שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 56

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 56

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

קאסל    6.2.1910

לפעמים קורה שמישהו מתחיל אימון אזוטרי ובמהרה מתאכזב ואומר שהוא חשב שהתרגילים יהיו הרבה יותר אנרגטיים ושהשפעות התרגילים תהיינה הרבה יותר ברורות. מי שאומר זאת צריך להבהיר לעצמו שהוא טועה כאן טעות גדולה שעליו לתקן בהקדם האפשרי. זה התלמיד שלא מספיק אנרגטי – לא התרגילים. זה לא שלתרגילים אין כל השפעה – התלמיד פשוט לא הופך אותם ליעילים בתוך עצמו. התלמיד חייב להפוך לאדם אחר לגמרי דרך החיים האזוטריים; עליו לרכוש משהו חדש כדי להוסיף לישן.

בזמנים עברו האדם הוצב לפני הבחירה באימונים אזוטריים או במוות. היה עליו להיכנע לתרגילים ואימונים שהעלו אותו על הדרך האזוטרית – אם הוא היה בשל מספיק – או שהיה נופל לצד הדרך במהלך אימונים אלה ומת. התלמיד אמר לעצמו: אם אני לא מצליח לעבור את המבחנים האלה, אני לא מספיק בשל לחיים אזוטריים, ולכן אין שום ערך עבורי לחיים נוספים בגוף פיזי. עדיף לי למות פיזית ולהכין את עצמי בדוואכן להתגשמות חדשה, שיכולה אז להוביל אותי לחיים אזוטריים.

אימונים כאלה אינם אפשריים כיום; כל האורגניזם שלנו כבר לא קשור לזה. אולם על התלמיד להגיע לנקודה שבה הוא שווה נפש לכל ההתרחשויות הפיזיות. על האדם להפוך להיות שונה לחלוטין, אך מי שאומר שהוא כבר התגבר על הפיזי לאחר שעשה מספר תרגילים יכול בקלות להונות את עצמו. על התלמיד להיות כן עם עצמו. אמת היא הסגולה הראשונה שעליו לרכוש כדי ללכת בדרך אזוטרית; עליו להיות מאוד אמיתי עם עצמו.

מילת קסם נוספת לשאיפה האזוטרית היא סבלנות. הביטו בשמש; תארו לעצמכם כיצד רוח השמש גורמת לשמש לעלות ולשקוע יום אחר יום במשך זמן רב והיא תמשיך לעשות זאת לאורך זמן רב כדי להוביל את האדמה למטרתה. יש לחשוב על סבלנות זו, ואז לא לחשוב שתרגיל אינו יעיל רק בגלל שלא הייתה לו השפעה אחרי שלוש עד חמש שנים.

תפילת האדון,[1] ההשתקפות הנפלאה הזו של החוקיות העולמית בת שבעת האיברים, היא מדיטציה משמעותית מאוד שחלק מהתלמידים מתרגלים מדי יום. אני מכיר מאסטר של החוכמה וההרמוניה של הרגשות שאמר: אני מתרגל את תפילת האדון כמדיטציה רק פעם בחודש; בשאר הזמן אני מנסה להפוך את עצמי לבשל וראוי כדי שאהיה רשאי לשקוע אפילו בשורה אחת של מדיטציה זו. זו הגישה שצריכה להיות לגבי מדיטציה – שרוצים להפוך את עצמנו ראויים ורשאים להשתמש בה.

אנתרופוסופיה היא פרקטיקה חיה ולא רק לימוד תיאורטי.

עלינו לחוש את האנלוגיות בטבע. יש משהו רוחני מאחורי כל הדברים הפיזיים. אם נתרגל את המדיטציות בצורה נכונה ונמשיך הלאה בדרך האזוטרית, נרגיש די מהר משהו התואם למה שאנו רואים בטבע: נביטה וצמיחה באביב ובקיץ, ומלנכוליה של גסיסה בסתיו. בדיוק כפי שאנחנו נרדמים בלילה, כך הצמחים נכנסים לשֵינת צמחים בסתיו. נותרים רק הזרעים ובהם היכולות שנרכשו במהלך חיי הקיץ. יכולות אלה מופעלות מחדש באביב, בדיוק כפי שכוחותינו ויכולותינו מהערב הקודם מתעוררים שוב בבוקר. עלינו להירדם ולהתעורר שוב ושוב, להשתמש ביכולות שלנו במהלך היום ולאסוף כוחות חדשים בלילה. מאחורי הצמחים הפיזיים עומדות ישויות רוח נשגבות שחייבות לפסוע לפעילויות חדשות בכל אביב, ולשקוע לתוך הלילה הצמחי בסתיו כשנותרים רק זרעי הצמחים. ישויות אלו הן כה מתקדמות שעליהן לעשות שינוי זה רק פעם בשנה, ואילו על האדם לעבור את השינוי של שינה ועירות כל 24 שעות. הישויות הגבוהות לא צריכות לעשות זאת בתדירות שכזו.

להרגיש את עצמכם מאוחדים עם רוח האל פאן[2] לא צריך להישאר כצורת ביטוי. עלינו באמת לחוש ולחוות את מה שמסתתר ברצף האביב, הקיץ, הסתיו, במתעורר לחיים ומת.

חיים רוחניים זורמים לתוכנו במהלך המדיטציה. עלינו להכין את עצמנו בצורה נכונה כדי שנוכל לקבל כראוי את החיים הרוחניים האלה. אנו עושים זאת באמצעות לימוד. כשם שהשמש השולחת את קרניה וכוחותיה הייתה מוצאת מקום ריק אם האדמה לא היתה מוכנה לקבל קרניים אלה ולהשתמש בהן, כך המדיטציות שלנו לא ימצאו אדמה לעבוד עליה; הן היו מוצאות סוג של מקום ריק אם לא היינו מכינים את עצמנו באמצעות לימוד, אם לא היינו פותחים את עצמנו לחיים הרוחניים הזורמים לתוכנו באמצעות מדיטציה. כך אנו יכולים לראות את המקרוקוסמוס במיקרוקוסמוס.

על התלמיד להתמסר למדיטציות שלו במסירות וריכוז מוחלטים. עליו לחלוטין להניח את מחשבותיו היומיומיות בצד ורק לפתוח את עצמו לכוחות רוחניים גבוהים. על המודט לראות כל מדיטציה כקורבן, כעשן הקורבן העולה לאלים. בכך אנו תורמים להרמוניה ולהתקדמות, היכן שמחשבות אגואיסטיות נמוכות הן הבסיס לפורענות; ושום אמצעי מגן אנושיים לא יוכלו למנוע אסונות רבים כמו שהיו לנו לאחרונה וכמו אלה האיומים עוד יותר שעתידים לבוא; ניתן לעשות כל מה שרוצים כדי לעצור אותם – הם יתרחשו בכל מקרה.

עלינו להביט ברוח ברגשותינו, בכל מעשינו ובמחשבותינו. ירדנו מהרוח ועשירים ומשוכללים נישלח שוב לרוח.

ברוח מונח זרע גופי.

והרוח הטביעה בגופי

את עיני החושים,

שדרכם אני יכול לראות

את אורות הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

היגיון ותחושה,

רגש ורצון,

שדרכם אוכל לתפוס את מהות הגופים

ולפעול על פיהם.

ברוח מונח זרע גופי.

 

בגופי טמון זרע הרוח.

אשלב ברוחי

את העיניים העל-חושיות

שבאמצעותן אוכל לראות את אור הרוחות.

אטביע ברוחי

חוכמה, כוח ואהבה,

כדי שדרכי תפעלנה הרוחות

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהן.

בגופי טמון זרע הרוח.

———————————————————————————————–

  1. תפילת אבינו שבשמיים. ראו הרצאה של רודולף שטיינר כאן.
  2. במיתולוגיה היוונית פּאן הוא אל הרועים ועדריהם ומייצג גם את המוזיקה הפסטורלית והשעשועים. ראו בו האנשה של הטבע, שמצד אחד מושך ומפתה בסגולותיו המרגיעות, אבל עשוי להתחלף בזמן קצר לסוער ומסוכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *