מדע הנסתר והתפתחות נסתרת – 01

מדע הנסתר והתפתחות נסתרת

רודולף שטיינר

GA152

הרצאה 1

לונדון, 1 במאי 1913

תרגום מאנגלית לעברית: בן ציון פורת 

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בתרגום מגרמנית של אלישע אבשלום בספר: עיונים אזוטריים כרך 4

הנושא שאנחנו צריכים להתייחס אליו היום מוביל מיד לתחום השייך לאנושות כולה, בלי יוצאים מן הכלל.

עלינו לדבר בראש ובראשונה על התחום של שאיפתו של האדם, אשר במתכונתו האמיתית, המקורית, לא ניתן לתיאור בשפה אנושית אלא רק בשפת המחשבה – אני מתייחס לתחום של מדע הנסתר.

באמצעות יכולותיו האנושיות האדם שואף לידע הנסתר ועשוי גם לרכוש אותו, אבל לידע הנסתר יש משמעות חשובה וגדולה יותר לעולם מאשר בנפש האדם ותו לא. בעולם הסובב אותנו אנו יכולים להבחין בין חומרים ותכנים שונים אשר באמצעותם ניתן ביטוי לתופעות והתגלויות שונות. בעיקרון היסודי, אשר טבעו המהותי כמעט ולא יכול לבוא לידי ביטוי במילים של שפה אנושית, מושרשים כל היצורים, כל הדברים על האדמה וכל העולמות. אבל ההבדלים הייחודיים של העיקרון הראשוני הזה באים לידי ביטוי בעולם הפיזי בחומרי האדמה, המים, האוויר, האש, האתר וכדומה.

אחד החומרים המעודנים והמוחלשים ביותר בהישג ידן של היכולות האנושיות נקרא אקאשה. ההתגלויות של ישויות ותופעות באקאשה הן העדינות והאתריות מכל מה שנגיש לאדם. מה שהאדם רוכש בדרך של הידע הנסתר חי לא רק בנפשו אלא גם חקוק בחומר-האקאשה של העולם. כאשר אנחנו מביאים לחיים בנפשנו מחשבה על מדע הנסתר, היא נחקקת מיד בחומר האקאשה ויש לזה משמעות להתפתחות הכללית של העולם. מכיוון שאין ישות בעולם כולו מלבד האדם, שמסוגלת לחקוק בחומר האקאשה את הרשומות שניתן לכנותן בשם מדע הנסתר.

חשוב לזכור תכונה אופיינית בולטת אחת של חומר האקאשה, כלומר שבעולם הרוח בין מוות ללידה חדשה, האדם חי בחומר הזה, בדיוק כמו שכאן על האדמה הוא חי באטמוספירה.

אם הרואה-הרוחי, המשתמש באמצעים העומדים לרשותו, יבוא במגע עם נפשות אנושיות אשר חיות בין מוות ללידה מחדש, הוא יוכל לצפות בדברים הבאים:

במחזור ההתפתחות הנוכחי – בעבר זה היה שונה – אדם השוכן על האדמה ואשר מעולם לא עורר בתוכו לחיים מחשבות ורעיונות השייכים למדע הרוח, לא ניתן יהיה לראותו, אפילו כשהוא נוכח, על-ידי נפש אשר חיה בין מוות ללידה חדשה. אולם כאשר אדם שחי על האדמה גורם למחשבה או לרעיון מתחום מדע הרוח לגלות סימני חיים בתוכו, כך שניתן יהיה להטביע אותו בחומר האקאשה, הוא הופך לגלוי לנפשות שחיות בין מוות ללידה מחדש. רשמים מזעזעים ועמוקים עשויים להגיע לרואה הרוחי שהכין את עצמו בסבלנות לראייה על-חושית כאשר הוא מתקשר עם נפשות שכבר עברו בשער המוות. אתן לכם דוגמא ממשית.

רואה על-חושי מצא אדם שעבר בשער המוות והשאיר אחריו את אשתו וילדיו שאהב מאד בכל לבו. האיש הזה ומשפחתו היו אנשים חביבים וטובי לב אבל לא הייתה להם נטייה כלשהי לידע רוחני; הם לא גדלו מתוך המסורות הדתיות שבאמצעותן נפשות מסוימות עדיין מרגישות קשורות בימינו עם עולם הרוח.

זמן מה לאחר שעבר בשער המוות, האיש הזה אמר לעצמו: 'השארתי על האדמה את אשתי ואת ילדיי; הם היו אור השמש של חיי, אבל המבט הרוחני שלי לא יכול להגיע אליהם. יש לי רק את הזיכרון של הזמן שביליתי איתם על האדמה.'

ניתן לראות תמונה שונה לחלוטין אם נפש שנמצאת עדיין על האדמה יוצרת בעוצמה מחשבות ורעיונות רוחניים. במקרה הזה, כאשר נפש אחרת, שחיה בין מוות ללידה חדשה, מסתכלת על מי שהותירה מאחור, היא יכולה לעקוב אחר חיי הנפש שלו בזמן הנוכחי מכיוון שהיא כותבת את עצמה בחומר האקאשה.

זהו סימן של האופן שבו הדרכה אנתרופוסופית תגשר על הפער בין מה שנקרא חיים למה שנקרא מוות; וכבר כעת אנו יכולים לראות כיצד בני אדם אשר יש להם הבנה מסוימת של הרוחניות עשויים להיות ברכה לאלו הידועים בשם מתים על-ידי קריאה עבורם במחשבה את האמיתות של מדע הרוח. בין אם אנחנו קוראים בקול רם או בינינו לבין עצמנו, אנו עוקבים במחשבה אחר הרעיונות והמושגים של מדע הרוח, ובו בזמן מרגישים שאחד או יותר שעברו דרך המוות נמצאים לפנינו בזמן שאנחנו קוראים, הרי שהקריאה הזאת הופכת להיות אמיתית מאוד עבורם, מכיוון שמחשבות כאלה משובצות בחומר האקאשה. קריאה כזו עשויה להיות השירות הגדול ביותר, לא רק לאלה שנמצאים בצד השני של המוות שבזמן שהם היו על האדמה התעניינו במדע הרוח, אלא גם לאלה שבמהלך חייהם הארציים כלל לא היה להם קשר אליו.

יכולה להישאל השאלה: כפי שהמתים חיים בעולם הרוח, האם הם זקוקים לקריאה כזו של מדע הרוח על האדמה? רבים מאמינים שיש רק צורך לעבור דרך שער המוות כדי לחוות את כל מה שניתן להשיג רק על-ידי מאמץ גדול על האדמה, באמצעות מדע הרוח. אנשים כאלה גם מאמינים שלאחר המוות אדם יוכל לרכוש את כל הידע הנסתר, מכיוון שהוא יהיה אז בעולם הרוח. אולם זהו איננו המצב האמיתי.

בדיוק כמו שכאן על האדמה ישנם חיים אחרים שאינם האדם, אשר תופסים את כל מה שהאדם מסוגל לתפוס באמצעות חושיו, ואף על פי – כמו במקרה של בעלי החיים – הם אינם מסוגלים ליצור רעיונות או מושגים ביחס לזה, כך זה עם נפשות שחיות בעולמות העל-חושיים. אף על פי שהנפשות האלו רואות את הישויות והעובדות של העולמות הרוחניים העליונים, הן אינן יכולות ליצור שום מושגים או רעיונות אודותיהם אם אנשים כאן על האדמה לא חורטים מושגים ורעיונות כאלה לתוך הרשומות האקאשיות.

המשימה הזאת של חיי אדם על האדמה איננה בשום אופן חסרת מטרה; להיפך, יש לה משמעות ומטרה עמוקות מאוד. אם נפשות אנושיות לא היו חיות מעולם על האדמה, העולמות הרוחניים היו עדיין קיימים אבל לא היה שום ידע נסתר של העולמות הרוחניים הללו. במהלך ההתפתחות העולמית האדמה הגיעה לנקודה שבה ניתן לפתח את הידע הרוחי על-ידי ישויות רוחניות המאורגנות ויוצרות כמו האנשים על האדמה. מה שהוטבע בחומר האקאשה באמצעות מדע הרוח לעולם לא היה שם אם המדע הזה לא היה קיים על האדמה.

אם האדם ינסה להעמיד במבחן את חיי הנפש שלו על האדמה, הוא יגלה בראש ובראשונה שבעידן הנוכחי הוא יישם את היכולות שלו לרכישת ידע למטרות שאינן השגת הידע הרוחי. היכולות האלה שימשו לרכישת נתונים של ידע המופק באמצעות החושים ובאמצעות השכל הקשור למוח. לפיכך הידע האנושי הוא משני סוגים: זה שקשור רק לחוויה שנרכשה באמצעות החושים, אשר זקוק לאיבר השכל כדי להפוך אותו לידע; הסוג האחר הוא מדע הרוח. הידע אשר שייך רק לעולם החושים מהווה את הזרם האחד; האחר מורכב ממה שאנשים חורטים באמצעות מדע הרוח לתוך הרשומות האקאשיות. כי מדע הרוח מפתח רעיונות ומושגים אשר לאחר מכן רשומים לנצח ברשומות האקאשיות.

לכל מדע, לכל ידע הקשור לחוויות שנרכשו דרך החושים, לדברים טכניים, לחיים המסחריים והתעשייתיים של האנושות, כאשר הם נרשמים בחומר האקאשה מתקבלת התוצאה הבאה: החומר של האקאשה משליך אותו, הודף אותו הלאה והתערובת של רעיונות ומושגים נמחקת. אם העובדות האלה נתפסות בעיני הרואה-הרוחי, יתכן שיתגלה עימות בחומר האקאשה בין הרשמים אשר נעשים מהידע הנסתר שנרכש על-ידי האדם – רשמים אשר הם נצחיים – לבין אלה הנעשים על-ידי מחשבות המבוססות על החושים, אשר הם רק חולפים. העימות הזה נובע מהעובדה שכאשר האדם החל לראשונה לאכלס את האדמה כאדם (כלומר, בתקופה העתיקה של למוריה), הוא כבר נועד אז על-ידי ישויות רוחיות נשגבות לרכוש את מדע הרוח.

אבל דרך מה שאנחנו מכנים ההשפעה הלוציפרית, באמצעות חדירת ישויות לוציפריות, האדם הסיט את כוח המחשבה שלו וכוחות אחרים של הנפש שאחרת הוא היה עושה בהם שימוש לצורך רכישת הידע הנסתר בלבד, לחקר דברים אשר שייכים אך ורק לעולם פיזי.

רבים אומרים שלמרות שהמדע הרגיל נגיש לכל אחד, מדע הרוח או הנסתר יכול להפוך למובן רק למי שמסוגל לראות לתוך העולמות הרוחניים.

זוהי טעות מהותית, שכן במעמקי נפשו כל אדם מסוגל, אפילו לפני שהוא הופך להיות רואה-רוחי, להכיר באמיתות של מדע הרוח. יש להודות, אמיתות נסתרות יכולות להתגלות רק על-ידי הרואה העל-חושי, אבל כאשר הן כבר התגלו, ומבוטאות בשפה הרגילה של התבונה האנושית, הן יכולות להיות מובנות לכל נפש אנושית אשר יש לה את הרצון להסיר את המכשולים להבנה כזו הקיימים בתוך עצמה.

כתוצאה מהדחפים הלוציפריים זה נהיה אפשרי בתקופה מאוחרת יותר בהתפתחות האדמה עבור ישות אחרת שאנחנו מכנים אהרימן, להשיג השפעה על נפשותיהם של בני האדם. ורק כאשר האפשרות להבנת מדעי הרוח נעצרת באמצעות ההשפעה האהרימנית בנפש, ההבנה נותרת בלתי ניתנת להשגה. אם הישות שאנו מכנים אהרימן לא הייתה פועלת בכל נפש אנושית, אם נפשותינו היו חופשיות מהשפעתו, אז רעיון או מחשבה השייכים למדע הרוח היו צריכים רק להיאמר והנפש, באמצעות היחסים התת-מודעים שלה עם האמת הזאת, הייתה מרגישה: הרעיון הזה, האמירה הזאת של מדע הרוח, אמיתיים. בכל נפש אנושית ישנם חיים אשר התודעה היום-יומית מבינה ויכולה להתייחס אליהם, וחיי-נפש תת-מודעים שנמצאים שקועים כאילו במעמקי אוקיינוס ​​ורק מפעם לפעם מובאים לאור. במעמקי הנפש טמון, לדוגמה, הפחד הקיים בכל ישות אנושית – הפחד מפני הרוחני. הפחד הזה הוא תוצאה של השפעתו של אהרימן ולא היה קיים אם אהרימן לא היה משיג שלטון על נפשותיהם של אנשים. הסיבה לכך שבדרך כלל אדם אינו מודע לפחד כזה היא שהוא פועל ביסודות הנפש העמוקים ביותר ואינו ממלא תפקיד במה שהוא יכול לתאר עם התודעה היום-יומית שלו.

לפעמים הפחד הזה נוקש בדלת של תודעתו הרגילה של האדם ללא שום ידיעה מצידו של מה שמדאיג אותו בתוכו; ואז הוא מחפש משהו אשר ישמש כסם מרגיע, ישכך את תחושת הפחד הזאת. הוא מוצא את הסם המרגיע הזה במחשבות, תיאוריות ורעיונות מטריאליסטיים. תיאוריות מטריאליסטיות אינן מתפתחות על בסיס הגיוני, למרות שניתן להאמין שזהו המצב; הן מומצאות כתוצאה מאימת הרוחניות, שהיא תוצאה של השפעתו של אהרימן על הנפש. מכאן שתנאי ההכנה להבנה אמיתית של אמיתות רוחניות הוא הרבה פחות ידע של המדע הפיזי מאשר חינוך לסגולות הנפש של אומץ לב מוסרי ואומץ רוחני. לכן אנחנו יכולים לומר שמדע הנסתר חייב להיחקר על-ידי הרואה-הרוחי, אבל יכול להיות מובן על-ידי כל נפש אנושית אם הנפש הזאת רק תשחרר בתוך עצמה את כל האומץ המוסרי אשר עומד לרשותה וכך תסכל את המכשולים הנובעים מאהרימן.

אם מישהו ירצה להבין את האמיתות הנסתרות באמצעות הכוחות המוסריים המקוריים של נפשו, הוא יוכל לעשות את הניסיון הבא: הוא יכול לאפשר למדע הרוח להשפיע על נפשו בלי לומר לעצמו 'אני מסכים עם זה', או 'אני לא מסכים עם זה'. הוא יכול להטמיע את הרעיונות והמושגים שנתן הרואה-הרוחי ולאפשר להם לפעול על נפשו; ואם הוא כבר ספג את הידע הנסתר בהתלהבות פנימית ולא רק כתוצאה מסקרנות, תהיה לו חוויה שניתן להשוות אותה לתחושה של דאייה ללא קרקע פיזית מתחת לרגליו, עם ההרגשה שהוא כאילו מרחף באוויר.

לניסיון הזה תהיה תוצאה שונה לחלוטין אם הוא מתבצע על-ידי אדם בעל נטיות דתיות, מכבדות כלפי חיים רוחניים, או על-ידי מישהו שמורגל לחשיבה מטריאליסטית. מי שאין לו ידע של הנסתר בפועל, אבל בנטיותיו ורגשותיו ביחס לעולם הרוח יש בכל זאת איכות דתית, עלול לחוש חוסר ביטחון במידה מסוימת כתוצאה מהניסיון הזה, אבל פחות בהרבה ממטריאליסט שאין לו תחושה של משיכה אל עולם הרוח. האחרון יחווה תחושה חזקה של פחד, של חוסר ביטחון. המטריאליסט יכול לשכנע את עצמו באמצעות החוויה הזאת שההשפעה עליו של רעיונות ומושגים נסתרים היא שהם מולידים אימה וחרדה. ואז הוא עשוי לומר לעצמו: 'זה מוכיח לי, לא רק שאני מלא פחד מהתחום הזה, אלא שהפחד הוא אחת הנטיות הפנימיות שלי.'

לדוגמה, אם ארנסט האקל או הרברט ספנסר (Ernst Haeckel, Herbert Spencer) היו עושים את הניסיון הזה, הם היו משכנעים את עצמם לא רק שהידע הנסתר אינו מנוגד או שזה בלתי אפשרי להאמין בו, אלא שבפנימיות שבמעמקי נפשם הם היו מלאי פחד; ובמהרה הם היו שוכחים כל ספק וחוסר אמון במה שהם נהגו להתייחס אליו כאל תורות רוחניות פנטסטיות והיו מודים בפני עצמם שלצורך ההתגברות על הפחד הזה הייתה משמעות רבה מאוד. לאחר שקיימו את הווידוי הזה הם היו זונחים תוך זמן קצר את התנגדותם לתורת הרוח. הם היו אומרים לעצמם: 'עלי להתאמץ ולחזק את האומץ המוסרי בתוכי'. ואז, אולי, הם היו לוקחים את האימון העצמי שלהם בידיים ואם הם היו מצליחים להתגבר על הפחד הזה הם היו אומרים: 'עכשיו כאשר הפכנו לנפשות חזקות יותר, אין לנו עוד ספקות לגבי אמיתות מדע הרוח'. ההתנסות הזאת, הנובעת מהתחזקות האומץ המוסרי בתוך הנפש, היא ניצחון על אהרימן, אשר השפעתו ניתנת להבחנה במדע של ארנסט האקל ובפילוסופיה של הרברט ספנסר. זהו אהרימן שהעניק השראה לנפשות לנקוט בכיוון מטריאליסטי. אם רק חלק קטן מהאנושות, כתוצאה מהידע האמיתי, יפעל באופן שצוין לעיל כדי לחזק את אומץ הלב המוסרי, התיאוריות המטריאליסטיות האלה ייעלמו בהדרגה מן העולם.

ידע נסתר הכרחי לכל התהליך של ההתפתחות, כפי שהוא חקוק בחומר האקאשה. החשיבות של זה יכולה להיות ברורה מתמצית קצרה של התפתחות האנושות על פני האדמה.

האבולוציה של האדם על האדמה מתקדמת בשלבים מתקופת-תרבות אחת לאחרת; במהלך התקופות הרצופות האלה נפשות האנשים שוכנות, כיחידים, בגופים השייכים למספר תרבויות. כל הנפשות שנמצאות כאן הערב התגשמו בגופים שהיו שייכים לתקופות תרבות קודמות. כל נפש יחידה מתקדמת בהתאם לקארמה שהיא בנתה לעצמה.

כמו ההתפתחות הזאת של נפשות יחידות אשר תלויה בקארמה שלהן, אנחנו חייבים להכיר את התפתחות האנושות באופן כללי המתקדמת מתקופה לתקופה. גוף יווני, גוף מצרי, כלדי, פרסי עתיק או הודי קדום, היה, בחלקים המעודנים יותר של מבנהו, שונה למדי מגוף של העידן הנוכחי.

חייבת להתבצע הבדלה בין ההתקדמות הפנימית של ה'אני' והגוף האסטרלי מהתגשמות להתגשמות, לבין ההתקדמות והשינוי החיצוני בגופים הפיזיים והאתריים מגזע אחד למשנהו, מאומה אחת לאחרת, מעידן אחד לשני. ההתקדמות הזאת של הגופים הפיזיים והאתריים מתקופה אחת לאחרת לא תהיה ניתנת להבחנה על-ידי מי שלומד אנטומיה ופיזיולוגיה, אבל בכל זאת זה קורה וניתן לזיהוי באמצעות מדע הנסתר. הגוף הפיזי האנושי יהיה שונה למדי כאשר, במהלך ההתפתחות הרגילה, נפשותינו יופיעו שוב על האדמה בהתגשמויות בעתיד.

בתקופה הנוכחית של חיי אדם מתפתח איבר עדין באדם. זה לא ניתן לתפיסה על-ידי אנשים העוסקים באנטומיה ופיזיולוגיה, ובכל זאת הוא קיים כמבנה אנטומי. האיבר הזה שאיננו מפותח עדיין נמצא במוח, בסמוך לאיבר הדיבור.

ההתפתחות של האיבר הזה בהתפתלויות של המוח איננה תוצאה של הקארמה של נפשות יחידות אלא של ההתפתחות האנושית על האדמה בכללותה; ובעתיד הוא יהיה ברשות כל האנשים, ואין זה חשוב מה תהיה ההתפתחות של הנפשות המתגלמות בגופים, וללא התחשבות בקארמה הקשורה לנפשות האלה.

בהתגשמות בעתיד האיבר הזה יהיה ברשות ישויות אנושיות אשר בהווה עשויות להיות מתנגדות לאנתרופוסופיה כמו גם ברשות אלו אשר עכשיו אוהדות אותה. האיבר הזה יהיה בעתיד האמצעי הפיזי, הכלי הפיזי, ליישום של כוחות מסוימים של הנפש; בדיוק כמו שלדוגמה, האיבר של ברוקה (Broca) בפיתול השלישי של המוח הוא האיבר של יכולת הדיבור האנושית.

כאשר האיבר החדש הזה יהיה כבר מפותח, הוא יוכל להיות בשימוש ראוי על-ידי האנושות, או שלא כך יהיה. האנשים אשר יוכלו להשתמש בו בצורה נכונה, הם אלו שמכינים כעת את האפשרות לקבל בהתגשמות הבאה זיכרון אמיתי של זאת הנוכחית. שכן האיבר הזה יהיה האמצעי הפיזי לזכור התגשמויות מוקדמות – אשר במקרה של הרוב הגדול ביותר של האנשים אפשרי כעת רק דרך התפתחות גבוהה יותר, באמצעות חניכה. אולם יכולת שבתקופה הנוכחית ניתן לרכוש רק באמצעות חניכה תהפוך בהמשך לרכוש המשותף של האנושות. הידע המודרני הנוכחי שלנו היה בעבר הידע המיוחד שהיה בידי המקודשים האטלנטיים בלבד; כעת כולם יכולים להחזיק בו. באותו אופן, זיכרון של החיים הקודמים על האדמה אפשרי כרגע רק למתקדשים, אבל בעתיד זה יתאפשר לכל נפש אנושית.

המתקדש מסוגל להשיג ידע מסוים ללא השימוש באיבר פיזי, אולם הידע הזה יוכל להפוך לרכוש המשותף של האנושות רק כאשר האיבר הפיזי שבאמצעותו זה ניתן לרכישה יהיה מפותח באנושות כולה במהלך ההתפתחות שלה.

עם זאת, הנפשות המתגשמות חייבות להיות מסוגלות להשתמש באיבר הזה בדרך הנכונה ורק אלו אשר בהתגשמות הנוכחית רשמו מחשבות ורעיונות של מדע הנסתר בחומר-האקאשה יהיו מסוגלות לעשות זאת.

לעיתים קרובות אנחנו שומעים את השאלה: מהי התועלת באמונה בחיים קודמים כאשר האנושות כלל איננה יכולה לזכור דבר מהם? אבל ממה שידוע על החיים, כמה זה היה הרבה יותר מפתיע אם אנשים באופן כללי היו מסוגלים אפילו כעת לזכור את חייהם הקודמים. אם נשאל את עצמנו מה נחוץ כדי לאפשר לנו לזכור דבר כלשהו, נצטרך לענות: אנחנו יכולים לזכור רק את מה שחשבנו עליו קודם לכן.

החיים היום-יומיים יכולים ללמד אותנו שזה כך. נניח שמישהו שקם בבוקר ואינו יכול למצוא את החפתים שלו, ואין זה משנה היכן הוא מסתכל. מדוע הוא לא מצליח למצוא אותם? כי בזמן שהוא הסיר אותם הוא לא חשב על מה שהוא עושה. עם זאת, תנו לו לנסות בכל ערב כאשר הוא מסיר את החפתים שלו לחשוב באופן מודע לגמרי: אני מניח את חפתיי במקום הזה. אז לעולם הוא לא יהיה חסר ביטחון אלא ילך היישר למקום אשר בו הוא הניח אותם; המחשבה מחזירה את התהליך לזיכרון.

כאשר נחייה בהתגשמות בעתיד נוכל לזכור את ההתגשמויות של העבר רק אם נוכל לתפוס את טבעה האמיתי של הנפש הממשיכה מהתגשמות אחת לאחרת. אדם שאינו לומד את מדע הנסתר בחיים הנוכחיים אינו יכול לרכוש שום ידע על המבנה והטבע של הנפש, ואם אין לו ידע כזה, כיצד עליו, כאשר הוא מתגשם שוב, לזכור את מה שמעולם לא הקדיש לו מחשבה בהתגשמות הקודמת?

באמצעות חקר מדע הרוח, הכולל בין היתר את לימוד טבעה הפנימי של הנפש, אנחנו מכינים בעצמנו את מה שיאפשר לנו בהתגשמות בעתיד לזכור את מה שקרה בזו הנוכחית. עם זאת ישנם אנשים רבים בימינו שאינם מוכנים להתמסר לחקר הידע הזה. הישויות האנושיות האלה ייוולדו מחדש, ייתכן בהתגשמותם הבאה, עם האיבר שהוזכר לעיל להיזכרות בחייהם הקודמים, מפותח פיזית; אבל הן לא הכינו את עצמן באופן כזה שיוכלו לזכור את העבר.

מהי, אם כן, המשמעות של מדע הרוח או אנתרופוסופיה בחיים הנוכחיים, בנוסף לכל מה שנאמר? באמצעות האנתרופוסופיה אנחנו נהיים מסוגלים להשתמש בדרך הנכונה באיבר אשר יתפתח בישויות אנושיות בעתיד, באיבר להיזכרות בחייהם הקודמים על האדמה. בהתגשמותנו הנוכחית עלינו לרשום בחומר האקאשה את הידע שאנו רוכשים על מנת שבהתגשמות הבאה שלנו נוכל להשתמש באיבר הזה – אשר מתפתח באדם בין אם הוא רוצה בכך או לא. בעתיד יהיו אנשים שיהיו מסוגלים להשתמש באיבר הזה לצורך היזכרות בחיים שבעבר ואחרים שלא יהיו מסוגלים. מחלות מסוימות יופיעו באחרונים, בגלל נוכחותו בגופם הפיזי של איבר שהם אינם מסוגלים להשתמש בו. בעלות על איבר בלי יכולת להשתמש בו גורמת למחלות עצבים בצורה מאוד מוגדרת, ואלה שייגרמו במקרים מהסוג הזה יהיו גרועות בהרבה מכל מה שעדיין ידוע לאדם.

כאשר אנחנו בוחנים את הקשר של עובדות באופן הזה אנו מתחילים לקבל מושג ביחס למשימה והמטרה של אנתרופוסופיה והחשיבות של הבנת החיים והאנושות באמצעות הידע הזה. אבל כדי שהרושם שעשה עליכם מה שנאמר לא יוביל לאי הבנה כלשהי, אזכיר עובדה נוספת העשויה לשכך את כל מה שהיה כואב באותו הרושם. אף על פי שתלמיד אמיתי של תורת הנסתר מבין שאנתרופוסופיה חייבת להיכנס לחיים הרוחניים של זמננו על מנת שבעתיד האדם יוכל להשתמש באיבר הזה כדי להיזכר בחיים שהיו ולהישאר גופנית עם בריאות טובה, עם זאת, לא ניתן לומר באופן חד-משמעי שאדם שבתקופה הזו אינו מוכן לקבל אנתרופוסופיה יסבול בהתגשמויותיו הבאות במובן האמור לעיל. עדיין זה יהיה אפשרי במשך זמן רב לישות אנושית, גם אם היא הזניחה את השימוש באיבר הזה בחיים הנוכחיים, להסדיר את זה בחיים הבאים, שכן יהיו לה עוד כמה הזדמנויות לרכוש מחדש את הבריאות ולהשיג ידע אנתרופוסופי. עם זאת, יגיע הזמן שבו האפשרות הזאת תחדל להתקיים.

בגלל הסיבה הזו, גם אם עדיין לא הגענו לרגע המכריע, בכל זאת אנחנו חיים בתקופה שבה אנתרופוסופיה חייבת להיות איבר בחיים הרוחניים של האנושות. אנתרופוסופיה היא התפתחות חיונית בהתקדמותה הכללית של האנושות ואינה נובעת מדעותיהם האישיות של יחידים.

וכך במיוחד בזמננו, תינתן האפשרות להתפתחות אישית של נפש האדם, שתוביל לראייה אישית של העולמות הרוחניים, להתפתחות תורת הנסתר האמיתית. ניתן לומר שכל יחיד אשר יישם את הכוחות המקוריים בתוך נפשו, ללא הפרעה על-ידי ההשפעות האהרימניות, יוכל להבין את כל מה שמתגלה מעולמות הרוח; מכאן שבמובן מסוים זה אפשרי לכל אדם לגלות תודעה של עולמות הרוח באמצעות התנסות בהתפתחות הנסתר. נכון לעכשיו, זה אפשרי בהחלט ששלושה כוחות נפש מיוחדים יכולים להיות מפותחים על מנת לבסס קשר נסתר עם העולמות העל-חושיים.

הכוח הראשון מבין הכוחות האלה הוא החשיבה. אנחנו חיים ביחס לעולם הסובב אותנו על-ידי יצירת מחשבות על סביבתנו. בחיים היום-יומיים הרגילים, האדם חושב מחשבות הנגרמות כתוצאה מרשמים הנעשים על החושים, או באמצעות השכל הקשור בקשר הדוק למוח. בספרי 'כיצד קונים דעת העולמות העליונים?'[1] נאמר שבאמצעות מדיטציה, ריכוז והתבוננות, באמצעות חיזוק חיי הנפש שלו, האדם יכול להפוך את כוח החשיבה הזה לבלתי תלוי בחיים חיצוניים. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לאופן שבו הכוח של החשיבה אשר בתוך הנפש, אשר אחרת מפותח רק באמצעות מחשבה על העולם החיצוני, יכול להיעשות לחופשי ובלתי תלוי במהותו בכל מה ששייך לגוף. כלומר, באמצעות דרך התפתחות כזו זה נהיה אפשרי לנפש לחשוב, ליצור מחשבות בתוך עצמה, בלי להשתמש במוח ככלי. זה קל להבנה אם ניקח בחשבון את המאפיין העיקרי של חשיבה רגילה ויום-יומית התלויה בהתרשמויות המועברות דרך החושים.

המאפיין העיקרי של חשיבה רגילה הוא שכל פעולת חשיבה יחידה פוגעת במערכת העצבים, ובעיקר במוח; היא הורסת משהו במוח. כל מחשבה פירושה תהליך הרס זעיר אשר מתרחש בתאי המוח. מהסיבה הזאת השינה חיונית לנו, על מנת שתהליך ההרס הזה יתוקן; במהלך השינה אנחנו משחזרים את מה שבמהלך היום נהרס במערכת העצבים שלנו על-ידי החשיבה. מה שאנחנו ערים לו באופן מודע במחשבה רגילה במציאות הוא תהליך ההרס שמתרחש במערכת העצבים שלנו.

כעת אנחנו משתדלים לתרגל מדיטציה על-ידי התמסרות להתבוננות, למשל, באמרה: 'חוכמה חיה באור'. הרעיון הזה אינו יכול לנבוע מהתרשמות חושית מכיוון שלפי החושים החיצוניים אין זה כך.

בדוגמה הזאת, אנחנו מעכבים באמצעות מדיטציה את המחשבה עד כדי כך שהיא לא מחברת את עצמה למוח. אם בדרך הזאת אנחנו מגלים פעילות פנימית של חשיבה אשר אינה קשורה למוח, באמצעות התוצאות של מדיטציה כזו על הנפש, נרגיש שאנחנו בדרך הנכונה. כפי שבחשיבה מדיטטיבית לא מתעורר תהליך של הרס במערכת העצבים שלנו, חשיבה מהסוג הזה אף פעם לא גורמת לישנוניות, ואין זה משנה כמה זמן היא תימשך, כמו שהחשיבה הרגילה עלולה לגרום בקלות.

זה נכון שההיפך קורה לעיתים קרובות כאשר מישהו עושה מדיטציה, שכן אנשים מתלוננים לעיתים קרובות שכאשר הם מתמסרים למדיטציה הם נרדמים מיד. אבל הסיבה לכך היא שהמדיטציה עדיין איננה כפי שהיא צריכה להיות. זה טבעי לגמרי שבמדיטציה עלינו, מלכתחילה, להשתמש בסוג החשיבה שתמיד הורגלנו אליו; רק בהדרגה נוכל להרגיל את עצמנו לוותר על המחשבה על דברים חיצוניים. כאשר מושגת הנקודה הזאת החשיבה המדיטטיבית כבר לא תגרום לנו להיות מנומנמים, ואז נדע שאנחנו בדרך הנכונה.

כאשר ניתן לפתח את כוח החשיבה הפנימי בלי להשתמש בכושר החשיבה של הגוף, אז ורק אז נרכוש ידע של החיים הפנימיים ונכיר את העצמי האמיתי שלנו, ה'אני' הגבוה שלנו.

הדרך לידע אמיתי של העצמי האנושי נמצאת בסוג של המדיטציה שתוארה זה עתה, אשר מובילה לשחרור כוח המחשבה הפנימי. רק באמצעות ידע כזה אנו מבינים שהעצמי האנושי הזה אינו מוגבל לגבולות הגוף הפיזי; נהפוך הוא, אנחנו מכירים בעובדה שהעצמי הזה קשור לתופעות של העולם אשר סביבנו. בעוד שבחיים הרגילים אנחנו רואים את השמש כאן, את הירח שם, את ההרים, הגבעות, הצמחים ובעלי החיים, כעת אנחנו מרגישים את עצמנו מאוחדים עם כל מה שאנחנו רואים או שומעים; אנחנו חלק מכל זה, ומבחינתנו יש כעת רק עולם חיצוני אחד – הגוף שלנו. בחיים הרגילים אנחנו כאן והעולם החיצוני נמצא סביבנו, אבל לאחר התפתחות כוח החשיבה העצמאי, אנחנו מחוץ לגופנו, מאוחדים עם כל מה שאחרת אנו רואים; הגוף שלנו שבו אנו חיים נמצא כעת מחוץ לנו; אנחנו מביטים בו לאחור כעל העולם היחיד שעליו אנו יכולים כעת להביט.

בדרך הזאת, על-ידי שחרור כוח החשיבה, אנחנו יכולים למעשה לצאת מהגוף הפיזי ולהגות בו כמשהו חיצוני. אפילו יותר יכול להיעשות: לדוגמה, אנו יכולים לתת תשובה חיובית לשאלה: מדוע אנחנו מתעוררים בכל בוקר? במהלך השינה גופנו הפיזי שוכב במיטה ואנחנו נמצאים למעשה מחוץ לו, בדיוק כמו שקורה במהלך חשיבה מדיטטיבית. עם ההתעוררות אנחנו חוזרים לגופנו הפיזי, נמשכים אליו על-ידי אין ספור כוחות, כמו על-ידי מגנט. האדם בדרך כלל אינו יודע דבר על כך. אבל אם באמצעות מדיטציה הוא הפך את עצמו לחופשי, הוא נמשך לאחור במודע על-ידי אותו הכוח אשר, כאשר הוא מתעורר משינה, מושך את נפשו בחזרה לגופו הפיזי ללא תודעה מצידו.

אנחנו גם לומדים באמצעות מדיטציה כיצד האדם יורד מן העולמות העליונים שבהם הוא חי בין מוות ללידה חדשה, וכיצד הוא מתאחד עם הכוחות והחומרים שמספקים הורים, סבים וסבתות וכו'. בקיצור, אנו לומדים להכיר את הכוחות המחזירים את בני האדם מחייהם בין מוות ללידה חדשה ולהתגשמויות חדשות.

כפרי של מדיטציה כזאת ניתן להביט לאחור על חלק גדול מהחיים שהאדם בילה בעולם הרוח בין מוות ללידה חדשה, לפני שהתרחשה ההתעברות. אבל באמצעות מדיטציה מהסוג הזה ניתן, ככלל, להביט לאחור רק לנקודה מסוימת הנמצאת לפני ההתגשמות הנוכחית; לא ניתן יהיה להסתכל רחוק יותר לתוך ההתגשמויות הקודמות עצמן. כדי לעשות זאת בהווה, מכיוון שהאיבר שהוזכר לעיל טרם התפתח במוח האנושי, יש צורך במדיטציה מסוג אחר. הסוג האחר הזה יכול להשפיע רק אם רגש מוחדר למדיטציה. כל המדיטציה כפי שתוארה כעת יכולה להיות גם חדורה על-ידי רגש.

נתייחס כעת לנושא אשר בתהליך המדיטציה עצמו חייב להיות חדור על-ידי רגש. אם, לדוגמה אנחנו לוקחים: 'חוכמה קורנת באור', ואנחנו מרגישים השראה מקרינת החוכמה, אם אנו חשים מרוממים, אם אנו חשים להט פנימי, אם אנחנו יכולים לחיות בו ולבצע מדיטציה על התוכן של המילים האלה עם התלהבות פנימית, אז יש לנו בנפשנו יותר מאשר מדיטציה במחשבות. הכוח של הרגש שאנו מפעילים אז בנפש הוא הכוח אשר אחרת אנחנו משתמשים בו בדיבור. דיבור נוצר כאשר המחשבות חדורות ברגש פנימי. זהו מקור הדיבור, ואיבר ברוקה (Broca) במוח נוצר בדרך הזאת: המחשבות של החיים הפנימיים החדורות עם רגש נהיות פעילות במוח, ובונות את האיבר שהוא הכלי הפיזי של הדיבור.

כאשר המדיטציה שלנו חדורה באמת על-ידי רגשות כאלה אנחנו מעכבים בנפשנו את הכוח שבחיים היום-יומיים אנו מפעילים בדיבור. אפשר לומר שדיבור הוא התגלמות כוח הנפש הפנימי המעניק ביטוי למחשבות האלה אם כעת, במקום לאפשר לכוח-הנפש להיות בשימוש בדיבור, אנחנו מפתחים מדיטציה מהמחשבות האלו אשר חדורות עם רגש, אם אנחנו ממשיכים במדיטציה הזאת עוד ועוד לשלבים נוספים, אנו משיגים בהדרגה את הכוח – כעת למעשה ללא האיבר הפיזי אלא באמצעות חניכה – להתבונן לאחור לחיים קודמים על האדמה וגם לחקור את התקופה שבין חיים ארציים, התקופה שתמיד נמצאת בין המוות ללידה חדשה.

באמצעות טיפוח עצירת הדיבור בתוך הנפש, או כמו שאומר העוסק בתורת הנסתר, מניעת 'המילה' בתוך הנפש, נוכל בסופו של דבר להביט אחורה אל ראשיתה הקדומה של האדמה שלנו, בחזרה אל מה שהתנ"ך מכנה מעשה הבריאה של אלוהים. אנחנו יכולים להביט אחורה אל התקופה אשר בה החלו חיי אדמה חוזרים ונשנים עבור ישויות אנושיות. כי ההתפתחות הנסתרת שאנחנו מגשימים באמצעות בלימת המילה, או עצירת הדיבור, נותנת לנו אפשרות להתבונן לתוך התקופות המתקיימות בזו אחר זו, עד כמה שהן קשורות לאדמה שלנו, עם החיים הרוחניים של האדמה שלנו. אנחנו נהיים מסוגלים לראות את הישויות של ההיררכיות הגבוהות, ככל שהן קשורות לחיים הרוחניים של האדמה.

אבל שתי היכולות העל-חושיות האלו אשר מפותחות במדיטציה באמצעות מחשבות ודרך מחשבות חדורות עם רגש, אינן יכולות להוביל אותנו להתנסויות הנמצאות לפני תקופת האדמה הנוכחית, התנסויות הקשורות להתגשמויות פלנטריות קדומות יותר של האדמה שלנו. זה דורש פיתוח של הכוח המדיטטיבי השלישי, אשר נדבר עליו כעת בקצרה.

אנחנו יכולים לחדור עוד יותר לתוכן המדיטציה שלנו עם דחפי רצון בצורה כזו שאם אנו עושים מדיטציה, למשל, על 'החכמה של העולם קורנת באור', אנחנו עשויים להרגיש באמת את הדחף של רצוננו מאוחד עם הפעילות הזאת; אנו יכולים לחוש את הישות שלנו מאוחדת עם כוח האור הקורן, ולתת לאור זה לזרוח ולרטוט ברחבי העולם. אנחנו חייבים לחוש את הכוח המניע של רצוננו מאוחד עם המדיטציה הזאת.

כאשר המדיטציה שלנו מלאה בדחפים של רצון, אנחנו בולמים כוח שאחרת היה עובר לדופק של הדם. קל להבין שהחיים הפנימיים של ה'אני' יכולים לעבור אל פעימת הדם כאשר אנחנו זוכרים שאנחנו מחווירים כשאנחנו מפחדים ומסמיקים כשאנחנו מתביישים; אלה הם הסימנים לכך שכוח הנפש עובר אל דופק הדם. אם אותו הכוח שמשפיע על הדם מופעל באופן שהוא לא יורד אל הפיזי אלא נשאר בנפש בלבד, זאת היא תחילתה של צורת המדיטציה השלישית אשר עליה אנו יכולים להשפיע באמצעות דחפי רצון.

מי שמשיג את שלוש צורות ההתפתחות הנסתרות הללו מרגיש, כאשר הוא משחרר את כוח המחשבה, כאילו שהיה לו איבר בשורש האף – האיברים האלה מתוארים כ'פרחי לוטוס' [ראה 'כיצד קונים דעת העולמות העליונים?; וגם 'מדע הנסתר בקוויו העיקריים'[2][ באמצעותם הוא יכול להיות מודע ל'אני' או העצמי שלו המשתרע הרחק אל החלל.

אדם אשר באמצעות מדיטציה טיפח מחשבות חדורות עם רגש הופך למודע בהדרגה, דרך הכוח המפותח הזה שאחרת היה הופך לדיבור, של מה שנקרא פרח הלוטוס בן ששה-עשר עלי הכותרת באזור הגרון. באמצעות פרח הלוטוס הזה הוא יכול להבין את מה שקשור לדברים ארציים, מראשית הקיום הארצי ועד סופו. באמצעות האיבר הזה הוא גם לומד להכיר במשמעות הנסתרת של מיסטריית גולגלתא, אשר עליה נדבר בהרצאה הבאה.

באמצעות כוח-הנפש שבחיים היום-יומיים הרגילים היה משתרע לדם ולפעימתו אבל נבלם, מתפתח איבר באזור הלב. באמצעות האיבר הזה הטבע של ההתגשמויות הקודמות של האדמה – המכונות בתורת הנסתר התפתחויות שבתאי, שמש וירח – יכול להיות מובן. קיימת התייחסות לאיבר הזה בספרי 'מדע הנסתר בקוויו העיקריים'.

כפי שתבינו כעת, ההתפתחות הנסתרת מושגת באמצעות יכולות ואפשרויות שנמצאות בפועל בחיי הנפש האנושית.

הכוח הנסתר הראשון שהוזכר נובע מהתפתחות גבוהה יותר של כוח החשיבה, הכוח שמופעל אחרת רק על מחשבות הקשורות לעולם החיצוני.

הכוח השני הוא רק התפתחות גבוהה יותר של הכוח שבחיי היומיום מיושם על-ידי כל אדם דרך הגוף, בדיבור, בהתפתחות האיבר עבור המילה.

הכוח השלישי הוא טיפוח גבוה יותר של הכוח הקיים בנפש האדם כדי לגרום לדם לפעום מהר יותר או לאט יותר, לכוון כמות גדולה יותר או קטנה יותר של דם לאיבר זה או אחר בגוף; לכוון אותו יותר למרכז כשאנחנו מחווירים, יותר לפני השטח כשאנחנו מסמיקים, לכוון אותו פחות או יותר חזק למוח וכן הלאה.

כאשר האדם מטפח את הכוחות האלו הנמצאים בתוכו, אבל בחיים הרגילים הם משמשים רק לקיומו החיצוני והגופני, מתחילה ההתפתחות הנסתרת. ממצאי החקירה הנסתרת ניתנים להבנה כיום על-ידי כל בן אנוש שמוכן לפנות מכשולים להבנה. מה שיכול להילמד כתוצאה מההתפתחות הנסתרת זה מדע הנסתר, ובמחזור הנוכחי של קיומו של האדם על מדע הנסתר לזרום אל הנפש האנושית על מנת שהוא יוכל ללמוד להכיר את הווייתו שלו – אשר היא עצמאית מגופו. הצורות של כל החומרים בעולם החיצוני, כגון אדמה, מים, אויר וכו', חולפות; הצורות של חומר האקאשה ממשיכות להתקיים. באמצעות חייה הפנימיים הנפש שלנו חייבת לחוש את עצמה קשורה לחומר האקאשה, ובעתיד יהיה לה הרצון לזכור את מה שהיא חווה בתקופה הנוכחית. האפשרות לרכוש רעיונות ומושגים שיכולים להוביל להיזכרות הזאת נובעת מחקר מדע הנסתר, שמשמעותו שיש להפיץ את הידע שנצבר באמצעות התפתחות הנסתר במרחב ולהיות מקובל.

לכן ניסיתי בהרצאה הראשונה הזאת להוכיח ולשכנע שבנוסף לדחפים שמונחים בבסיס התפתחות האנושות, הפצת ידע אנתרופוסופי נסתר והצבעה על הדרך להתפתחות מדע הנסתר הם צורך חיוני ביותר. ניסיתי להבהיר את ייעודו של מדע הרוח לא באמצעות מילים המבוססות על שיקולים אנושיים רגילים, אלא באמצעות לימוד של עובדות שהן ממצאי מחקר הנסתר. כל מי שיאפשר לעובדות האלה לפעול על נפשו, יתפוס שמי שמבין את משמעותן המלאה לא יכול להכחיש את הצורך להפיץ את הידע של מדע הרוח בעת הנוכחית. כמובן שאין צורך להפוך לקנאי כדי להכיר בנחיצות ההתפתחות האנתרופוסופית; מה שצריך זה להבין את העובדות הנמצאות בבסיס חייו הנסתרים של האדם. לומר את האמת, זו יכולה להיות רק בורות של העובדות האלה שעדיין מרחיקה את האנושות מחיים אנתרופוסופיים.

מקרב התנועות הרוחניות של זמננו, אנתרופוסופיה כפי שהיא מובנת כאן תהיה הכי פחות פנאטית, והיא זו אשר מתקדמת באופן ההחלטי ביותר משיקולים עובדתיים ללא משוא פנים. זה נחוץ לאשר שוב ושוב שכל התיאוריות והתורות הקרובות חייבות להתאחד לבסוף במעגלים אנתרופוסופיים בתחושה חיה ומושרשת-עמוק.

יש חיים רוחניים עובדתיים מחוץ למחשבה ולנפש, אשר השתקפותם בעולם המאיה הם החיים אשר אנחנו מוקפים על-ידם. התפתחות בנסתר היא צעד ממראית-העין לעבר המציאות. ומכיוון שהבנה אמיתית של העובדות האלה אינה יכולה להוביל לשום דבר אחר מלבד הדחף לנקוט בצעדים הנדרשים, גורלה בעתיד של אנתרופוסופיה או מדע הרוח יהיה מובטח, מכיוון שליותר ויותר נפשות תהיה המשאלה להכיר באמת הבלתי משוחדת ביחס לרוח-העולם.

האש האנתרופוסופית שניתן להצית בנו היא רק תוצאה של האש הקוסמית אשר מזרימה רוחניות מההתחלה ועד הסוף של הקיום.

זה מה שרציתי לומר לכם בהרצאה הראשונה הזו ביחס למשימתה של התנועה האנתרופוסופית בחיי הרוח של ימינו.

  1. יצא לאור בהוצאת מיכאל.
  2. יצא לאור בהוצאת תלתן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *