שיעורים אזוטריים – כרך 2 – שיעור 101

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – שיעור 101

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 101

מתכני השיעורים האזוטריים

שטוטגרט    22.02.1912

כשנכנסים לזרם אזוטרי, זה די טבעי לשאול את עצמנו: איך אני מקדם את נפשי, איך אני מפתח אותה? לגבינו יש כאן חשיבות גדולה ביותר לעמוד איתן במרכז אזוטרי שממנו נסתכל על החיים וניתן להם לקרון משם. עלינו לפתוח את עצמנו לזרמים מעולם הרוח התואמים את זמננו. אין שום ערך להתעסק עם קווי מחשבה אחרים מכיוון שנראה שהם תיאוסופיים – ולעבוד איתם באופן שטחי. זה מעכב באופן ישיר את התקדמותנו. עדיף להצטרף לקו מחשבה שגוי ברובו אם אנו חושבים שהוא נותן לנו יותר, שכן אז נקבל ממנו את הדברים המתאימים. על תלמיד האזוטריות האמיתי להסתכל על החיים בעיניים ערניות מנקודת מבטו האיתנה, הבלתי ניתנת לתזוזה, כי החיים יהפכו מסובכים יותר ויותר. סיבוכים אלה נוצרים על ידי ישויות לוציפריות שנותרו מאחור בהתפתחותן במיסטריית גולגותא, כלומר הן לא קיבלו את ההשלכות של מיסטרייה זו. מה שקורה כעת בעולמות הרוח מזעזע מבחינות רבות עבור מי שיכול לראות אותם. לוציפר הביא לכך שעברנו לגופנו הפיזי והאתרי ולא נשארנו צפים מעליהם, ולמעשה זה היה טוב עבורנו, מכיוון שזה איפשר לאני שלנו להשיג כוח וזיכרון קוגניטיבי. גם הזיכרון באופן וודאי מעכב אותנו. אך באופן בו אנו נמצאים בגופנו לא היינו יכולים להסתדר בלעדיו – בעיקר לא היינו יכולים להבחין בין מציאות לאשליה. למשל, אם היינו חושבים על אדם שהכרנו לפני 20 שנה ונתעמת עם תמונת זיכרון זו ונקדם אותה בברכה, נאלץ לכנות זאת הזיה.

כניעה להזיה זו תתרחש אם נסתכל על דבר שנשאר מאחור כמשהו שמתאים לתקופתנו, וזה משהו שלעיתים קרובות יקרה בעתיד הקרוב. הישויות הלוציפריות שנותרו מאחור במיסטריית גולגותא יצרו לעצמן מעין חיל-חלוץ מתוך אנשים שעליהם השתלטו לאחר מותם האחרון. מדובר בנפשות שחיו בתקופת טאולר ואקהרט במאה ה-13 והשתייכו לקהילת בגרהד. בקרוב הם ינסו לבלבל נפשות באמצעות ברהמניזם ובודהיזם, אותן דתות ישנות. הן היו הדבר הנכון בתקופה כאשר הן ניתנו להודים הקדומים, ובמיוחד הברהמניזם שהיתה דת רוחנית הרבה יותר מכפי שהכריסטיאניות כיום. אך זה מתרחש רק בגלל שהאירופאים מאז ימי הביניים חלפו על פני הזדמנויות לפתח את מה שהגיע להם באופן נכון. אז ישפיע על התרבות האירופאית גל של גאות מהשפעות מתרבות רוחנית החוזרת לאטלנטיס, ועדיפה על הכריסטיאניות הנוכחית. למה שקרה זה עתה בסין יכולה להיות חשיבות פוליטית חיצונית, אך על תלמיד האזוטריות להתייחס לספרו של קו האנג מינג, ‘ההגנה של סין מפני רעיונות אירופיים’, כמשהו שיש לו משמעות רוחנית הרבה יותר גדולה. קו האנג מינג הוא איש מבריק. אין טעות בדבריו, ויש שם הרבה שיכול לתת לנו חומר אזוטרי למחשבה. לדבריו, מיסיונרים כריסטיאניים הגיעו לסין כדי להביא את הכריסטיאניות לתרבות עתיקה וגבוהה. האם הם הצליחו? לא. במקום זה משהו אחר התרחש. המיסיונרים החזירו את התרבות הסינית לאירופה, ומאז המהפכה הצרפתית אירופה נהייתה הרבה יותר סינית ממה שהיא יודעת. האיש הסיני הזה יודע היטב שאנשיו שומרים על זיכרון האנושות וכי עובדה זו עושה רושם עמוק על האירופאים. אך כפי שאמרנו, הזיכרון הוא מתנתו של לוציפר. דרכו, ירדנו לגופנו הפיזי על ידי גירושנו מגן העדן של עולמות הרוח. כעת עלינו לבטל את מעשהו של לוציפר, אך אסור לנו לחשוב שזה לא היה הכרחי.

אולם כעת עלינו יותר ויותר לראות את הגוף הפיזי ככלי בלבד. וזאת, כמובן, כאשר נצליח לעזוב אותו באמצעות מדיטציה וריכוז ולראות אותו שוכב לפנינו, איבריו אינם פעילים, עיניו לא רואות ואוזניו לא שומעות. לגוף יש אז ערך של צמח, אך צמח מפותח מאוד. עלינו להיפטר מההרגל לדבר על הגופים הפיזיים והאתריים הנמוכים, מכיוון שיש להם מבנה מופלא. הגוף הפיזי הוא מקדש שהאלים התחתונים הקימו למעננו, וכל דבר רע או פגום בו ניתן לייחס רק למעשינו. כשאנו, השוכנים במקדש זה, מסתכלים על עצמנו, אנו מודעים לכך שלחלק הרוחני שלנו יש צורה של דרקון או תולעת. לעיתים קרובות רואה הרואה הרוחי אדם שחושב שהוא חי ללא אנוכיות למען חבריו, עם לסתות בולטות ומצח נסוג של תולעת כסימן לאגואיזם שלו. לנפשנו עדיין יש את צורת התולעת הזו, וכדי שלא תמיד נראה אותה הציבו האלים הטובים את שומר הסף לפניה. אך כעת עלינו להציב לעצמנו משימה להביא לאלים העליונים דרקון שעבר טרנספורמציה. אנו צריכים לעבוד על זה ללא הרף. כאשר המצרי הקדום בתהליך התקדשותו עבר במקדש בין שורות הספינקס במקדש, הוא אמר לעצמו שמקדש זה הוא העתק פיזי של ביתו המושלם של אלוהים, וכי עליו להגיע לאלוהות זו כדי לחיות כראוי במקדש של גופו.

לפיכך כאשר האדם עוזב את הגוף עיניו כבר לא יכולות לראות. הן כבר לא רואות את השמש הפיזית או את מה שהיא מאירה. במקום זאת, האדם מאיר את סביבתו בעצמו ותופס את הצבעים והקולות של עולם הרוח. היכולות של חלקו הרוחני גדלות. כמובן שאם האדם מגזים בעזיבה זו, אזי עיניו הפיזיות יכולות לסבול מכך. לאחר מכן הוא יראה הכל מוקף בהילה, ולא באופן ברור. כעת יש להם מכשירים באנגליה איתם הם יכולים לראות הילות, אך הדבר מזיק לעיניים ולעזיבה בריאה זו של הגוף אין צורך בפרקטיקות כאלה.

גם האדם האטלנטי הקדום לא יכול היה לראות את הדברים באופן ברור. הוא לא היה צריך, כי השמש עדיין הייתה מצועפת על ידי שכבות ערפל סמיכות, ובסמוך לסוף תקופת אטלנטיס אפשר היה לראות את השמש על פני כל השמיים כמו עיגול צבעוני עצום עם מרכז חיוור ומצועף.

בחניכות המצרית הקדומה השתמשו באמצעים פיזיים כדי לאפשר לאנשים לראות את השמש דרך האדמה. כדי לראות כיום את השמש הרוחנית, אנו אמורים לתרגל תרגילים רוחניים בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *