל להזיזן. זהו שלב חולף וסימן שעברנו את השלב הלא תקין של ההיפוכונדריה. כל מי שיש לו תחושה שבזמנים מסוימים קשה לו לשמור את רגליו על הקרקע, לא צריך להיות מוטרד מכך, כי הוא עבר את שלב הקנאות, והתופעה תקינה במהלך התפתחותו. נפשו של האדם נשמרת באיזון על ידי רוח הכבדות ורוח האור, והתלמיד האזוטרי צריך תמיד לנסות לשמור על שיווי משקל זה.

אנו מתייחסים לאיזון זה על ידי המאסטר של החוכמה בתפילה שאנו אומרים לסיום ומכיל את כל חוכמת העולם שתתגלה לנו יותר ויותר:

ברוח מונח זרע גופי.

והרוח הטביעה בגופי

את עיני החושים,

שדרכם אני יכול לראות

את אורות הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

היגיון ותחושה,

רגש ורצון,

שדרכם אוכל לתפוס גופים

ולפעול על פיהם.

ברוח מונח זרע גופי.

בגופי טמון זרע הרוח.

אשלב ברוחי

את העיניים העל-חושיות

שבאמצעותן אוכל לראות את אור הרוחות.

אטביע ברוחי

חוכמה, כוח ואהבה,

כדי שדרכי יפעלו הרוחות

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהם.

בגופי טמון זרע הרוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *