יסודות האזוטריות – 26

יסודות האזוטריות

רודולף שטיינר

31 הרצאות שניתנו בברלין ב-1905

GA93a

תרגם מאנגלית: מוטי גולדנר

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

בספר יש הקדמות ונספחים חשובים שאין בארכיב!

הרצאה עשרים ושש[1]

ברלין, 28.10.1905

היום נדבר אודות מחזור (Round) האדמה הרביעי. במהלך האבולוציה השלמה שלנו יש לנו שבעה מצבים פלנטאריים: סטורן, שמש, ירח, אדמה, יופיטר, וונוס, וולקן ובכל פלנטה מתקיימים שבעה מחזורים. המעבר דרך המחזורים יכול להיקרא גם ממלכה, ולמחזור הרביעי על האדמה אנו קוראים הממלכה המינראלית. אנו נמצאים כעת על הפלנטה הרביעית, במחזור הרביעי ובתוך מחזור זה במצב הצורה או הכדור (Globe) הרביעי. המחזור הרביעי תמיד פיסי.

כך אנו ניצבים בדיוק באמצע האבולוציה הארצית שלנו. זה מורגש לעיתים קרובות כמשהו חשוב במידה יוצאת דופן עבור האדם. יש לנו מאחורינו שלוש פלנטות, שלושה מחזורים, שלושה כדורים ועדיין יש לפנינו מספר זהה. אבל אם היינו ניצבים על הירח הקדום, היינו יכולים עדיין לראות מצב פלנטארי נוסף לפני הסטורן. אם נתייצב על יופיטר העתידי לא נראה יותר את סטורן, אלא במקומו את הפלנטה שמעבר לוולקן. האמצע המדויק של האבולוציה הנוכחית שלנו התקיים בתת-הגזע הרביעי של שורש-הגזע הרביעי, עם הטוראניאנים (Turanians) שהיוו את תת-הגזע הרביעי של התקופה האטלאנטית.

ברגע מסוים באבולוציה התרחשה אפלה רוחית. האנושות נכנסה לתקופה אפלה. תקופה אפלה זו קרויה קאלי יוגה. את מה שהאדם יודע היום הוא יודע ממה שהיה עדיין שלו בתקופות קודמות של התפתחותו. בסוף המחזור החמישי המין האנושי יהיה מסוגל שוב לראות באופן רוחי, ויהיה בעל יכולת להתבונן קדימה ואחורה.

המחזור הרביעי התחיל עם הגחתו של כדור-הארופה הראשון מתוך חשכת הפראליה, בה התמוסס כל דבר. אז כל הקיים על האדמה היום נכח במצב חסר צורה כמחשבות. אנו יכולים לרכוש מושג נכון בעבור זה כאשר אנו מגבילים עצמנו ככל האפשר למה שהוא פיסי ומדמיינים זאת כזרעי מחשבה. הצורות לא נכחו עדיין, אלא רק מחשבות הקודמות לגילויין. אם נישאל: למי היו אז מחשבות אלו? נקבל את התשובה: אלו היו מחשבותיהן של ישויות רוחיות הקשורות לאדמה. ישויות רוחיות כאלו, כמו למשל יהווה וצבאותיו, שביצעו כל דבר מסביבנו על האדמה. באותה התקופה כל המחשבות נוכחו כמחשבות של הישויות הרוחיות בכדור-הארופה.

מה היה זה שגרם אז לאלים להציב כמטרתם בדיוק מחשבה זו של האדם? מה העניק להם את הדגם? היו אלו המונאדות שנכחו זה מכבר, אבל עדיין לא היו מחוברות עם ישויות האדם. האדם התפתח אט אט כמחשבותיהם של האלים.

כעת ספירת הארופה התעבתה. כל דבר הופיע כצורות מחשבה. כל האדמה הייתה מלאה בזה. היה זה כאלו הבטנו לתוך דגם גדול המלא בקריסטלים קטנים. בתוך זה נכחו כדגמים כל צורות האדם, החיות והצמחים. ישויות רוחיות פעלו עליהן כפי שהבנאי הראשי עובד על דגמיו. הם הורכבו מבחוץ. אז הכול עבר לסובסטנציה אסטרלית. הכדור-האסטרלי הארצי הגיע לידי קיום. באמצע התקיימה פראליה קצרה. כעת שוב יש לנו עסק עם כוחות אלוהיים הפועלים מבחוץ, המוזגים פנימה את הסובסטנציה האסטרלית וממלאים את הצורות באור וצבע. ניתן למצוא כאן, בתוך הים האסטרלי העצום, את כל הצורות האסטרליות של האדם והחיות, וכן את כל ממלכת הצומח. אז זה התעבה יותר ויותר והאדמה הפיסית עלתה ככדור הרביעי.

עד אז, עד התחלת המחזור הרביעי, השמש והירח היו מאוחדים עדיין עם האדמה. הם יצרו גוף אחד עם האדמה. במהלך הפראליה הגדולה שקדמה למחזור האדמה הראשון, הם התאחדו שוב עם האדמה. ובמהלך שלושת המחזורים של האדמה השלושה נשארו ביחד. אז נוצרה צורה של ביסקוויט. במחזור האדמה השלישי, בלטה האדמה כגידול מצדו האחד של הכדור-הארצי-שמשי, ומצידו השני הירח. באותה התקופה הגוף הראשי למעשה נגרר ביחד עם תרמילים בולטים אלו. רק במחזור הרביעי של האדמה גוף זה השיג בחזרה את צורתו הכדורית. אז התעוררה שוב באֶתֶר ההיווצרות דמוית התרמילים הזאת הבולטת משני הצדדים.

כך יש לנו עניין כאן עם אדמה המאוחדת עדיין עם השמש וגם עם הירח. באותם הזמנים רוב החיים התקיימו באזור שבין הירח לאדמה. זה נשמר בצורה נכונה באגדת גן העדן בדת מוחמד.

כעת התרחש הבא להלן: כאשר הגיע שורש-הגזע השני של המחזור הרביעי של האדמה, השמש הפרידה עצמה, ובשורש-הגזע השלישי גם הירח עשה זאת. כל דבר אשר קודם לכן נכח רק על הכדור האסטרלי, התפתח פיסית. כעת גם האדם הופיע בצורה פיסית, אבל מאורגן בצורה כזאת בה הוא היה יכול לקלוט את המונאדה אל גופו האסטרלי ההופך בהדרגתיות למטוהר. לו האדם היה קולט אל תוך גופו האסטרלי את המונאדה מוקדם יותר, הוא היה סופג עימה גם את המאנס, הבודהי והאטמה. הוא היה נעשה למאוד חכם, אבל החוכמה הייתה מהווה מעיין חוכמה חלומית.

בהתחלה לאדם לא הייתה שליטה בגופים הפיסי והאתרי. הוא גם לא היה יכול לעשות דבר באשר לתשוקות הנמוכות שהגיעו אליו מהירח. הן היו נחוצות עד לזמן בו הוא נכנס לתקופת האדמה. לו האדם היה פשוט קולט את המונאדות אל החייתיות המעודנת הוא לא היה נופל לידי טעות. הוא היה נעשה למה שיהווה יִעֵד אותו, ניתן לומר מחונן בכל החוכמה, אבל בעת ובעונה אחת מתגבש לידי פסל חי. אז התערבו הישויות שהתפתחו על הירח מהר יותר ממהלכה הרגיל של אבולוציית הירח. לוציפר הוא הכוח בעל ההתלהבות כלפי חוכמה, שהיא עזה כמו חיי החושים של החיות. הוא מצויד בכל אותם הדברים שהגיעו מהירח. לו לוציפר לבד היה נוטל את האחריות לאבולוציה היה מתעורר קרב בינו לבין האלים הישנים.

מטרתו של יהווה הייתה שלמות הצורה. לוציפר היה מסוגל לפתח בסובסטאנציה האסטרלית את תשוקתו לרוחניות שזמנה טרם הגיע. כתוצאה מכך היה מתפתח קרב אלים בין רוחות-יהווה לבין צבאותיו של לוציפר. התקיימה שם הסכנה שבאמצעות כוחות יהווה מספר ישויות אדם היו הופכות לפסלים חיים והאחרות היו נעשות לרוחניות מהר מידי באמצעות לוציפר. היה צריך להשיג במקום אחר את האמצעים שיביאו לידי איזון. בכדי לבטל את הקרב בין יהווה ללוציפר, היה על הלשכה הלבנה, שהייתה רק בתחילת דרכה, להשיג חומר מאחת הפלנטות האחרות. חומר השונה במהותו מהסובסטאנציה האסטרלית שהגיעה מהירח, מהסובסטאנציה החייתית הקמית-אסטרלית (astral-kamic). עלתה האפשרות להוביל סובסטאנציה מהפלנטות האחרות: תשוקות חדשות, פחות לוהטות אבל מבוססות על בסיס של עצמאות. החומר החדש הובא ממאדים.[2] כך בחלקה הראשון של אבולוציית האדמה שלנו הוכנסה סובסטאנציה ממאדים. התקדמות רבה הושגה כתוצאה מהכנסת סובסטאנציה אסטרלית זאת ממאדים.

ציביליזציה חיצונית על האדמה קמה הודות לעובדה שנמנעה התקשות מצד אחד וספריטואלזיציה מצד שני. לוציפר השתמש במה שניתן על ידי כוחותיו של מאדים. למצב החדש של האדמה ניתן השם של מאדים. הדברים המשיכו בדרך זאת עד לאמצע הגזע האטלנטי. אז התעוררה שאלה חדשה. האדם ספג חוכמה, אבל בעתיד לא היה מתאפשר לחוכמה בלבד להתגלות בדרך של צורה-יוצרת. האדם היה צריך להיות מסוגל להקים את הממלכה המינראלית באמצעות לוציפר, אבל לוציפר לא היה יכול להעניק לה חיים. האדם לעולם לא היה יכול להעניק חיים תחת ההשפעה של הכוחות האחרים. זו הסיבה מדוע הייתה חייבת להגיע ישות גבוהה מלוציפר, האל של השמש היה חייב להגיע. התקיימו שם עדיין הישויות המוכרות כפיטרים של השמש (Solar Pitris), כאשר הישות המרוממת ביניהן הוא הכריסטוס. כשם שלוציפר מייצג את יסוד המאנס, כך יסוד הבודהי מיוצג על ידי כריסטוס.

על הגופים האסטרלים היה עדיין לקלוט השפעה שלישית. זה הובא מטה ממרקורי (כוכב חמה). הכריסטוס איחד את שלטונו עם זה של לוציפר. אם מישהו רוצה להתרומם אל הגבוה ביותר בכדי למצוא את הדרך אל האלים הוא נזקק למרקורי, לשליח האלים. מרקורי הוא מי שהכין את נתיבו של כריסטוס מאמצע שורש-הגזע האטלנטי והלאה בכדי שמאוחר יותר יכנס אל הגופים האסטרלים, שקלטו את היסוד של מרקורי.

כל המתכות של היום הפכו רק בהדרגה למה שהן היום. זהב, כסף, פלטינה וכ"ו כולן עברו דרך מצבים מסוימים. כאשר הן מחוממות, בהתחלה הן נעשות לוהטות ואז הופכות לנוזל ובהמשך לגז. המצב האחרון הזה היה פעם מצבן של כל המתכות באדמה הגזית. זהב גם כן התעבה לראשונה עם האדמה, פעם הוא היה כולו זהב אתרי. כאשר אנו פונים אחורה אל התקופה בה האדמה הייתה עדיין מאוחדת עם השמש, לא היה עדיין זהב מוצק בתוכה. החלקיקים של אתר-השמש הלבן הפכו בהתחלה לנוזליים ואז למוצקים. אלו הם עורקי הזהב הנמצאים כעת באדמה. זהב הוא אור שמש שהתמצק. כסף הוא אור ירח שהתמצק. כל הסובסטאנציות המינראליות התמצקו בהדרגה. כאשר בני האדם ייעשו רוחניים יותר, כספית גם כן תתמצק. פעם זהב וכסף יצרו טיפות כשם שהמים עושים עכשיו. העובדה שכספית עדיין נוזלית קשורה עם כל תהליך אבולוציית האדמה. היא תהפוך למוצקה כאשר האל מרקורי ישלים את משימתו. באמצע תקופת שורש-הגזע האטלנטי כספית הובאה מטה ממרקורי בצורה אתרית. לולא הייתה לנו כספית לא היה לנו את עקרון-הכריסטוס. בטיפות הכספית אנו צריכים לראות את מה שהתאחד עם האדמה באמצע התקופה האטלנטית.

כאשר עקרון מאדים (הקמה-מאנס Kama-Manas) התאחד עם האדמה, ברזל הובא מטה אל האדמה ממאדים. מקור הברזל הוא במאדים. הוא היה בהתחלה בצורה אסטרלית ומאוחר יותר התעבה. ככל שאנו פונים אחורנית לתקופה זו של האדמה אנו מוצאים פחות חיות בעלות דם חם. רק באמצע התקופה הלמוריאנית הופיע דם חם ביחד עם האימפולס של מאדים. באותה התקופה ברזל חדר אל הדם. בכל הכתבים האוקולטים הברזל מקושר למאדים והכספית למרקורי-בודהי. אנשים מסוימים למדו זאת מהמומחים. לכן האדמה הובנה כמאדים ומרקורי. כל דבר שמקורו אינו במאדים ומרקורי הובא מהירח.

ימי השבוע מהווים השתקפות של האבולוציה הפלנטארית. רצף הפלנטות נחקק בצורה נפלאה בימי השבוע.

שבתאי יום שבת
שמש יום ראשון
ירח יום שני
מאדיםטיאו (Tiu)יום שלישי
מרקוריווטאן (Wotan)יום רביעי
יופיטרדונאר (Donar)יום חמישי
וונוספריה (Freya)יום שישי
וולקןהאוקטבה של סטורןיום שבת

במשל בו כריסטוס דרך על ראשו של הנחש ומעך אותואנו מוצאים ביטוי מעמיק של אזוטריזם. ראשו של הנחש היה אך ורק חכמה וחייבים להתגבר על דבר זה. חוכמה אמיתית שוכנת בלב. זו הסיבה מדוע ראשו של הנחש חייב להידרך על ידי הרגליים. בסאגה של הרקולס[3] מבוטאת אותה האמת. הוא הרג את ההידרה הלרניאנית,[4] שראשה גדל מחדש כל הזמן. מאנס לבדו יופיע תמיד מחדש. הרקולס חייב להחזיק את הדם במרחק (קמה – Kama), אז ההידרה תנוצח. הדם הגיע לאדמה עם חוכמת-מאדים (קמה-מאנס Kama-Manas).

משמעות עמוקה שוכנת בדברים רבים אחרים. ההפרדה של הירח קדמה לתקופת מאדים. הירח מכיל כסף. קודם לכן התרחשה ההיפרדות של השמש. זהב מהווה אור שמש שהתעבה, ומכאן מקורו של השם "תקופת הזהב", אור הירח וכסף הביאו את "תקופת הכסף", מאדים וברזל את "תקופת הברונזה".[5]

אנו נמצאים כעת באמצע, בכדור הרביעי. בכדור החמישי תתעורר יכולתו של האדם לארגן עצמו מבפנים החוצה. אז האדמה תשנה צורה לספירה בה האדם יצור את צורתו מבפנים החוצה. האדמה תהיה אז כדור "פלאסטי". הכדור השישי יהווה כדור עליו האדם לא רק יפעל באופן פלאסטי על צורתו, אלא יהיה מסוגל להחדיר את מחשבותיו לתוך הצורה. בכדור החמישי אדם, למשל, יהיה מסוגל לעצב יד. על הכדור השישי הוא יהיה מסוגל לשלוח החוצה את מחשבותיו אל העולם הסובב. בכדור השביעי כל דבר ייעשה שוב לחסר צורה. כל דבר יעבור פעם נוספת למצב של זרע.

כעת נתבונן באגו הנוכחי שלנו. מספר רב של דימויים ומושגים מנטאליים נמצאים בתוכו. כאשר אנו מתבוננים בעולם המתורבת היום, אנו אומרים שהציביליזציה בעולם התעוררה מתוך האגו. כל זאת היה פעם בתוך ראשו של האדם. זה נכלל בתוך האגו. זה הורכב מתוך כל זה. כל הדברים שהורכבו באמצעות מיומנות האדם נולדו מתוך האגו. באמצע התקופה הלמוראנית האגו היה עדיין ריק. האדם עדיין לא היה יכול לעשות דבר. רק בהדרגה הוא למד בדרך הפרימיטיבית ביותר להכיר את העולם מבחוץ. האגו שלו דמה באותה התקופה לבועת סבון חלולה. כאשר הוא ראה אבן, היא השתקפה לתוכו. אולי הוא ראה קצה חד עליה והוא החל לשבור איתה אבנים אחרות. בדרך זו הוא התחיל לפעול בצורה מעצבת על העולם המינראלי. מה שהתקיים בסביבתו שיקף עצמו יותר ויותר אל מה שהיה בהתחלה האגו הריק שלו. בסוף הכדור הפיסי כל דבר יהיה נוכח כדימוי משתקף באגו שלנו. כאשר בסוף יהיה לנו בתוכנו את כל זה, אנו ניצור זאת מבפנים החוצה. זה יהווה את המצב "הפלאסטי" של הכדור הבא. הבנאי הראשי של הקתדרלה של קלן אסף את רשמיו אל תוך האגו שלו. התוכן הזה יתעורר לחיים בשלב מאוחר יותר באמצעות הבודהי, בכדור החמישי הוא יעניק לכל זאת צורה. על הכדור השישי כל זה יהיה נוכח כחשיבה ועל הכדור השביעי כל דבר ייאסף ביחד לאטום. במחזור הבא אדם ייצור ממלכת צומח חדשה מתוך האגו.

באמצע התקופה הלמוריאנית האגו היה כמו חור הקדוח בחומר. כל האגואים שלנו היוו באותה התקופה חורים כאלו בחומר שאותם מילאנו מאז. במחזור הבא תוכנם יתבטא בצורה צמחית מאחר ובמחזור החמישי יתרחש בממלכת הצומח מה שמתרחש כעת בממלכת המינראלים. כל האדמה תהווה אז ישות חיה עצומה אחת. האדם ישיג חיי תודעה ברגש ובתפיסה, ואז יעניק לזה צורה מחוץ לעצמו. במחזור השישי לא תתקיים יותר ממלכה צמחית. האדם יאפשר אז למחשבות חיות הממולאות ברגשות ותפיסה לנבוע מתוך עצמו כתצורות אינטלקטואליות טהורות. במחזור שישי זה, בכדור השישי, בשלב ההתפתחות השישי המקביל לגזע השישי, תבוצע החלטה חשובה. כל דבר יגיע למצב דוואכני שהיה מסוגל להתפתח מתוך כל הממלכות. כל מי שלא היה מסוגל להתקדם אל הנקודה בה היה יכול להתרומם לרמת הדוואכן, יישאר במצב של חיה. זה יתרחש בהתאמה למספר 666, המספר של החיה.

במחזור השביעי האנושות תטוהר לגמרי. הממלכה האנושית תגיע אז לשיאה. מחזור זה יהיה המהיר ביותר. בן האדם כאשר הוא יגיח מתוכו, ייעשה לאל ויישא את התפתחותו הלאה ליופיטר.

בכל מחזור הכדור הראשון, או מצב צורה, הוא בעל טבע כזה שלמעשה עדיין אין לנו עניין עם צורה, אלא הצורה נוכחת רק כתוכנית בשלב התחלתי. זוהי הסיבה מדוע האזוטריות לא משייכת את כדור-הארופה למצבי הצורה, אלא למצבי חיים. זהו המצב גם עם הכדור השביעי, האבטיפוסי. כך יש לנו רק חמישה מצבי צורה. הכדורים הראשון והאחרון של כל מחזור הם מצבי חיים. כל המצבים של המחזורים קרויים גם מצבי חיים, מאחר והמעבר דרך הממלכה מייצג מצב חיים.

במחזור הראשון החיים התקיימו בממלכה האלמנטארית הראשונה, במחזור השני בממלכה האלמנטארית השנייה, במחזור השלישי בממלכה האלמנטארית השלישית, במחזור הרביעי בממלכה המינראלית. במחזור החמישי החיים יתקיימו בממלכת הצומח, במחזור השישי החיים יתקיימו בממלכת החיות ובמחזור השביעי החיים יתקיימו בממלכת האדם.

כאשר מתבוננים בחיים בממלכת האדם במחזור השביעי, זה מקרין את אורו אל המחזור הבא שיתקיים כאשר האדם יעבור למצב תודעה אחר. תכלית המחזור מורכבת מהשגת שלב חדש של חיים. תכליתו של המחזור השביעי היא להוביל אל שלב חדש של תודעה. כך האזוטריסט סופר רק שישה מצבי חיים, ומונה את המחזור השביעי כמצב תודעה חדש.

אם אנו רוצים לרשום במספרים את מצבי החיים, הצורה והתודעה, אנו מקבלים חמישה כדורים או מצבי צורה, שישה מחזורים או מצבי חיים, עשר פלנטות או מצבי תודעה. אם אנו סופרים את כל האבולוציה מסטורן לוולקן, אנו מבטאים את מה שאנו מוצאים אצל הלנה פטרובנה בלאבצקי כמספר של הפראג'ה-פאטיס (Praja-patis) 1065, כלומר, 10-6-5.

——————————————————————————————

  1. לא קיימות הערות של מארי שטיינר עבור הרצאה זו.
  2. חומר ממאדים וממרקורי. ראה הרצאה מה-15.2.1908 בסדרה השפעתן של הישויות הרוחיות על האדם.
  3. ראה הרצאה מ-7.10.1904 מיתולוגיה יוונית וגרמנית.
  4. יצור מים דמוי נחש בעל תשעה ראשים – המתרגם
  5. תקופת הזהב – קריטה יוגה (Krita Yuga) = בערך 20,000 שנים.
    תקופת הכסף – טרטה יוגה (Treta Yuga) = בערך 15,000 שנים.
    תקופת הברונזה – דוופארה יוגה (Dvapara Yuga) = בערך 10,000 שנים
    תקופת החושך – קאלי יוגה (Kali Yuga) = בערך 5,000 שנים
    תקופתנו הכוללת את העתיד = בערך 2,500 שנה
    השווה להרצאה טבעה האמיתי של הביאה השנייה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *